מדי א' של לוחם מגולני בצה"ל (סמל ראשון, חובש, בעל צל"ש אלוף פיקוד ואות מלחמת לבנון השנייה)
מדי צה"ל הם המדים הנהוגים בצבא הגנה לישראל. בדומה לשאר צבאות העולם, צה"ל מנהיג קוד לבוש אחיד על חייליו. ישנם סוגי מדים שונים המייצגים את סוג השירות (חובה או קבע), מסגרת השירות (בזרוע האוויר, הים או היבשה) ואופי הפעילות - מדי א' לאירועים חגיגיים, ליציאה לחופשה או להתכנסויות יחידתיות, מדי שרד ומדי גאלה. בגדי העבודה בצה"ל מכונים מדי ב'.
עם פרוץ מלחמת העצמאות, מיד לאחר החלטת עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, החל ארגון "ההגנה" לצאת מן המחתרת, לשאת נשק בגלוי ולהשתתף בלחימה. לשיאו הגיע התהליך במבצע נחשון, שנערך באפריל 1948, ובו נלחמה ההגנה בכוח של 1,500 לוחמים, במסגרת של שלוש חטיבות וכוחות הפלמ"ח.
כעבור שבועיים מיום הכרזת המדינה, ב-26 במאי 1948 נתקבלה "פקודת צבא ההגנה לישראל". בתקופה שמאז פרוץ מלחמת העצמאות ועד פקודה זו המכוננת את צה"ל, שבעקבותיה הפך הכוח המזוין של היישוב והמדינה לצבא ההגנה לישראל, נקראו הכוחות הלוחמים בשם "כוחות המגן".
לכוחות המגן ואחריהם לצה"ל, בתקופתו הראשונה, לא היו מדים אחידים. הלוחמים הביאו חלקם בגדי חאקי מבתיהם (שנרכשו לרוב במפעל אתא חברה לטקסטיל),[1] וחלקם לבשו מדים שנתפסו במחסני הצבא הבריטי שפונו. האחידות במדים נבעה רק מהיות כולם בצבע חאקי, אך בגוונים וצורות שונות. כובעי הלוחמים היו כובעי גרב מצמר או כובעי חאקי (שכונו "כובעי טמבל").
בהמשך המלחמה, מאז הכרזת המדינה, הגיעו לצה"ל מדים ממקורות שונים, לרבות מתרומות של יהודי ארצות הברית. נדבן יהודי מארצות הברית, שהיה בעל מפעל לייצור כובעים, תרם לצה"ל את הכובעים שכונו "כובעי היטלמאכר" (היטלמאכר ביידיש: כובען). כובעים אלו עוצבו במתכונת הכובעים של לגיון הזרים הצרפתי, בחזיתם הייתה מצחיה ומצדם האחורי הייתה מגולגלת פיסת בד, שניתן היה להתירה ואז היא השתרעה על העורף, להגנה מפני חדירת חול לחולצה.
בראשית שנת 1949 הונהגו בצה"ל מדי קיץ ומדי חורף. מדי הקיץ היו בגדי חאקי בהירים מכותנה (עד 1951 לעיתים כללו מכנסים קצרים וגרביים ארוכים). מדי החורף כללו מכנסיים ומקטורן מצמר גס בצבע חאקי כהה, הדומה בגזרתו לזה שהיה נהוג בצבא הבריטי. מדים אלה כונו מאוחר יותר "סקוטש ברייט" על שום מרקם הבד המזכיר את כרית ניקוי הכלים המחוספסת. על דשי המקטורן נענדו שני סמלי צה"ל קטנים שנקראו "צהלונים".
לקראת תום מלחמת העצמאות נוצרה כבר אחידות מסוימת במדי צה"ל.
בראשית שנות החמישים הונהגו בצה"ל תגי הכתף. בראשיתם כתגים לחטיבות, לפיקודים המרחביים, למטכ"ל ולחיל האוויר בלבד, ובמרוצת הזמן לכל סוגי היחידות והעוצבות. תגי הכתף נענדו בדש של כתף שמאל במדי הקיץ, ונתפרו על המקטורן במדי החורף. כן הונהגו בצה"ל תגי מקצוע לחוגרים, שנתפרו על שרוול ימין של החולצה. תג המקצוע היה בצורת סמל קטן מבד רקום שסימל את מקצועו הצבאי של החוגר, ומתחתיו פס בד בצבע צהוב ועליו מספר שורות בצבע שחור שסימלו את השלב המקצועי של החייל.
במהלך שנות החמישים הוחלפו המדים של כוחות היבשה, ממדי חאקי בהירים למדים בצבע זית. בראשונה הונהגו אלו ביחידות חטיבת הצנחנים ובהמשך ביתר כוחות היבשה. אנשי חיל האוויר וחיל הים המשיכו ללבוש מדי חאקי בהירים. גם מדי החיילות המשיכו להיות מחאקי בהיר עד ראשית שנות השמונים, שאז הוחלפו במדי זית.
המעיל התקני לכל הדרגות היה השינל הארוך והכבד, העשוי צמר.
גם כובעי צה"ל הוחלפו בראשית שנות החמישים מכובעי היטלמאכר לכומתות, הדומות לאלו הנהוגות בצבא הבריטי. הכומתות נחבשו הן על ידי החיילים והן על ידי החיילות. בתחילה היו הכומתות במספר צבעים מצומצם:
חום-צהוב בהיר - לחיילי חיל האיסוף הקרבי (2015) (הכומתה הוחלפה בהדרגה בשנת 2023 וחיילי האיסוף קרבי קיבלו כומתה מנומרת מדברית כמו של חיילי חיל הגנת הגבולות, לאחר מיזוג החיילות).[4]
חיילי חטיבת הצנחנים בודלו באמצעות מכנסי צנחן אשר להם כיסי צד וירכית. עם השנים החלו גם חיילי חילות אחרים להשתמש במכנסי צנחן (דגמ"חים) עד אשר הם הפכו למכנסיים הכלל צהליים והחליפו את מכנסי ה"קופיקו". הירכית נשארה נחלת הצנחנים בלבד.
