חיים אמזלאג, סגן קונסול בריטניה ביפו, רכש את אדמות עיון-קרא מידי מוסטפא עבדאללה עלי דג'אן. השלטונות העות'מאניים הערימו קשיים בפני המתיישבים ולא נתנו להם אישורי בנייה, אך העלימו עין עד לסיום הבנייה, שכן חששו מאי-נעימויות מצד סגן-הקונסול, שהאדמות נרשמו כרכושו. אמזלאג חתם בפני המתיישבים על הצהרה שכל המבנים והבתים על שטח זה לעולם לא ישתייכו לו.[8]
בנובמבר 1882 החלו קבוצת הביל"ויים לעבוד בראשון לציון, לאחר שקרל נטר, מייסד מקוה ישראל, הבטיח להם אדמה במושבה ושלושה בתים שעמדו בבנייה אז. עם השלמת הבתים שמואל הירש, מנהל מקוה ישראל, הפר את הבטחתו של נטר ונתן את הבתים שהובטחו להם למשרתי ציבור במושבה, ועל כן חלק מהביל"ויים עברו לגדרה.
לאחר סבל גדול ותלאות רבות שנגרמו מפגעי הטבע וחוסר הניסיון בחקלאות, בא לעזרת המושבה הברוןאדמונד ג'יימס דה רוטשילד והקים בה את יקבי כרמל. יוסף פיינברג, אחד מעשרת המתיישבים הראשונים של ראשון לציון, התנדב לצאת לפריז בתום השנה הראשונה למושבה, ויצר קשר עם הברון רוטשילד באמצעות הרב הראשי של פריז - הרב צדוק כהן. הברון, התרשם והודיע, "כי יקציב 30,000 פרנק להשלמת הבאר, יבנה בתים לשש המשפחות העניות שהצטרפו למושבה ויעמיד גם גנן־אגרנום לעזרת המתיישבים[9][10] האגרונום שנבחר היה שאול הלזנר מבית הספר החקלאי מקוה ישראל, שהברון הורה לו ללמד את האיכרים כיצד לעבד את שדותיהם ולטעת עצי פרי. כמו כן, שמואל הירש, מנהל מקוה ישראל, מונה לפקח על ענייני הכספים.[11]
העזרה למתיישבי ראשון לציון הייתה תחילת פעילותו של הברון רוטשילד בארץ ישראל. היה זה בתום השנה הראשונה לקיום המושבה, שהייתה אז על סף התפרקות. רוטשילד סייע למתיישבים הראשונים במימון העמקת הבאר לעומק 48 מטר, עד שנמצאו מים. בהמשך הרחיב את עזרתו לסיוע כספי לתושבים, בשנים שנדרשו להכשרתם לעבודת האדמה ולהכנת האדמה לנטיעות. הוא שלח מומחים חקלאיים מצרפת כדי שידריכו את המתיישבים החדשים ואת האיכרים לגדל כרמיענבים ולייצר יין – גידול זה נחשב המתאים ביותר לתנאי הארץ ולשיווק העולמי.
השדות הזרועים לא הניבו יבולי חיטה, והאיכרים נאלצו למשכן את האדמות כדי להתקיים. לאחר שהברון שילם את דמי המשכנתה, עברה אדמת ראשון לציון להיות בבעלותו. המושבה חדלה להיות עצמאית בסוף שנת תרמ"ג. היו בה אז 39 משפחות, שהסתכמו ב-135 נפשות. לאחר שבוטל כוחו של ועד המושבה, קבע שמואל הירש שאת כל עבודות החקלאות יעשו רק לפי ההוראות המקצועיות של האגרונום; בתמורה יקבלו מדי חודש תמיכה חודשית לקיומם. התוצאה, לפי משה סמילנסקי: "רוח האיכרים דוכאה וענייני המשק הוזנחו". הברון רוטשילד לא נענה לבקשות לשינוי ההסדרים. הירש מינה את יהושע אוסוביצקי לפקיד המושבה, שישב בה בקביעות.
הנהגת אוסוביצקי
אוסוביצקי הגיע לראשון לציון בשנת 1884, והתקבל בהתלהבות על ידי האיכרים והביל"ויים, שראו בו כאחד משלהם. בשנת 1885 נבחר אוסוביצקי להניף דגל רקום עם שני פסים וביניהם מגן דוד בצבע כחול, בראש התהלוכה לציון שלוש שנים למושבה. דגל זה, שנקרא אז דגל ראשון לציון, דומה לדגל ישראל, והייתה זו הפעם הראשונה שהוא הונף בפומבי בארץ ישראל.
אוסוביצקי רכש 3,000 דונם אדמה בעיון קרא ומכר חלקות לעולים בעלי רכוש שנטעו באמצעיהם הפרטיים כרמי גפנים. באופן כזה נוצרה שכבת איכרים שאינם תלויים בחסדי הברון. ביניהם היה מיכאל הלפרין, שייסד בראשון לציון "איגוד פועלים" ראשון בארץ. עם הזמן נהפך הלפרין לאחד המתנגדים החריפים לשלטון אוסוביצקי. שם המקום זוהה, באופן שגוי כנראה, עם מקומו המשוער של המעיין עין הקורא הנזכר בתנ"ך: ".. עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ עֵין הַקּוֹרֵא אֲשֶׁר בַּלֶּחִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (ספר שופטים טו, יט).[12]
בשנת 1886 החלו היחסים בין אוסוביצקי והאיכרים להתערער. הפקיד פיתח גינוני שררה, הטיל קנסות וקירב אליו מלשינים וחנפנים. המושבה התפלגה לשני מחנות: "רודפי שלום" ובראשם פיינברג, שהתנגדו לאוסוביצקי, ו"אגודת רעים", שתמכו בו וטופחו על ידיו. באפריל 1887 הגיע המתח במושבה לשיא. הלפרין שלח לחובבי ציון ברוסיה מכתב תלונה על אוסוביצקי. כשנודע לאוסוביצקי על המכתב, בערה בו חמתו. הלפרין נאלץ להתעמת עם אוסוביצקי והוא ציווה עליו להסתלק מיד מהמושבה. אירוע זה הצית את המרד במושבה. בינתיים שלח אוסוביצקי שליח למושל הטורקי ביפו והודיע לו כי פרץ מרד בראשון לציון. מיד נשלחה כיתת חיילים כדי לאסור את המורדים. החיילים ניצבו מול המתיישבים, וניתנה פקודה לטעון את הרובים אם המתיישבים יתנגדו למאסר. ברגע האחרון הגיע שמואל הירש מנהל מקוה ישראל, ושכנע את החיילים לעזוב, ואת המתיישבים – להתפזר. אוסוביצקי עזב את ראשון לציון ביחד עם הירש. המורדים חגגו את "ניצחונם", אך לא לאורך ימים.
ב-1 במאי 1887 הגיע הברון רוטשילד לביקורו הראשון בארץ ישראל. המורדים "התקפלו" לנוכח איומי הברון. הברון התנה את סליחתו לאיכרים בכך שפיינברג, שהיה ממנהיגי המורדים, יעזוב את המושבה, וזה עשה כן, משום טובת היישוב, לאחר שהופעל עליו לחץ רב. לאחר חמש שנים וחצי מכר פיינברג את נחלתו בראשון לציון ועבר לגדרה.
בית הכנסת הגדול בראשון לציון נבנה בשנים 1885–1889, על פי התכנון של המהנדס והאדריכל ברוך פפירמייסטר, והיה מוקד חשוב בחיי המושבה. בית הכנסת, שניצב על פסגת גבעה בקצה רחוב רוטשילד ובלט למרחוק, היה במשך שנים רבות אחד המבנים המפוארים במושבה הקטנה ומרכז חברתי למתיישביה.
בניית בית הכנסת החלה נתקלה בהתנגדות של השלטון העות'מאני, ובמצוקה כספית. כדי להתגבר על התנגדות השלטון בנו המתיישבים את בית הכנסת במסווה של מחסן לציוד חקלאי. בניין הבית הושלם בזכות תרומה של הברון רוטשילד. בבית הכנסת שתי קומות: בראשונה מקום ל-150 מתפללים, ובשנייה נמצאת עזרת הנשים. בחלונות משני צדי ארון הקודש ישנם ויטראז'ים של שנים-עשר שבטי ישראל.
רחוב במושבה בשנת 1937שכונת עזרא ובצרון בעת הקמתה בשנת 1945 בחולות ראשון לציון
גידול הגפנים
תחילת גידול הגפנים במושבה הייתה בהיסח הדעת. מיכל זלמן פוחצ'בסקי, שהיה גנן ומומחה לגידול גפנים, סיפר על הניסיון שהצליח וגרם לתחילת גידול גפנים על בסיס מסחרי באדמת ראשון לציון ובסופו של דבר לבניית היקב הראשון בארץ ישראל. מייסדי המושבה ניסו לגדל בשדותיהם חיטה, אך התאכזבו. בדרכם מיפו למושבה הבחינו תושבי ראשון לציון בצדי הדרך בשתילי הגפן המקומית. הם הביאו זמורות מהגפנים אל ביתם ושתלו אותם בגינה הביתית. בהנחה כי היות שהגפן היא אחד משבעת המינים שארץ ישראל משתבחת בהם, יש סיכוי כי שתילי גפן ישגשגו גם באדמת ראשון לציון, ואכן כך היה.
כשביקרה במושבה משלחת של מומחים חקלאיים מצרפת בשליחות הברון רוטשילד, היא בדקה את אפשרויות גידולי החקלאות במושבה. בסיורם במושבה נוכחו המומחים כי בגינות התושבים גדלות בהצלחה גפנים. הם חזרו לצרפת והמליצו בפני הברון לעודד את גידול הגפנים במושבות.
שתילי הגפנים גדלו בהצלחה, אך האיכרים עדיין לא הצליחו בנטיעת הכרמים על פני שטחים נרחבים. הברון רוטשילד החליט לסייע ושלח לארץ מומחה מיקביו "שאטו לאפיט רוטשילד", וזה הגיע למסקנה כי יש לבחור את מין הגפן המתאים לקרקע הארץ ומניב גפנים באיכות הראויה לייצור יין. הוא בחר את המינים המצליחים באירופה אך משום שמחלת הפילוקסרה, הפוגעת בשורשי הגפן, פשטה אז בכרמי אירופה, הציע לברון לייבא מהודו זמורות של גפנים, אשר יוכלו לשמש ייחורים. כך ניטעו הכרמים הראשונים בראשון לציון. עם סיום הנטיעה רחבת ההיקף הראשונה, הונחה אבן הפינה ליקבי כרמל מזרחי ונפתחה תקופה של שגשוג כלכלי בראשון לציון. הדוגמה של ראשון עברה לאחר מכן לשאר המושבות בארץ.
