אלכסנדר זיידקטע משאלון אישי שמילא זיידאנדרטת אלכסנדר זייד ליד הגן הלאומי בית שערים, פיסל דוד פולוסקברו של אלכסנדר זייד בקברות השומרים בקריית טבעוןציון המקום בו נורה אלכסנדר זייד בקצה רחוב יזרעאל
אלכסנדר זייד נולד בשנת 1886 באימפריה הרוסית בעיירה זימה שבמחוז אירקוטסק שבסיביר. אביו, יצחק אליהו זייד (1842-1901), היה יוצק מתכת במקצועו, תושב וילנה שהואשם בצעירותו בפעילות מהפכנית והוגלה לסיביר. אמו, רבקה (בתיה ליבה בת לייזר מאיר), הייתה ממשפחה סובוטניקית, בין אחיו היו שרה ופסח.[1] בשנת 1889 עברה המשפחה לבירת המחוז, אירקוטסק. זייד החל ללמוד ב"חדר", אך כעבור זמן קצר עברה המשפחה לכפר, והוא עבר ללמוד בבית ספר חקלאי. אביו התחתן בשלישית עם אישה בשם פרידה, שאימצה את אלכסנדר לבן, ודחפה את האב לחזור לווילנה, שם היה קל יותר לחיות כיהודי. בעקבות זאת חזרה המשפחה בשנת 1901 לווילנה, אך כעבור שנתיים מת גם האב, כאשר אלכסנדר היה בן 15. אלכסנדר נאלץ לפרנס את ביתו, והחל לנהל את מפעל היציקה של המשפחה.
בשנת 1903, עם פרוץ פרעות קישינב, הצטרף זייד לקבוצת הגנה עצמית שהוקמה על מנת להגן על יהודי וילנה בעת פוגרום. בקבוצת ההגנה פגש זייד את מיכאל הלפרין, איש העלייה הראשונה אשר השפיע עליו ברעיונותיו ובמעשיו. השפעה זו הובילה את זייד לעלות לארץ ישראל בגיל 17.[2]
בארץ ישראל
זייד עלה לארץ ישראל בגפו ב-1904 במסגרת תנועת העבודה הציונית. על פי רישומיו של זייד, החוויה הראשונה שלו בארץ התרחשה ביפו. עם רדתו מהאונייה נאסר על ידי העות'מאנים בשל היעדר תעודת מסע. באמצעות שוחד הצליח לקנות את שחרורו.
לאחר שחרורו עבד ביקב בראשון לציון, שם פגש את ישראל שוחט, שרוח החלוציות פיעמה בו ותאמה את רוחו של זייד. חלומו של שוחט היה להקים קבוצת שומרים עבריים במושבות.
בשלב מסוים נפרדו דרכי השניים. זייד עבר לפתח תקווה ושוחט מצא עבודה בשפיה, שם קיבץ סביבו מספר חברים שגילו עניין בעבודת השמירה במושבות השומרון. כאשר אפשרות זו קרמה עור וגידים, נקרא זייד לחבור אל הקבוצה.
כאשר שמר בכרמי זכרון יעקב, נרדם פעם אחת במשמרתו, ונשקו נגנב על ידי ערבים. בפעם הבאה שניסו לגנוב ממנו את הרובה, הכה את הגנב הערבי מכות חזקות, אך חבריו של הגנב הכו את זייד, ופצעו אותו בראשו, פציעה שממנה המשיך לסבול עד מותו.
ייסוד בר גיורא והשומר
בוריס שץ הזמין את זייד ויחזקאל חנקין ללמוד סיתות אבן בירושלים. השניים הרבו לשוחח אודות יצירת כוח מגן עברי להגנת המפעל העברי בארץ. בשנת 1907 התקיימה פגישה חשאית בהשתתפות זייד ושבעה צעירים נוספים, בהם חנקין, שוחט ויצחק בן-צבי. בן-צבי מתאר את זייד בפגישה במילים:
...בא זייד מארץ סיביר. גם מראהו יעיד על מקורו, שערות ראשו בהירות, ותנועותיו אטיות, אבל כל מראה החלוץ הצעיר הזה אומר: כאן אני עומד ומפה לא אזוז!
זייד היה שותף מרכזי להחלטה שהתקבלה בפגישה להקים את ארגון "בר גיורא", שמטרתו הייתה להקים כוח יהודי לוחם בארץ ישראל במטרה להביא לריבונות יהודית בארץ. במסגרת 'בר גיורא' עלה זייד לגליל התחתון והשתתף בהקמת הקולקטיב בסג'רה. ב-1909 היה שותף להקמת ארגון "השומר" במטרה להרחיב את השמירה היהודית לכל המושבות בארץ ישראל.
אנשי "השומר" גרו בחווה החקלאית הגלילית אילניה (סג'רה), ועסקו בשמירה ובחקלאות. זייד בלט כשומר בארגון. הוא נשלח לכל מקום שבו צצו בעיות. במסגרת פעילותו שמר ביבנאל ובמסחה, אבטח את החריש באדמות שנויות במחלוקת, ועזר לתושבי חדרה להתמודד עם הקדחת ועם הטרדות חוזרות מצד השכנים הבדואים והצ'רקסים.
זייד תיאר את שהתרחש בעת שאיבטח את החריש בחדרה[3]:
”הצ'רקסים ושכניהם התנפלו על החורשים והרוכבים הסתערו על האויב. ראיתי את סוסתו של שטורמן סובבת תחתיו - היא הוכתה בראשה באלה - ובו ברגע חשתי כי ראשי נופל על חזי ואי אפשר לי להרימו. הייתה זו התעלפות רגעית תוצאת מהלומה חזקה ובכל זאת נשארתי יושב על האוכף ורדפתי אחר אחד הצ'רקסים, וכך נהדף האויב אחור ואנחנו שבנו בניצחון”.
