רחל (רעיה[2]) בלובשטיין, בִּתם של איסר-לייב וסופיה (שרה) לבית מנדלשטאם, נולדה בסראטוב שברוסיה. סבה מצד אמה, הרב משה מנדלשטאם, שימש כרב הקהילה היהודית של קייב. אביה, במקור מפולטבה, הקפיד על קיום שמירת המסורת היהודית, על אף שנחטף בגיל 8 לצבא האימפריה הרוסית ושירת שם 25 שנה. כאשר שוחרר, הורשה לגור היכן שיחפוץ בתחומי רוסיה, החל לסחור בפרוות והתעשר. עם שחרורו של איסר-לייב נודע לו כי אביו התאבד בעת שרותו בעקבות הכאב על חטיפת בנו וכי אימו נפטרה[3]. איסר לייב נשא אשה ונולדו להם ארבעה ילדים. לאחר שנפטרה, נישא בשנית לסופיה-שרה, שהייתה צעירה ממנו ב-20 שנים, ונולדו להם שמונה ילדים. רחל הייתה השביעית מבין השמונה[3].
אמה של רחל, סופיה, הייתה אשה משכילה וידענית אשר הקפידה מאוד על חינוך והשכלת ילדיה. לרחל הוענקו שיעורים בעברית בילדותה. האם התכתבה עם לב טולסטוי[4] ובביתם התארחו תדיר אנשים משכילים, ביניהם הסופר ולדימיר קורולנקו. בצעירותה עברו הוריה לפולטבה שבאוקראינה, שם למדה בבית הספר היהודי ובגימנסיה כללית. כבר בילדותה סבלה מתפקוד לקוי של הריאות ונשלחה לטיפולי מרפא, אליה הצטרפה אחותה ליזה שגם טיפלה בה. בהשפעת האח יעקב גילתה נטיות ציוניות והצטרפה לתנועת נוער ציונית. בגיל 15 החלה בכתיבת שירים ברוסית. האם סופיה נפטרה ב-1906 משחפת. לאחר מות האם פרסם האב מכרז לאשה שלישית והתחתן מטעמי נוחות. יעקב אחיה של רחל מציע לאחיותיו ללמוד במהרה מחשש שהאם החורגת תשתלט על כספי האב. בעקבות עצתו החליטו רחל ואחותה לעלות ארצה. בגיל שבע-עשרה עברה רחל עם אחותה שושנה לקייב, שם גרה האחות הבכורה ליזה, ולמדה ציור. בילדותה בפולטבה פגשה רחל את שולמית שימשלביץ' שהפכה לחברתה הטובה ביותר ועמה התכתבה לאורך השנים. מכתביה של רחל לשולמית אופיינו בקרבה והומור. שולמית כתבה בזכרונותיה כי בנעוריה בפולטבה רחל הייתה מלאת שמחת חיים, צחוק ואור. היא ניגנה בפסנתר וציירה וחבריה ראו בה ציירת לעתיד. שולמית כתבה כי לדמותה הלירית של רחל צריך להוסיף דמות של רחל אחרת-בעלת ההומור הרב, המשתובב, הנוצץ[3].
ב-1909, בהיותה בת תשע-עשרה, באה לסייר בארץ ישראל עם אחותה שושנה. השתיים, שהיו בדרכן לאיטליה ללמוד אמנות ופילוסופיה, החליטו להישאר בארץ ולהשתלב בבנייתה. הן התיישבו במושבהרחובות, ולמדו עברית מהאזנה לילדים בגן הילדים[5]. בהמשך הצטרפה אליהן אחותן בת שבע, ובית משפחת ברוידא בו התגוררו מכונה מאז "מגדל שלוש האחיות"[6][7] על שמן. ברחובות חוותה רחל את הרומן הראשון שלה, עם בן המושבה נקדימון אלטשולר. אביה של רחל עלה לארץ ישראל שנה אחריה עם רעייתו השלישית, מאשה נאומובנה, והתגורר בתל אביב[8]. ברחובות פגשה גם את נח נפתולסקי והם התאהבו. נפתולסקי היה אידיאליסט ועובד אדמה מסור שחי מהיד לפה והתנזר ממין ובסופו של דבר הקשר לא צלח[3].