בשנת 1898 ביקר במושבה תיאודור הרצל, בראש משלחת ציונית שנועדה לפגוש את קיסר גרמניה בזמן ביקורו בארץ ישראל. באותו הזמן מנתה אוכלוסיית המושבה כ-400 נפש.[13]
במרץ 1921 הגיע שר המושבות הבריטי וינסטון צ'רצ'יל לביקור בארץ ישראל, במהלכו ביקר בראשון לציון ונפגש עם איכריה. לאחר שובו ללונדון, חזר מספר פעמים על התרשמותו הרבה מהמושבה, כדי להצדיק את מדיניות הבית הלאומי היהודי של בריטניה.[14]
ההתנכלויות נגד הנוסעים לראשון לציון וממנה גרמו להתמעטות הנסיעות וצמצמו כך גם את שירותי הדואר, עד שהעירייה הסדירה שירותי דואר מיוחדים באמצעות מכוניות משוריינות וגם הפיקו לשם כך את בול ראשון לציון.
בשנת 1996 הקימה עיריית ראשון לציון אנדרטה לחללי ההפצצה המצרית בקרבת צומת הרחובות הרצל ורוטשילד, לא הרחק מאתרי ההפצצה.
האנדרטה ניצבת על במה עגולה בכניסה לגן ציבורי. היא כוללת שני עמודי אבן ומעליהם שלוש פצצות בדרכן כלפי מטה - פצצות דמויות אלו שהוטלו מהמטוסים המצריים. בין העמודים שלט המביא את פרטי ההנצחה ושמות החללים.
בשנת 1950 ניתן לראשון לציון מעמד של עיר. העיר קלטה עליה והעולים התיישבו בעיקר בשתי שכונות מרוחקות מהעיר. שיכון המזרח במזרח ורמת אליהו במערב. בשנות השישים והשבעים העיר עברה תנופת בניה בשכונות הוותיקות של העיר, עם בניה רוויה שהחליפה את הבניה הישנה. הבנייה במערב זכתה לתאוצה עם היבחרו של מאיר ניצן לראש העיר בשנת 1983, באפריל 1988 צורף המושב נחלת יהודה לעיר. ובשנות התשעים החלו להיבנות שכונות שלמות על שטחי החולות הנרחבים שבין כביש 4 לחוף הים. כאשר עוד לפני בניתם כבר בתחילת שנות התשעים מתחם מב"ת מערב הצמוד לחולון הפך להיות מוקד תעסוקה ובילוי, אך בעיקר היה ידוע במרכזי הקניות הרבים שבו ובראשם קניון הזהב שהביאו לעיר את המיתוג של "עיר הקניונים", באותה תקופה גם נחנך הסופרלנד. באותו עשור השכונות הוותיקות של העיר קלטו עשרות אלפי עולים חדשים מברית המועצות ואתיופיה. הבניה של "עיר חדשה" במערב לצד קליטה של עולים חדשים הפכו אותה מהעיר התשיעית בגודלה בישראל ב-1983 לרביעית בגודלה ב-1995.
בעשור השני של המאה ה-21 נסגר היקב העתיק של יקבי כרמל והופסקה הפעילות בו. כיום המבנה ניצב נטוש למחצה כשבשטחו חניון זמני. העירייה ומספר יזמים הגישו תוכנית להקמת מגדלי מסחר ומגורים על מבני היקב המודרניים בעוד שמבני היקב ההיסטוריים (בהם "הבניין האדום" שחזיתו פונה לרחוב) ישומרו וישמשו כמוזיאון ואתר תיירות. התוכנית הנ"ל שנויה במחלוקת וטרם אושרה סופית.
מזרח העיר - ממזרח לכביש 4. זהו החלק הישן של ראשון ובו נמצא המרכז העתיק שלה ואתריה ההיסטוריים. במזרח יש בעיקר שכונות מגורים. בחלקו הצפוני של חלק זה נמצא אזור התעשייה הישן הקרוי מב"ת (מסחר, בילוי, תעשייה) צפון. בדרומו נמצאים תחנת הרכבת הראשונים וקניון ראשונים, ובמזרחו מחנה צריפין ובית החולים יצחק שמיר. הרחובות הראשיים במזרח העיר הם שדרות הרצל, שדרות ז'בוטינסקי, שדרות רוטשילד ושדרות ירושלים.
היקב של ראשון לציון (בעבר יקב כרמל מזרחי, היום יקב יקבי כרמל)שביל ראשונים (בצבע צהוב) - העובר דרך אתריה ההיסטוריים של ראשון - ליד שדרות הרצל וגן המושבה.הפסל "עליה לפסגת הגל" בחוף ראשון לציון
1900 - ניתן אישור מטעם הפקידות לוועד המושבה לנהל את העניינים החברתיים והתרבותיים.
1912 - השלטון העות'מאני הכריז על ראשון לציון כעיר (בלדיה) והורה על איחודה עם נס ציונה (דבר שלא בוצע מעולם).
1915 - ג'מאל פאשה, המושל העות'מאני של ארץ ישראל וסוריה מבקר במושבה. כאות הוקרה והתפעלות מפיתוח המושבה, המושל הרחיב את גבולות המושבה על ידי הוספת שטח החולות לתחומה של ראשון לציון.
1948 - ב-3 ביוני הפציצו מטוסים מצריים את ראשון לציון. בהפצצה נהרגו 25 בני אדם ונפצעו רבים. נזק רב נגרם לבתים ולרכוש. ב-1996 הוקמה אנדרטה לזכרם בגן העיר. באנדרטה - לוח זיכרון ועליו שמות ההרוגים. מעל האנדרטה יש פסל של פצצות נופלות.
לפי נתוני מרשם האוכלוסין של משרד הפנים, נכון לסוף רבעון הראשון (31 במרץ) של שנת 2019, היו בראשון לציון 252,190 תושבים.[26] פריסתם בשלושת האזורים העיקריים בעיר היא כדלקמן: במרחב מזרח (מזרח העיר עד כביש 412) כ-38%, במרחב תיכון (בין כביש 412 לכביש 4) כ-23% ובמרחב מערב (מכביש 4 ועד לים התיכון) כ-39%. הנשים בראשון לציון מהוות 51% מהאוכלוסייה העירונית ואילו הגברים 49%. 43,180 מתושבי העיר הם עולים חדשים.
בראשון לציון פועלים שלושה עשר בתי ספר תיכוניים מקיפים, מהם תיכון אחד דתי (מקיף ב' "אוריה"). אלו הם בתי ספר שש שנתיים מכיתה ז' ועד י"ב, בעקבות רפורמה של ראש העיר דב צור בשנת הלימודים תשע"א, "לומדים שש-שש", לביטולן של חטיבות הביניים. כל התיכונים בראשון מציעים הן לימודים עיוניים במגוון תחומים והן לימודיים מקצועיים/טכנולוגיים ולכן נקראים "מקיף". בנוסף קיימת בראשון לציון ישיבה תיכונית (בני עקיבא) ואולפנה ("עלמא ע"ש מיכל קלדרון ז"ל").
הראשון מבין התיכונים בראשון לציון שנחשב לתיכון מקיף הוא הגימנסיה הריאלית ע"ש אליעזר קררי (מקיף א'), שנוסד בשנת 1939, ומתוקף כך זוכה לתואר "התיכון הוותיק ביותר בראשון לציון" והתיכון החמישי בוותק שלו בישראל. בנוסף לאחוזי הצטיינות גבוהים, לגימנסיה גם נבחרת כדורסל המתחרה בליגת העל בכדורסל לבתי ספר תיכוניים וזו זכתה ב-3 אליפויות.
נכון לסוף שנת 2013, 26 בתי ספר לוקחים חלק בפרויקט העירוני "הגגות הסולאריים" לייצור חשמל באופן ירוק. בכל בית ספר הותקנו פאנלים סולארים על שטח של כ-600 מ"ר ובסך הכל למעלה מ-15 דונם של פאנלים סולאריים בכל בתי הספר. המערכות מייצרות 50 קילוואט שעה כל אחת, ובסך הכל כ-1.5 מגה-ואט.[28]
תרבות
היכל התרבות ע"ש מאיר ניצןהתזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון
התזמורת העברית הראשונה בארץ ישראל הייתה האורקסטרה של ראשון שהוקמה ב-1895 ונהפכה למוסד התרבותי החשוב במושבה הצעירה. האורקסטרה הופיעה בבית העם (מבנה קטן שעדיין קיים ומשמש לפעילויות תרבות) ובגן המושבה.
היכל התרבות ע"ש מאיר ניצן, אשר כיהן במשך 25 שנה כראש העירייה של ראשון לציון, הוא המרכז התרבותי של ראשון, נחנך בשנת 1998, עם אולם להצגות וקונצרטים. באולם 686 מקומות ישיבה, בטרקלין 201 מקומות ישיבה, וביציע עליון 83 מקומות ישיבה. בהיכל התרבות שני אולמות קטנים לסדנאות אמן. מאז פתיחתו הועלו בהיכל מאות הצגות ומופעים והוא זכה להצלחה רבה המתבטאת במספר מנויים גבוה. במרחק קצר מהיכל התרבות עומד Friends, אולם "מופת" לשעבר, הניצב בסמוך לבית הסתדרות העובדים במרכז העיר. בעבר שימש המקום אולם הבית של התיאטרון השחור היחיד במדינה שנקרא "פנטאזי" בראשו עומד השחקן ליאור כלפון.
כמו כן, נפתח בראשון לציון מוזיאון יעקב אגם. המוזיאון, יוזמה משותפת של עיריית ראשון לציון והאמן המוכר בעולם כאבי התנועה הקינטית, מציג יצירות פורצות דרך משישה עשורים של עשייה בינלאומית, אשר הוצגו בעבר במוזיאונים ובאוספים נחשבים.