תזמורת צה"ל בכובעי מצחיה מעוטרים בסרט אדום ועם חגורת מכנסיים אדומה.
כובעי הקצינים, המיוחדים לקצינים ולנגדים בכירים, הונהגו בשנות החמישים. היו אלה כובעים הדומים לכובעי הקצינים בצבא הבריטי והאמריקאי. לקצינות ניתנו כובעי סירה ואלו בוטלו כעבור זמן לא רב (פרט לחיל הים). במרוצת השנים הלך ופחת השימוש בכובעי קצינים ובהדרגה החלו גם הקצינים לחבוש כומתות. כיום נוהגים עדיין לחבוש כובעים אלו טייסים וקציני חיל האוויר במדים יצוגיים, חובלים, קצינים ונגדים בחיל הים (בטקסים ובמשלחות), נגדי משמעת בטקסים, שוטרים צבאיים בתפקיד ובמסדרים, קציני הרבנות הצבאית ונגני תזמורת צה"ל בהופעה.
שנות השישים
ב-1960 הונהגו כובעים מיוחדים לחיילות, במקום הכומתות.[5] כובעים אלו הדומים לכובעי דיילות אוויר[6] או כובעי חיל מצב וכונו בעגה הצבאית "כובעי כרבולת" או "כובע כריש". כובעים אלה עוצבו תחילה בהשראת הדגם עמו נעו חיילי הצבא הבריטי ואחר כך עוצבו בעיצוב ייחודי. הראשונות שהתחילו להסתובב עם כובעי דיילות היו קצינות ויותר מאוחר גם חיילות סדירות קיבלו אותם.
צבעם של "כובעי דיילות" היה זהה לצבעם של כומתות באותו חיל, אלא אם כן הכומתות היו בצבע זית (כומתת בקו"ם), במקרה כזה כובעי החיילות היו בצבע שחור. בכמה מקרים כובעים שחורים נשאו סימן היכר נוסף:
במרוצת השנים הוחלפו האריגים של מדי צה"ל מכותנה לבד סינתטי. בשנת 1971 הוחלף המקטורן של מדי החורף למקטורן מעוצב ואופנתי מבד סינתטי.[7]
ב-1966 ניתנה למשרתי הקבע האפשרות ללבוש מדי א' עשויים דקרון בצבע בז'. בד זה היה נעים יותר למגע ולא דרש גיהוץ.[8]
גלריית מדי חיל האוויר ההיסטוריים
מדי חורף של חיל האוויר, 1965
מדי קיץ של נגד/סמל חיל האוויר, 1965
מדי קיץ של קצין חיל האוויר, 1965
מדי שרד חורף של קצין חיל האוויר, 1965
מדי שרד קיץ של קצין חיל האוויר, 1965
ירכיות
החיילות קיבלו ירכיות בנוסף לחולצות צה"ל רגילות. לירכית היה שרוול קצר, שני כיסים למטה וכיס אחד למעלה בצד שמאל, הכפתורים היו ממתכת חומה. בהמשך ירכיות התחילו להיות עם כפתורי פלסטיק ירוק/אפור.
החיילת בחיל האוויר, לובשת ירכית עם שרוול קצר, שני כיסים למטה וכיס אחד למעלה בצד שמאל וכפתורי פלסטיק, 2004.
הקצינה מלווה את השר ישראל גלילי במשכן הנשיא, הקצינה לובשת ירכית עם כפתורי מתכת, ינואר 1971.
דגם חולצות עבור נשות קבע
דגם חולצה עבור קצינות בקבע, 2021
דגם חולצה עבור קצינות בקבע עם כפתורי מתכת, 1969
רחל מכבי, קצינת צה"ל בדרגת סרן, 1955
שנות השבעים והשמונים
דוגמאות למדים מתקופות שונות. מימין, ניתן לראות מדים ייצוגים של משרתי קבע עד תחילת שנות ה-2000 בזרועות היבשה, האוויר והים. גוני המדים שונה ממה שלובשים היום.
בשנת 1973, במהלך מלחמת יום הכיפורים, הגיע לצה"ל, במסגרת הרכבת האווירית האמריקאית שהחישה נשק וציוד לצה"ל, משלוח של מדים אמריקאים בצבע זית כהה ומבד עבה יחסית (שנבדלו ממדי צה"ל גם בכך שלא היו להם כותפות). במשך שנים היו מדים אלה במלאי בגדי העבודה של צה"ל.
נהוג היה להחליף את מדי צה"ל, ממדי חורף למדי קיץ ולהפך, פעמיים בשנה, ב־1 באפריל וב־1 בדצמבר. בתקופה הראשונה שלאחר הפסקת האש בתום מלחמת יום הכיפורים, כשכוחות המילואים היו עדיין מגויסים וצה"ל היה בכוננות מחשש לחידוש הלחימה, אמורה הייתה לחול ב־1 בדצמבר 1973 החלפת מדי הקיץ במדי החורף. עקב מצב החירום לא בוצעו החילופים באותו החורף. מאז נערכו החילופים עוד מספר פעמים ובדצמבר 1978 לא הוחלפו יותר מדי הקיץ במדי החורף. מאז לא הונהגו יותר מדי חורף בצה"ל ומדי הקיץ הפכו למדים הקבועים לכל השנה. יחד עם מדי החורף בטלו גם ה"צהלונים", אותם סמלי צה"ל קטנים שנענדו על דשי המקטורנים במדים הללו.
סוודר הטלאים
סוודר הטלאים (אפודה) עשוי צמר נכנס לשימוש בצה"ל בתחילת שנות ה-80, תחילה לחטיבת הצנחנים, אחר כך לחטיבות חיל הרגלים האחרות ומאוחר יותר לכל היחידות צה"ל והיה מיועד גם לחיילים וגם לחיילות. הסוודר הוא מדגם בריטי עם טלאים בכתפיים ובמרפקים.
חיילי סדיר רשאים ללבוש אפודת טלאים מסוג "צוורון V", בצבע ירוק-זית או בצבע כחול עבור חיילי זרוע האוויר והחלל או בזרוע הים.
חיילים הזכאים למדי קבע (נגדים, קצינים) רשאים ללבוש אפודה תיקנית בצבע שחור עם רוכסן (כחול עבור חיל האוויר).