רחל רצתה לעסוק בחקלאות, ולכן עברה ב-1911 ל"חוות העלמות" הלימודית שהקימה חנה מייזל בחוות כנרת, שם נפגשה עם ברל כצנלסון ועם אהרן דוד גורדון, שהשפיע עליה רבות, ולאות תודה הקדישה לו את השיר הראשון שכתבה בלשון העברית - "הלך נפש"[9]. שם גם הכירה את זלמן רובשוב (שלימים נודע כזלמן שזר, נשיא המדינה השלישי), ובין השניים נוצר קשר רומנטי. היא הקדישה לו שלושה משיריה מפורשות[ב], אף שנהוג לחשוב כי שירים נוספים נכתבו אודותיו[ג]. השיר "גן נעול", שהוקדש לו, מבטא את כאבה לנוכח חוסר נכונותו של שזר לעזור לה. את השיר היא מקדישה ל"זר": זלמן רובשוב. זוהי גם אנגרמה על שמו של שז"ר ומבטא את התנהגותו אליה[10], אך עם זאת היא מסתירה את זהותו כדי להגן על שמו.[דרוש מקור]
ב-1913 יצאה בעידודו של א.ד גורדון[11] לצרפת כדי להמשיך ולהשתלם במקצוע החקלאות. היא למדה אגרונומיה באוניברסיטת טולוז, שם פגשה והתאהבה במיכאל ברנשטיין, מהנדס יהודי, אליו פנתה מאוחר יותר בשירה "זמר נוגה", הפותח במילים "התשמע קולי, רחוקי שלי?". מברנשטיין למדה את השפה הבינלאומית אספרנטו, ולמשך זמן מה תוּבְּלה ההתכתבות ביניהם בשפה זו. הקשר הזוגי ביניהם נמשך כשנה וחצי[3]. עם סיום לימודיה ב-1914, יצאה לבקר את משפחתה ברוסיה ונמנעה מלשוב לארץ ישראל בשל מלחמת העולם הראשונה. ברוסיה עסקה בהוראת ילדי פליטים יהודים בבריאנסק ובסראטוב, שם כנראה נדבקה בשחפת.
בשנות העשרים
ב-1919 חזרה לארץ ישראל באונייהרוסלאן, יחד עם אנשים ונשים שלימים בנו את צמרת ההנהגה והתרבות בארץ, כגון פרופ' יוסף קלוזנר ורחל כגן (יש הסבורים כי קבוצה זו פתחה את מה שכונה "העלייה השלישית"), ושבה אל מושא רבים משיריה, אל הכנרת האהובה עליה, לקבוצת דגניה. בדגניה הייתה פעילה בתחום התרבות ועבדה בעיקר עם ילדי הקבוצה[8].
לאחר תקופה קצרה נתגלו אצלה ניצני מחלת השחפת. בתחילה נדרשה רחל על ידי הרופא להקפיד לאכול בכלים נפרדים[8], אולם המחלה, שנחשבה אז לחשוכת-מרפא, גרמה לגירושה לבסוף מדגניה. ההחלטה לא נתקבלה בפורום מסודר של הקיבוץ אלא מתוך יוזמה פרטית של אחד מהחברים שבישר לה במילים הבאות את החלטת הקבוצה: "את חולה ואנחנו בריאים. ולכן את צריכה לעזוב"[12]. מרבית החברים שידעו כי הדברים נאמרו הלכו לעבוד בשדות כדי להימנע מן הפרידה, מה שפגע ברחל יותר מכל[8]. חלק אחר מן החברים כלל לא ידע שהדברים נאמרו. לימים אחדים מהם התביישו בהחלטה[13]. גם לאחר גירושה שמרה רחל על קשריה עם חלק מתושבי דגניה ואף ביקרה בה כמה פעמים. חברי דגניה שלחו את שפרה ירובסקי הדגנייתית לטפל בה תקופה מסוימת[8]. כדי למצוא מזור למחלתה נדדה רחל בין צפת, עין גנים, ירושלים (שם התגוררה בחדר קטן בחצר בית הלנה כגן שאת גיסתה רחל כגן הכירה מהמסע המשותף לארץ באונייה רוסלאן) ותל אביב, בה חיה את שנותיה האחרונות (בה התגורר גם אביה[8]). היא התגוררה בדירה קטנה הסמוכה לים (כיום בתחילת רחוב בוגרשוב, בבית מספר 5א', בעלית הגג) ואת ימיה האחרונים העבירה בבית מרפא לחולי שחפת בגדרה בצמצום רב. רחל התפרנסה מפרסום שיריה בעיתון "דבר" (התשלום נקבע לפי מספר שורות ושיריה של רחל לרוב אינם ארוכים) וקצבה חודשית מצומצמת שירשה מאביה. רוב הונו של אביה הועבר למוסדות דתיים[14]
מותה
רחל כתבה את רוב שיריה בשש השנים האחרונות לחייה, מתוכם שירים רבים נכתבו על הציפייה שלה ליום מותה. בשנת 1927, עת שכבה במיטת חוליה בעיר, הרחק מדגניה, זכרה את ימי החסד שזכתה להם שם, שנדמו בעיניה כחלום רחוק, בשירה ואולי לא היו הדברים...:
בחודשים האחרונים לחייה, כשמחלתה החריפה, הועברה רחל לבית הבראה לחולי שחפת בגדרה אותו ניהל ד"ר אריה בן-גפן. שם, בזמן הקצר בו קיוותה להחלים ממחלת השחפת היא כתבה את שירה האחרון "מתי". לאחר חודשיים, כשהמחלה רק החריפה והיא חלשה ויגעה, ביקשה לשוב לתל אביב.