החל משנת 1989 מתקיים בראשון כל סוכות פסטיבל חג היין,[29] בהמשך שונה שמו לפסטיבל "הילולים",[30] והחל משנת 2008 נקרא "פסטיבל ראשון לציון לזמר עברי".[31]
בין השנים 1998–2013 התקיים ב"אמפיפארק" (אמפיתיאטרון במערב העיר, ליד החי-כיף) ביום העצמאות מופע "רוק עצמאות" בו מיטב אומני הרוק של ישראל הופיעו במרתון מהערב עד הבוקר שלמחרת.[34] הפסטיבל בוטל מאחר שלא היה כלכלי והפסיד כספים בשנותיו האחרונות.[35] באמפיתיאטרון גם מתקיימות הופעות בינלאומיות עם אומנים אורחים.[36] בשנים 2013–2015 נבנה ה"אמפיפארק" החדש "לייב פארק" ליד אגמון הסופרלנד כחלק מפיתוח פארק האגם במערב העיר.[37] אמפיפארק זה הוא הגדול בישראל מכיל כ-20,000 איש, מתוכם 4,000 בישיבה.[38]
אחד מאזורי הבילוי של ראשון לציון נמצא בבתי הקפה והמסעדות ברחוב רוטשילד בעיר.[39] אזור נוסף הוא מתחם "הרובע" הנמצא באזור התעשייה הישן בצפונה של העיר, מזרחית ל"דרך המכבים". מתחם זה תוכנן בשנת 2011 על ידי מייזליץ-כסיף אדריכלים ושופץ בשנת 2012. הוא כולל מדרחוב וכיכר מרכזית ברחוב משה בקר ומגוון רב של מועדונים, בתי קפה ומסעדות. במקום נערכות תערוכות גרפיטי (כגון של האמן Dede), מסיבות רחוב והופעות חיות.[40]
מוקדי פנאי ובידור נוספים במערב ראשון הם הסופרלנד (פארק שעשועים) וחוף הים. חוף הים כולל טיילת, חוף רחצה, מסעדות ובתי קפה. בחוף קיים גם אזור המיועד לגולשים, ובו מועדון גלישה.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 פעלו בעיר קניונים רבים, ולכן כונתה "עיר הקניונים". כיום נותרו רק שישה בולטים: "קניון רוטשילד" במרכז העיר, "קניון הזהב", הגדול ביותר באזור הקניונים של ראשון לציון מערב, "קניון שער ראשון" המתפקד כתחנה המרכזית החדשה במערב ראשון, קניון ה-"סינמה סיטי" באזור התעשייה במערב העיר ובו משולב גם בית קולנוע, "קניון הבאר" במערב העיר וקניון עזריאלי ראשונים ליד מחלף ראשונים בדרום-מזרח העיר. הקניונים כוללים מגוון רב של חנויות, מסעדות, בתי קפה ובעבר בתי קולנוע רב-אולמיים. בנוסף, בקניון הזהב ישנו אזור המוקצה למשחקי וידאו ("ארקייד") ומיני-באולינג, שדרת הצעירים עם חנויות אופנה ייעודיות וכן שדרת נעליים. ב-2008 החלו עבודת שיפוץ קניון הזהב והגדלתו, וביולי2011 נפתח חלקו החדש של קניון הזהב ובעתיד יפתח בו גם מתחם IMAX שנועד להחליף את בית הקולנוע גלובוס, שנסגר ב-2010 עקב פתיחת הסינמה סיטי.
בנוסף לכל אלו קיימים מרכזי קניות נוספים במערב כמו "חונים קונים" מרכז "G1 (הצלחת יחזקאל לשעבר)", שידוע כמתחם קניות פתוח, ומרכזים מסחריים נוספים הפרוסים ברחבי העיר.
ב-19 ביולי2012 נפתח למבקרים פלאנט, מגה-קומפלקס נוסף של קולנוע. בדצמבר 2022 הופסק שיתוף הפעולה עם חברת יס, והשם שונה ל"פלאנט". המקום נבנה ליד הסופרלנד כחלק מפיתוח של אזור האגם בעיר. המתחם החדש כולל 24 אולמות קולנוע, בהם גם אולמות IMAX, ואולמות ארבעה ממדים. בנוסף, קיימים במקום שני אולמות אירועים ומספר מסעדות אשר צופות על אגמון הסופרלנד. תוך בניית המתחם, שופץ אזור האגם והוקמה עליו טיילת דואה. ב-2018 נפתח ליד אגמון הסופרלנד האמפיפארק "לייב פארק" המשמש להופעות מוזיקה ובו כ-20,000 מקומות עמידה.
בשחמט, מועדון השחמט "פלדקליין" ראשון לציון, הנקרא ע"ש אברהם פלדקליין, אחד מאחד-עשר בני המושבה שנהרגו בקרב ליד גן-יבנה בינואר 1948, הוא אחד הטובים בארץ וזכה שלוש פעמים באליפות המדינה. בשורותיו משחקים מבכירי השחקנים, בהם בוריס גלפנד. בתקופה מסוימת, גארי קספרוב שיחק מספר משחקים בשורותיו. המועדון משקיע הרבה בטיפוח הנוער וכל יום שישי מתקיימות במועדון תחרויות ליגה עירונית לנוער, שהפכו למסורת.
בהתעמלות אומנותית, בראשון לציון ישנה נבחרת מקצועית "הפועל ראשון לציון". בנבחרת מתעמלות מכל הגילאים, הייתה מספר שנים אלופת המדינה ויצגה את ישראל פעמים רבות בחוץ לארץ. הספורטאית הבולטת של הנבחרת היא לינוי אשרם, שזכתה במדליית זהב אולימפית במשחקים האולימפייםטוקיו 2020, בנוסף למדליות רבות בתחרויות בינלאומיות.
בענף האופניים ראשון לציון ידועה כעיר ידידותית לרוכבים עם שבילי אופניים המתחילים בפארקים בשכונות המערב לאורך שדרות משה דיין המובילות לחוף הים. בתחומים התחרותיים כמו מרוצי אופני כביש בולטים רוכבים שזכו באליפויות ישראל: צחי בויגן (1999), דניאל הלסטוך (2001), איתי ליפשיץ (2002), מקסים בורלצקי (2006) ונתי הורטיג (2008).
במחול, בראשון ישנם מספר בתי ספר לריקוד כגון: המרכז הישראלי הראשון למעודדות בהנהלת יעל בריינס "C.D.A" "גוף ראשון", "לילך פרידמן", "הסטודיו של דבי", "דנס" ו"קצב הגוף".
בראשון לציון ישנן שלוש להקות המייצגות את העיר, מבית הספר למחול "שובל" של ורדה שובל, הלהקות הן "גוונים" "הילולים" ו"ניצנים ראשונים".
בטיסנאות, בראשון ישנו מועדון של קלוב התעופה לישראל, אשר בו מתקיימים חוגים לבנייה והטסת טיסנים, והשתתפות בתחרויות הארציות. למועדון הישגים רבים, ביניהם - המועדון המצטיין (מקום ראשון) במשך 3 שנים, אלוף עולם לנוער, וזכיית נבחרת ישראל (שכללה את חברי המועדון) במקום הראשון באליפות העולם ובאליפות אירופה לנוער.
בהוקי קרח, בראשון קיימות 2 קבוצות בוגרים ומספר קבוצות נוער וילדים. קבוצת ראשון דווילס היא אלופת ישראל לעונת 2014/2015, עונה שלישית ברציפות.
בהוקי רולר, בראשון קיימות 4 קבוצות בוגרים ומספר קבוצות נוער וילדים. קבוצת ראשון דווילס מובילה את ליגת העל בשנים האחרונות אך ללא אליפות מאז שנת 2008.
בראשון לציון פועלים שני סקייטפארקים. האחד כחלק מפארק נאות שקמה במערב העיר והשני כחלק ממרכז הנוער בצומת הרחובות תש"ח – הרצל.[41]
ב-17 בנובמבר 2011, זכתה ראשון לציון במכרז של המועצה להסדר ההימורים בספורט לבניית היכל ספורט רב-תכליתי הכולל 7,000 מקומות ישיבה ועומד בתקן הבינלאומי לאירוח אירועי ספורט בינלאומיים שונים.
תאורה חדשנית בחוף הים, ראשון לציון
ב-17 באפריל 2012, הודיעה עיריית ראשון על הקמת מבנה חדש למועדון גלישת הגלים בחוף ימה, המקום נקרא "מועדון הגלישה העירוני" חוף הגולשים.
בראשון לציון מספר מגרשי ספורט. אצטדיון הברפלד אשר משמש את קבוצת הכדורגל, בית מכבי המשמש את קבוצת הכדורסל העירונית ואת קבוצת מכבי ראשון לציון בכדוריד, ומגרש ההוקי רולר של ראשון לציון, מגרש הוקי רולר מקצועי, הראשון ומבין היחידים בארץ שבנוים לפי התקן של IIHF.
אצטדיון האתלטיקה העירוני שמשמש לאימונים של ספורטאים, שחלקם רשומים במועדון האתלטיקה של מכבי ראשון לציון. האצטדיון שואף להשיג דירוג בינלאומי גבוה יותר מאצטדיון האתלטיקה הדר יוסף בת"א ולארח בו חלק מהתחרויות הישראליות בענפי האתלטיקה וכן תחרויות בינלאומיות.
בראשון פועלות מספר בריכות שחייה, בהן הבריכה העירונית בשיכון המזרח, קאנטרי ההסתדרות ברחוב בן-גוריון וקאנטרי "גלי הדר" בדרום העיר.
הפארק העירוני הוותיק והמפורסם ביותר בראשון לציון הוא גן המושבה שבמרכז העיר, המשתרע בין המדרחוב בצפון לרחוב הכרמל בדרום, מזרחית לשדרות הרצל, וכולל מספר אתרים היסטוריים. הגן שופץ בשנות ה-90 של המאה ה-20.
