נחום גולדמן נולד בעיירהוישנבה שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס, ליד גבול ליטא) לרבקה ושלמה צבי. בילדותו עברה משפחתו לפרנקפורט. הוא למד בגימנסיה הליברלית Musterschule(אנ') ובבית למד עברית ולימודי יהדות. דודו מצד אביו היה הסופר העברי בן אביגדור.
בשנת 1912 החל ללמוד משפטים באוניברסיטת היידלברג אך מלחמת העולם הראשונה קטעה את לימודיו. כרוב הסטודנטים היהודיים בגרמניה תמך בצדקת העניין הגרמני ואף פרסם כמה מאמרים פטריוטיים בזכות "רוח המיליטריזם". בתקופת המלחמה הועסק ב Nachrichtenstelle für den Orient, מחלקה למודיעין ותעמולה של משרד החוץ הגרמני, שניסתה לקדם אינטרסים גרמניים בקרב תנועות לאומיות ואיסלאמיות באימפריה העות'מאנית. במקביל לעבודתו זו ניסה לגייס בממשל הגרמני תמיכה בציונות[1] לאחר המלחמה השלים את השכלתו האקדמית באוניברסיטאות היידלברג, ומרבורג וב 1921 קיבל תואר דוקטור למשפטים.
בשל פעילותו הציונית ופעילותו האנטי-נאצית היה במעקב של הגסטפו וב-1934 הוצא נגדו צו מעצר שממנו ניצל הודות לכך שהיה אז בארץ ישראל. הוא סומן כאויב המשטר וב-1935 נשללה אזרחותו הגרמנית. בהמלצת שר החוץ הצרפתי לואי בארטו קיבל אזרחות של הונדורס והתמנה לקונסול הונדורס בז'נבה. ב-1940 הצליח לחלץ את אשתו ובניו מאירופה ובאמצעות אשרות כניסה לארצות הברית שהשיג בעזרתו של סטפן וייז הגיע, עם משפחתו לארצות הברית. הוא זכה בדרכון של ארצות הברית בשנת 1945. במרבית שנותיו מאז התגורר בארצות הברית ובאירופה על אף שב-1962 קיבל דרכון ישראלי.
בשנות 1960 יזם גולדמן את הוצאת האנציקלופדיה יודאיקה באנגלית שהייתה מעין המשך לאנציקלופדיה שעמד בראשה בברלין. כנשיא הקונגרס היהודי בשנים 1949–1977 וכנשיא ההסתדרות הציונית העולמית בשנים 1956–1968 היה גולדמן מעורב במרבית הנושאים שעמדו במוקד הפוליטי והציבורי של יהודי העולם ושל מדינת ישראל. מעורבותו המשיכה גם לאחר שפרש מתפקידים אלה.
נחום גולדמן נפטר באתר המרפא באד רייכנהאל בגרמניה, ונקבר בהר הרצל בירושלים בחלקת נשיאי ההסתדרות הציונית.
פעילות ציונית
נחום גולדמן היה ציוני משחר ילדותו. בגיל 16 התלווה לאביו, שהיה ציוני נלהב, בנסיעה לקונגרס הציוני העשירי בבזל. בגיל שמונה עשרה הצטרף לקבוצת סטודנטים ציונים לביקור בארץ ישראל, והתרשם עמוקות מן היישוב הקטן והנחוש. התרשמותו זו באה לידי ביטוי בספרו "Erez-Israel: Reisebriefe aus Palästina"[2].
לאחר שקבע את משכנו בברלין החל את פעילותו בתנועה הציונית בגרמניה והיה בין מייסדי מפלגת הציונים הרדיקלים ביחד עם יצחק גרינבוים וכחבר בהנהלתה השתתף בקונגרסים הציוניים מ-1920 והיה מעורב בכל המהלכים והמאבקים בפוליטיקה הבין-מפלגתית של התנועה הציונית. בדעותיו ובנטיתו הפוליטית היה מקורב לחיים ויצמן, מאוחר יותר השתייך לסיעת הציונים הכלליים א' ששיתפה פעולה עם מפלגות הפועלים.
בשנת 1927 נבחר כחבר הוועד הפועל הציוני מטעם הסיעה הרדיקלית והשתתף בוועדה המדינית שניהלה את המשא ומתן עם הממשלה הבריטית אחרי פרסום הספר הלבן של הלורד פאספילד. בשנת 1931 הצטרף לנחום סוקולוב במסע מגבית של קרן היסוד לאמריקה שבו רכש היכרות קרובה עם הקהילה היהודית בארצות הברית ועם מנהיגיה.
