נחום סוקולוב

נחום סוקולוב
צילום מתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20
צילום מתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20
לידה 10 בינואר 1859
וישוגרוד, פולין הקונגרסאית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 במאי 1936 (בגיל 77)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת, פולין הקונגרסאית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר הרצל עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא ההסתדרות הציונית העולמית ה־5
19311935
(כ־4 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נחום ט' סוקולובכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק17 במאי 1936, לונדון) היה סופר, מתרגם ועיתונאי יהודי-פולני, נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.

תולדות חייו

רחוב נחום סוקולוב בעיר חולון

סוקולוב נולד ב-1859 בעיירה וישוגרוד שליד פלוצק שבאימפריה הרוסית (בתחומי פולין של ימינו) למשפחה רבנית. אביו, נצר לרבי נתן נטע שפירא (ה"מגלה עמוקות"), עקר בשנת 1865 לפלוצק. נחום סוקולוב למד בבתי המדרש של וישוגורד, פלוצק, לויביטש, סומפולנא, קויל, קונטנא, ועוד. סוקולוב היה פוליגלוט שמילדותו למד שפות זרות, ובהדרגה רכש בקיאות בספרות הרוסית, הגרמנית, האנגלית, הצרפתית, והאיטלקית. משנת 1883, בהגיעו לוורשה, רכש השכלה כללית רחבה. משנת 1884 היה כתב ובעל טור בעיתון העברי "הצפירה", ולאחר מכן שימש כעורך וכבעלים של העיתון, שבין קוראיו נמנו יהודים משכילים וחרדים כאחד.

בשנת ה'תרמ"ה (1884) ייסד את האלמנך הספרותי "האסיף", אשר יצא לאור מדי שנה בשנה עד לשנת ה'תרמ"ט (1889), ושמהדורתו השישית והאחרונה התפרסמה בשנת ה'תרנ"ד (1894). בהמשך הוציא לאור בוורשה את "ספר השנה", הנחשב לממשיכו של "האסיף", בין השנים 18991902. בנוסף, ערך סוקולוב בשנת ה'תרמ"ט את "ספר זיכרון לסופרי ישראל החיים עמנו היום" – מקבץ ביוגרפי של הסופרים היהודיים בני זמנו, אשר הופיע כנספח ל"האסיף". היה בין המשתתפים הבולטים בכתב העת עברי אנכי.

סוקולוב נחשב לאבי העיתונות העברית המודרנית. הוא יצר במידה רבה את דמותה של העיתונות העברית המודרנית והעמידה על סטנדרטים אירופאים. מתוך הכרה בחשיבותו של מידע עובדתי מעודכן ומדויק הפך את "הצפירה" לכלי חדשותי מהימן ומעמיק. סוקולוב יצר את צורת ולשון הכתבה החדשותית (הרפורטאז'ה) העברית וטבע נוסח לשוני ייחודי, המורכב מפסיפס של כל רובדי הלשון העברית המשובץ בתחדישים משלו למלים לועזיות. סוקולוב העביר לעברית את הפיליטון היידישיסטי, ביסס את סוגת רשימות-המסע והיה הראשון שצירף לעיתונו מוסף ספרותי שבועי סדיר. כמו כן היה סוקולוב העיתונאי העברי הראשון שהגדיר אתיקה עיתונאית שבמרכזה חתירה לאמת ולדיוק תוך הימנעות מסנסציוניות צעקנית[1].

דוד לאזר כתב על סוקולוב: 'דורנו זה הפרוזאי והציני, אינו מסוגל עוד להבין את מידת ההערצה שהפכה למין פולחן ממש - אשר כהילת מסתורין אפפה את דמותו של ר' נחום סוקולוב, "האורח לשבת" - כפי שחתם על הפליטונים שלו ב"הצפירה" ועל ההשפעה העצומה שהייתה לכתיבתן על ציבור הקוראים העבריים באותה תקופה. לא קראו את דבריו - "למדו" אותם, כאילו היה זה דף גמרא'.

נחום סוקולוב (במרכז התמונה, עומד, חבוש בכובע, ליד הרב יעקב מאיר היושב אל השולחן) נואם מטעם ההסתדרות הציונית בטקס קבלת פנים לווינסטון צ'רצ'יל (יושב ליד השולחן ואוחז בכובעו) בהר הצופים 1921

במסגרת תפקידו כעיתונאי סיקר סוקולוב בשנת 1897 את הקונגרס הציוני הראשון. סביב 1900 נשלח על ידי בנימין זאב הרצל לפגישה עם הרבי מגור, שהיה אחד ממנהיגי יהדות פולין, במטרה לקרבו לציונות, אך הפגישה לא השיגה את מטרתה[2].

בשנת 1902, כשתרגם סוקולוב את ספרו של הרצל "אלטנוילנד" לעברית, טבע עבורו את השם "תל אביב" (שכעבור 8 שנים נבחר לשמה של העיר העברית הראשונה). לדבריו, זהו שילוב של חדש עם ישן: 'תל' מלשון תל חורבות ישן ועזוב, ו'אביב' מלשון התחדשות ולבלוב.