בתקופה זו נשא זייד לאישה את ציפורה לבית בקר מווילנה שעלתה לארץ עם אחותה הבכורה קיילה. קיילה נישאה לישראל גלעדי, מראשי ארגון "השומר". זייד ואישים נוספים מארגון "השומר" התנגדו לכך שהארגון יקים בסמוך לעפולה את המושב תל עדשים, משום שטענו שיישובי השומרים צריכים לקום באזורי הספר.
הם החליטו להקים בשנת 1916 בגליל העליון את קיבוץ "בר גיורא" שבהמשך נקרא כפר גלעדי, אך זייד פרש מן הקיבוץ משום שלא קיבל את דעת החברים על אופן גידול הילדים בבתי ילדים המרוחקים מבתי ההורים, והתנגד לתפיסה שילדי הקיבוץ הם "רכוש" הקיבוץ.
במשך חייו הותקף פעמים רבות על ידי פורעים ערבים ושרד, עד ההתקפה שגבתה את חייו. בתקופת המרד הערבי הגדול, בליל 11 ביולי1938, ארבה לו כנופיה בזמן שהיה בדרכו לאספת חברים בקבוצת אלונים.[4] הוא נרצח בידי קאסם אל-טבאש, בדואי משבט ערב אל-חילף. ב-1942 התגלה רוצחו של זייד על ידי אנשי פלמ"ח בראשותו של יצחק חנקין.[5] הוא נשפט בבית דין שדה והוצא להורג.[6]
חיים אישיים
זייד נטמן בבית הקברות של אגודת השומרים בגבעות זייד, והותיר אחריו את אשתו, ציפורה (1885–1968), שלושה בנים - גיורא (1914–2005) והתאומים יפתח (1920–2006) ויוחנן (1920–1999), ובת - כוכבת רייך (1917–2007).
הנצחתו
זייד מונצח באנדרטת אלכסנדר זייד שהוצבה ב-1941 ליד שטחי המרעה של משפחת זייד, בקרבת הגן הלאומי בית שערים שבקריית טבעון. כמו כן, נקראו על שם זייד היישובים "בית זייד" ו"גבעות זייד" ורחובות ברחבי הארץ. האנדרטה היא פסל של זייד, רכוב על סוסתו ומשקיף על עמק יזרעאל. את הפסל יצר הפסלדוד פולוס שפיסל את הסוסה שנקראה "דומיה" על פי אחותה. הפסל, שהיה עשוי רשת ברזל מצופה בטון, התבלה עם הזמן, והוחלף ב-1979 בפסל ברונזה שנעשה על ידי הפסל דן זריצקי.[7] ב-5 באוקטובר 2007 הופל פסלו של אלכסנדר זייד בידי אלמונים, וב-31 בדצמבר הוקם שוב (על רקע המקרה התבסס הסרט "חצי טון ברונזה").
סמליל של האנדרטה לזכר זייד משמש כלוגו לארגון "השומר החדש". ארגון זה מפעיל תוכנית מנהיגות המיועדת לבני נוער ונקראת "תוכנית אלכסנדר זייד".
בנקודה שבה נורה ונרצח (פינת הרחובות "יזרעאל" ו"השומרים" בקריית עמל), הוקם גן זיכרון ובתוכו צוין המקום בו עמד זייד כשנורה, וכן המקום בו כנראה ארבו לו המרצחים. את התאריך קבעה אלמנתו.
גם הסופר אליעזר שמאלי הנציח את סיפור חייו של זייד ומשפחתו ואת ההתיישבות ברחבי ארץ ישראל ובשייח' אבריק בספריו "אנשי בראשית", "חיי ראשונים", "שומר בישראל" ו"לפנות בוקר" - קטעים מיומניו של זייד מעובדים לקורא הצעיר.
לקריאה נוספת
'זייד, אלכסנדר', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 216. (הספר בקטלוג ULI)
אלכסנדר זייד, לפנות בוקר - פרקי יומן, עם עובד, תשל"ו (1975)
אלכסנדר זייד, לפנות בוקר - פרקי יומן, באתר "פרויקט בן-יהודה"
ייסוד ישוב חדש בעצם המלחמה: ראשיתו של כפר־גלעדי, מזכרונות אלכסנדר זייד, תרע"ו–תרע"ז (1916–1917). בתוך: אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, כרך שני, פרק צט, עמ' 1047–1055
זבולון פורן, אלכסנדר זייד - שומר יערות הקרן הקיימת לישראל - תולדותיו ופועלו, ספריה לנוער בהוצאת קק"ל, תשמ"ד
ברכה חבס, "אלכסנדר זייד - פרשת חייו", הוצאת המרכז לנוער - הסתדרות העובדים, 1938
ניצה דורי, "אלכסנדר זייד - עובדות לעומת מיתוס". בין עובדות היסטוריות ביומניו של אלכסנדר זייד (1908 – 1938) לבין מיתוס ספרותי בספר "אנשי בראשית" מאת אליעזר שמאלי (1933), באתר דעת, גיליון 16, 2020
סרטון זה, בשלמותו, עם הסברים לגביו, מופיע גם בלינק הבא -http://carmonia.net/tiul.html. צולם בשנת 1933 ותיעד את משפחת בקר המורחבת שכללה גם את משפחת זייד
רחל ינאית בן-צבי על אלכסנדר זייד (תיק ארכיון המדינה פ - 10 /2174)