היא הועברה בעגלה פשוטה ופתוחה לכיוון תל אביב. יום לפני פטירתה, בעודה גוססת, רצתה להיפרד מידיד נעוריה, האיכר נקדימון אלטשולר מהמושבה רחובות, וביקשה שיובילו אותה אליו. רחל לוותה על ידי האחות וילקיס, והרופא הד"ר צבי כיתאין[15]. אלטשולר, שהיה אז כבר בעל משפחה, יצא לראותה ופרץ בבכי. מילותיה האחרונות של רחל היו "שלום נקדימון". לימים מספר אלטשולר: "ראיתי לפני שבר אדם, כולו עצמות, ורק עיניה העצובות היו הדבר היחיד שהביע דבר מה והוכיח כי לפני ניצב אדם שעדיין חי".
שירהּ האחרון "מֵתַי", שנמצא לאחר מותה על הכוננית בחדרה, מלמד כי לקראת סופה חשה רחל בודדה: כל שנותר לה היו רק חלומותיה, כאשר האנשים שבהם האמינה ובטחה נטשוה.
משפחתה
שנים עשר ילדים נולדו לאביה של רחל. ארבעה מאשתו הראשונה ושמונה מן השנייה. חלקם עלו לארץ ישראל וחלקם נותרו מחוצה לה.
איסר לייב בלובשטיין, אביה. עלה לארץ ישראל בשנת 1910, עם רעייתו השלישית, מאשה נאומובנה. הוא גורש בתקופת מלחמת העולם הראשונה לרוסיה וחזר לארץ ישראל לאחריה. באמצעות הון שהביא עמו רכש עם רעייתו שש דירות בתל אביב והקים שני בתי יתומים לילדים ברמת גן ובתל אביב (ברחוב מזא"ה 22). איסר נפטר בשנת 1923.
אחיה, ד"ר יעקב בלובשטיין (סלע, 1880 - 1935), היה פעיל מאוד בסניף הציוני בפולטבה, לימים ייסד בארץ ישראל את רשת "בתי העם", מראשוני האינטלקטואלים ביישוב. נפטר בתל אביב.
אחותה, שושנה (1889 - 1975), סופרת ומוזיקאית, נפטרה ערירית ונטמנה בתל אביב. בשנת 2011 הועברו עצמותיה לצד רחל בבית הקברות של קבוצת כנרת.
אחותה, בת שבע גולדשטיין (1895 - 1946), פסנתרנית, אמה של הפסנתרנית אלה גולדשטיין. חלתה במלריה בעמק יזרעאל ונפטרה בספטמבר 1946 בתל אביב.
אחייניתה, אלה גולדשטיין (1927–1997), פסנתרנית, ילידת חרבין, בתה של בת שבע גולדשטיין. הופיעה בארץ ישראל לראשונה ב-1938, בגיל 11, ולאחר מכן ברחבי העולם השתקעה בארצות הברית בשנות ה-50 ונפטרה שם.