במערב החדש מספר רב של פארקים עירוניים גדולים, בהם פארק החולות בדרום המערב החדש, פארק הזיכרון, פארק חסידי אמות עולם ובו אנדרטה לזכר השואה, פארק ערים תאומות וכן גנים במרכזי שכונות כגון נאות אשלים ונאות שקמה. ב-2008 החל ראש העיר דב צור בשיפוץ והקמת פארקים חדשים בעיר הישנה ובמזרח ראשון. גינות רבות שופצו והוקמו פארקים חדשים, הבולטים שבהם הם גן מנהיגי האומה (הידוע גם בשם גן המנהיגים ומוקדש למנהיגי המדינה ולתומכי הקמת מדינת ישראל באו"ם) בשכונת כצנלסון סמוך לשדרות ז'בוטינסקי, גן בעברית בצפון-מזרח העיר ליד צריפין המוקדש לשפה העברית, גן הפיזיקה בשכונת נחלת יהודה וגן המוזיקה ליד דרובין.
בינואר 2021 הוכנה תוכנית לשימור עצים עתיקים בראשון לציון, במסגרתו תועדו אלף העצים הוותיקים ביותר בעיר.
במרץ 2023 החל סקר יונקים קטנים, בתוך מטווח 24 במערב העיר, ובשטח הסובב לו, כדי להעריך אותו מבחינה חשיבותו האקולוגית. אחרי ארבעה חודשי סקר, נתגלו פרטים רבים של מריוני חולות, גורים וצעירים, מין אנדמי שקיים רק בישראל וכמעט נכחד מכל אזור התפוצה שלו.[42][43]
בית הכנסת הגדול, בצומת רחוב רוטשילד (כיום חלק זה של הרחוב נקרא כיכר המייסדים) ורחוב "אחד העם". הוקם 1885–1889 ובמשך שנים היה מרכז דתי וחברתי של המושבה.
בית הספר העברי הראשון בארץ, "חביב". נמצא ברחוב "אחד העם", מדרום לבית הכנסת הגדול. פעיל עד היום. חלקו המזרחי נהרס ויבנו בו מבני לימוד מודרניים ואילו חלקו המערבי, החלק ההיסטורי הסמוך לרחוב אחד העם, יעבור שימור ויהפוך למרכז התרבות "בית לעברית ראשון לציון".
המדרחוב או בשמו הרשמי מדרחוב רוטשילד, נמצא במרכז העיר הישנה, ובו בית העירייה הישן (בעבר בית הרופאים). לצד העירייה המדרחוב מכיל מסעדות, בתי קפה וחנויות. סמוך לו מדרום נמצאים גן המושבה, באר "מצאנו מים" ומרכז זד"ל (זלמן דוד ליבונטין). בעבר כלל המדרחוב מזרקה גדולה במערבו, עדניות גדולות עם צמחייה ורחבת משחקים הכוללת לוח דמקה/שחמט ענק. ב-2012 שופץ המדרחוב ועוצב מחדש וכיום כולל מרצפות חדשות ולאורכו תעלת מים מלאכותית ומזרקות.
באר "מצאנו מים"', הבאר הראשונה בה נמצאו מים שאפשרו את קיום המושבה. הבאר היא חלק מהמוזיאון ובו חיזיון אורקולי ייחודי על חפירת הבאר הראשונה ותולדות המושבה. הבאר ממוקמת בדרום-מזרח המדרחוב ולצידה מגדל המים הישן.
בית העירייה הישן: בניין עתיק לשימור הנמצא בלב מדרחוב רוטשילד. הוקם ב-1888 כ"בית הרופאים" והפך לאחר מכן לבית העירייה, תפקיד אותו מילא במשך עשרות שנים, עד להקמת בית העירייה החדש בדרום גן המושבה. ב-2017 הוחלט לשמר את הבניין ולהפכו למלון בוטיק.[44] ב-2023 נפתח המלון בשם "רפאל-האוס".[45]
בית העם: נמצא ממזרח לגן המושבה, זהו בית העם העברי הראשון בארץ,1897, שם התקיימו פגישות מועצת האיכרים של ראשון, הוקמה בו ספרייה ושם ניגנה האורקסטרה של ראשון - התזמורת העברית הראשונה בארץ-ישראל, 1895. כיום המבנה משמש לפעילויות תרבות ואמנות (הרצאות, הופעות, ערבי זמר).
רחוב הכרמל (מדרום לגן המושבה), ובו מגוון בניינים עתיקים, כולל היקב ובית יד לבנים.
יקב "יקבי כרמל" (לשעבר "כרמל מזרחי") - היקב העתיק של ראשון לציון, שהוקם במאה ה-19 והיווה את אחד מענפיה המרכזיים של העיר יחד עם פרדסנות ושתילת גפנים. במהלך השנים נבנה מפעל מודרני מאחורי המבנה הישן של היקב, שנהפך למוזיאון וכולל גם מועדון ואולם אירועים. בקרוב יועבר המפעל המודרני של היקב למקום אחר, וכל המתחם הישן יוקדש כולו למוזיאון לתולדות היקב ותהליך ייצור היין. מבנה היקב בולט חיצונית בזכות הצבע האדום העז בו הוא צבוע וניחוח היין התוסס הבוקע ממנו. כיום היקב אינו פעיל ועובר תהליכי שימור. בשטח הסלול שמסביב למבני היקב פועל חניון בתשלום.
בית יד לבנים - לשעבר בית הפקידות של הברון רוטשילד והיום זהו מוסד המוקדש להנצחת בני ראשון שנהרגו במלחמות ישראל. נמצא בקצה רחוב הכרמל, בצומת עם רחוב אחד העם וירושלים.
סקייטפארק ומרכז לצעירים – מגרש החלקה ומרכז תרבות לצעירים שהוקם בשנת 2013 בשדרות תש"ח.
סככת השחמט בגן המושבה – מקום מפגש מודרני בגן המושבה (סמוך לשדרות הרצל) הכולל סככה ושולחנות שנועד לטובת תושבי העיר הנוהגים להיפגש מדי יום ולשחק שחמט, שש-בש, דמקה, קלפים ודומינו. ב-22 במאי2002 התפוצץ ליד הסככה מחבל מתאבדפלסטיני בן 16 ורצח שני ישראלים.
גן המושבה - המדשאה הגדולה ושדרת הדקליםפארק נאות אשלים
גן המושבה, נקרא גם גן העיר או גן הנדיב – הפארק ההיסטורי של ראשון לציון, משתרע בין המדרחוב בצפון לרחוב הכרמל בדרום, ובין שדרות הרצל במערב למדרחוב זד"ל במזרח. הגן מפורסם בזכות שדרת הדקלים שלו, שננטעה ב-1890 לכבוד הברון רוטשילד.
גן המוזיקה – פארק ציבורי וקהילתי המשלב חוויה מוזיקלית בעיר.
גן ליאור – בשיכון המזרח בין הרחובות החורש והרקפת. מוקדש ללוחם ליאור שבתאי שנהרג בלבנון ב-1997. בכניסה לגן מרחוב הרקפת יש לוח זיכרון מעץ עליו מונצחים שמות הלוחמים בני שיכוני המזרח שנהרגו במערכות ישראל.
אגמון הסופרלנד – אגם מלאכותי, הנמצא בסמוך לסופרלנד, שנוצר עקב גשמים חזקים וחפירות באזור בשנת 1992. האגם מהווה מקום מפלט לציפורים וחרקים רבים ובחורף יש בו פריחה רבה. הגדה המערבית של האגם פתוחה למבקרים אך כניסה למי האגם אסורה.
אגם הנקיק – פארק טבעי בהקמה סביב אגם צר וארוך דמוי נקיק שמפריד בין אגם הסופרלנד לשפד"ן. סביב האגם נטועה חורשת עצי אקליפטוס וישנם מספר שבילי הליכה ושבילי אופניים.
פארק הזיכרון – פארק במערב ראשון לציון, שטח הגן כ-85 דונם. בגן ממוקמת אנדרטת השואה שתוכננה על ידי דוד כ"ץ. שדרות חסידי אומות העולם שתוכננו על ידי אדריכל הנוף משה בירקנטל ופסל הנצחה לפרטיזנים לזיכרון ל-50 שנה לניצחון על הנאצים על ידי הפסלים ורדה גבעולי ואילן גלבר. גן הזיכרון מחבר בין המרכיבים השונים ונותן לתושבי העיר גן עירוני הכולל אגם ומתקני משחק ברמה גבוהה. הגן קיבל פרס מגשים ישראל יפה במעמד נשיא מדינת ישראל.
פארק נאות אשלים – גן פנימי בשכונת נאות אשלים בצורת מלבן צר שבמרכזו עובר נחל מלאכותי מעוצב, וסביבו דשא וגינון ירוק.
החי-כיף – גן החיות של העיר, לצד חיות הוא ידוע ב"ספינת הפיראטים" הנמצאת בו ומיועדת למשחקי ילדים.
גן הבנים, "גן הניצחון" – מדובר בכיכר הנמצאת בדרום ראשון, במקום בו מתפצל רחוב הרצל לרחובות הרצל וז'בוטינסקי במעין משולש. הכיכר כוללת רחבה עגולה גדולה, שמסביב לה גינות ודשא. בראש המשולש נמצאת מצבה גדולה לזכר בני ראשון שנהרגו במלחמות ישראל ומאחוריה תותח"קרופ" 75 מ"מ הפונה אל הצומת. בכיכר זו נמצאת האנדרטה לזכר בני ראשון לציון שנפלו במערכות ישראל ובה נערך הטקס הראשי של יום הזיכרון בראשון לציון.
פארק ערים תאומות – גן לציון 13 הערים התאומות של העיר. גובל מצפון בכביש משה דיין, ומדרום בשכונת קריית ראשון.
בית העירייה החדש – בניין משרדים מודרני שבו משרדי העירייה, שוכן בדרום גן המושבה, מול היקב.
קריית הלאום – ממוקמת במערב העיר, ממערב לתחנה המרכזית החדשה. בה נמצא בית משפט השלום לצד בית המשפט נמצאים גם מספר סניפים של משרדים ממשלתיים, כגון משרד הפנים, וסניף של המוסד לביטוח לאומי.
אנדרטה לקורבנות הטרור מתושבי ראשון לציון, הוקמה ב-2004 ביוזמת ראש העיר מאיר ניצן. נמצאת בקרן הרחובות ירושלים ויגאל אלון. האנדרטה עשויה מעמוד אבן מרובע.