בשנת 1934 מונה לנציג ההסתדרות הציונית בחבר הלאומים בז'נבה. באותה שנה נבחר גם כחבר בהנהלה הציונית ונחשב כאחד מקובעי מדיניות החוץ של התנועה. בתפקידו זה ניהל בוועדה לשטחי המנדט של חבר הלאומים.את המאבק כנגד ניסיונות ממשלת בריטניה לצמצם את המחויבות שבהצהרת בלפור והמנדט הבריטי להקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל.
גולדמן היה בין התומכים הנלהבים בהצעת ועדת פיל ב-1937 לתוכנית החלוקה של ארץ ישראל. הוא ראה בהיסוסים ובעמדה המסויגת שהציגה התנועה הציונית כלפי ההצעה טעות גדולה. גם שנים רבות אחר כך סבר שניתן היה באמצעות תוכנית זו להציל יהודים רבים ואולי אף למנוע את השואה[3].
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הגיע לניו יורק, שם הצטרף לוועד החירום הציוני וכנציג הסוכנות היהודית ניסה לקדם את מטרות התנועה הציונית בקרב קובעי המדיניות בארצות הברית. הניסיונות לעורר תמיכה אמריקאית במאבק הציוני לחידוש העלייה לפלשתינה לא צלחו מאחר שמדינאים ופקידי מחלקת המדינה שהושפעו מעמדת משרד החוץ הבריטי לא הסכימו לכל מהלך שהבריטים התנגדו לו. מסיבה זו עיקר המאמץ הציוני בארצות הברית הופנה להתפתחויות הצפויות עם תום המלחמה. על אף שבשנת 1937 תמך גולדמן בתוכנית החלוקה, היה בשנת 1942 בין יוזמי ומארגני הועידה הציונית בניו יורק בהשתתפות ויצמן ובן-גוריון שבה הוחלט על תוכנית בילטמור, שהצהירה שמטרת הציונות היא הקמת Jewish Commonwealth - בית לאומי או במילים אחרות מדינה יהודית בארץ ישראל.
עם תום המלחמה נמצאו הסוכנות היהודית והנהגת היישוב בארץ ישראל בעמדת התנגשות עם ממשלת המנדט שהתעקשה להמשיך במדיניות הספר הלבן של מקדונלד מ 1939. גולדמן היה קרוב יותר לעמדתו של חיים ויצמן שהתנגד למאבק האקטיביסטי של ההגנה, האצ"ל ולח"י כנגד ממשלת המנדט, אך לטענתו ניסה להציג עמדת פשרה בעניין זה בין ויצמן ובן-גוריון. עימות חריף התפתח בין גולדמן, שהאמין בדיפלומטיה שקטה, ובין אבא הלל סילבר, שהיה באותו זמן המנהיג הציוני הבולט בארצות הברית והוביל קו מדיני אקטיביסטי. הקו התקיף של סילבר היה אולי פופולרי יותר בציבור היהודי אך בסופו של דבר הצליח גולדמן להרחיק את סילבר מהנהגת הציונות האמריקאית[4].
באוגוסט 1946, לאחר פרסום תוכנית מוריסון גריידי הביא גולדמן לוושינגטון תוכנית נגדית של הסוכנות היהודית, שנקראה "תוכנית גולדמן" ושכנע את אנשי מחלקת המדינה של ארצות הברית לתמוך בתוכניתו ולדחות את תוכנית מוריסון, מה שהיה בין הגורמים להצהרת הנשיא הארי טרומן נגד תוכנית מוריסון ובעד עלייה מיידית של מאה אלף יהודים[5].
לאחר שההוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני פלשׂתינה (א"י) (UNSCOP - United Nations Special Committee on) הציעה את התכנית לחלוקת א"י עבר המאבק הציוני לעצרת האו"ם. כחבר המשלחת לעצרת האומות המאוחדות ניהל גולדמן מגעים עם מזכירות האו"ם, עם הממשל בוושינגטון, עם מדינות אירופה ועם הוותיקן כמנוף השפעה על דרום אמריקה הקתולית, כדי להבטיח את תמיכתן בתוכנית החלוקה. לכישוריו ולניסיונו הדיפלומטי העשיר הייתה תרומה חשובה להחלטת עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 על תוכנית החלוקה והקמת מדינה יהודית.