קיים איסור ללבוש את האפודה מעל ירכית (עבור חיילות או צנחנים). חייל הלובש אפודה ללא מעיל חייב לשאת כומתה בכותפת השמאלית או על הראש, סמל שרוול (תג יחידה), סימני דרגה ושרוך הדרכה (למעט אפודה שחורה).[9]
מאמצע שנת 2021 צה"ל הפסיק לספק לחיילים סוודרים העשויים מצמר, ועבר באופן מוחלט לסוודרים העשויים מחומרים סינתטיים.
הקצינה אפרת קייקוב לובשת סוודר לאנשי קבע עם רוכסן.
החזן הראשי של צה"ל, אריה בראון לובש סוודר מסוג "צוורון V", דצמבר 1996.
רעיית הנשיא, הגברת אורה הרצוג עם חיילות מורות. החיילות לובשות סוודר מסוג "צוורון V" ללא טלאים בכתפיים ובמרפקים (דגם מדי א' חיילות).
דובון
להגנה מפני הגשם והקור בעונת החורף מקבלים חיילי צה"ל מעיל דובון בצבע ירוק-זית לחילות היבשה, כחול לחילות הים והאוויר וכחול כהה לחיילי הקבע.
הדובון נכנס לשימוש בסוף שנות השבעים עם ביטול מדי חורף. בתחילת שנות האלפיים, עיצוב הדובון לחוגרים עבר שינוי, הוא הפך למעיל ללא קפוצ'ון ועם צווארון צמר, המעיל קוצר ושונו גם כיסים.[10]
אנשי קבע קיבלו מעיל קבע מבד שונה מדובון חוגרים ועם צווארון פרווה במקום קפוצ'ון.
אנשי צוותי קרקע של חיל האוויר קיבלו מעיל ב' ייחודי בצבע כחול, בלי קפוצ'ון, קצר יותר מדובון רגיל ועם פסים לבנים מחזירי אור.
אלוף יצחק מרדכי עם קצינים נוספים, בינואר 1991 (תקופת מלחמת המפרץ). לובשים מעיל דובון לאנשי קבע.
קציני חיל האוויר הבכירים במדי א' עשויים דקרון, 1996רנ"גיצחק טאיטו והאלוף שאול מופז לובשים מדים ייצוגיים - חולצה בצבע ירוק-טורקיז עם מכנסיים בצבע ירוק כהה, שהיו נהוגים עד תחילת שנות ה-2000מדי א' של קצין בשירות סדיר בזרוע היבשה
בשנות התשעים עבר צה"ל לשימוש במדי א' עשויים דקרון גם לחיילי החובה (כעשרים שנה לאחר שאפשר זאת למשרתי הקבע). מדים אלה עמידים וייצוגיים יותר וגם זולים יותר לרכישה.
עד שנת 1990 הקפיד צה"ל לרוב לרכוש את המדים ממפעלים בישראל, בשנה זו הוחלט לראשונה ליבא מדים בכמות גדולה.[11] מאז בהדרגה ירד היקף הרכש של מדים בישראל כמעט לחלוטין.[12]
בנוסף, הונהגו בצה"ל מדי אירועים (מדים ייצוגיים) גם עבור חיילי הקבע בזרועות האוויר והיבשה: חולצה בצבע ירוק-טורקיז עם מכנסיים (או חצאית לחיילות) בצבע ירוק כהה בחילות היבשה, וחולצה בצבע תכלת עם מכנסיים (או חצאית לחיילות) בצבע כחול כהה בחיל האוויר. החל מאוגוסט 2001 משמשים מדי האירועים גם כמדי השירות של חיילי הקבע (לנגדים מדרגת רס"ל ומעלה ולקצינים מדרגת סרן ומעלה), כאשר לבנות יש אפשרות ללבוש מכנסיים ולא רק חצאית. בחיל הים, מדי הקבע נבדלים ממדי האירועים בכך שהמכנסיים שחורים ולא לבנים.
שנות האלפיים
בתחילת שנות ה-2000 המדים הייצוגיים של הקצינים הפכו למדי א' של אנשי הקבע ושינו את גוונם, חולצה בצבע תכלת ומכנס בצבע כחול-ירקרק עבור מדי קבע בזרוע היבשה, חולצה בצבע תכלת, אך בגוון שונה-כהה יותר ומכנסיים בצבע כחול עבור מדי קבע בזרוע האוויר והחלל.
משנת 2006, נשקל ביטולה של הכומתה והנהגת כובע מצחייה במקומה, וזאת מטעמים בריאותיים, שכן הכומתה לא נחבשת בפועל על ידי החיילים, פרט לטקסים ולמסדרים, ולא מגנה מפני השמש, ואולם בסופו של דבר נקבע כי את הכומתה הנוכחית תחליף כומתה בצורה אליפטית[13] המתוכננת כך שתתקבע על הראש באופן הולם וייצוגי יותר. פיילוט בנושא החל בשנת 2010.[14]
כמו כן, מעת לעת נעשים שינויים במדי ב' על מנת להתאימם ללוחמים בשטח, למשל בהרכב הבד, במיקומי הכיסים ובריקמה של תג היחידה ותגי שם. בשנת 2012 התקיים ניסוי לבחינת מדי הסוואה ללוחמים שיחליפו את מדי הב' הקיימים בפעילות מבצעית ובאימונים.[15]
ב-2012 בוטל שימוש בירכיות עבור חיילות.
ההיסטוריה של מדי צה"ל לאורך השנים משקפת שינויים שנגרמו במהלך התפתחותו צה"ל תוך כדי לחימה מתמשכת ושינויים חברתיים ואופנתיים.
מדי א' של משרתי קבע בזרוע האוויר, טקס בבסיס פלמחים
דוגמה של שני סטים של מדים שחיילות יכולות לבחור.