שדרות הרצל צפונית לתחנה המרכזית הישנה, מבט דרומהמסוף הרצל, לשעבר התחנה המרכזית הישנה של ראשון לציון, בלב שדרות הרצל אחרי שיפוץ נרחב במאה ה-21רחוב רוטשילד, מבט משדרות ז'בוטינסקי מזרחהשדרות ז'בוטינסקי, מבט דרומההקטע המרכזי של שדרות ירושלים, בין רחוב שיבת ציון לרחוב השומר (מבט מזרחה)שדרות יגאל אלון
כיכר המייסדים: קטע הנמצא בין בית הכנסת הגדול (מפגש הרחובות אחד-העם ויהודה לייב פינסקר) ובין תחילת רחוב רוטשילד (צומת רחובות נורדאו רוטשילד ודרור). זוהי הגבעה שסביבה הוקמה ראשון לציון בשנת 1882 ומכילה את רוב אתריה ההיסטוריים.
רחוב אחד העם: משתרע מדרום לצפון, מתחיל בצומת ירושלים-הכרמל ומסתיים בצומת יהודה הלוי. זהו אחד הרחובות העתיקים בראשון ובקטע שבין שדרות ירושלים לכיכר המייסדים מרוכזים הרבה ממבניה ההיסטוריים: בית הכנסת הגדול, בית הספר חביב, מלון לונדון העתיק, המוזיאון לתולדות ראשון לציון, הפוסטה, בית הפקידות ועוד.
רחוב רוטשילד: רחוב המשתרע ממזרח למערב, המשכו של "כיכר המייסדים". הרחוב מתחיל במפגש הרחובות נורדאו ודרור ומסתיים בצומת רחובות בן-גוריון ושדרות ההסתדרות. החלק שבין רחוב מוהליבר ורחוב הרצל הוא מדרחוב. ברחוב זה נמצאים מספר מבנים היסטוריים של המושבה, מועצת הפועלים ואולם הפועל, קניון רוטשילד ומגוון רב של בתי עסק, חנויות, מסעדות ובתי קפה.
שדרות הרצל: אחד הרחובות הארוכים בראשון, החותך אותה מצפונה לדרומה ומחבר בין כביש בית דגן בצפון ("דרך המכבים") לרחוב ויצמן בנס ציונה שבדרום. ברחוב זה יש מגוון רב של בתי עסק, חנויות ושירותים לציבור. הוא מהווה גבול המפריד בין שכונותיה של ראשון הוותיקה. הרחוב מהווה עורק תחבורה ראשי ובמשך עשרות שנים שכנה במרכזו התחנה המרכזית הישנה ועד היום קיימת בו תחנת אוטובוסים מרכזית הקרויה גם "התחנה המרכזית הישנה" של ראשון לציון.[דרושה הבהרה] רחוב הרצל הוא הגבול המערבי של היקב העתיק, גן המושבה והמדרחוב. ב-2013 נחנכה בחלקו הצפוני "טיילת המכבים" הכוללת קיר אקוסטי מעוצב, תאורה, דשא, גינון ומתקני נופש וספורט.
רחוב ז'בוטינסקי: מתפצל מרחוב הרצל בכיכר התותח ("אנדרטת התותח") ומחבר בין ראשון לכביש גהה (4) ושדרות משה דיין המובילות למערב ראשון. ברחוב זה יש מגוון בתי עסק, חנויות ועסקים. כמו כן, בו נמצאת תחנת המשטרה המרכזית של ראשון לציון, תחנת מד"א, והיכל התרבות ע"ש מאיר ניצן.
שדרות משה דיין/שדרות רחבעם זאבי: אחד מרחובותיה הארוכים של ראשון, שיוצא מסוף רחוב ז'בוטינסקי ומגיע עד חוף הים. מרחוב זה אפשר להגיע לרוב השכונות במערב ראשון וכן לרדת לאיילון דרום (כביש מס' 20) וכביש 4. ממזרח לכביש 20 קרוי הקטע "שדרות רחבעם זאבי" וקטע זה מגיע עד לחוף הים התיכון.
שדרות ההסתדרות/שדרות יצחק רבין: מחברות בין רחוב רוטשילד לתחנה המרכזית החדשה ולמערב ראשון לציון.
רחוב הכרמל: רחוב היקב, משתרע לדרום גן המושבה ובו נמצא בניין העירייה החדש ובתים עתיקים, בהם היקב, בית התבשיל ובית בלקינד-לוין. במערב הוא מסתיים בצומת טי עם רחוב הרצל, במזרח הוא ממשיך לרחוב ירושלים.
רחוב מוהליבר: רחוב ובו בתים עתיקים, בהם אורוות הברון ובית הפקידות הראשון. משתרע ממזרח למדרחוב.
רחוב/שדרות ירושלים: רחוב המחבר בין מרכז העיר העתיקה לשיכוני המזרח. מתחיל בצומת רחובות הכרמל ואחד העם ומסתיים במחנה צריפין במזרח.
רחוב יגאל אלון: מתחיל בשדרות נים ומסתיים בצומת עם רחוב ירושלים. ממזרחה לו משתרעים שיכוני המזרח וממערב נמצאות שכונות מישור הנוף ונווה הדרים.
רחוב צבי פרנק: משתרע ממזרח למערב ומחבר בין רחוב גבעתי (מפינת בית העלמין הישן) לרחוב הרצל.
רחובות גבעתי/השומר/הפלמ"ח: שלישיית רחובות הממשיכים אחד את השני ומשתרעים מצפון לדרום בין השיכונים הישנים (שכונת הרמב"ם ושכונת השומר) למישור הנוף. רחוב גבעתי מתחיל בבית הקברות הישן ומסתיים בצומת ירושלים-השומר. השומר מתחיל שם ומסתיים בצומת הפלמ"ח-שיבת ציון. הפלמ"ח מתחיל שם ומסתיים בשדרות נים.
שדרות תש"ח: מחברות את רחוב הרצל (כביש 412) עם רחוב רמז ועם כביש 42 במחלף עין הקורא, שם אפשר לעלות בנוסף על כביש 4311 (המוביל לפלמחים), כביש 4 וכביש 431. השדרות נמתחות ממזרח למערב, ועוברות בשטחים פתוחים, שדות ושטח חקלאי, ולכן מהוות מסלול פופולרי לצעדות. בחלק הצפון-מזרחי של השדרות הוקם מרכז קהילתי לצעירים ובו מתנ"ס וסקייטפארק. ממערב לו נמצא אולם הספורט "גמי" וקמפוס בן-גוריון/דורות שבעבר שימש את קריית החינוך השש-שנתית הגימנסיה הריאלית וכיום משמש את חטיבת הביניים "ידלין".
רחוב לישנסקי: הרחוב הראשי באזור התעשייה החדש במערב העיר, ובו ניתן למצוא מרכזי קניות בילוי וקניונים רבים.
רחוב נורדאו: מחבר בין רחוב הפלמ"ח לרחוב כיכר המייסדים. ברחוב ישנו בית ספר ממלכתי-דתי ("סיני") ומספר בתי כנסת.
רחוב שיבת ציון: רחוב קטן שבו שכנה שכונת התימנים ושיכון לעולים חדשים. כיום רוב הבתים ברחוב הם בניינים משותפים מודרניים, ברחוב ישנו גן ציבורי, מתנ"ס ו-2 בתי כנסת.
רחוב הגדוד העברי: משתרע מדרום לצפון ומחבר בין רחוב ירושלים לאזור התעשייה הישן.
רחוב בן-גוריון: גבולה המערבי של ראשון הישנה, מערבה לו נמצא כביש 4 (מופרד בסוללת עפר) ועוד יותר מערבה - השכונות החדשות של מערב ראשון. רחוב בן-גוריון כולל את בית ספר תיכון, מרכז פיס קהילתי, 2 חטיבות ביניים, קאנטרי קלאב, מרכז מסחרי ואתר חפירות ארכאולוגי (בצומת רוטשילד).
שדרות לוי אשכול: מחבר בין שדרות ההסתדרות לשדרות משה דיין.
רחוב רמז: אחד מהרחובות המתחברים לרחוב רוטשילד. מחבר את דרום העיר עם הכניסה מכביש 4. זהו הרחוב המרכזי בשכונה שקיבלה גם כן את הכינוי 'שכונת רמז', המהווה את לב המערב הוותיק של העיר.
רחוב משה בקר: רחוב הממוקם באזור התעשייה הישן של העיר. מהווה אזור ריכוז מקומות בילוי צפוף. במקום מספר רב של בתי-קפה, מסעדות מגוונות, ברים ומועדונים. בסביבת אזור הבילויים מצוי מגוון של מפעלי תעשייה קטנה ורשתות קניות גדולות.
רחוב יעקב פריימן: משתרע מדרך חיים הרצוג במזרח ועד לדרך המכבים במערב. מהווה ציר כניסה ויציאה מהיר ונוח לתושבי מזרח העיר ומקל על הצפיפות במרכזה. הוא הגבול הצפוני של שכונת מרום ראשון, בית הקברות הישן ושכונת נעורים. באזור שכונת נעורים מצפון לכביש מצוי מרכז קליטה.
תחבורה
רכבות בתחנת ראשון לציון – הראשוניםנתיבי אופניים לאורך כביש 441
כביש חשוב נוסף החוצה את ראשון הוא כביש 412. בקטע שבין צומת בית דגן לרחוב פיק"א הוא נקרא "דרך המכבים" ובקטע שבין פיק"א לצומת ראשונים (גן הוורדים) הוא נקרא "שדרות הרצל" או "רחוב הרצל". קטע זה הוא עורק מרכזי בראשון הישנה ובו נמצאים בתי עסק רבים וכן התחנה המרכזית הישנה. וכך גם כביש 441 המקשר בין חוף הים למרכז העיר וידוע כ"דרך משה דיין" במערב העיר, וכ"רחוב ז'בוטינסקי" במזרח העיר.
התחנה המרכזית החדשה (המשולבת בקניון שער ראשון), הנמצאת ליד מחלף גן רווה החליפה ב-1998 את התחנה המרכזית הישנה, שמוקמה במרכז העיר ברחוב עין הקורא. מסופים עירוניים חשובים הנם מסוף קניון הזהב, מסוף אזור התעשייה הישן, מסוף הנמצא במתחם האלף ומסוף רכבת הראשונים. כמו כן קיים מסוף אבי האסירים, משם יוצאים קווי האוטובוס של חברת "דן". את השירות העירוני ואת רוב השירות הבינעירוני מפעילה "אגד", אך ישנם גם קווים של "דן","מטרופולין", וקווים.