בשנים 1951 - 1956 בתפקידו כיושב ראש הוועד המנהל של הסוכנות היהודית, היה גולדמן מעורב במבצעי העלייה ההמונית לישראל ובמאמצים לממן את הבאת העולים ואת קליטתם בארץ. בין השנים 1956–1968 כיהן כיו"ר ההסתדרות הציונית העולמית.
פעילות למען העם היהודי
עליית הנאציזם בגרמניה והתחזקות האנטישמיות באירופה בשנות ה-1930 הביאו את גולדמן לפעילות אינטנסיבית למען העם היהודי. בעקבות פנייתו של סטפן וייז השתתף בהכנות לייסוד קונגרס יהודי עולמי. הוא היה בין יוזמי ועידת הייסוד של הקונגרס ב־1936 ונבחר ליושב-ראש הוועד המנהל שלו. עד 1939 היה גם נציג הקונגרס וועד שליחי הקהילות לחבר-הלאומים בז'נבה.
גולדמן מילא תפקיד מרכזי בניסיונות של הקונגרס להבטיח את זכויות היהודים במרכז אירופה ובמזרחה ולגייס את העם היהודי ואת הכוחות הדמוקרטיים בעולם כנגד התחזקות הנאציזם. בנובמבר 1934 נפגש עם מוסוליני בבקשה שיתערב למען יהודי חבל הסאר שסופח על ידי גרמניה[6][7]. פגישה זו לא הניבה תוצאות ממשיות וכך גם פגישות רבות אחרות שקיים עם נציגי מדינות באירופה ועם המזכיר המדיני של הוותיקן קרדינל פאצ'לי, בניסיון לעוררם לפעול כנגד האנטישמיות המתגברת ולמצוא פתרון לבעיית הפליטים היהודיים[8].ניסיונו של גולדמן לארגן חרם בינלאומי כנגד סחורות מגרמניה הנאצית נחל כישלון צורב, כאשר המדינות הדמוקרטיות, ואפילו הנהגות היהודים בגרמניה ובארצות הברית לא הכירו באיום שטמון במשטר הנאצי. גם הניסיונות לשכנע את ארצות הברית ומדינות אחרות לפתוח את שעריהן לפליטים היהודים לאחר ליל הבדולח לא הביאו לתוצאות. גולדמן שהשתתף כנציג הקונגרס בוועידת אוויאן ב 1938ראה בכישלונה "כתב אישום חותך ומזעזע נגד העולם הנאור"[9]
לאחר שהגיע לארצות הברית ב-1940 התמקדה עיקר פעילותו של גולדמן בניסיונות להציל אנשי שם יהודים מאירופה הכבושה ובמאמצים לשכנע את הממשל לשנות את חוקי ההגירה ולאפשר כניסת פליטים יהודים לארצות הברית. ועידת ברמודה באפריל 1943 הייתה עדות עגומה לכישלון מאמצים אלו. אפילו הבקשה שבעלות הברית יפציצו את תאי הגאזים באושוויץ כדי לעצור את ההשמדה נדחתה על הסף. בזכרונותיו, תיאר נחום גולדמן את הפעולות שנעשו בתקופת השואה כך:
"פרשה עגומה ומדכדכת, רצופה אכזבות וכישלונות... כל הפעולות האלה היו כטיפה בים ולא היה בהן כדי להביא להישג של ממש. באשמה זו נושאים כולנו - כל אלה שנמנו אז עם ראשי המדברים בשם העם היהודי, מי פחות ומי יותר, ואינני מוציא עצמי מכלל זה"[10]
עוד לפני תום המלחמה החל גולדמן בקידום תוכניות לשיקום העם היהודי ובדרכים לפיצויו. כבר בנובמבר 1944 בוועידה שהתקיימה באטלנטיק סיטי. הוחלט ביוזמתו לדרוש מגרמניה שלאחר המלחמה תפצה את היהודים שנרדפו על ידה. ב 1949 פנה הקונגרס היהודי העולמי לגרמניה בקריאה לקבל את האחריות על הפשעים שנעשו לעם היהודי תחת השלטון הנאצי. ב 1951 הקים נחום גולדמן, כנשיא הקונגרס היהודי העולמי וכיושב ראש הוועד המנהל של הסוכנות היהודית, את