חיל השריון הוא החיל המכריע בזרוע היבשה אשר מבסס את המחץ שלו על שילוב של ניידות, עמידות וכוח אש. החיל מפעיל בעיקר טנקי מערכה מסדרת המרכבה אך גם יחידות פלס"ר ופלמ"ס. כמו כן, לרוב חטיבות השריון כפופים גם גדודים של חיל ההנדסה הקרבית אשר נלחמים רגלית ובנוסף[1] מפעילים כלים הנדסיים מסוגים שונים. במלחמות תפקיד חיל השריון הוא כפול. מצד אחד להוביל את הכוחות המסתערים בקו הראשון ולטהר את השטח מכוחות אויב, ומהצד השני לבלום את כוחות השריון של האויב ולהשמיד את הטנקים שלו. בימי שלום, מספק חיל השריון גיבוי לחיל הרגלים בעת ביצוע משימות ביטחון שוטף, כאשר הטנקים משמשים בגדר "מוצב נייד" המהווה מכפיל כוח לכוחות הבט"ש.[2]
צבעה של כומתת החיל הוא שחור ואילו צבעי הדגל של חיל השריון הם ירוק ושחור. בסמל החייל, הקבוע על הכומתות, מופיע טנק קרומוול – מדגמי הטנקים שמהם הורכב החיל בראשית דרכו.[3]סיסמתו של החיל היא "האדם שבטנק ינצח".[4]
סיכת לוחם שריון – ה"צפרגול". הסיכה עוצבה על ידי האמן יצחק יורש.[5]מדי סמל ראשון, חובש בחטיבה 7. בכותפת ניתן לראות את הכומתה השחורה וסמל חיל השריון.
השלב הראשון בהכשרת חיילי השריון הוא טירונות שנמשכת כ-8 שבועות והכוללת אימונים בנשק קל, שדאות, הגשת עזרה ראשונה וכושר גופני. לאחר הטירונות משובצים החיילים לאחד משלושת מקצועות הצוות (תותחן, טען-קשר, נהג) ומתחיל שלב המקצועות, אשר נמשך כ-6 שבועות ובו נלמדים שלושת המקצועות הנ"ל באופן תאורטי ובשילוב תרגולים מעשיים, כל חייל בתחומו.[6] לאחר שלב המקצועות מוענקת לחיילים כומתת החיל והם עוברים לשלב האימון המתקדם, שנקרא צמ"פ (קיצור של צוות, מחלקה, פלוגה). במהלך הצמ"פ, שנמשך כ-16 שבועות, מתאמנים החיילים בלחימה כאנשי צוות טנק בודד, וכחלק ממסגרת מחלקתית ופלוגתית. בתום הצמ"פ נחשב לוחם השריון לרובאי 05 ומוענקת לו סיכת לוחם השריון (צפרגול).
לאחר שלב הצמ"פ יוצאים חלק מהחיילים לקורס מפקדי טנקים (קמ"ט) ואילו שאר החיילים משובצים כאנשי צוות בפלוגות המבצעיות.[6]
קורס מפקדי הטנקים נמשך כ-4 חודשים, אשר במהלכו לומדים החניכים את שני מקצועות הטנק הנוספים שלא למדו במהלך שלב המקצועות ואת עקרונות הפיקוד, השליטה, הניווט והערכת המצב. בסיומו מקבלים החיילים דרגות סמל וסיכת מפקד הטנק.[6] החיילים המצטיינים מקבלים את ההזדמנות לצאת לקורס קציני שריון (קק"ש) או להישאר כ"גננים"-מדריכים בקמ"ט למשך שני מחזורים, ולאחר מכן לצאת לקק"ש; ואילו יתר המפקדים משתבצים בין פלוגות השריון. במקביל לקמ"ט יש את הקמ"כ (קורס מפקדי כיתה) של המסייעת הנערך בשיזפון ובסופו המפקדים החדשים משובצים בכמה ערוצים: גננים (מפקדים המדריכים בקורס המ"כים החילי), מ"כים בטירונות, מ"כים בפלוגות המסייעת אשר בגדודי השריון המבצעיים. המתאימים יוצאים לקורס קצינים באופן ישיר בתום הקורס.