לאחר מותו של הרצל הוזמן סוקולוב לקלן שבגרמניה, שבה היה קיים מרכז ההסתדרות הציונית העולמית. הוא התבקש לשמש המזכיר הכללי שלה וכיהן בתפקיד זה בין השנים 1905–1909. החל משנת 1906 ערך את ביטאונה המרכזי של ההסתדרות הציונית בשפה הגרמנית, "די ולט". בשנת 1908 ייסד את השבועון העברי "העולם". בשנת 1910, בעקבות הסכסוך בין הציונים המדיניים ובין הציונים המעשיים, התפטר מכל תפקידיו.

בשנת 1911 נבחר בקונגרס הציוני ה-10 להיות חבר הוועד הפועל הציוני המצומצם (ההנהלה הציונית של התקופה) וניהל את ענייניה המדיניים של ההנהגה הציונית החדשה. סוקולוב ניהל משא ומתן עם צרפת, שהביא להצהרת קמבון, לפיה ממשלת צרפת תומכת בהתיישבות היהודית בארץ ישראל. יחד עם חיים ויצמן היה מהאישים הבולטים בפעילות המדינית מול בריטניה שהובילה להצהרת בלפור. באותה שנה יצאה לאור "אישים", יצירת המופת של סוקולוב שנכתבה במשך שנים רבות, הכוללת דיוקנאות מעמיקים של יהודים משפיעים בתקופתו[3]. ב-1919 יצא לאור באנגלית בשני חלקים ספרו ההיסטורי המונומנטלי "תולדות הציונות"[4], הכולל מבוא מאת הלורד בלפור, ותשעים דיוקנאות ואילוסטרציות בבחירת ועריכת ישראל סולומונס.

קברו של סוקולוב בהר הרצל

בקונגרס הציוני ה-12, בשנת 1921, נבחר סוקולוב ליושב ראש ההנהלה הציונית וכיהן בתפקיד זה עד הקונגרס הציוני ה-17, בשנת 1931 ואז גם התמנה לנשיא ההסתדרות הציונית העולמית. בשנת 1935 פינה את מקומו לחיים ויצמן, והיה לנשיא כבוד של ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית ולנשיא קרן היסוד.

סוקולוב מת בפתאומיות בלונדון בשנת 1936, בהיותו עובד לתומו ליד שולחן-הכתיבה שלו. בשנת 1956 הועלו עצמותיו לישראל ונקברו בחלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל בהר הרצל בירושלים. ארכיונו האישי נמסר לארכיון הציוני המרכזי בירושלים[5].

על שמו נקראים קיבוץ שדה נחום[6], "בית סוקולוב" – בית העיתונאים בתל אביב[7] המעניק על שמו את פרס סוקולוב לעיתונות, "גימנסיה גן-נחום"בראשון לציון, תחנת הרכבת הוד השרון - סוקולוב ורחובות בכל הארץ (בהם רחוב סוקולוב בהרצליה).

משפחתו

נחום סוקולוב הצעיר עם אשתו רבקה ואחד מילדיהם

בגיל 17 נשא סוקולוב לאישה את רבקה, בת הרב יצחק צבי סג"ל ממשפחת מאקוב, שעודדה אותו להרחיב אופקים. נולדו להם מספר ילדים: בנות - מריה, הלן, סופיה (זוסיה) וסלינה (צלינה), ובנים - הנרי, ליאון ופלוריאן. בתו מריה נישאה למייסד המפלגה הסוציאליסטית בפולין, סטניסלב מנדלסון[8].

בתו ד"ר סלינה סוקולוב, שימשה גם כמזכירתו, ובהמשך כרופאתו האישית, והקדישה מבחירה את חייה לאביה ולרעיון הציוני. בנו של אחיה הצעיר פלוריאן, ג'ורג', שימש כעוזר אישי שלה עד פטירתו בשנת 1967. פלוריאן עצמו נהרג בהפצצת הגרמנית על לונדון (הבליץ). סלינה חיה בלונדון, לא נישאה מעולם ולא היו לה ילדים[9]. בשנת 1957 השתתפה בטקס חנוכת "בית סוקולוב" בתל אביב, במעמד ראש הממשלה[10].

יצירתו

השפעתו הגדולה של סוקולוב, אם כעיתונאי וכעורך "הצפירה", ואם כמנהיג ומדינאי ציוני, היותו נשיא ושַׁמָּשׁ המכתת רגליו ממדינה למדינה והמבזבז את חילו לפובליציסטיקה, השכיחו, במידה רבה, את היותו איש-הרוח[11].יצירתו של סוקולוב כוללת ספרי עיון, שירים בחרוזים ובפרוזה, סיפורים, פיליטונים, מכתבי מסע, מסות ביקורתיות, אלפי מאמרים, תרגומים, הרצאות, נאומים ודרשות[12].

על ריבוי המקצועות וריבוי הסגנונות של יצירתו, כתב סוקולוב: "נוסח שגור הוא בפי המבקרים, לאמר על מי שעבד בהרבה מקצועות: אלמלי לא היה זה מתפזר ומפזר את ניצוצי כישרונו לכל צד ומתפרד ומתפּוצץ לרסיסים, אילו עמד על עמדו וכיוון וריכז את כל עבודתו בתחום אחד בלבד, אזי היה לגאון נערץ ולחד בדרא... יודע אני את הפזמון; אבל האמן לא אאמין בו. מי שנוצר בשביל מקצוע אחד, מצמצם את-עצמו במקצוע אחד, ומי שנוצר לעבודה יותר רחבה ומקפת, אילו היו סוגרים אותו בתחום מוגבל, היו ממעטים את דמותו. מעוט-הצדדים, או רבוי-הצדדים, בנפשו של אמן, או סופר, איננו דבר של מקרה והזדמנות, אלא דבר שבטבע"[13].

