אימון הוא פעילות המיועדת להקנות ולפתח יכולות וכשרים גופניים, טכניים או מחשבתיים למתאמן. לעיתים משתמשים במונח אימון לתיאור פרק זמן מצומצם, ולעיתים כתהליך ארוך טווח.
תהליך של אימון לרוב יהיה תרגול של ידע שנרכש קודם לאימון, כשהוא מבוסס על פעולות מוכוונות תוצאה כלומר הוא נהוג במצבים ותחומים שבהם קיימת הגדרה ידועה וברורה של התוצאה המצופה, ומכאן שהאחרונה היא פונקציה של מידת ההכנה המתקבלת באימון.
אימון גופני כולל במקרים רבים מאמץ מכוון של שרירים ובהפעלה חוזרת ונשנית שלו. בתום אימון מאומץ, מקובל לבצע הרפיה. ישנם גם אימונים גופניים המיועדים לרכישת טכניקה, כמו יכולת ירי מהיר למרחקים שונים.
שיטות באימון
לאימון מוגדרות מטרות ושיטות (מתודות). שיטות הדרכה נפוצות כוללות העברת שיעור, סימולציה, דיון, תרגול או ביצוע תרגילים – חזרה על הפעולה אותה מבקשים להקנות תוך כדי התבוננות באופן הביצוע, ולמידה עצמית, לדוגמה באמצעות מחשב או ספר.
אימון שנעשה על ידי מאמן חיצוני כולל לרוב 'שיקוף' שלו למאומן, וחוות דעתו על התקדמותו של המאומן והשיפורים הנדרשים ממנו.
סוגי שימושים לאימון
קיימים מספר סוגים של אימונים, כאשר אימון מסוים יכול להשתייך ליותר מסוג אחד. נהוג לחשוב כי לכל אימון יש להגדיר מטרות ברורות ולכל מטרה מצורף תיאור של האופן בו היא תושג. תיאור זה מכונה שיטה.
לחזרתיות ואימון יש חשיבות רבה עבור תהליך הרכישה של מיומנויותמוטוריות[1]. בהתאם לכך, המשמעות השכיחה והעתיקה של השימוש במושג אימון, היא של אימון פיזי. במשמעות זו, האימון הוא כל פעולה של הפעלת הגוף – או שרירים מסוימים בו – באופן סדור וחזרתי, כאשר התכלית היא לסגל את השריר, לחזקו אם לקראת תרחיש זה או אחר ואם לשם השיפור כשלעצמו או ליצור כישורים שלא היו קיימים טרם הפעולה.
על כן שני השטחים העיקריים עימם מקובל לזהות אימון הם צבא וספורט, ולא במקרה שני אלה נבחנים זה לצד זה, כשני תחומים שרווחו עוד בשחר האנושות כאמצעי להשגת הישגים הן מוחשיים והן רוחניים, כשהביטוי של האמצעי הזה הוא ניסיון מתמיד לשיפור יכולותיו של הגוף האנושי והבאתו לדרגות עליונות. אפלטון העריץ את האימון הפיזי (ובמיוחד את העוסקים בו), וראה בו תכלית רוחנית בפני עצמה. התוצאות בקרבות ובתחרויות האתלטיקה היו שתיהן פרי אימונים מפרכים.
בדיוק לפי ערך זה בוחרות גם אמנויות הלחימה של המזרח להציב בראש סולם הפעולות את הקאטה, ככלי שמשמש את הלוחם לרכישת שליטה בתנועותיו, על מנת להכינו להתמודדות בזמן-אמת.
אימון ספורטיבי
אימון נהוג בכל מקצועות הספורט, בדרגות קושי שמשתנות מענף לענף, ותכליתו היא שמירה על יכולותיו הגופניות של הספורטאי ושיפורן. האימון הפיזיולוגי מתמקד באימון שרירי הגוף (על ידי מתיחתם / כיווצם) כהכנה לפעילות פיזית מאומצת. ישנם אימונים שמטרתם ניצחון בתחרות; אך אנשים רבים עוסקים באימון גופני לשם הבריאות, עיצוב הגוף, הנאה ומסגרת חברתית.
אימון ספורטיבי בדרך כלל מתחיל בחימום השרירים. ניתן לבחור אילו שרירים לחמם לפי הפעולות שיבוצעו באימון, או לחמם את כל הגוף, למשל באמצעות ריצה קלה שהקצב שלה הולך ומתגבר. ניתן לחמם את הצוואר באמצעות סיבובי ראש, את הכתפיים באמצעות סיבובי ידיים וסיבוב הכתפיים קדימה ואחורה, וכך גם את המותניים, המרפקים ומפרקים אחרים בגוף באמצעות סיבובם. בסיום האימון ניתן למתוח את כל השרירים שאומנו, כדי שלא ייתפסו בעקבות המאמץ שהופעל עליהם באימון.