מאוגוסט 2023, חיילת בשירות סדיר, בזרוע היבשה, יוכלו לבחור מתוך שלושה סטים של מדים: מכנסי דגמ"ח וחולצה בעלת שני כיסים, בדומה למדי הבנים, או דגם מכנסיים עם כיסים אחוריים וחולצה בעלת כיס אחד בדומה למדי הבנות. חיילות זרוע היבשה יוכלו גם לקבל שילוב של שני סוגי הסטים. חיילות בחיל האוויר או חיל הים יוכלו לבחור מכנסיים בעלי כיסים קדמיים ("קופיקו") עם חולצה בעלת שני כיסים, או מכנסיים בעל שני כיסים אחוריים עם חולצה בעלת כיס אחד.[16]
ביגוד חם
מתחילת שנות ה-2000 נפוצו בצה"ל מעילי פליז שהיו נרכשים באופן עצמאי על ידי היחידות והיו מותרים ללבישה רק עם מדי ב'. בסוף העשור השני של המאה ה-21 צה"ל התחיל להנפיק את הפליזים באופן רשמי.
מספטמבר 2021, התחיל צה"ל להנפיק למתגייסים החדשים מעיל מסוג סופטשל (softshell) במקום דובון.[17] מעיל סופטשל בצבע שחור נלבש על ידי נגדים וקצינים בכחות היבשה וחיל הים. מעיל סופטשל בצבע כחול נלבש על ידי חיילים, נגדים וקצינים בחיל האוויר וחיילים בחיל הים, מעיל סופטשל בצבע ירוק זית נלבש על ידי חיילים בכחות היבשה. כל המעילים ישאו רקמת דגל ישראל על זרוע ימין.
בנוסף למעיל א' סטנדרטי, אנשי צוות אוויר לובשים שני סוגי מעילים נוספים, האחד הוא מדגם MA-1 bomber jacket שמותר לשימוש רק עם סרבל טיסה והשני הוא מעיל עור מדגם A-2 flight jacket, המעיל מוענק למסיימי קורס הטיס מסוף שנות השמונים. בעבר, משנות השישים עד סוף שנות השמונים הונפק לאנשי צוות אוויר גם מעיל מדגם B15. בשלב קורס הטיס לובשים פרחי הטיס מעיל כחול עם בטנה כתומה, המכונה בעגה מעיל פט"ט (פרחי טיס טסים).[18]
מעיל מדגם B-15, מהדורת חיל האוויר הישראלי (עם כיס וסמל החיל בשרוול)
מעיל מדגם A-2 flight jacket, מהדורת חיל האוויר הישראלי (עם כיס וסמל החיל בשרוול)
מח"א האלוף עמיקם נורקין במעיל מדגם MA-1 bomber jacket
חצאית
חיילות בשירות הסדיר המקיימות אורח חיים דתי רשאיות ללבוש חצאיות. ניתנת להן האפשרות לקצר אותן עד מתחת לברך.[19] בסוף שנות השישים, אפשרו לחיילות ללבוש חצאיות קצרות יותר (חצאית מיני) אך גם כאן הייתה מגבלה על גובה החצאית מעל הברך.
שוטר צבאי מודד אורך חציאת לחיילת, 1969.
חיילות של משטרה צבאית במסדר כבוד, 2015.
מדי חיל הים
מדי חיל הים לאורך השנים
לחיילי חיל הים היו מאז ומתמיד מדים שונים ממדי יתר חילות צה"ל.
כבר עם קום המדינה חיל הים הצטייד במדים ייצוגים לבנים על מנת שחיל הים ייצג את המדינה הצעירה בעולם הגדול. מדי חיל הים וסימוני הדרגה היו בהתאם למסורת של הצי המלכותי הבריטי והצי האמריקני. קוד הלבוש הופרד בהתאם למסורת זו לשלוש קטגוריות:
קצינים: כובע קצינים (כובע עם מצחיה) עם סמל קציני חיל הים (משושה עם עוגן בתוך זר) ודרגות שרוול וכתף בהתאם לתקן הצי האמריקאי.
קצינות חבשו כובע קצינות ייחודית ללא מצחיה.
נגדים: כובע קצינים (כובע עם מצחיה) עם סמל נגדי חיל הים (משושה עם עוגן) ודרגות יד פרט לסמל ראשון.
חוגרים: בגדי מלחים וחולצת מלחים ו"כובע פופאי".
ב-1952 נעשו שינויים במדי חיל הים. סמלי כובע של קצינים ונגדים הוחלפו, סמל כובע קצינים החדש עוצב כזר של אצות ים ובתוכו עוגן עם חרב וענף זית. לנגדים הסמל כלל זר של עלי זית. כמו קצינות בחילות היבשה ובחיל האוויר, גם קצינות חיל הים קיבלו כובע חיל מצב רק בעיצוב שחור-לבן ככובע חדש שלהן. חוגרים קיבלו כובע חדש - כובע מלחים בלי מצחיה עליו רשום שם האונייה וסמל כובע בצורת עוגן עם חרב וענף זית.
בתקופה הקצרה בין השנים 1979–1985 החזיר האלוף זאב אלמוג את כובעי הפופאיי האמריקאים לראשי החיילים עד תום כהונתו.[20] לקציני ונגדי חיל הים נמשך השימוש בכובעי הקצינים (כובעים עם מצחייה).
בשנת 1970 מדי החוגרים (בגדי מלחים) הוחלפו למדי חאקי רגילים וכומתה כחולה ועליה סמל חיל הים בעיצובו החדש, כאשר קציני חיל הים המשיכו לחבוש כובע קצינים ונגדים כובע נגדים בטקסים ואירועים חגיגים. דרגות "גולדבנד" נשארו רק למדי שרד וגאלה, במדי א' וב' נכנסו לשימוש דרגות כלל צה"ליות. שינוי נוסף היה בבגדי העבודה ששודרגו לבגדי דגמ"ח, הימאים והקצינים נעלו נעליים שחורות גבוהות.