קורס קציני השריון נמשך כ-7 חודשים (3 חודשים של קורס קציני יבשה ועוד 4 חודשים של השלמה חילית), אשר במהלכו לומדים החניכים לפקד על מחלקת טנקים בשיתוף פעולה הדוק עם יחידות שדה אחרות של צה"ל (חי"ר, תותחנים, הנדסה) ובסיומו מוענקות לחיילים דרגות סג"ם. בתום הקק"ש משתבצים הקצינים בפלוגות השריון כמפקדי מחלקות.[6]
בדומה להשלמת הקק"ש, מתקיימת השלמת קציני מסייעת בחטיבת ההכשרה, בסיומה משתבצים כמ"מ בהכשרה, מ"מ מבצעי או כגננים (מ"מים בהשלמת מסייעת)
כאמור צבע הכומתה של החיל הוא שחור. מסורת זו נלקחה מהצבא הבריטי אשר בו נבחר הצבע מסיבה טכנית: החיילים הבריטים היו מתלכלכים כאשר עסקו בטיפול בטנקים, וכדי שכתמי השמן והגריז לא יראו על הכומתות, נקבע כי חיילי השריון יקבלו כומתה שחורה. החלטה זו עברה בירושה לצה"ל.[7] על הכומתה עונדים את סמל החיל על רקע אדום.
אות הטנקיסט
אות הטנקיסט, ה"צפרגול", מוענק בסיום צמ"פ ונענד על דש כיס החולצה השמאלי. על פי פקודות הצבא, חיילים שקיבלו את סיכת הלוחם רשאים לענוד רקע ירוק מתחת לאות. בפועל יש מנהג לקבל את הרקע אחרי 8 חודשים ביחידה מבצעית בחיל, אבל זה לא נתמך על ידי הוראות פורמליות.[6]
בנוסף, נהוגים בחיל השריון שלושה רקעים נוספים:
רקע כחול – איש צוות או מפקד שהשלים 8 חודשים בשירות מבצעי ביחידת מלא"ר.
רקע שחור – איש צוות או מפקד של צוות בו נהרג אחד הלוחמים.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. חוסר מידע על השריון במערכות ישראל. ניתן להיעזר במידע המופיע בפרק "השריון במלחמות ובמבצעים" באתר יד לשריון.
חטיבה 7 (בפיקודו של שלמה שמיר) הוקמה לא כחטיבת טנקים, אלא כחטיבה משוריינת, ובתום מלחמת השחרור נשארה חטיבת השריון הסדירה היחידה אשר כללה את הגדוד המקורי של החיל, גדוד 79 וגדוד 9 מחטיבת הנגב כגדודי חרמ"ש וכן גדוד הטנקים 82 מחטיבה 8.[2] החטיבה, בית הספר לשריון ויחידות המילואים של השריון הוכפפו אז תחת פיקודו של קצין חיל ראשי בדרגתאל"ם. לאחר זמן מה פוזרו הגדודים והופעלו כצג"מים (צוות גדודי משוריין). לקראת שנת 1954 הוחלט לחזור למבנה חטיבתי ואז הוקמו גם חטיבות המילואים המשוריינות: חטיבה 27 וחטיבה 37, ומפקדת החיל הפכה למפקדת גֵיסות השריון תחת פיקודו של האלוף חיים לסקוב. מפקדה זו התקיימה עד להקמת המפח"ש, ואז גם הוחזר תפקידו של קצין השריון הראשי (קשנ"ר).
עם זאת, בתחילה נחשב השריון לחיל שתפקידו לסייע לחיל הרגלים, אשר נתפס כחיל העיקרי של צבא היבשה. בצה"ל לא הייתה קיימת תורת לחימה עבור השריון וזו פותחה במהלך השנים. במבצע קדש הוכיח השריון את חשיבותו בשדה הקרב ואחריו הפך לחיל המתמרן העיקרי.[10]
יחד עם ההישגים של השריון, כחלק מהישגיו של צה"ל כולו, יש המותחים[דרושה הבהרה] ביקורת על תורת הלחימה שלו. הללו טוענים כי תורת הלחימה של חיל השריון נכשלה למעשה שוב ושוב. כדוגמאות לטענתם הללו מביאים את מבצע קדש בו ספגה חטיבה 7 עשרות הרוגים בהבקעת מערכי חי"ר פשוטים, או הבקעת רפיח במלחמת ששת הימים, שעלתה בהרוגים רבים והצליחה רק הודות לפקודת הנסיגה הכללית שהוציא הצבא המצרי ב-6 ביוני 1967. לעומת זאת, יש טוענים[דרושה הבהרה] כי השריון הישראלי לא זו בלבד שלא נכשל, אלא הצליח להביס כוחות שריון עדיפים עליו במובנים רבים.