אישים

ספרו של סוקולוב "אישים" כולל אוסף דיוקנאות של אנשים גדולים, את רובם סוקולוב פגש והכיר, ממזרח וממערב, מיהודי בית המדרש ועד לכובשי עולם שהרעישו ארצות ומדינות; ביניהם: רבי נחמן מברסלב, רבי צבי הירש קלישר, חיים יחיאל בורנשטיין, הנרי ברגסון, אלעזר צבי הכהן צויפל, שלמה בובר, חז"ס, אליעזר בן יהודה, שלום יעקב אברמוביץ, יצחק לייבוש פרץ, דוד פרישמן, הפרופסור יוסף הלוי, הברון בנימין (אדמונד) די רוטשילד, יוסף ישראלס, הרמן ומברי, ולטר רטנוי, רופוס דניאל אייזקס, ואחרים. הדיוקנאות כתובים בסגנון עשיר רב-צבעים, מלאי אנקדוטות, ומשקפים עין טובה, תפיסה חריפה, ניסיון חיים, כושר ניתוח דק, וחוש הומור. הספר, שהוא במידה רבה גם אוטוביוגרפיה של סוקולוב, נחשב ליצירת המופת שלו[14]. כתב יעקב פיכמן: "יש כאן שיירי סגנון שאינם הולמים אותנו, אבל הולמים במאוד במאוד את הכותב שספג תרבות עברית רבת-תקופות, רבת-שכבות, רבת-גוונים... אם רק נמסור את עצמנו בלי התחכמות, לקסמיה של פרוזה זו, נרגיש מיד, שיש לנו עסק עם אמנות מיוחדת במינה - אמנות הנובלה ואמנות-הפורטרט, משהו שאין לו הגדרה בפואטיקה, אבל אינו פוסק משום כך להיות פואזיה".[15]

כתביו האסתטים

סוקולוב האסתטיקן זה טיפוס שכמעט לא היה כדוגמתו בישראל, המאחד במסותיו את התכונות של תלמיד חכם, משורר, סופר, מבקר ספרות, מבקר וחובב אמנות, היסטוריון, פוליגלוט, ומדריך טיולים ומסעות. כתביו האסתטים כוללים את "מכתבים מאיטליה", "משוט באירופה", "מברלין לדרזדן", "מסע על פני הרהיין", חושך בתור אור", "מילקוטי הוונציאני", רשמי פלורנץ", "אפתחי דרומי", "גל עד", "אוצר התמונות בדרזדן", "היש חן עברי?", "אצל גליצענשטיין", "מספר המסעות", "מאלבומי הארץ ישראלי", ועוד.

מחקריו ההיסטוריים

סוקולוב חיבר שני מחקרים היסטוריים מקיפים בתחומים שונים. הראשון, "תולדות הציונות (1918-1600)", יצא לאור ב-1919, ולדברי ההיסטוריון ארתור הרצברג, סוקולוב הוא הראשון שצייר את ההיסטוריה של ההתעניינות באנגליה ובצרפת בהקמה מחדש של מדינה יהודית בארץ ישראל, וספרו הוא ספר ההיסטוריה היסודי בתחום זה. השני, "ברוך שפינוזה וזמנו: מדרש בפילוסופיה ובקורות העתים"[16], יצא לאור ב-1928, והוקדש לזכר נשמת אשת נעוריו וחברתו לחיים רבקה בת הרב יצחק צבי סג"ל. הספר עוסק בפילוסופיה של שפינוזה ובשיטות פילוסופיות בכלל; ומציג תמונה רחבה מחיי האנוסים, ממצבם הכלכלי ומדיוקנם הרוחני. חוקרי שפינוזה וחוקרי תקופתו של שפינוזה מצאו, ומוצאים גם כיום, עניין בספרו.

תעמולה והסברה ציונית

סוקולוב היה בין היוצרים החשובים של התעמולה וההסברה הציונית, והוא הבחין מהר מאוד בכוחה של העיתונות לשמש כלי ראשון במעלה למטרה זו. עורך הצפירה הפך את העיתון לביטאונה של התנועה הציונית, לאחר הקונגרס הראשון, בו הכיר את הרצל. כל הפיליטונים שלו וחלק משמעותי ממאמריו, מעידים על ה"מחשבה חדא" הזו, שהשתלטה על חייו של סוקולוב: "מצמצם אני כל הויתי הרוחנית בנקודה האחת, בנקודת תחית לאומנו", מתוודה "האורח לשבת"[17]. לעיתים העיסוק בולט ומשתלט על הפיליטון כולו, ולעיתים נרמז העניין בין השורות ונמהל היטב בסיפורים ובמשלים ובפטפוט קולח[18][19][20].