ועדת התביעות. ב 27 בספטמבר 1951 הודיע קנצלר גרמניה, קונראד אדנאואר שגרמניה מקבלת על עצמה את האחריות המוסרית ואת חובתה לפיצוי חומרי לעם היהודי וכי היא תיכנס למשא ומתן על כך עם נציגות משותפת של העם היהודי ומדינת ישראל. הצהרה זו הניעה את תחילת המשא ומתן על הסכם השילומים. בעקבות הסכמה בין בן-גוריון וגולדמן נערכה פגישה חשאית בין גולדמן ובין אדנאואר. גולדמן תיאר בזכרונותיו את הפגישה כ"הקשה ביותר מבחינה רגשית ולטווח ארוך אולי הגורלית ביותר בהשלכותיה על התפתחותה של מדינת ישראל"[11]
בהשגת הסכם השילומים, שעורר סערה ציבורית ופוליטית בישראל, היו מעורבים רבים, כמו משה שרת, נח בארו ופליקס שנער, אך הוא נחשב להצלחתו הפוליטית החשובה ביותר של נחום גולדמן. במכתב מ-17 בספטמבר 1952 כתב לו ראש הממשלה דוד בן-גוריון:
הרשה לי להביע בפניך בשם ממשלת ישראל ושמי אני רחשי הוקרתנו העמוקה על התפקיד החשוב שמילאת בהשגת ההסכם...החכמה, המרץ הטקט ואומץ הלב שגילית היו אל נכון חלק מכריע בהצלחת משא ומתן זה... חשיבות רבה יש גם לעובדה שנציגי ארגונים יהודיים בעולם כולו לקחו חלק בהשגת התביעות לשילומים. שיתוף הפעולה ההרמוני בין נציגי ישראל לבין נציגיהם של הארגונים שאתה עמדת בראשם, הוא אחד האספקטים היותר מעודדים של מבצע חסר תקדים זה
גולדמן היה אחד התומכים החשובים במשא ומתן שהתנהל סביב הסכם השילומים. הוא היה בעל ניסיון רב במשא ומתן בזירה הבינלאומית ובעל קשרים עם מדינאים בכירים ולכן היווה דמות מרכזית גם בנושא זה. גולדמן טען שאסור שהתנגדות על בסיס רגשי תהווה מכשול להשגת ההסכם ובכך תישלל הזכות הבסיסית להשיב רכוש שנגזל מיורשי קורבנות השואה.[12]
במשא ומתן על השילומים עם הגרמנים היה בשעתו משבר גדול. הקונגרס הציוני העולמי, בראשותו של נחום גולדמן, דרש מיליארד דולר. קונראד אדנאואר סירב וטען שגרמניה אינה מסוגלת לשלם סכום כזה, ואז נחום גולדמן כתב לו כי על בסיס זה הוא לא ימשיך במשא-ומתן. לבסוף הסכים אדנאואר ל-822 מיליון דולר.[13]
כנשיא הקונגרס היהודי העולמי בשנים 1949 - 1977 פעל גולדמן לאחד ארגונים ילהודיים כדי שיוכלו להיות גורם משמעותי שייצג את האינטרסים של העם היהודי. כך היה בין מייסדי ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים העיקריים בארצות הברית ( Conference of Presidents of Major American Jewish Organizations) ומועצת הארגונים היהודים Conference of Jewish Organizations. על אף שהעדיף תמיד את הדיפלומטיה החשאית היה משנות ה-1960 ואילך ממנהיגי המאבק למען יהדות ברית המועצות. החל מוועידה בינלאומית שכונסה ביוזמתו בפריז ב 1960 על ידי הקונגרס היהודי העולמי והמשך בוועידה השנייה למען יהדות ברית המועצות שנערכה בבריסל ב 1976, שיצאה בקריאה לברית המועצות "לקיים את הצהרת הלסינקי על זכויות האדם, לכבד את החוקה שלה עצמה ולהכיר בזכותם של יהודי ברית המועצות להתאחד עם אחיהם בארץ ישראל המולדת היהודית ההיסטורית".