גלריית מדי חיל הים בין השנים 1949–1952
כובע קצינות חיל הים עד 1952 עם סמל של אותה תקופה
מדי קיץ של חוגר חיל הים (בגדי מלחים) עם צוורון מלחים כהה ועם כובע "פופאי". לצורכי הטקס מתווספים חותלות לבנות (spats) וחגורה לבנה, 1950
מדי חורף של חוגר חיל הים (בגדי מלחים) עם צוורון מלחים כהה ועם כובע מלחים ייחודי. לצורכי הטקס מתווספים חותלות לבנות (spats) וחגורה לבנה, 1951
גלריית מדי חיל הים בין השנים 1952–1971
מדי קיץ של חוגרים/מלחים בחיל הים, 1962
מדי קיץ של חיילות בחיל הים, 1965
מדי קיץ של חוגר חיל הים (בגדי מלחים), מתחת לצוורון מלחים לבן נקשר סרט שחור (neckerchief), 1965
מדי חורף של חוגר חיל הים (בגדי מלחים), מתחת לצוורון מלחים כהה נקשר סרט שחור (neckerchief), 1965
מדי קיץ של חוגר חיל הים, נכנס לשימוש ב-1970
מדי חורף של נגד/סמל חיל הים, 1965
מדי חורף של קצין חיל הים, 1965
מדי קיץ של קצין חיל הים, 1965
מדי שרד חורף/כהים של קצין חיל הים, 1965
מדי שרד לבנים של קצין חיל הים, 1965
מדי חיל הים בעת המודרנית
פקודות חיל הים מגדירות מספר סוגי מדים לפי האירוע וסוג השירות. ובחירתם נעשית לפי פקודת מפקד היחידה לפי נוהגי הלבוש המוגדרים.
מדי א'
חוגרים וקציני חוף עד דרגת סגן: מכנסיים וחולצה בצבע חקי בהיר.
נגדים מדרגת רס"ל, קצין שסיים קורס חובלים וקציני חוף מדרגת סרן: מכנסיים בצבע כחול כהה וחולצה לבנה.
מדי שרד חורף עם דרגות "גולדבנד" על השרוולים ומדי שרד קיץ עם דרגות "גולדבנד" על הכתפות.
מדי שרד חורף ומדי שרד קיץ, מדים לבנים המכונים בעגה הצבאית "מדי אירועים" - ביום חיל הים, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ויום העצמאות, וכן בטקסים דוגמת טקסי סיום הכשרה, כל חיילי החיל וקציניו לובשים את מדי האירועים של החיל שצבעם לבן. לקצינים כובע מצחייה לבן עם סרט זהב, לנגדים מדרגת רס"ל כובע מצחייה לבן עם סרט שחור. לסא"ל ולאל"ם, המצחיה של הכובע מעוטרת בשורה אחת של עלי אלון, לתא"ל ואלוף, המצחיה של הכובע מעוטרת בשתי שורות של עלי אלון. קצינים ונגדים מדרגת רס"ל ומעלה לובשים חגורה לבנה בעת לבישת מדי ייצוג לבנים, ונועלים נעליים לבנות (הקצינים מדרגת רס"ן, ונגדים מדרגת רס"ר) בעת לבישת מדי האירועים הלבנים.
מדי ב' - דגמ"ח כלל צה"לי
נעליים לבנות שנכנסו לשימוש כחלק ממדי הייצוג של החיל עבור נגדים מדרגת רס"ר או קצינים מדרגת רב-סרן בשנת 2010. בעצם חיל הים חזר למסורת שהייתה נהוגה בשנות החמישים ותחילת שנות השישים.
דרגות החוגרים הקצינים והנגדים בצבע זהב על רקע כחול.
גלריית מדי חיל הים
קציני החיל הבכירים בטקס, לובשים מדי אירוע לבנים. ניתן להבחין כי הקצינים הבכירים נועלים נעליים לבנות וחוגרים חגורה לבנה, נוסף על המכנסיים הלבנים המיוחדים.
אלוף אליהו שרביט. מצחיה של כובע שרד מעוטרת בשתי שורות של עלי אלון
סא"ל בוריס שוסטר. מצחיה של כובע שרד מעוטרת בשורה אחת של עלי אלון
מדי קבע של חילות היבשה (על אף שכל הנגנים הם חיילי סדיר). בטקסי יום העצמאות נגני התזמורת מופיעים במדי שרד.
חגורה אדומה
שרוך אדום (הנענד מעל כתף ימין)
כובע מצחייה טקסי להופעות עם סמל התזמורת על רקע אדום וסרט שזור אדום.
תזמורת צה"ל היא הגוף היחיד בצה"ל שיש לו שני תגי כובע שונים לכובע מצחיה ולכומתה.
בזמן שגרה, שבו התזמורת לא מופיעה, לבושים נגני התזמורת במדים רגילים (ירוק זית) עם סיכת הנגן אשר נענדת על חפי כיס שמאל.
במהלך השנים מדי תזמורת צה"ל עברו כמה שינויים. תחילה נגנים חבשו כובע קצינים עם סמל חיל כללי, חגרו חגורת כתף וחגורת מותניים לבנה, ענדו סמל תזמורת מתכתי על כתף ימין. עד תחילת שנות התשעים נגני תזמורת הופיעו במדי א' חוגרים. בשנות השמונים חגורות לבנות הוחלפו לחגורה אדומה ושרוך אדום. סרט שזור אדום התווסף גם לכובע וגם סמל כובע הוחלף לסמל של תזמורת. בסוף שנות התשעים התזמורת התחילה להופיע במדי א' קבע (חולצה בהירה ומכנסיים כהים), גם צבע כובע מצחיה הוחלף לצבע ירוק-בקבוק כמו כובעי נגדי משמעת.
בשונה מלהקות הצבאיות, חיילי התזמורת עונדים תג אגף כוח אדם. תזמורת צה"ל היא יחידה צבאית בצה"ל היחידה שיש לה שני סמלי כובע. עם מדי א', חוגרים עונדים על כומתה בצבע זית סמל חיל כללי, בהופעות, על כובע קצינים נענד סמל תזמורת. המנצח יצחק גרציאני הקפיד לענוד סמל כובע של חיל השלישות.[21]
חיילי התזמורת במדי שרד
חיילות בתזמורת צה"ל במדי קבע
חיילי התזמורת במדי א' של חוגרים בצבע זית
מדי תזמורת ההיסטוריים (מדי חורף)
מדי תזמורת ההיסטוריים עם סמל כתף מתכתי (מדי קיץ) וסמל כובע של החיל הכללי.