דודהּ, מאכס מנדלשטאם, היה הסטודנט היהודי הראשון לרפואה ברוסיה, ולימים ניהל את בית החולים לעיניים בקייב, היה חבר קרוב של בנימין זאב הרצל וראש הציונות הטריטוריאליסטית ברוסיה.
ההיסטוריון, ד"ר אורי מילשטיין, הוא בן אחייניתה, שרה מילשטיין.
שירתה
ההתחלה
את שיריה הראשונים כתבה רחל בנעוריה ברוסית. שירים אלו כונו "המחברת הרוסית" ותורגמו מאוחר יותר לעברית.
אחרי שנים ששהתה באירופה הגיעה רחל לארץ והחלה לכתוב שירים בשפה העברית. שירה הראשון בעברית היה "היום הלך והחשיך". השיר הוקדש לאהרן דוד גורדון, אשר היה מאוד אהוב עליה[19].
עיקר שיריה פורסמו בעיתון "דבר", ואלו, שהצטיינו בפשטות הבעתם ובלשונם הקולעת, נתחבבו על הקוראים מהרגע הראשון. מספרים שחובבי שירתה, שהיו לא מעטים מבין קוראי העברית בארץ ישראל, ציפו בכליון עיניים לצאת גיליון יום שישי של "דבר".
את שני קובצי השירה הראשונים פרסמה רחל עוד בחייה; הקובץ האחרון יצא לאור לאחר מותה. שמותיהם של קובצי שירתה, "מנגד" ו"נבו", סמליים לחייה הטראגיים. בשמות אלה מורגשת העובדה כי בחייה הקצרים לא הספיקה רחל לממש את עצמה, הן בתחום שירתה והן בתחום חייה האישיים.
בשנת 1935 כונסו כל כתביה, שכללו גם תרגומי שירה ומסות, למכלול אחד הנקרא "שירת רחל". מכלול זה כולל גם שירים אשר לא פורסמו בעבר[ד]. כריכתו תואמת את הכריכה שבחרה רחל לקבצים הראשונים - כריכה לבנה ופשוטה. עיצוב זה הפך לסימן ההיכר שלה, ונשמר בכל המהדורות הבאות[20].
מעבר לקובצי שירה אלה כתבה רחל שירים רבים שבחרה לא לפרסם.
בראשית המאה ה-21 נתגלו שלושה שירים שכתבה רחל ברוסית[ה]. שלושת השירים תורגמו מכתב היד בידי רנה ליטוין, ופורסמו בעיתון הארץ:[21]. על שירים אלה נאמר: "שיריה של רחל המובאים בזה נכתבו רוסית, בתחילת המאה העשרים, ואמנם ניכרת בהם השפעת השירה הרוסית בת הזמן. במיוחד בולטת השפעתה של אנה אחמטובה, אשר לימים תרגמה רחל משיריה לעברית. השפעתה של אחמטובה ניכרת בתימטיקה, בסיטואציות, במלודיה, בפשטות ובישירות – מסימני ההיכר של שירי רחל בעברית. לעיתים נראה שרחל ממש משוחחת עם שורות משיר זה או אחר של המשוררת הרוסית. [...] לפלא נשארת העובדה, כיצד עברה המשוררת בגיל בוגר יחסית מכתיבת שירה ברוסית לעברית כל-כך טבעית וצלולה"[21].
.
"בבית ובחוץ"
"בבית ובחוץ" הוא ספרון שירי פעוטות אשר יצא לאור בשנת 1930. אלה היו שירי הילדים הראשונים שכתבה אישה בעברית ובמשך שנים רבות לא היה מוכר כחלק מיצירתה של רחל. את הספר הוציא לאור ראובן גולדברג, חבר קבוצת קדם ומוכר סדקית מתל אביב[22]. הספר נמכר בחנותו בלבד והודפסו ממנו מאות ספורות של עותקים. לימים סיפר גולדברג כי לא ראה בספר יצירה ספרותית של ממש אלא צעצוע חינוכי לפעוטות. נראה כי גם רחל עצמה לא החשיבה יצירה זו כחלק מהקורפוס הרשמי שלה, הגם שהעניקה אותו במתנה לחבריה, לעיתים בליווי הקדשה אישית. בשנים האחרונות הספר הודפס מחדש הן תחת הכותר המקורי והן בשם "מקהלת החיות", המבוסס ברובו על הספר המקורי.
