החטיבה הטכנולוגית ליבשה (חט"ל) הפועלת במסגרת אט"ל, היא גוף צבאי העוסק בפיתוח אמצעי לחימה (אמל"ח) המשמשים את כוחות-היבשה של צה"ל.
החטיבה ממוקמת במחנה דורי (תל השומר), וחלק מהיחידות הכפופות לה ממוקמות בצריפין ובבסיסים אחרים.
החטיבה מפתחת אמצעי לחימה, אמצעי סיוע לחימה ואמצעי תקשוב, משלב הפיתוח ועד לשימוש. החטיבה משמשת גם כסמכות מקצועית בתחומי הפיתוח בצה"ל, כגוף מטה לקביעת מדיניות אחזקה ומספקת מענה טכנו–מבצעי לכוחות היבשה. בנוסף, אחת ממטרות החטיבה היא לתת מענה לפעולות מבצעיות מיוחדות בלו"ז קצר ובזמינות גבוהה.
מוצרי החטיבה עוברים ניסויים מחמירים ובדיקות איכות רבות. היחידה איננה מפתחת מוצרים רק על פי בקשה, אלא מפתחת גם "מוצרי מדף" אותם אפשר להתאים לצרכים מבצעיים שונים בזמן קצר לפי מידת הצורך. אנשי היחידה מחפשים באופן תמידי למצוא "תרופה" שתקדים את "המכה" המבצעית. אחד האתגרים המרכזיים של היחידה הוא למצוא איזון בין שימוש במוצרים חדשים לבין פיתוח "מוצרי מדף" כראייה לעתיד.
פיתוח מוצר מתחיל לאחר שמהנדסי היחידה נתקלו בצורך של הדרג המבצעי או הרעיוני. במשך השנים הרכיבו מהנדסי היחידה מגוון מוצרים שונים ומסווגים הנותנים מענה לבעיות שאיתן מתמודדים הלוחמים בשטח. בשעת הצורך מגיע ליחידה קצין מאחת היחידות המיוחדות של צה"ל ומציג בפני המהנדסים את הצורך הספציפי. על-פי דרישותיו של כל מבצע משנים ומתאימים רכיבים מסוימים כדי שיתאימו למטרה המוגדרת באופן ספציפי.
היחידה הטכנולוגית (יחט"ל) הוקמה על-בסיס המחלקות הטכניות במפקדת קצין חימוש ראשי (מקחש"ר) בשנת 1999, ומחלקת ציוד לוגיסטי במפקדת קצין תחזוקה (כיום לוגיסטיקה) ראשי (מקל"ר).
ב-2006, במהלך תהליך הארגון מחדש במפקדת זרוע-היבשה (מז"י), הוכפפה היחידה לזרוע, והפכה לחטיבת הטכנולוגיה ליבשה (חט"ל) במסגרתה. בשלב זה הוכפפו לחט"ל יחידת הניסויים (נס"א), יחידת יפת"ח ומספר ענפים מיחידת לוטם שהפכו ל"מחלקת מערכות תקשוב". בתהליך זה, מחלקת ציוד לוגיסטי נשארה באגף הטכנולוגיה (אז אלר"ם) והתווסף אליה ענף רכב לוגיסטי.
ב-2017 הוכפפה החטיבה לאט"ל בעקבות איחוד אט"ל וזרוע היבשה, וראש החטיבה הוגדר גם כרמ"ט אט"ל. כחלק מתפקיד זה הוכפפו לחטיבה שתי מחלקות נוספות מאט"ל: מע"ם ותו"ם.
מבנה היחידה
החטיבה הטכנולוגית מורכבת משמונה מחלקות, שכל אחת מהן אחראית לפיתוח וניהול משקים בתחום מסוים של אמצעי-לחימה. עם זאת, בפרויקטים מורכבים ניתן למצוא מעורבות של שתי מחלקות ואף יותר.
בשנת 2016, עקב רה-ארגון בחטיבה, שונו שמות המחלקות ומחלקת מח"מ התמזגה אל תוך מחלקת אל-אופ.
כל מחלקה אחראית על הפרויקטים והמשקים שבמסגרתה במשך כל מחזור-החיים שלהם, הכולל בין השאר את השלבים הבאים:
המחלקה אחראית על תכנון, ניהול ובקרת המשאבים לשם מימוש התוכניות הייעודיות שבאחריות החט"ל, על מיצוי המשאבים התקציביים, על תוכניות העבודה והאחזקה של גופי הביצוע, על כשירות ומוכנות המשקים בשגרה ואורך הנשימה בחירום, ואחריות על הניהול הפרויקטלי, כמטה החט"ל. כמו כן, אחראית המחלקה על תכנון ארגון ותקינת כוח האדם ואמצעים בחט"ל, על איתור ופיתוח כוח אדם, על התשתיות הפיזיות של החט"ל, כולל תשתיות המחשוב, התקשורת ומערכות המידע הארגוניות של החט"ל, והמענה הלוגיסטי-שירותי בחטיבה - אבטחה, הסעדה, לוגיסטיקה, בינוי ומחנה. ענף ההתייעלות האנרגטית בצה״ל, המשמש כגוף מנחה מקצועי לפרויקטי התייעלות כלכליים אנרגטיים, מוכפף גם הוא למחלקה.
המחלקה אחראית על ניהול כלל מערכות המידע של אט"ל כגון מערכת ERP לשגרה ומערכות לשליטה לוגיסטית-מבצעית בחירום. בנוסף לניהול הפרויקטים, המחלקה עוסקת בהדרכת משתמשי המערכות מכל רחבי צה"ל.
בעבר נקראה יחידת מטמו"ן - מבצעים, טכנולוגיה, מחקר ופיתוח וניסויים.
היחידה עוסקת בתכנון, ביצוע וניתוח מערך הניסויים החימושיים והבטחת האיכות בכל שלבי הפיתוח של כל אמצעי-לחימה המפותח בחט"ל או הנרכש על ידי זרוע היבשה. לצורך כך, היחידה מורכבת מענפים מקבילים למחלקות החט"ל: מע"ם, ונשק ותחמושת. לרשות היחידה עומדים שטחי-ניסוי כגון מטווח 24 ובהם מעבדות-ניסוי ואמצעים מתקדמים לביצוע ותיעוד הניסויים.
