במדינות רבות תלמידים בבתי ספר נדרשים ללבוש מדים. מדי בית-ספר מסורתיים כוללים חולצה מכופתרת בהירה, ז'קט, מכנסיים כהים לבנים, וחצאית לבנות. ההפרדה בין לבוש הבנים ללבוש הבנות יצרה מחלוקת, ולכן חלק מבתי הספר מאפשרים לבנות ללבוש מכנסיים.
המדים משתנים בין בית ספר לבית ספר ובין מדינה למדינה.
שחקני קבוצות ספורט מקצועיות כמעט תמיד לובשים מדים בצבעי הקבוצה המובהקים. לרוב, המדים למשחקי חוץ שונים ממדים למשחקי בית. מטרת המדים היא לאפשר לשופט ולקהל הצופים להבדיל במהירות בין שחקני שתי הקבוצות. לעיתים, כשאין אפשרות להשתמש במדי הבית או במדי החוץ, קבוצה לובשת מדים חלופיים, הנקראים "תלבושת שלישית" המהווה "תלבושת חירום".
כוחות ביטחון וארגוני חירום
ישנם מספר סוגים נפוצים של מדים בקרב כוחות ביטחון:
מדי לוחמה/עבודה ("בֵּית"): משמשים בתוך הבסיס, במהלך אימונים ומבצעים, או במהלך עבודה מלכלכת או פיזית. ישנם גם מדי עבודה לצרכים ייעודיים כמו סרבלים.
מדי שירות ("אלף")
מדים יצוגיים: לטקסים ואירועים רשמיים
מדי שרד/גאלה: לטקסים ואירועים מיוחדים. בצה"ל משמשים גם בעת שליחות דיפלומטית בחו"ל.
במדים משולבים אלמנטים שונים: דרגות, עיטורים, סמלי יחידות, כומתה, כובע קצינים וכדומה.
חלק מבתי הסוהר מנהיגים לבוש אחיד בקרב האסירים, לרוב עקב זיהוי הסתננות או הימלטות, וכדי ליצור אחידות אצל האסירים והבדלה בינם לבין מבקרים, סוהרים וכל מי שאינו אסיר.
מקומות עבודה
במקומות עבודה רבים מונהג קוד לבוש אחיד. בחלק מחברות האוטובוסים בישראל, למשל, נהוגה תלבושת ייצוגית אחידה.
השאלה האם "אגד" רשאי לחייב את חבריו ללבוש מדים נדונה בבית המשפט העליון. בעקבות הכנסת תיקון לתקנון העבודה של "אגד", בשנת 1999, לפיו על חברי אגד ללבוש מדים בעת עבודתם, פנה אחד החברים לבית המשפט בדרישה לפסול תיקון זה. נימוקיו, כפי שהוצגו בפסק הדין (ע"א 396/00 אביגדור בן-דע נ' אגד – אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ, ניתן ב-28 בנובמבר 2001):
התיקון פוגע בחירותו האישית, בפרטיותו, בחופש הביטוי שלו ובכבודו. כן פוגע הוא בחופש העיסוק, בבסיס הסכמתו להצטרף לאגד ובאינטרס ההסתמכות שלו. מכאן, שהתיקון נוגד את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואת חוק יסוד: חופש העיסוק ואינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה שבהם וכן לוקה הוא בחוסר סבירות קיצונית.
נוטה אני לדעה, ואינני קובעת מסמרות בעניין זה, שחיוב עובדים ללבוש תלבושת אחידה בעת עבודתם אינו מהווה פגיעה בזכויות יסוד אף שהוא מונע מהעובד להופיע לעבודה בכל תלבושת שיחפוץ. מכל מקום, גם אם יש בכך משום פגיעה, הרי שהיא קלה ביותר ועומדת היא בתנאי פסקת ההגבלה. הימצאות במקום עבודה מסודר תלויה מעצם טיבה במגבלות שונות התוחמות את סדר יומו של העובד ומכתיבות את התנהגותו. יש בכך מגבלה, אלא שספק בעיניי אם יש בכך פגיעה בזכויות יסוד. לא כל מגבלה המוטלת על אדם הנמצא בתוך מסגרת מאורגנת ומסודרת מהווה פגיעה בזכות יסוד שלו. לא ניתן לקיים מקום עבודה מסודר ויעיל המשדר תדמית רצינית ומכובדת ללא הנחיות והוראות שעל העובד לקיימן. תלבושת אחידה היא אחת מאלה.
בני עקיבא - חולצה בצבע תכלת ושרוך כחול, עם סמל התנועה על הכיס השמאלי. בחג, בשבת ובאירועים ייצוגיים, חולצה לבנה עם שרך כחול וסמל התנועה על הכיס השמאלי, ובשבת אחה"צ מתווספת עניבה כחולה עם סמל החבריא.
אריאל - חולצה בצבע כחול כהה ושרוך כחול, עם סמל התנועה על הכיס השמאלי. בשבת ובאירועים ייצוגיים, חולצה לבנה עם שרוך כחול וסמל התנועה על הכיס השמאלי.