כתיבתה
כתיבתה של רחל הושפעה מזרמים ספרותיים אחדים וממקורות קלאסיים ומודרניים בסביבתה, בהם: התנ"ך, האקמאיזם הרוסי, האימג'יזם הצרפתי, ספרות תנועת ההשכלה והספרות העברית החדשה, ובכלל זאת הספרות שכתבו חלוצי העלייה השנייה.
מלבד השירים שכתבה, עסקה רחל גם בתרגום. בעבודתה נכללים תרגומים משירתה של המשוררת הרוסיה אנה אחמטובה, משירי אלכסנדר פושקין, סרגיי יסנין ופרנסיס ז'ם, תרגום מאמר על חיי הדבורים מאת מוריס מטרלינק, ביקורות ספרות, מסות בנושאי תרבות ועוד. בין כתביה נכללים גם שירים[23] שכתבה עבור ספר מאויר לפעוטות.
מרבית שיריה נכתבו בשנותיה האחרונות, הביעו רגשות עמוקים לאור מחלתה וסבלה, והקהל אוהד אותם מאז ועד היום[24].
מקומה של שירתה בתרבות העברית
רחל נחשבת אחת המשוררות המקובלות על שוחרי השירה העברית. שירתה תופסת מקום נכבד בתרבות העברית, נלמדת דרך קבע בבתי-הספר, ומושרת רבות במפגשי שירה בציבור.
רבים משיריה הולחנו על ידי מלחינים אחדים, ובהם נעמי שמר, שהלחינה את השיר "כנרת" ("שם הרי גולן"), יהודה שרת שהלחין בין השאר את השיר "ואולי לא היו הדברים מעולם..." ואת "שי" - שירהּ היחיד שזכתה רחל לשמוע מולחן[25], ויוסף טל אשר הלחין את שיריה: "בגני נטעתיך", "בלילות מקדם", "בלילות לא שנת", ו"עם שחר".
ביצועים
שיריה המולחנים בוצעו בידי יוצרים רבים. עם המבצעים והשירים שביצעו נמנים בין השאר:
הצמד שוקי ודורית (שוקי שוקי ודורית פרקש) התפרסם בשנת 1979 עם ביצועו לשירה של רחל גן נעול, ללחנו של שוקי שוקי. באלבומם הראשון שיצא בשנת 1980 ונשא את שם השיר, הופיעו ביצועיהם של הצמד לשיריה של רחל זמר וחיץ, גם הם ללחניו של שוקי שוקי, וגרסה חדשה לשיר "גן נעול" שהייתה אקוסטית ומלווה בגיטרה וחליל בלבד (בניגוד לגרסה הקודמת, שהייתה מלווה בגיטרה, תופים וכלי מיתר). הצמד הקליט את השיר פעם נוספת בשנת 1990 לאלבומו השני "תותים" בגרסה אקוסטית בליווי גיטרה וכלי מיתר ובתוספת אפקטים קלים ברקע
עם המבצעים הבולטים של שירת רחל נמנית חוה אלברשטיין, אשר הוציאה בשנת 1968 את אוסף ביצועיה לשירי רחל. במסגרת האוסף נכללו השירים "רק על עצמי" (לחן: אלברט פיאמנטה), "הנה אקח" (דרורה חבקין), "בלא ניב" (חבקין), "אשתו" (דני גרנות), "בגני נטעתיך" (מוני אמריליו), "יונתן" (אמריליו), "הן יצאנו בסך" (דני ליטני), "עקרה" (חבקין), "ולו" (מישה סגל), "אני" (ליטני), "זמר נוגה" (יוסף מוסטקי), "אשתו" (גרסה שונה, של אלברט פיאמנטה), "כוחי הולך ודל" (אלכס כגן), "ליד החלון" (חבקין), "בלילה בא המבשר" (ליטני), "אל ארצי" (יהודה שרת), "כנרת (שם הרי גולן)" (נעמי שמר), "מתי" (חבקין), "ספר שירי" (גרנות) ו"שי" (אמריליו). ב-2003 יצא האוסף במהדורה מחודשת, בעיבודיה של אלברשטיין לכל השירים, תחת הכותרת "השנים הראשונות 2: שירי רחל".
