רבי יצחק אייזיק טויב נולד לרבי משה יחזקאל בשנת תקי"א1751 בעיירה סרנץ' בהונגריה. לפי המסורת החסידית, רבי יצחק אייזיק התייתם מאביו והיה רועה אווזים בשביל לפרנס את אמו. רבי לייב שרה'ס מצאו ונתן סכום כסף לאמו לפרנסת ביתה ולקחו לרבי שמעלקא מניקלשבורג. אחר שגדל חזר להונגריה לעיירה קאלוב והיה האדמו"ר החסידי הראשון בהונגריה. נפטר בז' באדרתקפ"א (1821). ביום השנה היו עולים לקברו מכל רחבי הונגריה.
אחר פטירת רבי יצחק אייזיק כיהן בנו רבי משה חיים בעיירה רוזדול ("ראזלא") שבגאליציה. רבי משה חיים היה חתן רבי צבי הירש מזידיטשוב[1]. נפטר בכ"ו בתמוזתקצ"א. מלבד ממשיכו רבי שלמה היה לו עוד בן, רבי יצחק לייביש שכיהן ברבנות בחאטין ולאחר מכן ביאס כממלא מקום חמיו, הרב ישעיה שור. רבי יצחק לייביש היה חותנו של רבי מנחם מנדל מזבלטוב.
אחר פטירת רבי שלמה כיהן אחריו בנו רבי יהודה צבי מראזלא. רבי יהודה צבי היה חתן רבי אליעזר צבי מקאמארנה. נפטר בא' בסיווןתרמ"ו. לאחר פטירתו של רבי יהודה צבי כיהנו שלושה מבניו כאדמו"רים, רבי פנחס חיים מראזלא, רבי משה מקאלוב ורבי אברהם מרדכי שלום מפומורין-סאסוב.
רבי פנחס חיים מרוזלא
רבי פנחס חיים נולד בכ"ב בתשריתרכ"ז, היה חתן רבי אברהם חיים הורביץ (השני) מלינסק. כיהן אחרי אביו רבי יהודה צבי ברוזלה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח למארגארטן ולאחריה חזר לרוזלה. הוא נודע בגדלותו בחכמת הקבלה, בקדושתו ובמופתיו. נפטר בי"א בתשריתרצ"ו.
אחריו כיהנו שניים מבניו וחתנו כאדמו"רים:
רבי יהודה יחיאל כיהן כאדמו"ר ברוזלא ומארגארטן. היה חתנו של רבי אשר אנשיל מאלעסק-סטניסלב. חיבר ספרים רבים וביניהם "לב שמח החדש". נפטר בי"ט באבתרצ"ט. 6 מתוך 7 צאצאיו נספו בשואה באושוויץ ורק בנו מנחם מנדל טאוב, שלימים מונה לאדמו"ר, שרד.
רבי משה חזר לקאלוב, עירו של סב סבו רבי יצחק אייזיק וכיהן שם כאדמו"ר. חיבר את הספר "עת רצון". נפטר בבודפשט בי"ט באיירתרצ"ו.
אחריו כיהן בנו רבי מנחם שלמה (תרס"ב - תשל"ח), חתן רבי ישכר דוב מלינסק. עבר לגור במיהאיפאלווא (יי') שבטרנסילבניה (זיבענברגען) שם התגוררו חסידי קאלוב רבים. לאחר מכן עבר לאראד. אחר מלחמת העולם השנייה בשנת תש"ו עבר לארצות הברית והתגורר בברוקלין בשכונת בורו פארק ולאחר מכן בויליאמסבורג. חיבר את הספר "חקל תפוחין" וספר "אור מנחם". שכל את בנו הרב נפתלי אריה לייבוש. חתניו היו רבי ישראל מסטניסלב-מונסי (בנו של האדמו"ר מזוטשקא), רבי יצחק אשכנזי אדמו"ר מאלעסק ורבי נתן דוד רוזנברגר רב בגמזו.
רבי אברהם מרדכי שלום היה חתן רבי שלמה מייער מסאסוב. היה נחשב לתלמיד חכם מופלג וכיהן כרב בפומורין. בשנת תרע"ד (1914) עבר ללבוב יחד עם חמיו. אחר פטירת חמיו מילא את מקומו ברבנות. בשנת תרפ"ו עבר לסאסוב שם כיהן כאדמו"ר. נפטר בכ"ד באדרתרצ"ז (1937). בניו רבי יהודה ורבי חנוך העניך מילאו את מקומו, רבי יהודה כאדמו"ר ורבי חנוך העניך כרב. שניהם נרצחו בשואה בגטו זלוטשוב.