על אף שהיה ציוני מושבע גולדמן החזיק בעמדה לפיה מדינה יהודית לא תהווה פתרון לכל בעיות היהודים וסבר שגולה חזקה היא כורח, ואולי אפילו אידיאל. הוא העדיף את השימוש במונח "תפוצות Diaspora" ולא "גולה Exile". לדעתו היהודים חיו כמעט תמיד מפוזרים בעולם ותפוצות היהודים ימשיכו להתקיים גם לאחר קום המדינה. גולדמן היה משוכנע שקיום מדינת ישראל מותנה בתמיכת יהודי התפוצות בפרט ובדעת הקהל בעולם בכלל. הוא ראה בהתבוללות איום על המשך קיומה של יהדות העולם ועל כן ייחס חשיבות רבה להקמת מוסדות יהודיים פעילים ומלאי חיים בתפוצות.
החשיבות שייחס לקיום הקשרים בין ישראל והתפוצות באה לידי ביטוי ביוזמתו להקמת בית התפוצות ב-1978 שאף נקרא על שמו.
פעילות למען שלום בין ישראל ומדינות ערב
בשנת 1948, הציע גולדמן להקים קונפדרציה בין מדינת ישראל למדינות ערב כפתרון להשגת שלום אזורי. גולדמן העלה שוב את הרעיון בשנת 1958, בשנת העשור למדינת ישראל[14]. בשנת 1960 הציע יושב ראש הליגה הערבית שתוקם קונפדרציה בין מדינות ערב[15][16]. כשנשאל על האפשרות שישראל תצטרף לקונפדרציה ערבית, ביוני 1960, הודיע ראש הממשלה דוד בן-גוריון שאינו שולל אפשרות כזאת כשייכון השלום[17]. גולדמן האמין שעתידה של מדינת ישראל לא יהיה בטוח ללא סיום העוינות בינה ובן העולם הערבי ודרש ממשלת ישראל שתנהיג מדיניות פייסנית יותר כלפי העולם הערבי[18]. בשנות ה-1950 וה-1960 הטיף למדיניות של נייטרליות בין הגושים הגלובליים היריבים וקיים קשרים לא פומביים עם אישים בגוש המזרחי ובעיקר עם טיטו מנהיג יוגוסלביה.
גולדמן ביקר את "שיכרון הכוח" שתקף את החברה הישראלית לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים. בחודש אפריל 1970 יזם נחום גולדמן פגישה עם נשיא מצריםגמאל עבד אל נאצר בקהיר בניסיון להניע יוזמת שלום בין מצרים לישראל. גולדמן, כאזרח ישראל, פנה לראש הממשלה גולדה מאיר וביקש את רשותה לקיום הפגישה. גולדה סירבה והגיבה בבדיחות: "אם גולדמן ונאצר יעשו שלום – אז יהיה שלום בין גולדמן לנאצר"[19]. הפרשה עוררה הדים רבים וגררה ביקורת על מדיניות ישראל בעולם. בארץ התעורר דיון ציבורי ער שבעקבותיו פורסם מכתב השמיניסטים. האירוע גרר התקפות חריפות על גולדמן בעיתונות הישראלית[20]. בעקבות מלחמת יום הכיפורים והמחיר הכבד שגבתה בחיי אדם חזר מדי פעם הדיון על הצעת גולדמן ודחייתה על ידי ממשלת גולדה למרחב הציבורי.
עם זאת, העובדה שהדיון הזה חוזר מדי פעם איננו מלמד כלל ועיקר שביוזמה הזו היה משום עובדה. לעומת זאת, החזרה לדיון הזה מלמדת על התעקשותם של ישראלים לחזור ולנבור בפרשיות נטולות כל בסיס ממשי, שבמקרה הזה שיקפו את רגש הגדלות שאפיין את גולדמן ואת עוינותו רבת השנים לגולדה מאיר. עיון בפרוטוקול השיחה שקיים שר החינוך ד'אז וסגן ראש הממשלה יגאל אלון, עם 'השמיניסטים' לאחר שהוזמנו לשיחה בנושא "יוזמות השלום המוחמצות" כביכול, מלמד על כך באופן מוחלט. פירוט השיחה בין אלון ל'שמיניסטים' מופיע בין השאר בספר 'יגאל אלון: ביוגרפיה פוליטית 1949-1980', מאת ההיסטוריון אודי מנור (דביר זמורה ביתן 2016).