שירים נוספים של רחל תורגמו לאנגלית, גרמנית, צ'כית, פולנית, אספרנטו ואיטלקית. רובם הוצאו לאור על ידי תנועות הנוער הציוניות לפני מלחמת העולם השנייה. כמו כן תורגמו במועדים שונים מקבצים משיריה ללשון הסרבו-קרואטית, להונגרית ולסלובקית. במהדורת מילשטיין ניתן למצוא את תרגומי שיריה להונגרית ולסלובקית בלוויית דברי הסבר נוספים. בפרויקט בן-יהודה ניתן לקרוא את תרגום שיריה לאיטלקית. בשנת 2002 תרגם הזמר הבסקיבניטו לרצ'ונדי את שירהּ של רחל "שי" לשפה הבסקית, בה הוא נקרא Ni, Sahatsa bezala. לרצ'ונדי אף ביצע את השיר בשפה הבסקית וכלל אותו באלבומו.
ב-19 בפברואר 1991, הנפיק דואר ישראל (במסגרת סדרה אודות נשים מפורסמות) בול בערך של 1.30 ש"ח, ובו שלושה דיוקנאות שונים של רחל המשוררת. האמנית רות (בקמן) מלכא עיצבה את הבולים. על השובל של הבול שהוקדש לרחל המשוררת הופיע כיתוב של שורה אחת משיר שכתבה, לאמור: "הוי, כנרת שלי, ההיית, או חלמתי חלום?"[26]
ב-2021, במלאת 90 שנים למותה, פורסם הפרויקט המוזיקלי-ספרותי "סיפורי בדים", המציג 13 ביצועים נשיים חדשים לשיריה, בהלחנת מורי ארקין ובהפקה ועיבוד של עידן טולדנו. הזמרות המשתתפות: איה כורם, אנה שפיץ, יעל דקלבאום, יעל נחשון, מיקה שדה, מרים טוקאן, וקרן טננבאום, ולצידן חברי אנסמבל גלעד אפרת[24][29].
מוקי צור, כחכות רחל: קווים ביוגרפיים, רחל השירים, בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011
ראובן קריץ, על שירת רחל, הוצאת פורה, המוסד החינוכי של השומר הצעיר נעמן, 1987
ראובן קריץ, שירי רחל, שירת רחל, רחל, הוצאת ספרי פורה, 2003
בלהה רובינשטיין, רחל – איפוק הרגש ו"פשטות הביטוי, בספרה: שירים ומה שביניהם: על משוררים ושירים בתוכנית הלימודים החדשה לבית הספר העל-יסודי, תל אביב: עם עובד, תשס"ג-2003, חלק ב, עמ' 93–111 – כולל פרק ביוגרפי; המשוררת על עצמה ועל שירתה; כמיהה לאהבה בצל תודעת הקץ
^בני מר, "עוף-מים חולני שהוטל ליבשה: כיצד הצטלבו שוב ושוב דרכיהם של רחל המשוררת ויוחנן רטנר, שלו כתבה את שלושת השירים ברוסית, אשר התגלו פתאום והמתפרסמים פה לראשונה", הארץ תרבות וספרות, כ"ט באלול תשס"ו, 22 בספטמבר 2006
^במכתב שכתבה רחל לחברתה חיותה בוסל על תחושותיה לאחר הגירוש מהקיבוץ שפורסם בכתבה "בשתיקה נפרדנו" מאת קרני עם-עד, ידיעות הקיבוץ גיליון 1237, 28 בספטמבר 2010
^ע"פ ספרו של אורי מילשטיין "רחל", צוואתו של אביה העניקה שש דירות לאשתו - היא אמה החורגת של רחל - וחמשת בניו; קצבה חודשית מצומצמת הוענקה לבנותיו הרווקות וסכום חד פעמי לבנותיו הנשואות. רוב ההון הועבר למוסדות דתיים כאמור
^"רחל - שירים, מכתבים, רשימות, קורות חייה" אורי מילשטיין, זמורה-ביתן מוציאים לאור, פרק: דודתי רחל, עמודים 25-26
Taman Peringatan Sun Yat Sen中山紀念公園Patung Sun Yat-senLokasiSai Ying Pun, Hong KongArea4,1 hektareDibuka1991Dioperasikan olehDepartemen Pelayanan Rekreasi dan KebudayaanAkses angkutan umumHalte trem (160 m)Stasiun Sai Ying Pun (300 m) Taman Peringatan Sun Yat Sen Hanzi tradisional: 中山紀念公園 Alih aksara Yue (Kantonis) - Romanisasi Yale: Jūng sāan géi nihm gūng yùhn - Jyutping: Zung1 saan1 gei2 nim6 gung1 jyun4*2 Artikel ini memuat Teks Tionghoa. Tanpa bantuan rend...