בעיר קיימות עבודות על הקו הירוק של גוש דן, וכן אמורים לעבור בעיר קו המטרו M1. בנוסף לקו החום אשר אמור לחצות את העיר ממזרח למערב.
שכונת (ה)ראשונים, הכוללת את גן נחום, היא אחת השכונות הוותיקות בראשון. היא משתרעת מרחוב הכרמל בצפון עד לשדרות נים בדרום, ומרחוב נורדאו והפלמ"ח במזרח עד לשדרות הרצל במערב. הכניסות העיקריות לשכונה הן מרחוב אבי האסירים, רחוב נורדאו ורחוב סוקולוב. בחלק הדרומי של השכונה הבנייה היא נמוכה וכוללת בעיקר בתים פרטיים. בחלקה הצפוני הבנייה גבוהה וכוללת בתים משותפים. בשכונה מספר גינות קטנות. בשכונה מספר גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים: בית ספר ממלכתי ("הדרים"), בית ספר ממלכתי-דתי ("סיני"), חטיבת ביניים ("זלמן ארן"), תיכון מקיף ("גימנסיה גן-נחום") והקונסרבטוריון העירוני. בשכונה יש מספר בתי כנסת, ובהם בית הכנסת המרכזי של הזרם הדתי-לאומי ולידו סניף של בני עקיבא. עקב הקרבה לבתי כנסת ובית ספר ממלכתי-דתי בשכונה יש אוכלוסייה דתית גדולה יחסית ואחד הרחובות אף סגור לתנועה בשבת. בחלק הדרום-מערבי של השכונה, סמוך לקריית החינוך גן נחום, נמצא היכל הספורט גן נחום (אולם ספורט ומגרש כדורסל) ולצידו מסוף אבי האסירים (מסוף תחבורה ציבורית). ליד מסוף זה ישנם מספר מבני ציבור, בהם מרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים ומרכז חינוך מדעי. צמוד לשכונה, מצפון לה, נמצא היקב העתיק של ראשון, שהיה פעיל עד העשור השני של המאה ה-21. שכונת ראשונים היא השכונה הדרומית ביותר בראשון הוותיקה, ומדרום לה נמצאים תחנת רכבת הראשונים וקניון ראשונים. בשכונה גרים כ-14,000 תושבים.
אברמוביץ'
רחוב ראשי בשכונת אברמוביץ' המאופיינת בבנייה רוויה וצפופה של בתים משותפים
שכונת אברמוביץ' היא אחת השכונות הוותיקות בעיר, היא משתרעת בין רחוב הרצל במזרח לרחוב ז'בוטינסקי במערב, וגובלת בצפונה בנחלת יהודה. בשכונה ממוקמים מבני ציבור, לרבות היכל התרבות, תחנת המשטרה, תחנת מגן דוד אדום (בה שוכן המוקד הטלפוני של מרחב איילון) ומועדון השחמט. למרות סממנים אורבניים רבים, כמו מגדלי סנטרל המשקיפים על העיר, מרכז רוטשילד ומוסדות פיננסיים, היא שומרת על צביון, שקט, בנייה נמוכה וצמחייה רבה. מרבית צעירי השכונה לומדים בבתי ספר שדורגו גבוה במבחני המיצב התשע"ג. בשכונה גרים כ-16,000 תושבים.
רמב"ם
רחוב רמב"ם בלב השכונה
רמב"ם היא שכונה במזרח-מרכז ראשון לציון, מהשכונות הוותיקות בעיר והמאוכלסת ביותר בהן. השכונה משתרעת בין רחוב הרצל במערב לרחוב גבעתי במזרח, ובין רחוב פיקא בצפון לרחוב ירושלים בדרום. בחלקה הדרומי-מערבי נמצא המתחם ההיסטורי של ראשית המושבה. מתחמים היסטוריים נוספים הם מתחם המגורים הראשון של עולי תימן ברחוב נחמה ושכונת האורפלים. בפינת הרחובות גבעתי-ירושלים ישבו גרעיני עליה לקיבוצים שדה נחום (1929–1936), רביבים (1938–1948) ונצר סירני (1948). בשכונה נמצאים בתי הספר "רוזן", "תרבות", "חביב", "מעלה שמעוני" (ממ"ד), בית ספר חרדי לבנות "בית יעקב" ובית ספר חרדי לבנים "חפץ חיים". מוסדות נוספים בשכונה הם המועצה הדתית המקומית, בניין יד שרה, "ספריית רוזן" ואולם ספורט ששוכנים בצמוד לבית הספר "רוזן". בשנים האחרונות השכונה פותחה לאחר שנים של הזנחה, הפיתוח כלל בין היתר שיפוץ בניינים ובניית חדשים ושיפוץ גינות ישנות. כיום, השכונה נחשבת למפותחת ומתקדמת, בצמוד למרכזי קניות רבים וגנים שונים. בשכונה גרים כ-32,000 תושבים.
רחוב רמז המחבר בין רחוב רוטשילד לדרום העיר ומהווה ציר מרכזי בשכונה
השכונה מכונה "המערב הישן" של ראשון לציון, משום שעד שנות ה-80 של המאה ה-20, עת נבנו שכונות במערב העיר, הייתה השכונה הקרובה ביותר לחוף הים.
ראשיתה הייתה ב-1933, בבית בודד בקצה המושבה ראשון לציון, ברחוב רמז פינת הגליל כיום. הבית נבנה על ידי אברהם ודבורה אברמוב שעלו מבולגריה שנתיים קודם לכן. בזמן המרד הערבי הגדול בשנים 1936–1939 שימש הבית את ה"גפירים" - משטרת היישובים העבריים - כעמדה קדמית להגנה על המושבה.
גבולותיה של השכונה הם בין שדרות הרצל ורחוב ז'בוטינסקי במזרח, שדרות תש"ח בדרום, רחוב רוטשילד בצפון ורחוב שפרינצק במערב. חלקה הדרומי-מערבי של השכונה הוקם בשנת 1937 וכונה "שכונת הבולגרים". דרומית לחלק זה הוקמה בשנות ה-90 של המאה ה-20 נווה הלל. חלקה המזרחי של השכונה מאופיין בבנייה רוויה של בתים משותפים. חלקה המערבי כולל גם בנייה נמוכה ובתים פרטיים, בעיקר בשיכון מפ"ם. השכונה כוללת בתוכה גם את שיכון מפ"ם.
בשכונה ישנה ספרייה ציבורית ע"ש יצחק שדה, ונמצאים בה מספר מוסדות חינוך: תיכון מקיף א' הגימנסיה הריאלית, השוכנת ברחוב האחים סמילצ'נסקי, ובתי הספר היסודיים "ידלין", "אשכולות", "ניצנים", "עין הקורא" ובית הספר הממלכתי-דתי "הראל". ברחוב ויניק שוכן בית האבות לעולי בולגריה. בעבר נקראה השכונה "גבעת לוינסון" ובה מתרחשת עלילת הספר "ימי הפופ" מאת עמיחי שלו.
בשכונת רמז גרים כ-25,000 תושבים, בכ-9500 בתי אב.
השומר
שדרות ירושלים הן הגבול הצפוני של שכונת השומר
שכונת השומר משתרעת בצורת משולש מרחוב ירושלים בצפון לרחובות השומר והפלמ"ח במזרח ורחוב נורדאו במערב. בשכונה בית ספר יסודי ממלכתי אחד: עדיני (אחרי ש"אורנים" נסגר), בית ספר "בלקינד" לחינוך מיוחד, מספר גני ילדים, מתנ"ס ומספר בתי כנסת. השכונה כוללת בתוכה את השכונות ההיסטוריות "נווה ציון"[49] ו"שיבת ציון"[50], בהן התיישבו העולים מתימן החל ב-1912. רבים מהמבנים ב"שיבת ציון" הם מבנים צנועים ומלבניים שנבנו על ידי קק"ל, בתכנונו של האדריכל ריכארד קאופמן. בין המבנים ההיסטוריים ב"שיבת ציון": בית אברהם טביב; מבנה המרפאה וטיפת חלב שהוקם ב-1924, ושב-1939 עבר אליו גן הילדים (כיום מועדון גמלאים); בית הכנסת "שיבת ציון" שהוקם בכספי תרומות ב-1924, ובשל כך סגנונו האדריכלי שונה מיתר בתי השכונה; מגדל המים שהוקם בשנות ה-30 בסמוך לבית הכנסת.
בחלקה הצפוני של השכונה שני אתרי מורשת: האחד הוא "מגדלי בריכות המים" בסמטת בנימין, שם פעלו לפני קום המדינה תחנה של משטרת היישובים העבריים והמשמר הנע, תחנת איתות של "ההגנה" ואתר אימונים של חברי הארגון; השני הוא "בית שלומית וזרובבל חביב" ברחוב לבונטין, בו פועלת המדרשה לחקר חיבת ציון. לאורך רחוב לבונטין נמצאים גם מספר מבנים בסגנון בינלאומי. בין רחוב בלקינד ורחוב ביל"ו נמצא "גן הפרדס", בו שחזור של פרדס מראשית המאה ה-20 שהיה במקום. בשכונה גרים כ-5,000 תושבים.
