גַּן יְלָדִים הוא מסגרת חינוכית פורמלית יומית עבור ילדים, אשר מקדימה את בית הספר. בגן הילדים ילדים בערך מגיל 3 ועד גיל 5. למסגרת השומרת על פעוטות ותינוקות בני גיל צעיר יותר קוראים פָּעוֹטוֹן או מָעוֹן יוֹם. מהגן עוברים למסגרת הבאה הנקראת בית ספר.
מקור השם בתרגום מהשפה הגרמנית, משמעותו המקום בו מגדלים ילדים כפי שהגנן מצמיח את הצמחים כפי המתאים להם[1].
היסטוריה
גן הילדים הראשון הוקם בבאד בלנקנבורג שבגרמניה על ידי המחנך הגרמני פרידריך וילהלם אוגוסט פרובל ב-1837. הוא טען שילדים דומים לצמחים בכך שיש לטפח את שניהם. לדעתו עיקרו של טיפוח הילדים צריך להעשות באמצעות משחקים ומלאכת-יד. בנוסף, פרבל השתמש בגן הילדים גם כמרכז להדרכת הורים[2].
גן הילדים הראשון בארצות הברית נפתח על ידי מרגרטה מאייר שורץ (אשתו של הפוליטיקאי קרל שורץ) בווטרטאון שבמחוז דודג' בוויסקונסין.
הסקרנות הטבעית שבה ניחנים ילדים ופעוטות דוחפת אותם לעסוק בהתלהבות בפעילויות מדעיות, ולו רק לצורך קבלת הסיפוק שבעשייה ובחקר כשלעצמם[5].
אחת ממטרות החינוך לגיל הרך היא לעודד ולפתח התעניינות טבעית זו[5].
בהתאם לכך, משרד החינוך יזם את תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה לגיל הרך במטרה לבסס ולחזק את העיסוק בנושאים אלו בגני הילדים[6]. נטייה גוברת והולכת לאמץ סטנדרטים אחידים במערכת הציבורית בישראל שואפת ליצור שפה אחידה ברמת האיתור הראשוני, הפעילות השגרתית והתכנים המועברים בגן.
עבור ילדים שבילו לפני כן את רוב שעות היום בבית הוריהם, גן הילדים הוא המקום הראשון בו מתרחש מפגש משמעותי עם קבוצת השווים, כלומר: אנשים שאינם בני משפחה ולא מבוגרים, אלא ילדים בני אותו גיל. על ידי כך גן הילדים מאפשר אינטראקציה חברתית בין הילדים ומאפשר להם לרכוש מיומנויות חברתיות שונות כמו שיתוף, משחק קבוצתי הקשבה ועזרה לזולת.
העלייה בחשיבותם של הביצועים האקדמיים מעלה דאגות בקרב הורים, מחנכים וקובעי מדיניות בנוגע להכנה של הילדים לקראת הלימודים במערכת החינוך הפורמלי[8]. דאגה זו הובילה ליצירת תוכניות ליבה שונות בתחומי דעת שונים, חשבון, גאומטריה, טרום-קריאה, מדע, טכנולוגיה ומורשת ישראל.
תפקיד נוסף של גן הילדים הוא הכנה לבית הספר, תהליך זה מכונה "מוכנות". הפעילות בגן עוזרת לפתח את כושר הריכוז והקשב, את היכולת לפעול על פי הוראות ולהסתגל למסגרת הלמודים. בנוסף לפעילויות המעודדות מתוך סקרנות ויצירתיות נושאי הלימוד בגן עוזרים לרכוש מושגי יסוד במגוון תחומים, כמו: לשון, חשבון, טבע, מדע ואמנות[2].
במשחק בפינות הגן באים לידי ביטוי ניצני אוריינות רבים[10].
פינות המשחק בגן מכילות מגוון של תמרורים, שלטים וכתוביות שאליהם נחשפים הילדים על בסיס יומי[10]. כמו כן, במסגרת משחקים סוציו-דרמטיים הילדים מחקים פעילויות אוריניות של מבוגרים כמו קריאת עיתון, בישול על פי מתכון, כתיבה של מרשם רופא לחולים והכנת שיעורי בית[10].
אבחון ואיתור קשיי למידה
איתור של קשיי למידה בגיל הגן מאפשר בנייה של תוכנית טיפולית מתאימה, אשר יכולה לצמצם או למנוע את השפעתם העתידית על התפקוד האקדמי של הילד כתלמיד בבית ספר יסודי.
על פי, רוב בגילאים אלו, הקשיים הראשוניים מאותרים על ידי הגננת או ההורים. כאשר עולה חשד לקושי בלמידה יש להפנות את הילד לאבחון אצל איש המקצוע המתאים כדי לברר את המקור לקשיים.
