ב-1 בינואר1900 משך הברון את מעורבותו ותמיכתו במושבות והעביר את ניהולן ליק"א (מיסודו של הברון הירש), אולם לאור כיבוש ארץ ישראל על ידי בריטניה במהלך מלחמת העולם הראשונה, ביקש הברון אדמונד דה רוטשילד להגביר את מאמצי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל ולצורך כך ביקש להחליף את השותפות עם יק"א, שסייעה ליהודים במקומות שונים ברחבי העולם, בחברה שתטפל אך ורק בהתיישבות בארץ ישראל. בשנת 1919 חידש הברון אדמונד דה רוטשילד את חוזהו עם יק"א, אך קבע בה שינויים לכיוון אותו ביקש. בין השאר הורחבה הוועדה הארצישראלית של יק"א ל-9 חברים וניתנה לה עצמאות רבה מצד הנהלת יק"א. כן נקבע שהוועדה הארצישראלית תכין תוכנית להקמת חברה עצמאית ותעביר אליה את פעילותה של יק"א בארץ ישראל. בשנת 1924 הוקמה פיק"א ובראש החברה העמיד הברון רוטשילד את בנו ג'יימס דה רוטשילד. החברה קיבלה לידיה את כל הנכסים של הוועדה הארצישראלית של יק"א שהועברו ליק"א על ידי רוטשילד. כן קיבלה פיק"א לניהולה, אך לא לבעלותה, את המושבות משמר הירדן, חדרה ונס ציונה שנתמכו על ידי יק"א אך לא היו במקור מושבות חסות של הברון רוטשילד. היקף האדמות שהועברו לידי פיק"א עם ייסודה היה כ-350,000 דונם.
