הורות היא הפעילות בתוך המשפחה הכרוכה בגידולו של ילד עד להפיכתו לאדם עצמאי. את המונח חידש, על פי הכתוב במילונו, המתרגם ראובן אלקלעי.[1]
הרצון בילדים יכול לנבוע מסיבות שונות ומגוונות, בהן:
בספרות האנתרופולוגית מקובל היה כי הורות (או "העמדת צאצאים") היא אחד המאפיינים של כל משפחה, וכי הרצון להיות הורים הוא תכונה מהותית של כל אדם באשר הוא אדם. כיום מקובלת העמדה לפיה על אף שיש בסיס ביולוגי ואינסטינקטיבי לרצון להיות הורים, הרי שהפרשנות התרבותית הניתנת לבסיס ביולוגי זה גורמת לו לקבל משמעויות שונות לחלוטין בקהילות שונות.
לחיזוק טענתם מצביעים חוקרים אלו על העובדה שבמדינות צפון אירופה שיעור הזוגות הנשואים שאינם מביאים ילדים לעולם נמצא בעלייה מתמדת בעשורים האחרונים, ומגיע בארצות מסוימות, כמו גרמניה, לכשליש מהאוכלוסייה.
אלהורות היא מצב בו בני זוג או יחידים בוחרים שלא להיות הורים.
קיימות מספר מסגרות לקיומה של הורות:
מגיל הינקות, לסביבה שבה נמצא הפעוט יש השפעה רבה על ההתפתחות העתידית שלו במישורים רבים.[2]
להורים יש יכולת רבה להשפיע על התפתחות השליטה העצמית של ילדם.[2] הם מהווים עבורו מודל לחיקוי של אסטרטגיות לוויסות עצמי שיוכל להפנים בהדרגה. כמו כן, הם יכולים לספק לו את העידוד וההזדמנויות להתנסות בהן בכוחות עצמו.[2]
יש להתאים את דפוסי ההורות למאפינים האישיים של כל ילד. זאת משום שהמזג של כל ילד משפיע על האופן שבו הוא מגיב להוריו.[2]
הורות להט"בית היא הורות שבה הורי הילד הם זוג הומואים או זוג לסביות, או כזו שבה לפחות אחד מהורי הילד הוא הומו או לסבית. כיום קיים מגוון של מסגרות משפחתיות המאפשרות ללסביות ולהומואים להיות הורים. ההכרה החוקית במשפחות אלו מתרחבת בשנים האחרונות.
השכלת ההורים תורמת להתקדמות הילד הן בטרם הכניסה לבית הספר והן במהלך הלימודים במערכת החינוך.[3]
השכלת ההורים יכולה להשלים ואף להחליף את התשומות הניתנות לתלמיד במסגרת בית הספר. לכן יש חשיבות רבה יותר להמעורבות של ההורים במקום שבית הספר נכשל במילוי תפקידיו, כמו הקניית ידע ופיתוח חשיבה.[3]