אימון כוח צבאי במסגרת ההכשרה הצבאית, נועד להכין את חייליי ומפקדי הכוח לתפקוד הנדרש מהם בשעת מלחמה או אירוע מלחמתי אחר (כגון קרב, מבצע צבאי או תגובה לפיגוע טרור). הדגשים באימון הם על היכולת הגופנית, התמקצעות בהפעלתו של נשק ומיכשור צבאי אחר (כגון מכשירי קשר או כלי רכב משוריינים), למידת טקטיקה שימושית, למידת ניווט, תרגול שליטה של מפקדים בכוחות ושיתוף פעולה בין חיילים מאותו כוח כמו בין מפקדי כוחות שונים. אימון צבאי של חיילים אורך בצה"ל כארבעה חודשים בדרך כלל, ההכשרה הצבאית אצל לוחמי חיל הרגלים וחיל ההנדסה הקרבית אורכת כשנה וקשה יותר ביחס לשאר היחידות בצה"ל.
אימון צבאי יכול להיות אימון פרט – בו חייל בודד לומד כיצד לתפעל נשק, כיצד לתפוס מחסה מירי האויב, כיצד להתקדם אל עבר האויב באופן בטוח יחסית וכיוצא בזה. הוא יכול להיות גם אימון חוליה – בו חיילים אחדים לומדים לשתף פעולה בפעילות קרבית, אימון מחלקה, פלוגה, גדוד וכולי. אימון יכול להיות גם לצבאות שלמים או למספר צבאות של בנות ברית, בו זמנית. מילה מקובלת לאימון של כוחות גדולים היא תִּמְרוֹן.
אימון השתלטות של הימ"מ, היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור של משטרת ישראל.
אימונים של יחידות משטרה טקטיות, כגון יחידת לוט"ר, השתלטות ו-SWAT, דומים מאוד לאימונים צבאיים. האימונים מתחלקים לאימונים שגרתיים בהם הלוחמים משפרים את מיומנויות הלחימה שלהם כיחידים (אימוני קליעה וכושר גופני) או כצוות (כגון תרגול השתלטות על מבנה), ואימון ספציפי למשימה מסוימת – בה הכוח מתאמן על מתאר ספציפי (כגון השתלטות על מבנה מסוים, שהושג מודיעין צבאי לגביו) ולמשימה מסוימת, על מנת לבצע אותה באופן חלק ושוטף, כמעט "על אוטומט" עם מינימום טעויות והיסוסים.
סוג מובחן של אימונים צבאיים ומשטרתיים הם אימוני הירי, ובפרט הקליעה והצליפה, שנועדו לאמן את החייל או השוטר בירי מדויק לעבר המטרה. אימוני ירי וקליעה נערכים במתחם ייעודי לכך הנקרא מטווח, ובשם זה מכונים לרוב גם אימוני הירי והקליעה עצמם.
אולם לצד אלה אימון רָוַח ורוֹוֵח גם בשטחים בעלי היבט פחות פיזי: תחומי האמנויות הבימתיות, כשירה, נגינה וריקוד, תובעים גם הם מהעוסקים בהם פעילות חזרתית של שינון טקסטים, תנועות וטכניקות, שהיא ליבת האימון המתבצע בחזרות לקראת מופע ומכאן המילה "חזרה".
"אימון מחשבתי" – סוג מעין זה מקובל למצוא כחלק ממכלול של כלים להשגת שינוי רצוי כלשהו בהתנהגות, כאשר המתאמן מתווה בעצמו את סדר פעולותיו – הנעשות כולן במחשבה ותכליתן הספציפית. דוגמה אפשרית לכך הן מדיטציות שונות.
ייתכן שיוגה, היא כלי האימון המובהק ביותר שבו משולב הממד הפיזי והממד הרוחני/מחשבתי.
אימון הרפיה הוא כל שיטה או תהליך שמסייע לאדם להגיע למצב של רגיעה או להפחית את רמת החרדה או הדחק בה הוא נתון.
אימון בעלי חיים
אילוף בעלי חיים הוא התניה אופרנטית ואימון של בעל חיים לציית להוראותיו של בעליו או מפעילו. בעלי חיים מאולפים ניתן לאמן לבצע פעולות מסוימות, כגון חיפוש אחר חומרי נפץ או להטוטי קרקס (שכיום אינם מקובלים ברוב מדינות המערב). לדוגמה: אילוף של כלב כולל אימונים. אילוףכלבי משטרה והפעלתם כוללים אימונים רבים ומקצוע זה נקרא "כלבנות".
