ביהדות רומניה, בגבולות הרגאט, התאכזבו מכך ששלטונות רומניה דחו את דרישות קונגרס ברלין למתן זכויות ליהודים ואפילו הגבירו את הדיכוי והקיפוח[2][3]. בין שתי אפשרויות ההגירה שהיו פתוחות בפני יהודי מזרח אירופה, ההגירה לאמריקה וההגירה לארץ ישראל, רבים ביהדות רומניה העדיפו את השנייה מתוך שיקול שגם באמריקה עלולה להתפתח אנטישמיות. מרבית יהודי רומניה, 70,000, היו מאורגנים באגודות ששמו להן למטרה עלייה ומעבר לעבודה חקלאית בארץ ישראל.
לקראת סוף שנת 1881, "הוועד המרכזי הזמני" של פוקשאן, פרסם קול קורא-מזמין לוויעוד של כל החברות ליישוב ארץ ישראל. הכרוז היה קודם כל קריאה לידידות (היו מתחים בין קהילות שונות ומתחים בין אישיים ובעיקר בין קהילת בוקרשט ובין קהילות גאלאץ ופוקשאן). הכינוס הראשון בוטל יומיים לפני מועדו באמצעות מברקי ביטול שנשלחו לקרואים וזאת כדי להספיק ולקבל את אישור השלטונות לפני הכינוס בפועל[4].
הרוח החיה בארגון הכינוס היה שמואל פינלס שנבחר למזכיר הוועד המרכזי. יושב ראש הוועד המקומי, דויד רינצלר, שלח את ההזמנות לקונגרס, הזמנות שהודפסו בעברית והוטבע בהן, באמצעות חותמת מיוחדת, התאריך העברי (כ"ג בכסלו תרמ"ב 1881).
הכינוס התפרסם בעולם היהודי ועשה רושם רב ויהודים רבים ברחבי העולם הגיבו בעיתונות היהודית[5].
התכנסות הקונגרס
ביום כ' בטבת תרמ"ב התכנס בפוקשאן הקונגרס תחת השם: "קונגרס אגודות יישוב א"י על ידי עבודת-אדמה". הקונגרס הורכב מ-51 צירים שייצגו 32 אגודות. בקונגרס נבחר הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה, הגוף הראשון שעסק בעלייה מאורגנת.
הנהלת הקונגרס הורכבה משמואל פינלס (נשיא הקונגרס), מאיר וינברג מבוקרשט ונפתלי זוננבליך מבוטושאן (סגני נשיא), דויד רינצלר (מזכיר), י. מ. ברנר, המורה והסופרישראל טלר, נפתלי פופר וג. ס. גולדשטין (חברי נשיאות). לקונגרס הגיעו גם אורחים מחוץ לרומניה וביניהם לורנס אוליפנט ואליעזר רוקח שנאמו בפני המתכנסים ותיארו להם את נופי ארץ ישראל.
השבועון "המגיד" בגיליונו מ-8 בפברואר1882 מדווח: "ליישוב ארץ ישראל. שבת תחכמוני. (והיא אספת הנבחרים צירי החבורות ליישוב ארץ ישראל אל עבודת האדמה, בפאקשאן ביום כ' וביום כ"א טבת, שנת: "כאיש אחד חברים יחדיו" (בגימטריה תרמ"ב) לפ"ק.) ביום ד' כ' טבת (30 דעצעמבער) כשעה השישית אחרי הצהריים התאסף הוועד לחברת יישוב ארץ ישראל מפה בתור ועד ראשי לפי שעה (פראוויזארישעס צנטראלקאמיטעט) באולם הגדול אשר בבית הספר לאחב"י (= לאחינו בני ישראל) פה למען קבל את האורחים הנכבדים צורי הוועדים לחברת יישוב ארץ ישראל אשר בכל ערי רומניה. האולם היה ערוך ומתוקן וטוב ויפה עם כל הכלים הדרושים: שלחנות וכיסאות עמדו במשטר וסדר נכון בעבור מושבות הנבחרים. מנורות רבות האירו את האולם המקושט בתבניות גדולי ישראל." (הועתק לפי המקור פרט להערת הגימטריה)
רשימת הצירים
להלן רשימת הצירים שהשתתפו בקונגרס (לפי סדר אלף בית של יישובי המקור בלטינית):
משה שרף, האבוקה הודלקה ברומניה: שמואל פינלש וראשית הציונות ברומניה בצירוף חליפת-מכתבים בין תיאודור הרצל ושמואל פינלש (ערך והתקין לדפוס: ראובן אשל),ירושלים: הספרייה הציונית; אוניברסיטת תל אביב, המכון לחקר הציונות על שם חיים ויצמן, תשמ"ו1986.
השנתון היהודי המאויר עבור רומניה מאת ד"ר מבשן, 1932/1933 (ברומנית)
פוקשאן כסמל - סיפורה הגנוז של העלייה הראשונה ותרומת יהדות רומניה לציונות. צבי בן דב, 2009, הוצאה פרטית
Congresele sioniste de la Focşani (1881-1883), Bogdan Constantin Dogaru ,Bucureşti : Hasefer 2011