זאת ועוד: בניגוד גמור לדברים שכתב גולדמן ומיחזרו אחרים, כאילו אנואר סאדאת הציע לגולדה מאיר הצעות שלום, העובדות שעלו בספר 'התשה' מאת יואב גלבר (2017), במאמר "ממשלת גולדה מאיר לפני מלחמת יום הכיפורים — תשובה ליגאל קיפניס" מאת חגי צורף (2017), ועוד קודם לכן בספר 'התהליך המדיני' מאת מרדכי גזית (1984), מלמדות חד משמעית כי בין 1967 ל-1973 לא "החמיצה" ישראל שום "יוזמת שלום ערבית", מהסיבה שכאלו לא היו ולא נבראו. ישראל לעומת זאת, גם בשיח הציבורי אבל גם במישור הרשמי - הדיפלומטי הסמוי והמדיני הגלוי - שבה והביעה את רצונה להתקדם להסכמות ולשלום. כך, ב-26 ביולי 1972, נאמה ראש הממשלה גולדה מאיר נאום בכנסת ובו הזמינה את סאדאת לפתוח במשא ומתן מדיני ישיר. בעניין מכתב 'השמיניסטים' יש להזכיר כי לצידו, הגם שבניגוד לו, פרסמו מאות 'שמיניסטים' אחרים מכתבי תמיכה במדיניות ישראל, צעד שכמובן לא זכה להתייחסות מצידה של העיתונות.
בסוף שנת 1968 ערך צה"ל פשיטה גדולה על שדה התעופה הבינלאומי של ביירות; האפיפיור פאולוס הששי יצא בהכרזת גינוי נגד ישראל. בירושלים עוררה הכרזתו רוגז רב, כי הוא גינה את ישראל בצורה חד-צדדית ובלי להזכיר כלל את הטרור הערבי שקדם לכך. ראש-הממשלה דאז, לוי אשכול, מחה נגד עמדת הוותיקן. ביוזמת כומר הולנדי שהיה איש הקשר בין הוותיקן והקונגרס הציוני העולמי ובתאום עם לוי אשכול, שדרש כי הוותיקן יוציא הצהרה חד-משמעית נגד הטרור הערבי, נערכה בדצמבר 1968 פגישה בין נחום גולדמן ושני נציגים נוספים מהקונגרס הציוני העולמי לבין האפיפיור. פאולוס הששי נשא בפגישה הצהרה ארוכה ובה המשפט "אנו מגנים טרור מכל סוג שהוא", בלי להזכיר את מדינת ישראל או טרור ערבי כלשהו.[21]
ביוני 1970 נפגש עם חסן השנימלך מרוקו[22].
ב 1978 נפתח מוזיאון בית התפוצות ע"ש נחום גולדמן באוניברסיטת תל אביב (בהמשך שונה שמו ל"אנו – מוזיאון העם היהודי").
ספריו
מסכנה של כליה אל שחר הגאלה: ארבעה נאומים. ירושלים: הנהלת ההסתדרות הציונית, 1958 (הספר בקטלוג ULI)
אין דעם דור פון חורבן און גאולה. ניו-יארק: פארבאנד ביכער פארלאג, 1964. (יידיש: "בדור החורבן [=השואה] והגאולה)
^Hans-Peter Schwarz (1995) Konrad Adenauer: A German Politician and Statesman in a Period of War, Revolution and Reconstruction Berghahn Books, ISBN 1-57181-870-7 p. 645
^David Vital (1999) A People Apart: The Jews in Europe, 1789–1939. Oxford University Press, ISBN 0-19-820805-7 p. 893
^Michele Sarfatti (2006) The Jews in Mussolini's Italy: From Equality to Persecution translated by John Tedeschi, Anne C. Tedeschi University of Wisconsin Press, ISBN 0-299-21734-5 p. 77
^יחיעם ויץ, ישראל בעשור הראשון : מחלוקות פוליטיות ואידיאולוגיות: משפטי פראג והויכוח על הסכם השילומים, יחידה 10., רמת אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 2001, עמ' 125-126
^ישעיהו בן-פורת, שיחות, ירושלים: ספרי ידיעות אחרונות / הוצאת עידנים, 1981, עמ' 33
Feri AmsariLahir2 Oktober 1980 (umur 43)Padang, Sumatera Barat, IndonesiaKebangsaanIndonesiaAlmamaterUniversitas AndalasWilliam & Mary Law SchoolPekerjaanDosenDikenal atasPakar hukum tata negaraSuami/istriChitra Afsari Feri Amsari, S.H., M.H., LL.M. (lahir 2 Oktober 1980) adalah seorang aktivis hukum dan akademisi Indonesia.[1] Saat ini, ia merupakan pengajar di Fakultas Hukum Universitas Andalas.[2][3] Selain sebagai pengamat hukum tata negara, pria tamatan W...