2006 French filmWhen I Was a SingerDirected byXavier GiannoliWritten byXavier GiannoliProduced byPierre-Ange Le PogamEdouard WeilStarringGérard DepardieuCécile De FranceCinematographyYorick Le SauxEdited byMartine GiordanoMusic byAlexandre DesplatDistributed byEuropaCorp DistributionRelease date 26 May 2006 (2006-05-26) Running time112 minutesCountryFranceLanguageFrenchBox office$10,205,575[1] When I Was a Singer (French: Quand j'étais chanteur) is a 2006 French musi...
Argentine footballer Pedro Calomino Personal informationFull name Bleo Pedro Fournol CalominoDate of birth (1892-03-13)13 March 1892Place of birth Buenos Aires, ArgentinaDate of death 12 January 1950(1950-01-12) (aged 57)Position(s) WingerSenior career*Years Team Apps (Gls)1911–1913 Boca Juniors 28 (12)1914 Hispano Argentino (?)1915–1924 Boca Juniors 194 (85)International career1917–1921 Argentina 37 (5) *Club domestic league appearances and goals Bleo Pedro Fournol, mostly known a...
يفتقر محتوى هذه المقالة إلى الاستشهاد بمصادر. فضلاً، ساهم في تطوير هذه المقالة من خلال إضافة مصادر موثوق بها. أي معلومات غير موثقة يمكن التشكيك بها وإزالتها. (ديسمبر 2018) لمعانٍ أخرى، طالع القرية (توضيح). القرية تقسيم إداري البلد اليمن مديرية مديرية الخبت المسؤولون م
Wappen Dieser Artikel stellt die Einwohnerentwicklung von Dresden tabellarisch und graphisch dar. Die folgende Übersicht zeigt die Einwohnerzahlen nach dem jeweiligen Gebietsstand. Bis 1831 handelt es sich meist um Schätzungen, danach um Volkszählungsergebnisse (gekennzeichnet ¹) oder amtliche Fortschreibungen der Stadtverwaltung (bis 1944), der Staatlichen Zentralverwaltung für Statistik (1945 bis 1989) und des Statistischen Landesamtes (ab 1990). Die Angaben beziehen sich ab 1834 auf d...
Isotop utama amerisium Isotop Peluruhan kelimpahan waktu paruh (t1/2) mode produk 241Am sintetis 432,2 thn SF – α 237Np 242m1Am sintetis 141 thn IT 242Am α 238Np SF – 243Am sintetis 7370 thn SF – α 239Np lihatbicarasunting Amerisium (95Am) adalah sebuah unsur buatan, sehingga berat atom standarnya tidak dapat diberikan. Seperti semua unsur buatan lainnya, ia tidak memiliki satu pun isotop stabil yang diketahui. Isotop pertama yang disintesis adalah 24...
У Вікіпедії є статті про інші населені пункти з такою назвою: Богданівка. село Богданівка Герб Богданівки (Броварський район) Прапор Богданівки (Броварський район) Країна Україна Область Київська область Район Броварський Громада Великодимерська селищна громада Код...
Multi-sport event in Munich, Germany Games of the XX OlympiadEmblem of the 1972 Summer OlympicsHost cityMunich, West GermanyMottoThe Cheerful Games(German: Heitere Spiele)Nations121Athletes7,134 (6,075 men, 1,059 women)Events195 in 21 sports (28 disciplines)Opening26 August 1972Closing11 September 1972Opened byPresident Gustav Heinemann[1]CauldronGünther Zahn[1]StadiumOlympiastadionSummer← Mexico City 1968Montreal 1976 → Winter← Sapporo 1972In...
1788 essay collection promoting ratification of the US Constitution The Federalist redirects here. For the website, see The Federalist (website). For other uses, see Federalist (disambiguation). The Federalist Papers Title page of the first collection of The Federalist (1788). This particular volume was a gift from Alexander Hamilton's wife Elizabeth Schuyler Hamilton to her sister AngelicaAuthorsAlexander HamiltonJames MadisonJohn Jay (all under the pseudonym 'Publius')Original titleThe...
