יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
בית ספר יסודי הוא מוסד ידע ומיומנויות בו לומדים הילדים בדרך כלל במשך שש שנים, והוא בדרך כלל מסגרת חובתית לאחר הגן ולפני חטיבת הביניים.
מוכנות לבית הספר היסודי
כדי לעמוד בציפיות של החינוך המוקדם, על הילדים להפגין רמה נאותה של עוררותרגשית ומוטיבציונית, אשר תסייע ולא תפריע ליישום של תפקודים ניהוליים הנדרשים לצורך ביצוע של מטלות לימודיות[1].
בשנים הראשונות למדינה, בית הספר היסודי נקרא "בית ספר עממי" והיה שמונה-שנתי, מכיתה א' עד כיתה ח', ואחריו עלו לבית הספר התיכון הארבע-שנתי, מכיתה ט' ועד י"ב. כיום, במרבית[דרוש מקור] מוסדות מערכת החינוך, בית הספר היסודי הוא שש-שנתי (כיתות א'–ו'), ולאחריו חטיבת ביניים תלת-שנתית (ז'–ט'), ולבסוף בית ספר תיכון תלת-שנתי (י'–י"ב).
בכמה בתי ספר בארץ מאורגן החינוך ההתחלתי במסגרת של חטיבה צעירה, הכוללת גן חובה, כיתה א' וכיתה ב'.
בשנת הלימודים תשע"ג רשומים בחינוך היסודי בארץ 942,057 תלמידים[2](הקישור אינו פעיל), שינוי של 2.09% משנת תשע"ב.
זרמים בחינוך היסודי
לפני קום המדינה היו במערכת החינוך שלושה זרמים, מפלגתיים באופיים: הזרם "הכללי", זרם "המזרחי" (הדתי), ו"זרם העובדים" של מפלגת העבודה. לאחר קום המדינה המשיכו זרמים אלה להתקיים, וב-1949 נוסף להם הזרם של אגודת ישראל. משנת 1953, עם חקיקת חוק החינוך הממלכתי, אוחדו שני הזרמים החילוניים, "הכללי" ו"זרם העובדים", לחינוך הממלכתי, ואילו הזרם הדתי נותר עצמאי ונקרא "חינוך ממלכתי דתי". בתי הספר של החרדים ושל אגודת ישראל נותרו מחוץ למסגרת הממלכתית.
^Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.