מדי השוטר הצבאי
שוטרים צבאיים בתפקידי שיטור ומשמעת וגם באירועים טקסיים לובשים סימני ההיכר מיוחדים בנוסף למדי צה"ל הרגילים[23]
חוגר בתפקידי שיטור ומשמעת - כובע משטרה צבאית עם חלק עליון לבן, חגורה לבנה, סרט זרוע לבן על הזרוע השמאלית עם הכיתוב "מ״צ" בכחול על רקע כתום, שרוך בצבעי אדום-כחול מעל כתף שמאל. (במשימות ייצוגיות).
חוגר בתפקיד מפקד כלואים - מדי ב', כובע מצחייה ("כובע בייסבול") כחול עם סמל החיל והכיתוב "משטרה צבאית מערך הכליאה" בצבע צהוב, חגורה שחורה, שרוך ירוק מעל כתף שמאל.
קצין בתפקיד - כובע משטרה צבאית לבן, סרט מבד עם רקע אדום עליו הכיתוב "קמ״צ" בצבע כחול על זרוע ימין, שרוך בצבעי אדום-כחול מעל כתף שמאל.
קצין בטקס צבאי - כובע קצינים ייצוגית עם סמל משטרה צבאית גדול מפליז בצבע מוזהב.
נגד משמעת - כובע קצינים ייצוגית עם סמל משטרה צבאית גדול מפליז בצבע מוזהב.
בעבר חבשו השוטרים הצבאיים בתפקיד פנימית של קסדה שנצבעה בלבן ועליה נכתב באדום: "מ.צ.". בסוף שנות ה-80, החליט הקמצ"ר, שלום בן-משה, להחליף את הקסדה בכובע מצחייה עם חלק עליון לבן, אשר משמש את החיל עד היום.[24]
קסדת M1 ('קסדת פלדה') אשר שימשה את השוטרים הצבאיים עד שנות ה-80, לפני שהוחלפה לכובע הלבן
חיילי המשטרה הצבאית במסדר כבוד עם קסדות לבנות, 1967.
שוטרים צבאים עם חותלות לבנות (spats) כחלק ממדי א', 1948.
טקס החלפת פיקוד בחיל המשטרה הצבאית, 2019. קצין במדי א' חובש כובע קצינים ייצוגית וחוגרים עונדים סרט זרוע לבן עם הכיתוב מ״צ וחובשים כובע משטרה צבאית עם חלק עליון לבן.
קצין במדי א' של שירות סדיר (צבע זית), חובש כובע משטרה צבאית עם חלק עליון לבן ועונד סרט אדום עם הכיתוב קמ״צ, 2019.
לוחמות ולוחמי המשטרה הצבאית מגדוד מעברים עונדים סרט זרוע שחור עם הכיתוב מ״צ, 2018.
מדי שרד ומדי גאלה
סוג נוסף של מדים הקיים בצה"ל הוא מדים טקסיים: מדי שרד ומדי גאלה. מדים אלה נלבשים אך ורק על ידי קציני צה"ל בכירים השוהים מחוץ לישראל - נספחים צבאיים וקצינים בשליחות דיפלומטית. מדי השרד ומדי הגאלה (לאירועים מיוחדים) נבדלים בצבעם בין הזרועות. כמו כן, ישנה חלוקה למדי קיץ וחורף. בשונה ממדי א', מדי שרד כוללים מקטורן ועניבה. בשל מספר הלובשים הנמוך, מרבית מדי השרד והגאלה נתפרים במיוחד לאיש הקבע בידי חייטים אזרחיים.[25]
צורת המקטורן של קציני חיל האוויר וכחות היבשה השתנתה לאורך השנים. בגרסתו המוקדמת מקטורן היה בעל כיסים חיצונים בחזה וכפתורים כהים, בגרסתו החדשה אין כיסים בחזה וכפתורים הם מוזהבים ומספרם שלושה או ארבעה.
צבע מתכת של דרגות קצינים במדי שרד זהה לצבע מתכת של דרגות קצינים במדי א'. לעומת זאת במדי גאלה הדרגות לכל הזרועות הם מוזהבים.
במדי שרד וגאלה של חיל הים נהוגות דרגות "גולדבנד" (על השרוול במדי חורף וכותפות במדי קיץ), כמקובל בציים אחרים בעולם. כמו כן, ייחודיות של המקטורן בחיל הים שהוא בעל שתי שורות של כפתורים, מסורת המקובלת בציים רבים בעולם.
מיכה רם, במדי שרד לבנים לא סטנדרטיים: עם דרגות שרוול (לפי הנוהל דרגות שרוול אמורים להיות רק על מדי חורף כחולים) וגם עוגן על השרוול הוא על רקע כחול (אמור להיות לבן), 1983.
בשנות החמישים ותחילת שנות השישים היו בשימוש קציני חיל הים הבכירים חליפות צווארון סגור לבנות עם נעליים לבנות כמדי גאלה.
מפקד חיל הים שמואל טנקוס במדי גאלה לבנים מסוג חליפת צווארון סגור, 1963.
מפקד חיל הים שמואל טנקוס במדי גאלה לבנים מסוג חליפת צווארון סגור ונעליים לבנות בפגישה עם קציני חיל הים האיטלקי שמבקרים בחיפה, 1959.
מדי גאלה לבנים של קצין חיל הים, חליפת צווארון סגור, 1956
יעקב ניצן, נספח ימי בארצות הברית (בצד שמאל), 1981, במדי גאלה לבנים (דגם מדים מסוג חליפת צווארון סגור לבנה. ככל הנראה מדובר במדים מתוצרת ארצות הברית (Service Dress White uniform) שהוסבו לטובת צה"ל)
תת-אלוף אלי לוי, נספח צה"ל במערב גרמניה ובאוסטריה 1980–1984, במדי גאלה של חיל הים, גרסה Mess dress uniform.
מדי ב' ובגדי עבודה בצה"ל
מדי ב'
בנוסף למדים היצוגיים (מדי א') לבשו חיילי צה"ל, בתעסוקה מבצעית ובביצוע תפקידים טכניים ותפקידי אחזקה, בגדי עבודה (מדי ב'), שהיו בעיקרם מדי צה"ל ישנים שאינם ראויים יותר לשמש כמדי א', ובגדים שיוצרו מלכתחילה כדי לשמש כבגדי עבודה.
