קרב הוא מצב של לחימה במסגרת עימות מזוין בין שני צדדים או יותר, כאשר המטרה של כל צד היא להשמיד או להכניע את האויב. להבדיל ממלחמה שהיא ממושכת וכוללת לעיתים זירות וחזיתות רבות, הקרב הוא ממוקד יותר, קצר יותר ומתפרס על שטח מוגבל. הקרב הוא שיאה של המלחמה, בו מגיעים הכוחות לכדי עימות פיזי והכרעה, עם זאת מלחמה אינה כוללת קרבות בלבד.
קרבות יבשתיים קיימים משחר ההיסטוריה, בתחילה באופן ספונטני ולא מסודר בין שבטים פרימיטיביים שונים, שם הקרב היווה את המלחמה כולה. הקרב היה פורץ בדרך כלל בשל תחרות על מקורות מחייה וטריטוריה ומטרתו לא הייתה השמדה או כיבוש היריב אלא השגת המטרות בלבד. בשל כך הקרב בקבוצות הפרימיטיביות היה יותר טקסי מאשר קרב דמים. מקום שדה הקרב היה נקבע מראש, הלוחמים היו מבצעים טקסים שונים לפני הקרב והקרב היה נגמר לרוב לא בחיסול מוחלט של הצד היריב אלא בהרג או פציעה של בודדים.
עם התגבשות הציוויליזציות הגדולות חלה עליה משמעותית בגודלי הצבאות, התגבשו צבאות בני אלפים ואף עשרות ומאות אלפים שיצאו לעיתים למסעות כיבוש גדולים על רקע דתי, טריטוריאלי, תרבותי או כדי לפאר את כבוד האימפריה ושליטה.
עד למאה ה-20 נדיר היה שקרב ספציפי יימשך מעבר ליום אחד, אך עם התפתחות המלחמה המודרנית, התארכו הקרבות המודרניים לשבועות ואף עד לחודשים.
נתינת שמות לקרבות
שמותיהם של קרבות ניתן להם בדרך כלל על שם מאפיין גאוגרפי של שדה הקרב, כגון שם של עיר סמוכה, אזור או נהר - כך למשל קרב קרני חיטין וקרב גטיסברג. לעיתים הצדדים הלוחמים נותנים לאותו קרב שני שמות שונים, למשל קרב גליפולי נקרא על ידי הטורקים קרב צ'אנאקאלה.
במקרים מסוימים, שמות מקומות נהיים מזוהים עם שמות קרבות שהתחוללו במקום, כך למשל במקרים של פרל הארבור והאלמו. כאשר במקום מסוים נערך יותר מקרב אחד באותה מלחמה נהוג למספר את הקרבות, כך במקרה של הקרב בבול ראן (הראשון והשני).
לעיתים למלחמה ניתן שם על פי התאריך שבו נפתחה כמו מלחמת יום הכיפורים אצל ישראל או מלחמת תשרי/אוקטובר/רמדאן אצל הערבים או מלחמת ישראל-ערב 1973 בעולם הרחב.