אבחון של ילד גן הוא מומחיות מיוחדת המצריכה ידע רחב לצורך בחירת סוגי הטיפול המתאימים. לעיתים יש צורך ביותר מערוץ התערבות אחד כדי לספק את המענה המיטבי לקשיים[11].
פעילויות בגן ילדים
ילדי גן ילדים בברצלונה, לבושים בחלוקי הגן הצהובים (התלבושת האחידה שלהם), בטיול עם המטפלות, מובלים בעגלת עץ
במהלך הפעילות בגן הילדים מרבים לשחק באופן מאורגן או ספונטני. המשחק מזמן למידה טבעית, והמטרות הלימודיות מושגות על ידו בדרך עקיפה[12].
למשחק בגן ישנה תרומה חשובה ביותר להתפתחותו הגופנית, הקוגניטיבית, הלשונית, הרגשית והחברתית של הילד[10].
בנוסף להנאה העצומה ולחדווה בהם זוכה הילד תוך כדי משחק, פינות המשחק בגן ובחצר גן הילדים מסייעות לו בפיתוח המיומנויות הנדרשות כהכנה לבית הספר ולחיים הבוגרים[10]. בנוסף, כדי לפתח אצל הילד יכולת הקשבה ושליטה עצמית הנדרשת בבית ספר, משתמש צוות הגן לעיתים במתודות כגון משחק השקט.
כדי ליצור תהליך של למידה יעילה, על הגננת לקדם בהדרגה את רמת התפקוד של הילדים בהתאם ליכולותיהם[9].
אורך יום הלימודים בגן
כאשר יום הלימוד בגן ארוך יש לספק לילדים ארוחת צהריים.
נראה שתוכניות הלימוד בגני הילדים מספקות תכנים לימודיים חיוביים כמו גם יתרונות חברתיים והתנהגותיים. עם זאת, יש הסכמה בקרב החוקרים כי תוכן הפעילויות בגן הילדים חשוב יותר משאלת אורך יום הלימודים בגן. גולו (Gullo1990) ואולסן וזיגלר (Olsen, Zigler 1989) מזהירים מחנכים והורים מפני הלחץ לכלול יותר הוראה דידקטית-אקדמית בגני ילדים שבהם נמצאים ילדים במשך יום שלם. לטענתם תוכן שכזה אינו מתאים לילדים צעירים.
בנוסף, קיימים גני ילדים בהם שוהים הילדים יום שלם (גנים הפועלים תחת חוק יוח"א או יול"א) מספקים מסגרת חינוכית עד לשעה 16 הכוללת ארוחת צהריים חמה. גנים אלו פועלים בתקן רגיל הכולל גננת וסייעת ועד 35 ילדים, מסגרת זו מיועדת לילדי חובה בלבד. קיימים מספר דגמי עבודה לגנים אלה כאשר האפשרות הנפוצה ביותר היא עבודה של צוות בגן במהלך יום לימודים מלא.
בשנת 1995 נכתבה תוכנית המסגרת להוראת המדעים בגני הילדים. הוצבו בה מטרות ופירוט של תכנים בתחומי המדע והטכנולוגיה. הניסיון העשיר שהצטבר בעקבות זאת יצר את הבסיס לתוכנית הלימודים אשר פורסמה בשנת 2009[6].
בבסיס תוכנית לימודים זו עומדת ההנחה שאפשר להתחיל את העיסוק במדע ובטכנולוגיה כבר בגיל הרך[6].
בנוסף לתפקידים הרבים המקבלים בעולם, גן הילדים בישראל ממלא תפקיד לאומי חשוב בקליטת עולים חדשים. זאת משום שילדי העולים לומדים בו את השפה העברית, מושגי יסוד על ההיסטוריה והדת היהודית, נושאים הקשורים לחברה בישראל וכיצד להשתלב בה[2].
חוק לימוד חובה מחייב את הורי הילד לשלוח ילד מגיל 5 לגן ילדים (גן חובה).
גן חובה
גני הילדים בישראל כפופים למשרד החינוך.
בגן חובה לומד הילד במשך שנה, בדרך כלל, קודם כניסתו לבית הספר היסודי. הלימודים בגן חובה, בדומה ללימודים בבית הספר היסודי, ניתנים חינם. בשנת הלימודים תשע"א יושם חוק חינוך חינם לגילאי 3–4 (במקום רק מגיל 5) המרחיב את אוכלוסיית הילדים הזכאית למסגרת חינוכית ממלכתית ללא עלות. החל משנת הלימודים תשע"ו נכנס לתוקפו חוק חינוך חובה מגיל 3 (במקום רק מגיל 5) וההורים חויבו לרשום את ילדיהם לגני ילדים המוכרים על ידי משרד החינוך, החוק בעצם ביטל את המושג "גן טרום חובה" שהיה נהוג לפני כן לגבי הגנים לגילאי 3–4, ולמעשה כלל הגנים הפכו לגני חובה[13].
^Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
^ 12Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