במלחמת יום כיפור, ארצות הברית סיפקה לישראל בנשק ואספקה, בהם גם מדי OG-107 (אנ') להם הוסיף צה"ל כתפיות לדרגות.
מאז מדי העבודה העיקריים בצה"ל הם מדי ב', עשויי כותנה בגוון ירוק זית.[27][28]
גם על מדים אלו נדרשים החיילים לשאת את דרגותיהם, הכומתה (או כובע) ושרוך אך ללא הסיכות ותג היחידה כמו במדי הא'.
כיום, מדי הב' מיוצרים במיוחד בשביל לשמש כמדי ב' ואינם מדי א' ישנים, והם שונים ממדי הא' בבד ממנו הם עשויים בעיצובם. כיום, השימוש היחיד במדי א' ישנים שאינם ראויים יותר לשמש כמדי א' הוא כמדי עבודה עבור חניכים בבסיסי הכשרות עורפיות, והם מכונים "א' עבודה".
עד מלחמת חרבות ברזל, מדי ב' היו מדי הלחימה העיקריים של צה"ל. במלחמה זו החל תהליך מסיבי של החלפת מדי הכוחות הלוחמים ממדי ב' למדים טקטיים.
מדים ב' הרגילים נחשבים פשוטים ונחותים ביחס לצבאות אחרים בשל חוסר ייצוגיות, חוסר התאמתם לשינוי מזג האויר, התבלותם המהירה וחוסר עמידות לקרעים ועל הצבע האחיד שאינו בדוגמת הסוואה. לכן במהלך השנים, עוצבו דגמים שונים המכילים שיפורים במטרה להקל על הכוחות הלוחמים.[29] כך למשל במדי ב' לאנשי קבע התווסף כיס בשרוול יד שמאל וזוג כיסי צד במכנסיים מלבד הכיסים הקיימים. במדים אלו נוספו גם פסי סקוץ' להדבקת דגל ישראל, שם איש הקבע ותג היחידה.[30][31]
בחלק מהיחידות המובחרות רכשו הלוחמים במהלך השנים מדי קרב באופן עצמאי ללא פיקוח, כמו המדים שלבשו חיילי שייטת 13 במבצע חשיפה מלאה בשנת 2014. בכדי ליצור תקן אחיד, פיתח צה"ל בתחילת 2017 את המדים הטקטיים כמדי הלחימה לחיילי היחידות המיוחדות, מדים חסיני אש, נוחים וקלים יותר ממדי ה-ב' המותאמים במידותיהם לכל לוחם באופן אישי.[32][33]
את המדים מספקת חברה אזרחית והם עשויים מבד "ריפסטופ" סינתטי בעיקרו משולב כותנה החסין לאש, עמיד לקריעה ומנדף זיעה. מדים אלו מכילים שיפורים המיועדים ללבישה ממושכת מאוד, לשימוש במצבי קרב תוך לבישת אפוד קרמי מעליהם. בהתאם לכך, המכנסיים כוללים מגני ברכיים מובנים, הוסרו הכפתורים וכיסי החולצה הועברו מהחזה לזרועות, נוספו רשתות אוורור, צווארון פונה כלפי מעלה ומבנה שרוולים המאפשר הפשלתם במהירות לטובת החדרת עירוי.[34] גוון המדים הוא אפור-ירוק "ריינג'ר גרין" שפותח במקור בצבא ארצות הברית שמיועד לעבודה בתנאי יערות עבותים ונטמע בחשיכה כמעט לחלוטין.
לאחר ניסוי ביחידות המובחרות וקבלת משוב, חולקו המדים באופן נרחב לכל לוחמי זרוע היבשה.[35]
לבישת סרבלים בצה"ל נהוגה בעיקר בחיל השריון ובחיל האוויר והם נחשבים למדי ב'.[37] סרבלים עשויים מבד נומקס העמיד בטמפרטורות גבוהות, לכן לובשים אותם חיילים במקצועות הקשורים לסכנת אש פתוחה. כמו כן, בגלל סרבלי הטיסה של הטייסים, הסרבלים הפכו לסמל סטטוס ונכנסו גם למקצועות קרקעים, כמו בקרי טיסה ומטיסי מל"טים.[38]
בחיל האוויר לובשים אותם גם אנשי המערך הטכני של חיל האוויר.
על מנת לשפר את הנראות ואת הייצוגיות, באמצע שנת 2012, חיילי וקציני יחידת האבטחה של הקריה קיבלו מדים חדשים בצבע ירוק כהה, עליהם מוטבע סמל המטה הכללי.[39]
מדים אמריקאיים בצה"ל
מדי ב' בצבעי הסוואה שנרכשו מצבא-ארצות הברית ונמצאים בשימוש במעט מבסיסי צה"ל. וגם בכל מתקני הכליאה של צה"ל.מדים מנומרים, 1967
ב-1964 הוכנסו לשימוש בצה"ל בגדי עבודה מנומרים מעודפי הצבא הצרפתי. חלק מלוחמי צה"ל במלחמת ששת הימים לבשו מדים אלו. ב-1968 אף הונהגו לתקופה קצרה מדים מנומרים כמדי א' בחטיבת "גולני". המדים המנומרים יצאו משימוש בסוף 1968, בתקופת המרדפים, כשנתברר כי אנשי ארגוני החבלה לובשים אף הם מדים כאלה. בשנת 2018, הועלתה הצעה חוזרת לשוב למדים אלו כחלק מתוכנית נרחבת לשינוי מדי העבודה,[40][41] אך היא לא נבחרה.[42]
בשנת 2003 החל צה"ל לרכוש מדי עבודה (מדי ב') בצבעי הסוואה מעודפי צבא ארצות הברית. מדים אלה הם משלושה סוגים:
הראשון, "מדי M81 יער" או "מדי קרב רשמיים" - את המדים הללו מעטרים כתמים בארבעה צבעים: שחור, חאקי, ירוק וחום, והם היו למדים הסטנדרטיים למצב של לחימה ברוב יחידות צבא ארצות הברית משנת 1981 ועד לאחרונה.