הוועד הפועל הציוני, ירושלים 1935

סוקולוב, שהיה יד ימינו של הרצל, ולאחר מכן ממנהיגיה של התנועה הציונית, הסביר בצורה שיטתית את השקפתו-הוא על הציונות בספריו "למרנן ורבנן", "תוכן הציונות", "תולדות הציונות", ו-'ה"אני" הקיבוצי'. השקפתו, המפוזרת גם במסותיו ובמאמריו, לא הצטמצמה בד' אמות של ציונות, וכוללת עולם ומלואו: יהדות ותרבות, מוסר ודת, ספרות ובלשנות, אמנות ויופי, היסטוריה ופסיכולוגיה, פילוסופיה ומדע, מנהגים ונימוסים, ותכונות עמים וארצות ומקומות וטיפוסים ואישים. בכל דבר חיפש חוקים כלליים שיכוונו אל הנקודה הפנימית ואל המעלות המעשיות המוציאות אותה אל הפועל.

סוקולוב כתב: 'עבודת-העם היא רבת החלקים והתחומים, אך כל שייעשה בלי צרור איש את רעהו, יעלה ויתלכד באחריתו להרבות את העומד על הפרוץ ואת הבנוי על הנהרס... למען ראות ענייני העם כולו צריך הצופה לעמוד על נקודה גבוהה ולהסתכל באספקלריא מאירה, המקפת כל העיקרים והשורשים, המפלגות והחלקים. האנשים הדחוקים וצפופים בשפלה, איש בתוך תחומו הקטן, אינם יכולים לראות מן המקום ההוא דברים שראייתם דורשת מגדל גבוה ונהורא מעליא. יש להתרומם ל"בחינה" גבוהה מהעולמות הקטנים ששם נלחמים זה בזה ומחרימים זה בזה עד היום'[21].

סוקולוב והשפה העברית

שיר מוקדם בכתב ידו של סוקולוב

סוקולוב לחם בעוז ובהתמדה לכינון השפה העברית כשפה הלאומית של היהודים. במשך מאות שנים שימשה העברית כלשון הקודש, לשון הקריאה והלימוד והכתיבה התורניים, אך לא לשון דיבור יומיומית. סוקולוב דאג במאמריו, ובייחוד בפיליטונים שכתב, להנחיל את העברית כשפה מדוברת לקהל הקוראים העברי[22]. בסדרת מאמרים בשם: "לתחית השפה" שפרסם בשנת 1890 בעיתון הצפירה, הוא טען, שהשפה המדוברת יפה לשכלול הלשון. לעברית חסרות המילים לשימוש יומיומי, "יש לה כלי זהב, אבל אין לה פכים קטנים". רק הדיבור עצמו יאנוס את הדובר לקרוא שם לכל דבר ויהפוך את השפה מקדושה לשימושית. הקדושה - גרס סוקולוב - חונטת את השפה, בעוד שהמדברים יחיו אותה[23].

סוקולוב הכיר היטב את הלשון העברית המליצית של המשכילים, שאת הריתמוס הנפשי והסגנוני שלה קלט בצעירותו, אך סבר שלבושיה התנ"כיים משקפים דיוק לשוני ולא דיוק ענייני, ששפתם אינה מהעולם הזה, בעוד שפה אמורה להיות עניין ממשי וחיוני.[15] ככלל העדיף שפה פשוטה מדויקת ועשירה, וכדוגמתה מצא אצל רש"י, רבי אברהם די בוטון, ושד"ל.

כאשר לא מצא מלה מתאימה בעברית לצרכיי כתיבתו, נעזר במילה לועזית מתאימה באחת משמונה שפות בהן שלט;[24] אך כשהיה לו במה להיאחז בעברית - הוא חידש, עדכן או המציא מילה חדשה בעברית[25].

סוקולוב הבחין בין השפה הגלותית, שלבשה צורת מציאות מושכלת, מתחכמת, מטאפיזית, שמנוחתה כבר מעבר לחיים; לבין שפת המשנה העתיקה, המוצקה כסלע-איתנים, ישר מן החיים אל החיים, בסגנון מצוין בפשטותו, בצמצומו ובריכוזו, כשאופן ההרצאה עוד היה טבעי וישר, כי החכמים והעם היו מבינים זה את זה בעברית[26].

לשונו של סוקולוב, החצובה מכל המחצבים, העשירה בפיזור לשוני בלא סוף, הגדושה בתמונות ובהסברים, הבולטת בחריפותה, לא הגיעה לצמצום ולריכוז ולפשטות של לשון חכמים[27]. למרות זאת, מה שלא עשה בדרך ספרותית, ביקש לעשות בדרך מחקרית. לפיכך, צבר חומר דקדוקי ענקי למילון אנציקלופדי של הלשון העברית, מה שאמור היה להיות פסגת יצירתו, עליו עמל לילות רבים בימיו האחרונים[28].