כישלונו הגדול של השריון במלחמת יום הכיפורים היה בהתמודדות מול טילי הנ"ט, בעיקר הסאגר. אף על פי שהיה ידוע על קיומם של אלו מאז שנת 1968, לא פיתח חיל השריון מענה הולם לאיום שהציבו. הטילים, שסופקו למדינות ערב בידי ברית המועצות, הסבו לשריון הישראלי אבדות כבדות ביותר, בעיקר בחזית הדרום.
במהלך קרבות מלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן הצליחו שתי חטיבות שריון: חטיבה 7 וחטיבה 188 לבלום שתי דיוויזיות משוריינות ושלוש דיוויזיות חי"ר של הצבא הסורי, ובכך הגיעו להישג יוצא דופן, בין השאר בזכות מעשי גבורה של כוחות קטנים (דוגמת "כוח צביקה") שהצליחו להדוף מאות טנקים סורים. מפקדים בחיל כגון אביגדור קהלני זכו לעיטורים וצל"שים על הקרבות שניהלו כנגד הסורים.
כלקח מקרבות השריון במלחמת יום הכיפורים ננקטו מספר צעדים: בראש ובראשונה, פותח טנק המרכבה הראשון, שבניגוד לטנקים אחרים בעולם, תכנונו נתן דגש על שרידות צוות הטנק. פיתוח נוסף היה המיגון הריאקטיבי שהקטין את האיום הנשקף לטנקים מטילי נ"ט בעלי מטען חלול. יתר על כן, אמצעי ראיית לילה הוכנסו לשימוש צוותי טנקים, במטרה להקל על הלחימה גם בלילה ונרכשו מסוקי קרב, דוגמת מסוקי הקוברה והדיפנדר ששולבו בהמשך בלחימת השריון.[2]
בטנק המרכבה נעשה שימוש פעיל במלחמת לבנון הראשונה וכל האמצעים שהוזכרו לעיל, הקלו על הלחימה והטו את הכף לטובת צה"ל. כדוגמה לתרומה הרבה של הטכנולוגיה לשרידות צוותי הטנקים במלחמה זו,[2] ניתן להזכיר מקרה שבו צוות של טנק מרכבה שרד פגיעה של לפחות ארבעה טילי נ"ט.
כוחות שריון השתתפו גם במלחמת לבנון השנייה. טרם המלחמה הצטייד חזבאללה בטילי נ"ט מתקדמים כגון מטיס-M ו-קורנט שהסבו פגיעות לטנקי המרכבה של צה"ל. מהלקחים שהופקו לאחר המלחמה עולה כי אי-השימוש במדוכות עשן[11] ואופן ההפעלה של כוחות השריון, שלא על פי תורת הלחימה של החיל,[12] היו מהגורמים לפגיעות בטנקים. עוד נטען כי בשל מגבלות תקציב הופחתו האימונים ובכך נפגעה כשירות הלוחמים לפני המלחמה.[11] עם זאת, מתוך 51 הפגיעות של טילי נ"ט בטנקים, רק 24 חדרו אל תא הלחימה – האחוז הנמוך ביותר בכל מלחמות ישראל.[12] בעקבות המלחמה הוחלט להצטייד במערכת הגנה אקטיבית מעיל רוח.
חיל השריון השתתף גם במבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן בהם ספג רק מעט אבדות לעומת מחבלים רבים שנהרגו על ידי הטנקים. במבצע צוק איתן השתתפו לראשונה טנקי מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח". המערכת רשמה הצלחה רבה כאשר יירטה את כל האיומים – רקטות נ"ט (כולל רקטות RPG-7 תקניות) וטילי נ"ט (כולל טיל הקורנט הרוסי המתקדם) – שנורו לעבר הטנקים. מערכת השליטה והבקרה הדיגיטלית צי"ד ופגזי הכלנית והחצב אפשרו השמדה יעילה של מטרות אויב והריגת מאות מחבלים על ידי הטנקים. בזכות טכנולוגיות אלה הפך השריון לאחד הכוחות המובילים בתמרון הקרקעי, כאשר הוא מופעל בצוותי קרב חטיבתיים בשילוב כוחות הנדסה קרבית ולוחמי חי"ר.[13]
במהלך מלחמת חרבות ברזל היה חיל השריון לכוח מכריע במיוחד בתמרון לתוך רצועת עזה. בשל אתגרי הלחימה הרב זירתית שנכפתה על ישראל, בוטלה בנובמבר 2023 מכירה של כ-200 טנקי מרכבה מסימן 2 ו-3 שהוצאו משירות,[14] בשל היכולות שהוכיח השריון במהלך הלחימה הדרג הבכיר החליט להרחיב את סדר הכוחות ("הסד"כ") של חיל השריון לאחר שנים של קיצוצים וסגירת חטיבות.