Україна (U-21) Асоціація Українська асоціація футболу Тренер Унаї Мельгоса Найбільше виступів Руслан Бабенко (36) Найкращий бомбардир Пилип Будківський (18) Код ФІФА UKR Домашня Виїзна Запасна Перший матч Україна 0:0 Білорусь Тернопіль, Україна; 28 жовтня 1992 Найбільша перемога Ук
Trstenik Localidad TrstenikUbicación de Trstenik en CroaciaCoordenadas 45°54′N 15°45′E / 45.9, 15.75Entidad Localidad • País Croacia • Condado Zagreb • Municipio Marija GoricaSuperficie • Total 2.65 km²Altitud • Media 181 m s. n. m.Población (2011[1]) • Total 357 hab. • Densidad 124,07 hab/km²Huso horario UTC +1 • en verano UTC +2Código postal[2] 10291[3]Cód...
يفتقر محتوى هذه المقالة إلى الاستشهاد بمصادر. فضلاً، ساهم في تطوير هذه المقالة من خلال إضافة مصادر موثوق بها. أي معلومات غير موثقة يمكن التشكيك بها وإزالتها. (يوليو 2019) هذه المقالة يتيمة إذ تصل إليها مقالات أخرى قليلة جدًا. فضلًا، ساعد بإضافة وصلة إليها في مقالات متعلقة بها. ...
Тік — термін, який має кілька значень. Ця сторінка значень містить посилання на статті про кожне з них.Якщо ви потрапили сюди за внутрішнім посиланням, будь ласка, поверніться та виправте його так, щоб воно вказувало безпосередньо на потрібну статтю.@ пошук посилань саме ...
هذه المقالة يتيمة إذ تصل إليها مقالات أخرى قليلة جدًا. فضلًا، ساعد بإضافة وصلة إليها في مقالات متعلقة بها. (يوليو 2019) إستي شاني معلومات شخصية الميلاد 29 يناير 1891 الوفاة 5 فبراير 1952 (61 سنة) كليفلاند، أوهايو مواطنة الولايات المتحدة الحياة العملية المهنة لاعب كرة قاع
Season of television series Season of television series Star Trek: EnterpriseSeason 1DVD and Blu-ray coverCountry of originUnited StatesNo. of episodes26ReleaseOriginal networkUPNOriginal releaseSeptember 26, 2001 (2001-09-26) –May 22, 2002 (2002-05-22)Season chronologyNext →Season 2 List of episodes The first season of Star Trek: Enterprise (then titled simply Enterprise), an American television series, began airing on September 26, 2001, on UPN. The season concluded ...
American soccer player (born 1983) Jeff Larentowicz Larentowicz after an Atlanta United game in 2017Personal informationFull name Jeffrey Adam Larentowicz[1]Date of birth (1983-08-05) August 5, 1983 (age 40)Place of birth Pasadena, California, United StatesHeight 1.85 m (6 ft 1 in)Position(s) Midfielder, defenderCollege careerYears Team Apps (Gls)2001–2004 Brown Bears 66 (7)Senior career*Years Team Apps (Gls)2005–2009 New England Revolution 111 (9)2005 → Phan...
Parliamentary constituency in the United Kingdom, 1997 onwards Not to be confused with West Aberdeenshire and Kincardine (Scottish Parliament constituency). West Aberdeenshire and KincardineCounty constituencyfor the House of CommonsBoundary of West Aberdeenshire and Kincardine in ScotlandMajor settlementsLaurencekirk, Portlethen, Stonehaven, Banchory, BraemarCurrent constituencyCreated1997Member of ParliamentAndrew Bowie (Conservative)Created fromKincardine and Deeside1918–1950Created from...
Mayoralty in England Mayor of Tees Valley Combined AuthorityIncumbentThe Lord Houchen of High Levensince 8 May 2017Tees Valley Combined AuthorityStyleMr Mayor[1]AppointerDirectly electedTerm length4 yearsConstituting instrumentCities and Local Government Devolution Act 2016Inaugural holderBen HouchenSalary£35,800Websitehttp://www.teesvalley-ca.gov.uk The mayor of the Tees Valley, also styled Tees Valley Mayor, is a directly elected metro mayor in England, first elected in May 20...