מספריו

האסיף
  • שנאת עולם לעם עולם: זה ספר תולדות השנאה לישראל, ורשה: י. גאלדמאן, תרמ"ב-1882
    • מהדורה חדשה (עיבוד, עריכה והערות: משה שניצר), תל אביב: מכון ז'בוטינסקי בישראל, תשס"ז-2007
  • ארץ חמדה, 1885.(הספר בקטלוג ULI) כולל מפת ארץ ישראל[29]
  • למרנן ורבנן: ספר כולל שטה מסודרת וברורה ע"ד עבודת האומה והציוניות השלמה, ורשה: בני ציון, תרס"א
  • כתבים נבחרים (תרל"ט - תרס"ד), ורשה: ועד היובל, תרס"ד
  • תוכן הציונות, ורשה: הצפירה תרע"א
  • אישים: קבץ של כרקטריסטיקות ספרותיות, ורשה: הצפירה, תרע"א-1911
  • נחום סאָקאָלאָוו, וואס מיר ווילען: רעדע געהאלטען אויף דער ציוניסטישער פאלקס-קאנפערענץ אין לאנדאן, קופנהגן: החבר, תרע"ו-1916[30]. (ביידיש)
  • תולדות הציונות 1600-1918, בשני חלקים, לונדון 1919 (באנגלית)
  • ברוך שפינוזה וזמנו: מדרש בפילוסופיה ובקורות העתים, פריז: [חמו"ל], תרפ"ט
  • האני הקיבוצי: פרקים בתורת הנפש הצבורית, ניו יורק: עגן, תר"ץ
  • החשבון האחרון: מחזה (הוצג בתיאטרון הבימה ב-1936)
  • מסע באיטליה: ניאפול - וויניציה - פלורנץ, ירושלים: עפר, 1946
  • במראות הקשת, ירושלים: הספרייה ציונית, תש"ך-1960

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מאזנים לח (פח), ד שבט תרצ"א, מאמרים לכבוד היות סוקולוב בן שבעים
  • שמעון רבידוביץ (עורך), ספר סוקולוב, ירושלים: ההסתדרות הציונית העולמית ומוסד ביאליק של הסוכנות היהודית לארץ ישראל, תש"ג (1943).
  • חיים טשרנוביץ, נחום סוקולוב, בספרו "מסכת זכרונות: פרצופים והערכות: חכמי אודיסה, אישים וסופרים", ניו-יורק: ועד היובל 1945.
  • יעקב פיכמן, נחום סוקולוב, בספרו רוחות מנגנות: סופרי פולין, ירושלים: מוסד ביאליק, 1952.
  • שלום קרמר, בעל ה"אישים": במלאת מאה שנים להולדתו של נחום סוקולוב, ב-"מאזנים", תשרי תשכ"א (אוקטובר 1960)
  • ארתור הרצברג, מבוא, בתוך "תולדות הציונות" מאת נחום סוקולוב, כתב: ניו-יורק 1969 (באנגלית, מאמר הכולל ביוגרפיה של סוקולוב).
  • פלוריאן סוקולוב, אבי, נחום סוקולוב, הוצאת הספרייה הציונית, 1970
  • אלה באואר, בין פולנים ויהודים: התפתחות המחשבה המדינית של נחום סוקולוב, ירושלים: מאגנס 2005 (באנגלית).
  • שושנה אניש שטיפטל, המגשר: מנהיגותו של נחום סוקולוב בין המסורת לציונות, הוצאת הספרייה הציונית, תשע"ב 2012 (הספר בקטלוג ULI)
  • גדעון קוץ, חדשות וקורות הימים: מחקרים בתולדות העיתונות והתקשורת העברית והיהודית, הוצאת הספרייה הציונית - אוניברסיטת תל אביב, 2013

