מגדל מים הוא מכל מים המתנשא לגובה במטרה לייצב את הלחץ במערכת אספקת המים ולצבור מים לצריכה רגילה או למצב חירום. זמינות המים מהמגדל לא תלויה באספקת חשמל. בחלק מהמקומות, כמגדל המים משמשת בריכה הנמצאת בנקודה טופוגרפית גבוהה כך שכל הצרכנים שוכנים מתחתיה, ולכן אין צורך בבניית מגדל.
תיאור
גובה המגדל מספק את הלחץ ההידרוסטטי עבור מערכת אספקת המים. משאבות פשוטות מתקשות לעמוד בשינויים בזרם המים הדרוש, אך מספיקות כדי למלא את המגדל בקצב קבוע בעת הצורך.
כיום, מדינות רבות מוציאות את מגדל המים ממערכת אספקת המים שלהם ומשתמשות במשאבות מודרניות עם מערכות בקרה אשר יכולות להגיב לשינויים בצריכת המים. מגדלי מים רבים נבנו בתקופת המהפכה התעשייתית, וכיום מתייחסים אל כמה מהם כאל ציוני דרךאדריכליים ואנדרטות ועל כן לא יהרסו. מספר מגדלי מים הופכים להיות בית דירות או דירות גג יוקרתיות.
ישנם הרבה מגדלי מים המקושטים, בין היתר, בעבודת לבנים מפוארת או סורגים המכוסים בקיסוס. כמו כן, יש ערים המציירות את שם העיר בפסגת המגדל כעזר לטייסים מתחילים.
שימושים נוספים
ישנם מגדלי מים המשמשים נקודת תצפית. ישנם אפילו מגדלי מים עם מסעדות בקומות העליונות. נפוץ גם להשתמש במגדלי מים כמתקן לאמצעי תקשורת כמו שידורי רדיו או אנטנה.
ב-2010 התקיימה תחרות עיצוב וייעוד מחדש למגדלי המים בישראל, בשם "מבטים חדשים"[1] ביוזמת האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל והמועצה לשימור אתרים ובשיתוף גופים נוספים. במסגרת התחרות תועדו קרוב ל-40 מגדלים מרחבי הארץ והועלו הצעות של אדריכלים לשימוש מחדש במגדלים לטובת הקהילה. בדצמבר 2010 נפתחה תערוכת הזוכים בנמל יפו, בשילוב צילומים היסטוריים של רודי ויסנשטין וכרזות היסטוריות, לאחר מכן התערוכה נדדה לקריית טבעון, שם הוצגה בתוך מגדל המים של היישוב אשר הוסב לגלריית תצוגה לאחר שיצא משימוש.