שירות חובה בצה"ל הוחל על פי חוק שירות ביטחון, שהתקבל בכנסת ב-8 בספטמבר 1949. על פי החוק המקורי שירות הגברים היה לשנתיים (בין גיל 18 ל-49) ולנשים שנה (בין גיל 18 ל-34).[1] ב-1952 הוכנס תיקון לחוק שהאריך את תקופת השירות בשישה חודשים,[2] וב-10 בינואר1968 גדל לפי הוראת שעה מספר חודשי שירות החובה בשישה חודשים נוספים כך שעמד על שלוש שנים לגברים ושנתיים לנשים.[3]
למתגייסים עד 30 במאי 2015 תקופת השירות הייתה 36 חודשים[4] לגברים (שמורכבים מ-30 חודשי חובה על פי החוק ועוד 6 חודשים חובה על פי תקנות חירום) ו-24 חודשים לנשים. בעקבות אישור המלצות ועדת שקד, למתגייסים החל מ-1 ביוני 2015 משך השירות לגברים קוצר בארבעה חודשים ועומד על 32 חודשים.[5] על פי תיקון 22 לחוק שירות ביטחון, למתגייסים החל מיולי 2020 קוצר השירות בחודשיים נוספים ועומד על 30 חודשים, ביולי 2021 הוחלט להחזיר את אורך השירות ל-32 חודשים ולדחות את הקיצור לשנת 2024.[6]
לתפקידים מסוימים יש הכשרות קדם צבאיות (קד"צ) אשר לא נספרות כחלק מהשירות והמלש"ב מתגייס לצבא לאחר השלמתן. עם זאת, הצבא עשוי להכיר בדיעבד בתקופה זו כחלק משירות החובה ולקצר את השירות בהתאם.
הארכת משך השירות
בתפקידים מסוימים המתגייס נדרש להאריך את שירותו (חתימה על שס"ן-שירות סדיר נוסף), לרוב בשל מסלול הכשרה ארוך. במקרים רבים מדובר בנשים משום שתקופת השירות שלהן קצרה משל הגברים, והן נדרשות להתנדב לשירות בתפקיד "דין אישה כדין גבר".[7][8]
קיצור שירות
במקרים מסוימים ניתן לקבל קיצור שירות, למשל בשל בעיות ת"ש או קבלה ללימודים גבוהים במוסד אקדמאי, כאשר תאריך פתיחת שנת הלימודים קרוב למועד השחרור והשלמת השירות המלא יכולה לפגוע בקבלה למוסד.
פטורים משירות חובה
חובת השירות חלה על כל אזרח או תושב שהגיע לגיל 18, ופטורים ממנו אלה ששוחררו עקב חוסר התאמה, ומגוון פטורים המעוגנים בחוק. לבני מיעוטים, להוציא דרוזים וצ'רקסים, הגיוס הוא בהתנדבות.
שירות חובה לתלמידי ישיבה המצהירים ש"תורתם אומנותם" נדחה כל עוד הם לומדים. בישיבות גבוהות ציוניות, רוב התלמידים מתגייסים בשלב זה או אחר לשירות צבאי מקוצר, האורך כ-17 חודשים, אך יש גם שמתגייסים לשירות צבאי מלא. ברוב הישיבות החרדיות בפועל התלמידים לא מתגייסים כלל (נושא זה מעורר מחלוקת ציבורית רחבה, והניסיונות לשנות את המצב הקיים נכשלו עד כה).
נשים יכולות לקבל פטור משירות עקב נישואין, הריון או באמצעות הצהרה על אורח חיים דתי.[9]
פטור נוסף משירות חובה הוא לבעלי פרופיל 21 (פטור מטעמי בריאות).
גיוס חובה לבני מהגרים וזכויות לנמנעים ממנו
בן מהגרים הוא בעל אזרחות ישראלית המיועד לשירות צבאי (מלש"ב), שעזב את ישראל עם הוריו לפני גיל 16, או נולד בחו"ל להורים ישראלים ומשפחתו לא חזרה להתגורר בישראל. בן מהגרים זכאי לדחיית השירות הצבאי תחת הגבלות מסוימות. בקשה לקבלת מעמד של "בן מהגרים" מוגשת לקונסול בחו"ל או לאגף כוח האדם בישראל.
אם הבקשה תאושר, יידחה גיוסו של המלש"ב לצה"ל. לאחר קבלת ההודעה בדבר קבלת המעמד של בן מהגרים, יוכל המלש"ב לבקר בישראל בכל שנה קלנדרית למשך 4 חודשים, מבלי שיידרש ממנו להתגייס לצבא, ונוסף על כך אם עזב לפני גיל 13 על הוריו לשהות גם הם בארץ עד 180 יום בשנה עד אשר יגיע לגיל 18, ואם עזב לפני גיל 16 על הוריו לשהות בארץ עד 180 יום בשנה עד אשר יגיע לגיל 20. באופן חד-פעמי במהלך חייו, יוכל המלש"ב לשהות בישראל במשך שנה שלמה. על מנת לנצל זאת, יצטרך המלש"ב לשהות בחו"ל חודשיים לפני ואחרי שנת השהייה בארץ. לעומת זאת להוריו אין שנה כזו בה הם יוכלו לשהות בארץ באופן רצוף. הסדר זה יישאר בתוקף כל עוד מרכז חייו של המלש"ב הוא מחוץ לישראל והמלש"ב עומד בתנאי ההסדר.