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחום סוקולוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ נחום סוקולוב, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
  2. ^ בר דרורא, צפרירים מדמדומי השחרות, דואר היום, 2 בדצמבר 1932
  3. ^ להבדיל מאחרים בתנועה הציונית, סוקולוב לא התרחק מעולם ממקורותיה הנאמנים של היהדות. סיפרו עליו, שמעולם לא עבר עליו יום בלי לימוד גמרא. אך באותה מידה היה גם איש מודרני.
  4. ^ לדברי ארתור הרצברג, הספר נבע מההכרה העמוקה של סוקולוב שעל דיפלומטיה להיות מבוססת על יחסים אינטלקטואלים ואישיים ארוכים ועמוקים בין אנשים, ואכן הייתה לספרו חשיבות משמעותית ביצירת האווירה שאיפשרה לסוקולוב ולוויצמן לשאת ולתת בעבור הציונות לפני ועידת השלום ב-1919, ולאחר מכן בפורומים בינלאומיים אחרים.
  5. ^ נחום סוקולוב, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
  6. ^ אוסישקין על גאולת הקרקע ופעולות התישבותיות חדשות, העולם, 8 באפריל 1937
  7. ^ נחנך בית העתונאים ע"ש נחום סוקולוב, דבר, 4 באפריל 1957
  8. ^ על סטניסלב מנדלסון ראו - מעורבות יהודים בתנועות פוליטיות רדיקליות במזרח אירופה, באתר kotar.cet.ac.il
  9. ^ שאול צדקא, ⁨ילדים של אנשים מפורסמים אינם מאושרים ⁩ | ⁨כותרת ראשית⁩ | 16 נובמבר 1983 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il, ‏16/11/1983
  10. ^ חנוכת בית העיתונאים בית סוקולוב בתא, באתר ארכיון הסרטים הישראלי - סינמטק ירושלים
  11. ^ שלום שטריט, מאמרים ומסות: נחום סוקולוב, תל-אביב: דביר, תרצ"ט
  12. ^ ביאליק כתב כי לו נמצא מי שיתאווה לאסוף את כל כתבי סוקולוב, ולהביאם למקום אחד, עליו להכין לשם כך שלוש מאות גמלים. חלק מכתביו כונסו על ידי גצל קרסל.
  13. ^ אישים: דוד פרישמן
  14. ^ מלבד הדיוקנאות שבספר "אישים", סוקולוב כתב מסות רבות, לרוב מצומצמות יותר, על אישים, בהם "ד"ר יהודה (ליאון) פינסקר", "מקס נורדוי", "ליאו מוצקין", "בלפור - ידיד עם ישראל"", "סטיפן פישון", "על קבר לאצארוס", "הרברט ספנסר", "וויקטור הוגא", "ד"ר שלמה מאנדעלקרן", "שד"ל", "ד"ר יצחק קאמינר", "נביא לגוים (לזיכרון אמיל זולא"), "אפרים משה ליליען", " אוריאל אקוסטה לגוצקוב", '"מיזררה" ליושקיביטש', "אליזה אורז'שקובה", "אדגאר אלן פו", "פייר לוטי", "רודיארד קיפלינג", ועוד. ספרו "ברוך שפינוזה וזמנו" כולל דיוקנאות רבים של אישים מאותה תקופה.
  15. ^ 1 2 נחום סוקולוב, אישים, ירושלים: הסוכנות היהודית, 1958
  16. ^ ישראל זמורה כינה את מחקרו: מחקר של מומחה ממש, כאילו כל חייו העמיק ועסק רק בנושא זה (ספרו של איש האשכולות, מאזנים, תמוז תשל"ו)
  17. ^ "האורח לשבת" היה הדובר של סוקולוב במדור הפיליטונים הפופולרי שלו ב"הצפירה", שנקרא: "משבת לשבת"
  18. ^ ראו גדעון קוץ, "התנועה הציונית, העיתונות העברית ודגם 'האחריות הלאומית'", עם וספר, חוברת י, קיץ 1998, עמ' 199; קרסל, דרכו ופעלו (לעיל הערה 12), עמ' 49; שטיפטל, דרכו (לעיל הערה 4), עמ' 196; אלה באואר, "המרוץ אחר העיתון העברי היומי: כיצד הפך 'הצפירה' ליומון", קשר 32 (נובמבר 2002), עמ' 94.
  19. ^ וראו: תמימה אידלסון, "משבת לשבת": פיליטונים בשירות הציונות בעיתון הצפירה של נחום סוקולוב", גלעד, המכון לחקר תולדות יהדות פולין ויחסי ישראל-פולין, אוניברסיטת תל אביב, כר' 23 (תשע"ג), עמ' 59–103
  20. ^ החשיבות הגדולה שהעניק הרצל לתעמולה מתבטאת, למשל, במטלות שרשם ביומנו ב-6.6.1895: 1. השגת כספים; 2. התחלת הפרסום [...] 4. המשך הפרסום [...] 10. התחלת התעמולה. ראו בנימין זאב הרצל, כתבי הרצל, כרך ב: היומן א (1895—1897), תרגם ר' בנימין, ירושלים תש"ך, עמ' 33—34.
  21. ^ נחום סוקולוב, למרנן ורבנן, ורשה: בני ציון, תרס"א
  22. ^ שקודם לסוקולוב מנה אלפים בודדים של קוראים, ולאחר פעילותו ב-"הצפירה" וב-"אסיף" צמח תוך שנים ספורות לעשרות אלפי קוראים.
  23. ^ נחום סוקולוב, "לתחיית השפה", הצפירה, שנת השבע עשרה, גיליון 58, 65, 77
  24. ^ סוקולוב כתב במאמרו על אליעזר בן יהודה: "כאן ניכר החוש הלשוני העמוק, הרצון לדייק בבאורה של מלה באופן חד-משמעי, בלי הקפות. הנה המלה והנה פירושה. אם אפשר בעברית – טוב, אם יש איזה אי-ברור, הרי לך המלה הלועזית הידועה לך, ובלבד שלא יהיה לך דבר מוטל בספק או מכוסה באיזה ענן של סתמיות".
  25. ^ תמימה אידלסון, "משבת לשבת": פיליטונים בשירות הציונות בעיתון הצפירה של נחום סוקולוב", גלעד (כתב עת), המרכז לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב, כר' 23 (תשע"ג), 59–103
  26. ^ נחום סוקולוב, השפה העברית החיה ביסודה של המשנה, ספר קלוזנר, ע' 131-109, תרצ"ז
  27. ^ אם כי לדעת שלום קרמר, להבדיל מחוסר המזיגה וחוסר הצלילות בלשון של כתביו הראשונים של סוקולוב, הרי שבכתביו האחרונים, במיטב הפרקים של "אישים", הגיע לסגנון לשוני העשוי לשמש דוגמה לכתיבה עברית עשירה, צלולה ומקורית.
  28. ^ דוגמאות ממילונו יצאו לאור בספר "במראות הקשת", תשכ"ב
  29. ^ 'מפת ארץ הקדושה' לספר ארץ חמדה, מאת נחום סוקולוב, 1885, באתר הספרייה הלאומית, אוסף אמיר כהנוביץ
  30. ^ לספר הסרוק באתר הספריה הלאומית לחצו כאן


Read other articles:

يمكن أن يؤدي الضغط العالي إلى انهيار كهربائي ينتج عنه تفريغ كهربائي كما توضح ذلك البلازما. الجهد العالي (بالإنجليزية: High Voltage)‏ يطلق مصطلح تيار الجهد العالي المتردد أو الجهد العالي على الشبكات الكهربائية التي يستخدم التيار المتردد في نقل الطاقة الكهربائية، كما أن كلمة الج...