השני, "מדי קרב מדבר רשמיים" (DBDU), הידועים בצבא האמריקני כ"Chocolate-Chip Camouflage". צבעם צבע חאקי, ועליו כתמים גדולים בצבע חום וכתמים קטנים שצבועים בשחור ולבן. מדים אלה נמצאו בשימוש האמריקאים כמדי הסוואה בנוף המדברי, בימי מלחמת המפרץ (מבצע "סופת מדבר") בשנות ה-90' המוקדמות.
השלישי, "מדי הסוואה מדבריים" (DCU) הם מדים שנועדו להחליף את מדי ה"צ'וקלט-צ'יפ" בשל אי-התאמתם למרבית נופי המדבר. דוגמתם דומה לדוגמת מדי ה-M81, אך בהירה ממנה. המדים צבועים חאקי, חום וירוק בהיר.
מרוב המדים הסירו את הכתובת "צבא ארצות הברית" ואת שמות המשפחה של החיילים שמופיעים על חזית החולצה ומעל הכיס האחורי במכנסיים, אך מחלקם לא טרחו לעשות כן. ולפיכך ניתן למצוא בבסיסים מסוימים חייל צה"ל שעל מדיו מתנוסס שמו של חייל אמריקאי לצד הכיתוב "צבא ארצות הברית". המדים משמשים את צה"ל בין השאר בבסיסי טירונות ובמתקני-כליאה. בתקשורת פורסם כי גורמים אמריקאיים רשמיים יצאו נגד השימוש במדים שעליהם כתוב "צבא ארצות הברית" במתקני-כליאה צה"ליים.[43] בעקבות זאת התייחס דובר צה"ל לשימוש במדים האמריקאיים: "מדים אמריקאיים אשר התקבלו מעודפי צבא ארצות הברית נפסלו לשימוש מבצעי בצה"ל עקב היותם מנומרים, וקיימת סכנה לטעות בזיהוי (כוונתו היא שיחשבו שהם מחבלים) אם ייעשה בהם שימוש מבצעי. עם זאת המדים אושרו לשימוש מנהלתי, ולכן הם מנופקים לבתי-כלא צבאיים, לסדנאות חימוש ולמפעלים צבאיים כבגדי עבודה - ובתנאי שלא תהיה איתם תנועה מעבר לגבולות המתקן". ואולם בנובמבר 2015 נצפו חיילים בהפגנה השבועית בכפר קדום, כשהם לבושים במדים אמריקאיים.[44]
נעליים
נעליים צבאיות בצה"ל
מרבית החיילים המשרתים בחילות השונים בצה"ל ובמג"ב נועלים "נעלי צבא": נעלי עור גבוהות, אטומות וכבדות משקל, בצבע שחור. הנעליים מתחלקות ל"נעליים כבדות" (כ-2 ק"ג), ו"נעליים קלות" (כ-1.250 ק"ג) המיוצרות מחומרים קלים ורכים יותר, ויועדו בעיקר למשרתים ביחידות חיל הרגלים. החל משנת 2008 כלל החיילים המתגייסים מקבלים "נעלים קלות", וחלק מהלוחמים מקבלים נעלי חי"ר אמריקאיות מתקדמות. בשנת 2019 נכנסה תקנה חדשה וכלל המשרתים מקבלים נעלי חי"ר, באופן השווה גם ללוחמים וגם תומכי לחימה, למעט בנות בתפקידים ספציפיים.
נוסף לנעליים אלו ליחידת האלפיניסטים (או החרמוניים) יש מלאי מצומצם גם של נעליים בצבעי חאקי-לבנות (בהירות) נוסף לאלו השחורות איתם פועלים בשיגרה, וזה כדי להשלים לסט המדים המשמש אותם להסוואה בשטח המושלג בחלק מימות. להם ניתן לצרף כיסוי בגוון לבן נוסף כדי לסייע במסווה.
טייסים נועלים נעלי צוות אוויר קלות בעלות סולייה חלקה.
על שארית מכנסי המדים להיות מחוזקים בגומיות מעל הנעל.
ישנן מספר יחידות מובחרות המתירות לחייליהן לנעול במשימות מבצעיות נעלי הרים במקום נעלי הצבא התקניות, ולעיתים אף על מדי א'.
קצינים ונגדים מורשים לנעול נעליים חצאיות בצבע שחור כאשר הם לבושים במכנסי "קופיקו" או במדי יצוג. בנוסף, החל משנת 2010 ניתן לראות קצינים בכירים בחיל הים נועלים נעליים לבנות בטקסים.
חיילות אשר אינן משרתות בתפקידים קרביים יכלו בעבר לנעול נעליים לא צבאיות בצבע שחור, אולם מחויבות מחודש ינואר 2006 לנעול נעליים המסופקות להן בבסיס הקליטה והמיון. בקיץ ניתנת כחלופה לחיילות, האפשרות לנעילת סנדלי עור שחורים, שאינם מבריקים. החל משנת 2010 הוחלפו הנעליים והסנדלים שסופקו עד אז לחיילות, בדגם חדש של נעלי שלושת-רבעי סגורות.
בעבר גם לחיילים בצה"ל הייתה אפשרות לנעילת סנדלים תנ"כיים בימות הקיץ, ואילו החיילות נעלו נעליים שכונו "נעלי גולדה".
החל מינואר 2018, אנשי הקבע בצה"ל מחויבים לנעול כאשר לובשים את מדי הא' נעלי שלושת-רבעי בעלות שרוכים מעור/ דמוי עור בלבד.
.jpg)
_-_P.M._BENJAMIN_NETANYAHU_LISTENING_TO_THE_CHIEF_IDF_CANTOR_ARYE_BRAUN_RECITING_THE_HANUKA_BLESSING.jpg)
.jpeg)
.jpg)
.jpg)
._Militairen_van_verschillende_legeronderdelen,_wa,_Bestanddeelnr_255-4647_(cropped).jpg)
.jpg)
_-_MILITARY_POLICE_MARCHING.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
_coverall_1.jpg)