בנוסף הצבא יכול להכיר במלש"ב כמהגר אם נכנס לארץ לאחר גיל 16 ושהה בארץ פחות משנתיים או שהגיע לאחר גיל 20 ושהה בארץ פחות מ-3 שנים.
שכר והטבות
בתקופת שירות החובה מקבל החייל דמי קיום. תשלום זה נמוך במידה ניכרת משכר המינימום, ואינו מהווה שכר עבודה.[10] בעקבות עבודת מטה בצה"ל וכן עבודת ועדה משותפת למשרדי האוצר, הביטחון והמשפטים, ב-2016 הועלה שכר חיילי החובה ב-50% בשתי פעימות והוצמד מדי שנה למדד המחירים לצרכן.[11][12][13][14]
בשלהי שנת 2021 החליט שר הביטחון בני גנץ על העלאה נוספת של 50 אחוז בשכר חיילי החובה.
בנוסף מוענקות למשתחררים הטבות שונות בנוסף לתגמול הישיר שהם מקבלים מצה"ל. בהטבות:
חיילים ששירתו כלוחמים – מקבלים תעודת לוחם לאחר שירות של כשנתיים.
חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994, מורה על מתן מענק שחרור ויצירת פיקדון, שבו נצבר סכום כסף לזכותו של חייל בשירות חובה, והחייל מקבל סכום זה עם שחרורו משירות חובה (בשנים הראשונות – למטרות מסוימות הקבועות בחוק, ולאחר מכן – לכל מטרה). סכום המענק והפיקדון הוא בעל שלוש מדרגות, לפי מאפייני השירות של החייל, כאשר לוחמים מקבלים סכום גבוה יותר מתומכי הלחימה, המקבלים סכום גבוה יותר מחיילים שלא שירתו בתפקידי לחימה או כתומכי לחימה.
פקודת מס הכנסה מעניקה לחייל המשוחרר משירות חובה זיכוי ממס, במשך שלוש השנים הראשונות לשחרורו.
לוחמים משוחררים בעלי תעודת לוחם זכאים למימון של שלושה רבעים משכר לימוד תואר אקדמי או לימוד מקצוע.
שינויים בתנאי השירות וסוגיות חברתיות-כלכליות
לאורך השנים נבחנו אפשרויות שונות לעריכת שינויים בתנאי שירות החובה בדגש על קיצור משך השירות והעלאת שכר חיילי החובה:
ועדת שפר (שמונתה על ידי ראש אכ"א) פעלה ב-2003 והמלצותיה לא יושמו.[15]
ועדת פלסנר שעסקה בקידום השוויון בנטל ב-2012, עסקה גם בנושא מתן שכר מינימום לחיילי חובה.
בעקבות עבודת מטה בצה"ל שאושרה על ידי שר הביטחון יעלון, בתחילת 2014 שכר הבסיס עודכן בהתאם למדד ועלה ב-21 אחוזים.[17] העלאות שכר נוספות בוצעו בינואר 2015 בכ-25 אחוזים ובינואר 2016 בכ-50 אחוזים. לאחריהן השכר יוצמד מדי שנה למדד המחירים לצרכן.[11]
ב-2014 אושרו המלצות ועדת שקד והחל מיוני 2015 משך השירות לגברים יקוצר בארבעה חודשים כאשר בחלק מהתפקידים לא יקוצר השירות אך יוענק שכר מוגדל בתקופה זו. הארכת משך השירות לנשים לא צלחה.[18]
בין השיקולים בעריכת השינויים במשך השירות ושכר החובה אפשר להתייחס להשפעה על הוצאות כוח אדם בצה"ל, על מידת ההסתמכות על משרתי המילואים, על מענקי השחרור וחזרה לשוק העבודה. סוגיית קיצור משך השירות נקשרה גם למודל צבא העם אל מול מודל צבא מקצועי.
ב-2020 תוקנה הפקודה העוסקת בשעות שינה, כך שמספר שעות השינה המטכ"ליות עלו ל-7 במקום ל-6.[19]
התנאה על משך שירות החובה
במסגרת מסלול העתודה האקדמית, המתגייס חותם על מסמך דמוי חוזה, שלאחריו יוצא לתקופת דחיית שירות לצורך לימודיו.
בבג"ץ 1799/21 אברמוף, העלו כ-109 עתודאים טענה לפיה מלשונו של חוזה העתודה עליו חתמו, עולה כי התחייבו לשרת תקופת שירות כפי שתיקבע על-פי חוק שירות ביטחון ביום חזרתם לשירות. לו הייתה מתקבלת טענתם, הרי שהיו חייבים לשרת כ-4–6 חודשים פחות, בהתאם לשינויים במשך שירות החובה שנקבעו החל משנת 2015.
בית המשפט העליון קבע כי לא השתכנע מטיעוני העותרים, והמליץ להם למשוך את עתירתם, כפי שעשו. בית המשפט קבע כי אין נפקות להיבט ההסכמי. לכן, בית המשפט לא נדרש לטענותיהם של העותרים לעניין פירוש המסמך עליו חתמו, אלא למעשה קבע כי אף אם היה כתוב בו ברחל בתך הקטנה כי קיצור השירות צריך לחול עליהם, אין בכך כדי להועיל. בתוך כך, העיר השופט פוגלמן כי לשיטתו אין לצבא כלל סמכות לשנות את משך שירות החובה בהסכם.
מנגד, חיילים שהתגייסו לאחר תיקון משך השירות שנקבע ביולי 2020 נדרשו לחתום על מסמך לפיו אם יתארך משך שירות החובה עד חזרתם לשירות, הם יידרשו לשרת את התקופה הארוכה יותר.