 

Table tennis at the 2022 Asian GamesVenueGongshu Canal Sports Park GymnasiumDates22 September – 2 October 2023Competitors174 from 24 nations← 20182026 → Table tennis at the 2022 Asian Games was held in Gongshu Canal Sports Park Gymnasium, Hangzhou, China, from 22 September to 2 October 2023.[1] China continued to dominate at table tennis in the Asian games, winning six out of seven gold medals. Schedule P Preliminary rounds R Round of 16 ¼ ...

 

Pratt & Whitney Canada PT6T Twin-Pac adalah mesin turboshaft dirancang untuk helikopter. Diproduksi oleh Pratt & Whitney Canada, aplikasi pertama yang berada di keluarga helikopter Bell 212 dan UH-1N Twin Huey. PT6T Twin-Pac terdiri dari dua turbin listrik PT6 drive gearbox pengurangan keluaran umum, memproduksi hingga 2.000 hp pada 6.000 rpm. Mesin ini ditunjuk T400 oleh militer AS. Referensi Wikimedia Commons memiliki media mengenai Pratt & Whitney Canada PT6. Pratt & Whitne...

ワリオシリーズ > メイド イン ワリオシリーズ > メイド イン ワリオ メイド イン ワリオWarioWare, Inc.: Mega Microgame$!WarioWare, Inc.: Minigame Maniaジャンル 瞬間アクション対応機種 ゲームボーイアドバンス[GBA]Wii U(バーチャルコンソール)[VC]Nintendo Switch(ゲームボーイアドバンス Nintendo Switch Online)開発元 任天堂発売元 任天堂プロデューサー 出石武宏ディレクター 松

 

O Campeonato Chileno de Futebol de 2003 Clausura (oficialmente Campeonato Nacional de Fútbol Profesional de la Primera División de Chile Torneo Clausura) foi a 74ª edição do campeonato do futebol do Chile. Na primeira fase os 16 clubes se dividem em 4 grupos de 4, mas jogam todos contra todos; os 3 melhores vão para a segunda fase, que se decide em jogos de ida e volta a classificação para as quartas de final, onde os dois melhores perdedores também são classificados. Depois há as ...

 

MasakuyGenreMajalah beritaNegara asalIndonesiaBahasa asliBahasa IndonesiaProduksiDurasi60 menitRumah produksiNET. News Skyrock EntertainmentDistributorNet Visi MediaRilisJaringan asliNET.Format gambarHDTV (1080i 16:9)Format audioDolby Digital 5.1Rilis asli28 Maret 2023 (2023-03-28) –sekarangAcara terkaitChef's Table Masak Enak Masak Asik Masakini Masakitu Masak Masak, Kuali Barbar (Trans TV) Dapur Ngebor, Simple Rudy (MNCTV) Rudy & Sahabat (RCTI) Indonesian Simple (SCTV) Endus...

Capital and largest highly urbanized city of Palawan, Philippines Highly urbanized city in Mimaropa, PhilippinesPuerto PrincesaHighly urbanized cityCity of Puerto PrincesaFrom top, left to right: Emerald Beach and Nature Park, Dos Palmas Resort, Sabang, Palawan Provincial Capitol, Puerto Princesa seafront FlagSealNicknames: Eco-Tourism Center of the Philippines[1]The City in the Forest[2]City of the Living God[2]Anthem: Martsa ng Puerto Princesa (Puerto Princesa M...

 

Dalam astronomi dan kosmologi, teori fluida gelap adalah sebuah hipotesis yang berusaha menjelaskan materi gelap dan energi gelap dalam satu kerangka tunggal.[1][2] Teori ini mengusulkan bahwa materi gelap dan energi gelap bukanlah fenomena fisik yang terpisah, keduanya juga tidak memiliki asal usul yang terpisah, tetapi sangat terkait erat dan dapat dianggap sebagai dua faset dari satu fluida. Pada skala galaksi, fluida gelap berperilaku seperti materi gelap, dan pada skala y...

 

Pertempuran Aisne IBagian dari Perang Dunia IPeta posisi pasukan pada tanggal 21 September 1914Tanggal13 - 24 September 1914LokasiSungai Aisne, PrancisHasil Status QuoPihak terlibat Inggris Prancis Kekaisaran JermanTokoh dan pemimpin John French, Earl Pertama Ypres Louis Franchet d'Esperey Michel-Joseph Maunoury Joseph Joffre Alexander von Kluck Karl von Bülow Josias von HeeringenKekuatan Dua pasukan AD Prancis dan BEF Tiga pasukan AD JermanKorban Inggris: 12.000 Tak diketahui lbsPerlombaan ...

Ambassade de Russie en France Russie France Lieu 40-50 boulevard Lannes Paris 75016 Coordonnées 48° 51′ 58″ nord, 2° 16′ 13″ est Ambassadeur Alexeï Mechkov Nomination 23 octobre 2017 Site web france.mid.ru/fr Géolocalisation sur la carte : Paris Ambassade de Russie en France Géolocalisation sur la carte : France Ambassade de Russie en France Voir aussi : Ambassade de France en Russie Ambassadeurs en France Consuls en France modifier&#...