NSW Challenge CupCurrent season or competition: 2020 New South Wales Rugby LeagueSportRugby leagueInstituted2017Inaugural season2017Number of teams16Region AustraliaPremiers Glebe Dirty Reds (2020)WebsiteNSW Challenge CupRelated competitionAmco Cup The NSW Challenge Cup is a rugby league football competition played in Sydney, New South Wales. The competition is administered by the New South Wales Rugby League. NSW Challenge Cup Premiers Year Premiers Score Runner-up Reference 2017 Macqua...
For the David Gray song, see This Year's Love (song). This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: This Year's Love 1999 film – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (June 2019) (Learn how and when to remove this template message) 1999 British filmThis Year's LoveDVD CoverDirected byDavid KaneW...
Francisco León de la Barra Presidente de los Estados Unidos MexicanosInterino 25 de mayo de 1911-6 de noviembre de 1911Gabinete Gabinete de Francisco León de la BarraVicepresidente Vacante[nota 1]Predecesor Porfirio DíazSucesor Francisco I. Madero Secretario de Relaciones Exteriores 1 de abril de 1911-25 de mayo de 1911Presidente Porfirio DíazVicepresidente Ramón CorralPredecesor Enrique C. CreelSucesor Victoriano Salado Álvarez 21 de febrero de 1913-6 de julio de 1913Presidente ...
Japanese footballer Ami Otaki大滝 麻未 Personal informationFull name Ami OtakiDate of birth (1989-07-28) July 28, 1989 (age 34)Place of birth Hiratsuka, Kanagawa, JapanHeight 1.72 m (5 ft 7+1⁄2 in)Position(s) ForwardTeam informationCurrent team JEF United ChibaNumber 9Youth career2002–2007 Yokosuka FC Seagulls2008–2011 Waseda UniversitySenior career*Years Team Apps (Gls)2012–2013 Olympique Lyonnais 15 (11)2013–2014 Urawa Reds 21 (3)2014–2015 En Avant Gu...
Запрос «Пограничник» перенаправляется сюда; см. также другие значения. Граница между Российской империей и Австро-Венгерской империей, 1905 год, пограничный переход город Броды.Советский пограничник в Туркестане.Российский пограничник у пограничного столба. Пограни́ч...
Marcus Tulio Tanaka Maklumat peribadiNama penuh Marcus Tulio TanakaPosisi permainan Pemain pertahananKerjaya Senior*Tahun Pasukan Kmcln (Gol)2001-200220032004-20092010- Sanfrecce HiroshimaMito HollyhockUrawa RedsNagoya Grampus Pasukan kebangsaan2006-2010 Jepun 43 (8) * Gol dan kemunculan untuk kelab senior hanya untuk liga domestik Marcus Tulio Tanaka adalah pemain bola sepak Jepun. Pasukan kebangsaan Pasukan kebangsaan Jepun Tahun Kmncln Gol 2006 5 1 2007 4 1 2008 10 2 2009 13 2 2010 1...
District in Capital Governorate, KuwaitShuwaikh الشويخDistrictShuwaikhCoordinates: 29°21′18″N 47°57′21″E / 29.35500°N 47.95583°E / 29.35500; 47.95583[1]Country KuwaitGovernorateCapital GovernorateElevation[2]8 m (26 ft)Population (2011)[1] • Total3,012 Shuwaikh (Arabic: الشويخ) is a seaside district of Kuwait City in Kuwait. It comprises eight blocks. Shuwaikh also has an industrial area, a...
PalelehKecamatanNegara IndonesiaProvinsiSulawesi TengahKabupatenBuolPemerintahan • CamatLukman S.PtPopulasi • Total- jiwaKode Kemendagri72.05.05 Kode BPS7207050 Luas- km²Desa/kelurahan12 Pulau Liutonodidi atau Jellesma dekat Paleleh (1924) Paleleh adalah sebuah kecamatan di Kabupaten Buol, Sulawesi Tengah, Indonesia. Kecamatan Paleleh memiliki 12 (dua-belas) desa/kelurahan:[1] Desa Baturata Desa Dopalak Desa Dotuno Desa Kwalabesar Desa Lilito Desa Lintidu...
.svg){kind=logo}
