חוקרים משערים כי מקור השם "קצרין" הוא ביישוב קיסרין שהתקיים בתקופת התלמוד ברמת הגולן. שם היישוב נשתמר בכפר ערבי שהיה מצפון לקצרין, בתחומי פארק קצרין העתיקה.
ב-2016 אושרה במקום תוכנית להקמת כ-1,640 דירות חדשות.[8]
במאי 2018 פורסם כי השכונות הוותיקות יעברו שיפוץ וחידוש, בין היתר יסללו שבילים מחדש, יותקנו תשתיות חדישות ויוקמו גינות קטנות, עלות הפרויקט צפויה להסתכם בכ-20 מיליון שקלים.[9]
בישיבת ממשלה של ממשלת ישראל השלושים ושש בדצמבר 2021 הוחלט על תוכנית להרחבת קצרין – "התוכנית לעידוד צמיחה דמוגרפית ביישובי מועצה אזורית גולן וקצרין לשנים 2022–2025". בישיבה שווקו כ-2,500 יחידות דיור חדשות ברחבי קצרין. בתוכנית פורט רבות על קצרין, שם נקבע כי משרד הבינוי והשיכון יקצה 10 מיליון שקלים לצורך הקמת מוסדות ציבור ברבעים 12 ו-14. כמו כן, בתוכנית הוחלט על פינוי השוק העירוני ועל הקמת כיתות לימוד ומוסדות חינוך בקצרין.[10]
תכנון היישוב
המועצה המקומית קצרין היא יוצאת דופן בכך שתוכננה מראש. הושקעה מחשבה בתכנון מערכות התשתית של היישוב עוד בטרם שהחלה בנייתו של היישוב. תוכנית האב של היישוב כוללת בניית שמונה רבעים, כאשר בכל רובע ישנה הפרדה בין כבישים לרכב לבין מסלולים להולכי רגל. כל רובע מוקף בכביש היקפי, שלצדדיו גינון. במרכז כל רובע עוברת טיילת מרכזית מרוצפת המיועדת להולכי רגל בלבד.
כל מערכות התשתית מוסתרות מתחת לפני הקרקע (לרבות קווי הטלפון והחשמל).
במקור, תוכנן היישוב להיראות כפרפר, כאשר המרכזים המסחריים והכביש הראשי עוברים במרכז. בפועל נבנתה רק הכנף השמאלית של הפרפר. הכנף הימנית לא נבנתה לבסוף בגלל הפיכת השטח המיועד לה לשטח אש.
אוכלוסייה
בקצרין אוכלוסייה מגוונת של יוצאי קיבוצים ועיירות פיתוח, וותיקים ועולים, חילוניים, דתיים וקהילת חב"ד. יותר משליש מאוכלוסיית קצרין הם יוצאי ברית המועצות לשעבר וצאצאיהם.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בקצרין 8,120 תושבים (מקום 199 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנתה'תשפ"ב (2021-2022) היה 80.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,115 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[11]
חינוך
מכללת אוהלו, מכללה אקדמית להכשרת מורים (בפרט לחינוך גופני), עברה מחוות כנרת לקצרין ב-1998. למכללת אוהלו בקצרין ישנה שלוחה לבית הספר למקצועות היין.
בשנת 2001 הצטרף לקהילה הדתית גרעין מורים בשם "אפיקי גולן".
בעיר פועלים בית הספר הממלכתי דתי "דרכי נעם" ובית הספר הממלכתי "גמלא". בתי הספר התיכוניים בקצרין הם בית הספר הממלכתי בית הספר התיכון "נופי גולן" ואולפנה דתית לבנות הגולן, "אולפנת קצרין - הגולן".
בקצרין פועלת מכינה קדם צבאית מכינת "תמיר" עבור צעירים דתיים לאומיים מרחבי הארץ, העומדים לקראת גיוס לצה״ל. במכינה ישנה גם תוכנית כולל לבוגרי צבא. ב-2021 הועברה הישיבה הגבוהה "מור דרור" לקצרין, שבה לומדים תלמידים לפני ואחרי השירות הצבאי.
המוזיאון הוקם במטרה לרכז במבנהו את העתיקות שהתגלו ברחבי הגולן במהלך חפירות הארכאולוגיות באזור וללוות את הממצאים בהסברים ובמופעים אור קוליים. במוזיאון ממצאים שונים שהתגלו בגמלא וחיזיון אורקולי המתאר את שלבי המרד, המצור והקרבות עד הסוף המר. בתצוגת המוזיאון ציורים והסברים מהתקופה הפרהיסטורית, מצבור של עצמות בעלי חיים שונים מקוניטרה, שחזור בית טיפוסי מהתקופה הכלכוליתית ודגם של גלגל רפאים. בגן המוזיאון דולמן שהועבר מהשטח ונבנה מחדש במדויק.
בית כנסת מהתקופה הביזנטית נמצא מזרחית ליישוב והוא שוחזר חלקית. לידו שוחזר חלק מהכפר היהודי שהיה במקום. בית הכנסת השתמר היטב ונערכים בו לעיתים טקסים דתיים.
בית הכנסת הוא שריד לתקופה שבה היו בגולן בתי כנסת רבים והוא מדגים את עושר ההתיישבות היהודית באותה תקופה. לבניין היו שתי קומות. בחלקו הדרומי, לכיוון ירושלים, הייתה הבימה. לידה נמצא חדרון קטן, שאולי שימש כגניזה. לאורך הקירות היו שתי שורות של ספסלי אבן. בקיר המערבי יש חריטה של מנורה בת חמישה קנים.
גן מיקולוב
בקצרין הוקם גן מיוחד בשם גן מיקולוב. מטרת הגן היא לתת מקום של כבוד לברית שנכרתה בין מיקולוב לקצרין בשל הסגנון הזהה שביניהן מבחינת אוכלוסייה, תעסוקה ועוד.
מראה טיפוסי של סביבת מגורים באחת מהשכונות הוותיקות