 

Music genre in Albania TallavaStylistic originsRomani musicAlbanian musicKosovar musicTurkish MusicByzantine musicpopfolk musicdance musicCultural originsAshkali in Kosovo Music of Albania General topics Musicians Dances Songs Music of Kosovo Genres Folk music Iso-Polyphony Epic poetry (Kângë Kreshnikësh) Kângë majekrahi Vajtim/Gjâmë Popular music Serenade Urban Lyric Song Tallava Classical music Opera Contemporary music Rock Hip hop Media and performance Music festivals Gjirokastër F...

 

Содержание 1 Ручной секундомер (1966—1976) 2 Электронный секундомер (с 1975 года) 3 Примечания 4 Ссылки Ручной секундомер (1966—1976) Лёгкая атлетикаХронологиямировых рекордов Беговые 60 м   М   Ж 100 м   М   Ж 200 м   М   Ж 400 м М Ж 800 м М Ж 1500 м М Ж Миля М Ж 3000 м М Ж 5000 м М Ж 10000 м М Ж 8...

2019 Manipuri film This article contains the Meitei alphabet. Without proper rendering support, you may see errors in display. InammaTheatrical release posterDirected byHomeshworiScreenplay byRanjit NingthoujaStory byRanjit NingthoujaProduced byTakhellambam ChandrakumarStarringBala HijamGokul AthokpamGurumayum BonnyDevita UrikhinbamShilheiba NingthoujamBiju NingombamCinematographySanjit XLEdited bySanjit XLMusic byNanao SagolmangProductioncompanyHome FilmsDistributed byHome FilmsRelease date1...

 

この項目の内容は、2019年5月20日に施行されたSI基本単位の再定義の影響を受けます。そのため、その変更を反映するために改訂する必要があります。 この記事は検証可能な参考文献や出典が全く示されていないか、不十分です。出典を追加して記事の信頼性向上にご協力ください。(このテンプレートの使い方)出典検索?: 透磁率 – ニュース · 書籍 ...

 

Edsel FordEdsel FordLahirEdsel Bryant Ford(1893-11-06)6 November 1893Detroit, MichiganMeninggal26 Mei 1943(1943-05-26) (umur 49)Grosse Pointe Shores, MichiganPekerjaanPresiden dan CEO Ford Motor CompanySuami/istriEleanor Lowthian ClayAnakHenry Ford II Benson Ford Josephine Ford William Clay Ford, Sr.Orang tuaHenry Ford & Clara Jane Bryant Edsel Bryant Ford (6 November 1893 – 26 Mei 1943) adalah anak dari Henry Ford, lahir di Detroit, Michigan, USA. Ia merupakan Presid...

Torneo di Wimbledon 1999Doppio femminile Sport Tennis Vincitrici Lindsay Davenport Corina Morariu Finaliste Mariaan de Swardt Olena Tatarkova Punteggio 6–4, 6–4 Tornei Singolare uomini (q) donne (q)   ragazzi ragazze Doppio uomini (q) donne (q) misto ragazzi ragazze 1998 2000 Voce principale: Torneo di Wimbledon 1999. Martina Hingis e Jana Novotná erano le detentrici del titolo, ma solo Novotná ha partecipato in coppia con Nataša Zvereva venendo sconfitte in semifinale da Mariaan ...

 

Bendera Aliansi Teh Susu dibuat oleh netizen (Warna bendera berbelok dari kiri melambangkan teh susu Thailand, teh susu Hong Kong dan teh susu Taiwan) Aliansi Teh Susu (bahasa Inggris: Milk Tea Alliance) adalah sebuah istilah yang dipakai untuk menyebut gerakan solidaritas demokrat daring yang terdiri dari para warganet dari Thailand, Hong Kong, dan Taiwan. Istilah tersebut awalnya dimulai sebagai sebuah meme dan berubah menjadi gerakan protes lintas nasional dinamis untuk menekankan demo...

 

American swimmer Abrahm DeVineDevine (left) in 2018Personal informationNationalityAmericanBornSeptember 3, 1996 (1996-09-03) (age 27)[7]Seattle, Washington, U.S.[8]Height6 ft 2 in (188.0 cm)SportSportSwimmingStrokesIndividual Medley (IM),[1] freestyle,[1] backstroke,[1] butterfly stroke[2]Club Cascade Swim Club,[3] • Lakeside Lions,[4]• Team Elite[5] • International Swimming League's DC Trid...

17th-century Catholic bishop This article relies largely or entirely on a single source. Relevant discussion may be found on the talk page. Please help improve this article by introducing citations to additional sources.Find sources: Giulio Dalla Rosa – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (September 2018) Most ReverendGiulio Dalla RosaBishop of Borgo San DonninoChurchCatholic ChurchDioceseDiocese Borgo San DonninoIn office25 July 1698 – 31 De...

 

Politics of Tunisia Constitution Constituent Assembly Tunisian Constitution of 2014 Executive President (List) Kais Saied Prime Minister (List) Ahmed Hachani Cabinet Legislature Assembly of the Representatives of the People Speaker Ibrahim Bouderbala Judiciary Court of Cassation Elections Recent elections General: 20042009 Presidential: 20192024 Parliamentary: 20192022–23 Assembly: 2011 Political parties Administrative divisions Governorates Delegations Regional Councils Foreign relations M...

 

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!