רביבים
מגדל המים בשכונת רביבים
נמצאת בצפון ראשון לציון. היא משתרעת ממחנה צריפין במזרח עד לרחוב גבעתי במערב, ומרחוב ירושלים בדרום עד לרחובות כתריאל רפופורט ויוסף בורג בצפון. בחלקה המערבי של השכונה נמצא שיכון סלע, בו מתבצעת תוכנית פינוי בינוי ונכון ל-2017 נבנו בו 5 מגדלי מגורים וגלריה בפרויקט הנקרא "קריית האמנים". החלק שמזרחית לרחוב חנה ומיכאל לוין הוא "נווה זאב". השכונה נקראת על שם גרעין העלייה לקיבוץ רביבים. סימן ההיכר של השכונה הוא מגדל המים "שרירא", שבנוי בצורת שעון חול ומעוטר בצבעים. בשכונה תיכון מקיף ז' "רביבים" (כולל את חטיבת הבניים "מיכה רייסר"), בית ספר יסודי "אופקים" ומרכז "אשכול פיס". בשנות ה-60 הוקמה בחלקה הדרומי של השכונה קריה חרדית של חסידות קאליב.[51] בית הכנסת שבקריה נחנך ב-1966, וכלל גם מקוה, ישיבה ופנימיה.[52] מסוף העשור הראשון של המאה ה-21 פועלת במקום ישיבה של חב"ד. בפינה הדרום-מערבית של השכונה "חורשת רביבים", בה אנדרטה לגרעיני התיישבות שיצאו מראשון לציון, ו"גן גבעתי", שמנציח את חמשת גדודי חטיבת גבעתי (תש"ח).
ב-2013 הוקם פארק גדול ממזרח לדרך חיים הרצוג המחברת את השכונה עם כביש 44, על שטח שפינה צה"ל ממחנה צריפין. הפארק נקרא "גן בעברית" וכולל מדשאות, מתקני שעשועים לילדים, בריכה אקולוגית ועוד, ומבוסס על השפה העברית.
שיכוני המזרח
שדרות יעקב, ביחד עם שדרות יגאל אלון, מהוות את ציר התנועה העיקרי בשיכוני המזרח
שיכוני המזרח מורכבת ממספר שכונות: שיכון המזרח, שיכון גורדון, כפר אריה, שכונת צמרות וכלניות. שכונות צמרות וכלניות הן שכונות קטנות יחסית, והן נחשבות כפרבר שכונתי. היא נמצאת במזרח ראשון.
שיכון המזרח היא שכונה במזרח ראשון לציון בת 16,000 תושבים, והיא אחת מהשכונות הגדולות בראשון לציון.
במקור שכן במקום כפר ערבי בשם "אבו ריזק"[53] שהיה קן לכנופיות פורעים שהטרידו את העיר במיוחד במאורעות 1936 ואילך. לאחר קום המדינה נקרא המקום ע"ש חלל מבני העיר שנהרג על ידי מרצחים בני הכפר. במשך שנים היה השיכון "אקס טריטוריאלי" לעיר והיה מופרד ממנה פיזית על ידי פרדסים ושדות.
השכונה גובלת מצפון במחנה צריפין ורחוב ירושלים, ממזרח בבאר יעקב ומחנה צריפין, בדרום בשיכון גורדון ובמערב בשכונות נווה הדרים ומישור הנוף (רחוב יגאל אלון). עם הקמת המדינה שוכנו בשכונה בעיקר עולים ממדינות ערב במעברות, ולאחר מכן הועברו לשיכונים. מרבית הבתים בשכונה הם צמודי קרקע, בשכונה כיום הוקם מתנ"ס מודרני וקניון "מגדלי העיר" ופועלים בו שני בתי ספר יסודיים: "דוד רמז" ובית הספר הדתי "ישורון".
נווה הדרים
השכונה השוכנת במזרח העיר הוקמה בשנת 1990 ובעבר כונתה שכונת ברנשטיין. במערב השכונה נתחמת על ידי רחוב השומר, במזרח על ידי רחוב יגאל אלון, בצפון על ידי רחוב ירושלים ובדרום על ידי רחוב ראם. שמות הרחובות הם על שם בעלי הכנף. בשכונה 5,401 תושבים נכון ליוני 2012.[54] בשכונה פועל 'מרכז ספורט נווה הדרים' ומתנ"ס שכונתי בשם 'נווה הדרים יגאל אלון'.
מישור הנוף
מישור הנוף היא אחת השכונות החדשות במזרח ראשון. היא משתרעת מרחוב הפלמ"ח במערב לרחוב יגאל אלון במזרח, ומשדרות נים בדרום לרחוב גרינשפן בצפון. השכונה נבנתה על גבי פרדסים ושדות בשנות ה-90 של המאה ה-20. בדרום השכונה בתים צמודי קרקע ובצפונה רבי קומות. הגבול הדרום-מזרחי של השכונה הוא מסלול צעדות פופולרי. בשכונה גרים כ-5,000 תושבים.
רמת אליהו (נווה אליהו)
אנדרטה לנופלים במערכות ישראל בשכונת רמת אליהומראה בפרויקט "פואבלו אספניול" בנווה חוףרבי קומות בשער הים, סמוך לחוף היםנאות שקמה
השכונה הוותיקה ביותר במערב העיר. ממוקמת בסמוך לכביש 4 (גשר ראשון). נוסדה בסוף 1936 על ידי חברת "עזרה וביצרון" כדי לשכן במקום משפחות של פליטים יהודים משכונות גבול תל אביב-יפו שנמלטו מבתיהם בתחילת מאורעות 1936. השכונה נקראה על שם החברה המייסדת והתושבים חיו חיים קשים בתוך החולות, מנותקים. ב-8 בדצמבר1966 שונה שם השכונה ל"רמת אליהו" על שם המרגל אלי כהן.[55] שכונה זו קלטה עולים רבים יוצאי עדות המזרח ויוצאי רומניה בעיקר. בשנות ה-90 של המאה ה-20 החל גל עליית עולי אתיופיה ורבים מהם הצטרפו לשכונה. ב-1995 אוחדה השכונה עם שכונת נווה ים הסמוכה ושמה שונה ל"נווה אליהו" אך לאחר התנגדות ועד שכונת נווה ים הוחלט בעירייה לבטל את האיחוד. רמת אליהו מונה כ-15,000 תושבים. בשכונה פועל קיום מתנ"ס מודרני ובריכה מקורה. בנוסף פועלים בה הסדנא לאמנות רמת-אליהו, בית הספר ויתקין, ישיבת ההסדר ראשון לציון ותחנת מכבי האש העירונית. בשכונה פועל גם שבט "יעד" מתנועת הצופים, סניף "רמת אליהו" של הנוער העובד והלומד, "בית היוצרים" של תנועת תרבות ובנוסף פועל גם סניף של בני עקיבא. בעבר פעל בשכונה "קולנוע הדר".
בנובמבר 2014 נחתם הסכם גג בין עיריית ראשון לציון למשרד האוצר, משרד השיכון והבינוי ומינהל מקרקעי ישראל הכולל פרויקט התחדשות עירונית בשכונה. הפרויקט מבוסס על תוכנית בינוי-פינוי-בינוי ראשונה מסוגה במסגרתה בשלב ראשון ייבנו דירות חדשות בשכונות אחרות בעיר אליהן יעברו חלק מתושבי השכונה, לאחר מכן בשלב שני ייהרסו בתיהם של אלה שעברו ובמקומם ייבנו דירות חדשות אליהן יועברו שאר תושבי השכונה ובשלב השלישי והאחרון ייהרסו אחרוני הבתים בשכונה ובמקומם ייבנו דירות חדשות נוספות. בנוסף במסגרת הפרויקט יתבצע חיזוק ועיבוי של שאר הבניינים בשכונה במתכונת תמ"א 38/2.[56]
נווה ים
נווה ים היא שכונה במערב ראשון לציון. השכונה הוקמה בשנות ה-90 המוקדמות. כיום השכונה מונה יותר מ-11 אלף תושבים.
במשך השנים נעשו כמה ניסיונות של העירייה לאחד את השכונה עם שכונת רמת אליהו (לימים נווה אליהו) אך התנגדות של ועד השכונה הכשילה את יוזמה זו.
בשכונה פועלים כיום שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה, תיכון "מקיף י", בית הספר היסודי איתמר בן אבי וחטיבת הביניים אבני החושן. כמו כן נמצא בשכונה בית אבותאחוזת ראשונים מרכז מסחרי "ראשונים", בית הספר היסודי ויתקין, תנועת נוער בני עקיבא ובית הכנסת המרכזי בשכונה "מעיין חיים".
נווה חוף
אחת מהשכונות המערביות ביותר בראשון לציון.
גבולותיה: במערב - שכונת שער הים. בדרום - שדרות רחבעם זאבי (בעבר שדרות משה דיין מערב), בצפון - הגבול המוניציפלי עם בת-ים ובמזרח - מב"ת מערב (אזור התעשייה החדש).
נקראה בעבר בשמות "נווה יהודית" (בשנות השבעים והשמונים), "פואבלו אספניול" (ע"ש פרויקט הבינוי המרכזי בה שנבנה באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 שעיצובו כשל בנייה ספרדית כביכול).
תחילת השכונה (כ"גני יהודית") בבניית בנייני שיכון של עמידר בצידו הצפוני של רחובה הראשי (כיום רחוב זלמן שזר) באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20, פרויקט בינוי עצום בשם "פואבלו אספניול" שכלל בתים רבי קומות, בתים פרטיים וגם את מבנהו המקורי של בית הספר היסודי "חופית", "נווה חוף" באמצע שנות השמונים מהווה גם היום את רוב בנייני השכונה ונתן לשכונה את שמה הלא רשמי. כחלק ממסע הפרסום הקבלן נתן חסות לסרט "נשיקה במצ"ח", ולכן הסצנה הראשונה מתרחשת בחנייה של רחוב חיים לנדאו 1.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 ממזרח לרחוב כורש נבנו בתים פרטיים רבים שלקראת תחילת שנות התשעים התרחבו עד לסוללת העפר שמשקיפה על מב"ת מערב ובו-בזמן 2 פרויקטים של מדורגים המכונים "מדורגי הים התיכון ומדורגי אל-גל נבנו במערב השכונה.
בעשור הראשון למאה ה-21 מולאו "חורים" בשכונה בעזרת בניינים רבי קומות חדשים בחלקה הצפוני-מערבי של השכונה וכמו כן מעבר לרחוב "חיל השריון" לכיוון חוף הים ממש.
בשכונה בתי הספר היסודיים: "חופית" ו"נווה חוף" ומתנ"ס נווה חוף.
שמותיהם של רחובות השכונה מאופיינים בשמות חילות צה"ל (במערב) ובשמות הלקוחים ממגילת אסתר (בבתים הפרטיים שבמערב). שלושה יוצאי הדופן לכלל זה הם הרחובות הראשיים זלמן שזר וכורש[57] היוצרים כמעיין "צלב" ורחוב לנדאו שהוא הרחוב הראשי של פרויקט "פואבלו אספניול" בו נמצא בית הספר "חופית". בשכונה גרים 9,670 תושבים.