King of Aragon from 1213 to 1276 James IJaime in 1265, giving orders to a guard in the royal palaceKing of AragonCount of BarcelonaReign12 September 1213 – 27 July 1276PredecessorPeter IISuccessorPeter IIIBorn2 February 1208MontpellierDied27 July 1276 (aged 68)Alzira, ValenciaBurialPoblet MonasterySpouses Eleanor of Castile Violant of Hungary Teresa Gil de Vidaure Issueamong others... Violant, Queen of Castile Constance, Lady of Villena Peter III, King of Aragon James II, King of Majorca Is...
1997 video gameあやかし忍伝くの一番Ayakashi Ninden KunoichibanOriginal Saturn cover artDeveloper(s)Zero SystemPublisher(s)ShōeishaPlatform(s)Windows, PlayStation, Sega SaturnReleaseWindowsJP: March 14, 1997Sega SaturnJP: April 9, 1998PlayStationJP: September 25, 1998Genre(s)Dating simMode(s)Single player Ayakashi Ninden Kunoichiban (あやかし忍伝くの一番) is a Japanese dating sim developed by Zero System and published by Shōeisha, released on March 14, 1997, for Windows 9...
State park in Washington State, United States Sun Lakes-Dry Falls State ParkLocation in the state of WashingtonShow map of Washington (state)Sun Lakes-Dry Falls State Park (the United States)Show map of the United StatesLocationGrant, Washington, United StatesCoordinates47°35′41″N 119°21′55″W / 47.59472°N 119.36528°W / 47.59472; -119.36528[1]Area3,774 acres (15.27 km2)Elevation1,270 ft (390 m)[1]Established1933OperatorWashingt...
For the township in Gratiot County, see Emerson Township, Michigan. Unincorporated community in Michigan, United StatesEmerson, MichiganUnincorporated communityHistoric image of Emerson during the 1880sEmersonLocation within the state of MichiganShow map of MichiganEmersonLocation within the United StatesShow map of the United StatesCoordinates: 46°33′23″N 85°01′45″W / 46.55639°N 85.02917°W / 46.55639; -85.02917CountryUnited StatesStateMichiganCountyChippew...
Michalovce District in the Kosice Region Kusín (Hungarian: Harapás) is a village and municipality in Michalovce District in the Kosice Region of eastern Slovakia. History In historical records the village was first mentioned in 1418. Geography The village lies at an altitude of 116 metres and covers an area of 9.815 km². Culture The village has a public library and a football pitch. Gallery Entering the village of Kusín Roman Catholic Church of the Virgin Mary of Seven Sorrows in Kus...
American TV series or program SomersetSomerset opening titles from 1971-1974Genre Soap opera Drama Created byRobert CenedellaCountry of originUnited StatesOriginal languageEnglishNo. of seasons6No. of episodes1,710ProductionRunning time30 minutesProduction companyProcter & Gamble ProductionsOriginal releaseNetworkNBCReleaseMarch 30, 1970 (1970-03-30) –December 31, 1976 (1976-12-31) Somerset (sometimes called Another World in Somerset or Another World: Somerset) is an...
This article is about Yodok Stories, 2008 documentary film. For 2006 stage play, see Yoduk Story. 2008 Norwegian filmYodok StoriesPosterRelease date 2008 (2008) CountryNorwayLanguagesEnglishKorean Yodok Stories is a documentary film directed by Polish documentary screenwriter and director Andrzej Fidyk and produced by Torstein Grude. Today, more than 200,000 men, women and children face torture, starvation and murder in North Korea's concentration camps.[1][2] Few survive...
Georgian musician and singer This article is an orphan, as no other articles link to it. Please introduce links to this page from related articles; try the Find link tool for suggestions. (January 2020) This article may have been created or edited in return for undisclosed payments, a violation of Wikipedia's terms of use. It may require cleanup to comply with Wikipedia's content policies, particularly neutral point of view. (January 2020) Gigi AdamashviliBackground informationBorn (1998-09-2...
This article has multiple issues. Please help improve it or discuss these issues on the talk page. (Learn how and when to remove these template messages) This article is an orphan, as no other articles link to it. Please introduce links to this page from related articles; try the Find link tool for suggestions. (September 2016) This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenge...