אורך הכשרת לוחם בחיל השריון הוא מסלול בן 8 חודשים המורכבים משלב הטירונות ושלב האימון המתקדם (הצמ"פ) כאשר בסופו, הטירון מווסמך כלוחם חיל השריון ומצטרף לשורות חטיבות החיל השונות.[15]
שלב הטירונות
הטירונות אורכת לרוב ארבעה חודשים, במהלכם מוכשר הלוחם גם במקצועות החי"ר וגם למקצוע השריונאי. בתחילה יעבור הטירון אימונים בנשק קל, שדאות, אימוני חי"ר למיניהם, הגשת עזרה ראשונה וכושר גופני.
לאחר שלב הטירונות החיילים משובצים לאחד משלושת מקצועות הצוות; תותחן, טען-קשר או נהג. בשלב המקצועות, אשר נמשך כ-6 שבועות, נלמדים שלושת המקצועות הנ"ל באופן תאורטי ובשילוב תרגולים מעשיים, כל חייל בתחומו. לקראת סוף האימון הבסיסי יעברו הלוחמים מסע כומתה, בסופו יישאו בגאווה את הכומתה השחורה. בנוסף בסיום הטירונות יתקיים טקס ההשבעה בלטרון, בנוכחות ההורים והמשפחה. לאחר פרק הטירונות יעברו הלוחמים העתידיים לאימון המתקדם - הצמ"פ.
שלב האימון המתקדם- צמ"פ
שלב הצמ"פ הוא קיצור של צוות, מחלקה, פלוגה והוא נמשך כארבעה חודשים. בצמ"פ החיילים מתאמנים בלחימה כיחידת צוות אחת בטנק וכחלק ממסגרת מחלקתית ופלוגתית. לאחר חודש וחצי בצמ"פ יעברו הלוחמים את מסע התג בסופו יזכו לענוד את תג החטיבה.
בתום הצמ"פ מוכשר לוחם השריון לרובאי 05 ומוענקת לו סיכת לוחם השריון, אשר נקראת צפרגול. הטובים ביותר יעברו ישירות אל קורס מפקדי הטנק (קמ"ט) ושאר הלוחמים ישתבצו בגדודי השריון המבצעיים של החטיבה (71, 74, 53).
לוחמי שריון באימון, אוגוסט 2023
לאחר הסמכת לוחם
קורס מפקדי טנקים (מט"ק)
קורס מפקדי הטנקים נמשך כארבעה חודשים, ובו החניך לומד את שאר המקצועות הקיימים בטנק בנוסף למה שלמד במסלול. כמו כן, הוא לומד את תפקיד מפקד הטנק ומתמקצע בעקרונות השליטה, הניווט והערכת המצב. הקמ"ט הוא בין הקורסים היוקרתיים בצה"ל לדרגת הסמל, מפקד הכיתה.
בסיום הקורס יזכה חניך הקמ"ט בסיכת המט"ק (מפקד הטנק) ומעתה הוא מפקד לכל דבר בצה"ל ובחיל השריון. המפקדים הטריים ממוינים לארבעה מסלולי המשך:
פיקוד במסלול הכשרה (מפקדי טנק בטירונות, בצמ"פ)
פיקוד בפלוגות המבצעיות בחיל
מפקדים בקורס הקמ"ט עצמו (מפקדים אלו מכונים "גננים", בדומה ל"מודרכים" בחי"ר)
קורס קציני שריון- יציאה ישירה אל בה"ד 1 במגמת להב ולאחר מכן השלמה חיילית.