קריית גנים
שכונת קריית גנים היא שכונה במערב ראשון לציון, בסמוך למחלף גן רווה. השכונה מוקפת בפארק, ומכאן שמה. השכונה הוקמה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 ומונה כ-7,000 תושבים. הרחוב הראשי, הנקרא על שם קיבוץ "נגבה", מקיף את השכונה וממנו מתפצלים יתר הרחובות הנקראים על שמות מושבי וקיבוצי חומה ומגדל, כגון: שדמות דבורה, שדה ורבורג, גנוסר, ניר דוד, בית הערבה, בית יהושע, שדה נחום וכו'. בשכונה חטיבת הביניים קריית גנים, בית הספר היסודי נגבה, מתנ"ס, מרכז מסחרי, טיפת חלב ובית כנסת.
נאות אשלים
נאות אשלים - רבי קומות סביב הפארק
שכונת נאות אשלים ממוקמת במערב העיר. היא גובלת במזרח בקריית גנים, במערב בקריית חתני פרס נובל ובצפון בקריית הלאום. השכונה נמצאת בגבולה הדרומי של העיר ומדרום לה משתרע כביש 431 ומחלף קריית ראשון המחבר את הכביש לשכונה. רחוב התזמורת שאורכו קילומטר וחצי הוא רחובה הראשי של השכונה. ממנו מתפצלים שאר רחובות השכונה הנקראים על שמות כלי נגינה: המפוחית, האורגן, העוגב, הפסנתר, הגיתית, התוף, הכינור, החליל והקלנרית. רחובות החצוצרה והמצלתיים מקשרים את פנים השכונה החוצה וההפך ממזרח וממערב. בשכונה שלושה בתי ספר יסודיים: אומנויות, אתרים ואשלים אנתרפולוגי, ובית ספר על יסודי מקיף ט', שמולו ממוקם היכל מרדכי רוזנשטיין בו מתאמנת קבוצות הכדוריד השונות של הפועל ראשון לציון. בסמוך למקיף פועל שבט "איתן" מתנועת הצופים העבריים. בשכונה מספר פארקים וגינות בתכנון אדריכל הנוף חיים כהנוביץ. עיצוב השכונה, זיכה אותה באות "מגשים ארץ ישראל יפה". השכונה מונה כ-11,000 תושבים.
כצנלסון
חלקו המרכזי של רחוב כצנלסון בו יש מעבר מבנייה גבוהה בחלק המזרחי לבנייה נמוכה (בתים פרטיים) בחלקו המערבי.
אחת מהגדולות שבשכונות ראשון ומונה כ-10,000 תושבים. השכונה מחולקת לשני חלקים:
החלק הדרומי והוותיק יותר נקרא עד האיחוד "נווה כרמית" והוא משתרע משדרותבגין עד רחוב רוטשילד. בחלק הזה נמצאים בתי הספר וכמו כן המתנ"ס של השכונה (בתי הספר היסודיים "בארי" ו"יסוד המעלה", ומקיף ג' עמית עמל) הוא מורכב ברובו מבניינים משותפים רבי קומות ובמיעוטו מבתים פרטיים ישנים משלהי שנות ה-70.
החלק הצפוני והחדיש יותר נקרא עד האיחוד "משולש ז'בוטינסקי" באופן לא רשמי ו"בנות חיל" באופן רשמי בשל העובדה שהרחובות באזור הזה נקראים על שם נשות ראשי ממשלה ונשיאים, ונשים שתרמו תרומה לחברה הישראלית והוא משתרע מגן מנהיגי האומה עד שדרות בגין, חלק זה מורכב ברובו המוחלט מבתים פרטיים ווילות.
בשנת 2007 אוחדו שני החלקים הללו לשכונה אחת שנקראת על שם הרחוב הראשי שבה - כצנלסון. השכונה משתרעת בין רחוב רוטשילד בדרום לגן המנהיגים בצפון, ובין רחוב ז'בוטינסקי במזרח לכביש 4 שדרות בן-גוריון במערב.
כרמים
שוכנת במערב העיר ומונה כ-7,400 תושבים. ובה בית ספר יסודי "כרמים", בית ספר יסודי ממלכתי דתי "זבולון המר" וחטיבת הביניים "רבין". בשכונה מרכז מסחרי וכן פארק הזיכרון הכולל אגם ומתקני משחק. במהלך מבצע "עמוד ענן", בניין בשכונה נפגע כתוצאה מירי רקטה. ליד השכונה יש את שכונת קריית הלאום, שתלמידיה הולכים לבתי ספר בשכונת כרמים. שכונת כרמים היא שכונה מאוד מפותחת ומשפחתית.
נאות שקמה
נאות שקמה היא שכונה במערב העיר. השכונה הוקמה לקראת סוף שנות התשעים על שטח החולות שהיה ידוע כ"חולות ה' ". שמות רחובותיה קרואים ברובם על שמות רבנים גדולים כגון: הרב קאפח, הרב נריה ועוד, וכן גם על שמות של אנשי רוח, סופרים ומשוררים כגון: מרטין בובר, רחל המשוררת. ארבעת הרחובות הראשיים בשכונה הם: גדולי ישראל, תור הזהב, מורשת ישראל והשירה העברית. בשכונה שוכן קניון "הבאר" ומרכז מסחרי בשם "קארדו". בצידה הצפון מערבי של השכונה, נמצא פארק שקמה, הגובל ברחוב הראשי משה דיין פינת חיים בר-לב ומול הסינמה סיטי. בקצהו הדרום מערבי של הפארק, נמצא אצטדיון האתלטיקה העירוני. בשכונה שלושה בתי ספר יסודיים: נווה עו"ז, שקמה ומרחבים, ושני בתי ספר על יסודיים: מקיף ח' ע"ש חיים בר-לב ומקיף יא' הראשונים ע"ש אילן רמון. בשכונה ישנו ציבור דתי גדול, ולכן קיים בה רחוב דתי סגור בשבת ופועלים בה שלל בתי כנסת. בשכונה יש כ-15,000 תושבים.
מרום ראשון (צוריאל)
מרום ראשון (צוריאל) היא שכונה חדשה בצפון-מזרח ראשון לציון. אכלוסה החל בשנת 2012. השכונה תחומה בין הרחובות מנחם גינדי מצפון, ד"ר יוסף בורג ממערב, כתריאל רפפורט מדרום, ושד' חיים הרצוג ממזרח. בשכונה בנייה בלתי צפופה, גינות ירוקות עם מתקני שעשועים לילדים, מוסדות חינוך חדישים ומרווחים: 7 גני ילדים, ובית-ספר יסודי 'תמיר' אשר מיישם עקרונות ידידותיים לסביבה. כמו כן, במרחק הליכה מהשכונה נמצא "גן בעברית", פארק רחב ידיים, שנבנה על חלק משטח מחנה צריפין שפונה, ובו מרחבים ירוקים, מסלולי הליכה ורכיבה, מתקני שעשועים לילדים העושים שימוש במאפיינים מתוך השפה העברית (כגון: גבעת האותיות), בריכה אקולוגית ואפילו בית קפה 'גן סיפור'. שמות הרחובות בשכונה נקראים על שם ההכשרה וההתיישבות העברית ויישובים שגרעיני מקימיהם יצאו מראשון לציון. הגישה אל שכונת מרום ראשון נוחה הודות לקווי התחבורה הציבורית העוברים בגבולותיה (אך לא בתוך השכונה) והודות לקרבתה לכניסה המזרחית שנפתחה לראשון לציון (בשד' חיים הרצוג) ומובילה לכביש 44 ולאזור צריפין והמרכז הרפואי אסף הרופא.
נחלת יהודה
את נחלת יהודה הקימו נציגים מוועד חובבי ציון ב-1913 כמושב חקלאי מצפון לראשון לציון. הוא נקרא על שם ד"ר יהודה לייב פינסקר, והיה למושב העובדים השני שהוקם בארץ. עם השנים עברו תושבי המושב בהדרגה מפרנסה מחקלאות לשינוי ייעוד הקרקע ומכירתה למבני מגורים עבור תושבים חדשים. שאלת האיחוד עם ראשון לציון עלתה עוד בשנות ה-50 של המאה הקודמת, אך האיחוד יצא לפועל באופן רשמי רק ב-1988. באפריל 2018 אישרה הוועדה המחוזית תוכנית התחדשות בצפון ראשון לציון, כאשר במסגרת "פינוי בינוי", ייבנו בשכונה כ-800 דירות חדשות.[58]
עיריית ראשון לציון
חזית בית עיריית ראשון לציוןבית העירייה הישן במדרחוב רוטשילד, כיום מלון רפאל האוס
עיריית ראשון לציון היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהול השוטף של העיר ראשון לציון, ובה מכהנים 29 חברי מועצה. ככל רשות מקומית, עוסקת העירייה בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שרותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון ותברואה וכדומה.
^הודח מתפקידו לאחר תרגיל פוליטי של סיעות הימין במועצה
בתקופת שלטון האימפריה העות'מאנית בארץ, העות'מאנים מינו לכל יישוב מוכתר, ובידיו הייתה הסמכות הבלעדית על תושבי היישוב. כאשר כבשו הבריטים את ארץ ישראל בשנת 1917, צומצמו מאוד זכויות המוכתר, וחוקי המנדט נכנסו לתוקף. במושבה ראשון לציון נבחר ועד ויו"ר הוועד, ומאוחר יותר נבחרה מועצה מקומית ויו"ר המועצה, וענייני המושבה נוהלו באמצעים דמוקרטים. המושבה התרחבה ובשנת 1946 נבחר אליקום אוסטשינסקי ממפלגת הציונים הכלליים לראשות המועצה ועמד בראשה עד שנת 1951, כאשר בתקופת כהונתו, בשנת 1950, הוכרזה ראשון לציון כעיר.
בית העירייה שוכן ברחוב הכרמל 20 (מול היקב) מ-2005, אז עברה אליו ממשכנה הקודם במדרחוב רוטשילד. ראש העירייה הנוכחי הוא רז קינסטליך.
.JPG)
.jpg)