קורס קציני שריון
קורס קציני השריון נמשך כ-7 חודשים: 3 חודשים של קורס קציני יבשה ועוד 4 חודשים של השלמה חילית. במהלכו לומדים החניכים לפקד על מחלקת טנקים בשיתוף פעולה הדוק עם יחידות שדה אחרות של צה"ל (חי"ר, תותחנים, הנדסה), הם ילמדו ניווט וטקטיקות לחימה ברמה גבוהה. בסיומו מוענקות לחיילים דרגות סג"ם. בתום הקק"ש משתבצים הקצינים אל אחת מהאפשרויות הבאות:
מפקד מחלקה בפלוגות המבצעיות בחטיבות ובגדודים 7, 188, 401.
מפקד מחלקה בהכשרה (טירונות, צמ"פ, קמ"ט).
מפקד מחלקה בהשלמה חיילית של צוערי קורס קציני השריון בשזפון.
בתחילת דרכו, צה"ל לא רכש טנקים באופן מסודר אלא קיבץ טנקים מיושנים בדרכים לא-דרכים, עקב מגבלות מדיניות וחוסר ניסיון של צבא שרק נולד. כתוצאה מכך נוצר מצב בעייתי של ריבוי דגמי טנקים. המגוון הרחב הקשה על תחזוקת וחימוש הטנקים וגרם לבעיות בשיתוף כל הכלים במערכות הקרב.
עד סמוך למבצע קדש סוג הטנק היחיד של חיל השריון היה השרמן (מאוחר יותר שודרג לסופר שרמן) שצוותו כלל 5 לוחמים (מפקד, תותחן, טען-קשר, נהג ומיקלען). סמוך למבצע קדש הגיעו טנקי AMX-13 הצרפתיים שהיו טנקים קלים, ובין השאר, סייעו לצנחנים בקרב המיתלה. שני דגמים אלו יצאו משירות לאחר מלחמת ששת הימים.
לפני מלחמת ששת הימים נקלטו טנקי M48 פטון האמריקאיים והצנטוריון הבריטי.
לאחר מלחמת ששת הימים קלט צה"ל את טנקי המגח, שכבר אז נחשבו למיושנים מול צבאות ערב, שהחלו מצטיידים באותו זמן בטנקי T-62.
חלק מטנקי השלל ממלחמת ששת הימים היו טנקים סובייטיים מדגמי T-54 ו-T-55 שהוכנסו לשימוש מבצעי בצה"ל ונקראו "טירנים".
ניסיון לרכוש מבריטניה את טנק הצ'יפטיין לא יצא לפועל בגלל לחץ ערבי וכתוצאה מכך הוחלט על פיתוח טנק תוצרת ישראל. ב-1970 החל משרד הביטחון לפתח את טנק המרכבה והדגם הראשון שלו, מרכבה סימן 1, נכנס לשירות ב-1980. הטנק ערך טבילת אש במלחמת לבנון שבמהלכה התגלו כשלים הנדסיים במערכת בקרת האש שלו[דרוש מקור], אך למרות זאת נחשב להצלחה. בעקבות זאת הוחלט על המשכת פיתוח סדרת המרכבה שהפכה לטנק המערכה העיקרי של צה"ל בשנות ה-2000. במהלך האינתיפאדה השנייה פעלו טנקי מגח 6 ו-7 לצד טנקי מרכבה סימן 2 ומרכבה סימן 3 ב"ז שהוסבו ללוחמה בשטח בנוי. בשנים 2003–2004 הוצאו טנקי המגח משירות סדיר והוחלפו בטנקי מרכבה סימן 4 שהוכיחו את יעילותם בלחימה ברצועת עזה. ב-2009 החל חיל השריון בקליטת טנקי מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח" ובסוף 2012 הוסבו כל טנקי חטיבה 401 לטנקי מרכבה סימן 4מ. ב-2014 החלו בהסבת חטיבה 7 מטנקי מרכבה סימן 2 לטנקי מרכבה סימן 4מ גם כן, וזאת הסתיימה ב-2016. ב-2019 הוסבה חטיבה 188 למרכבה סימן 4מ 400 וב-2023 קלטה חטיבה 401 את הדגם המתקדם ביותר – מרכבה סימן 4 ברק – שעתיד להיכנס לכלל החטיבות הסדירות ולהחליף את הטנקים הקיימים שיועברו למילואים.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
