ערך זה עוסק בהתבוללות תרבותית של יהודים. אם התכוונתם להתבוללות תרבותית של עמים אחרים, ראו התבוללות תרבותית.
סדרת הטלוויזיה האמריקאית "ברידג'ט אוהבת את ברני" (Bridget Loves Bernie) עלתה לאוויר ב-1972 ותיארה את חיי הנישואים של איש יהודי ואישה קתולית. הסדרה ירדה לאחר עונה אחת עקב מחאה מצד הממסד היהודי-אמריקני.
התבוללות היא היטמעות יהודים בקרב הגויים, באמצעות הטמעה תרבותית או נישואי תערובת. ההתבוללות על כל סוגיה אסורה לפי התורה והלכות שונות נועדו למנוע אותה. בשל גודלו של העם היהודי והיותו מושמץ ונרדף לאורך ההיסטוריה, ההתבוללות נתפסת באופן מסורתי כאיום ממשי על המשך קיומו של העם היהודי, התרבות היהודית והאמונה היהודית.
ההלכה אוסרת על יהודי להינשא לגויה וליהודייה להינשא לגוי.[1] באשר לצאצאים, לפי ההלכה, היהדות נקבעת לפי האם, למעט במקרי גיור. לכן כאשר גבר יהודי נישא לגויה, הילדים גויים כמותה ואינם מיוחסים אחריו. כאשר אישה יהודייה מתחתנת עם גוי, הילדים שנולדים מנישואים אלו הם יהודים שאינם מיוחסים אחר אביהם.[2]
על מנת למנוע התבוללות, גזרו חז"לגזרות רבות המרחיקות יהודי מקרבה לשאינו יהודי ובתוך כך האיסור על פת גויים ותבשילי גויים ויין גויים ועוד.[3]
התבוללות בתולדות עם ישראל
לקראת סוף המאה ה-18 והתחלת המאה ה-19 בעקבות האמנציפציה שניתנה ליהודים במערב אירופה הגיעה ההתבוללות של היהודים בעמי אירופה לממדים הולכים וגדלים. המגמה המשיכה גם בחלקים אחרים של אירופה ובאמריקה, בעיקר מתוך התקווה של חלק מהיהודים להיטמע טוב יותר בחברה הכללית (לעיתים אף בחברה הגבוהה), מתוך הזדהות עם הערכים של חירות, שוויון, אחווה וההפרדה בין דת למדינה שאומצו כאידיאלים חברתיים אחרי עידן הנאורות והמהפכות הבורגניות וגם בשל היעדר מדינה שבה תמומש הזהות הלאומית והדתית.
הוויכוחים הפוליטיים הראשונים לגבי תופעת ההתבוללות התקיימו בתקופת האמנציפציה בנוגע למידה בה היהודים צריכים לזנוח את המאפיינים הייחודיים להם (שמירת מצוות הדת, לבוש, שפה, מקום מגורים, חינוך, מנהגים, תרבות וכו') בתמורה להשתלבות בחיי המדינה בה הם חיו, שוויון חברתי, הרחבת תחומי העיסוק, שיפור המעמד החברתי ורמת החיים וכו'. ויכוחים אלה פרצו גם על רקע המרד בסמכות הרבנים ובחינוך הדתי המסורתי והתפתחותם של תנועת ההשכלה היהודית ושל החיים החילוניים בקרב היהודים, בדומה לחלק מהציבור הלא יהודי שמסביבם.
דרגות התבוללות
התבוללות ללא אובדן הזהות היהודית נקראת לעיתים "התבוללות התנהגותית" (אקולטורציה)[4][5] בעוד שהתבוללות המגיעה לאובדן מוחלט של הזהות היהודית נקראת "התבוללות מבנית".[4]
פעולת ההתבוללות כוללת בתוכה מספר מרכיבים: מתבולל בדרך כלל זונח קודם לכן חלק מהאפיונים והערכים של "חברת-האם" שבה הוא גדל, למד והתחנך, ומאמץ לעצמו נורמות, ערכים ומנהגים תרבותיים של החברה או העמים שבקרבם חי בדרך כלל כמיעוט. לאחר מכן מגיעה ההתערות בחברה הסובבת, ובעקבותיה יכול להתרחש בחלק מהמקרים גם אובדן של הזהות האתנית-הלאומית באמצעות התרחקות מוחלטת מן הקהילה והדת, המרת הדת או בחלק גדול מהמקרים, בנישואי התערובת.
תבחין נפוץ להתבוללות הוא בנישואי תערובת. לפי קריטריון זה, נכון לשנת 2010, 55% מיהדות ארצות הברית, 75% מיהדות מדינות ברית המועצות לשעבר, ובכללם 80% מיהדות רוסיה הם מתבוללים.[6][7]
בפועל, מרבית הילדים שגדלים במשפחות מעורבות מחוץ למדינת ישראל, לא מוגדרים על ידי הוריהם כיהודים. פרופסור סרג'ו דלה-פרגולה טוען כי "בשנות ה-90 התחברו לצד היהודי פחות מ-20% מהילדים שנולדו בנישואי תערובת, גם בארצות הברית וגם ברוסיה. הנתונים האלה נוגעים לזהות הילדים על פי הצהרת ההורים".[8]
פרופסור גור אלרואי טען בשנת 2016, כי בארצות הברית רק "שליש מהילדים של זוגות מעורבים גדלים בבית יהודי. הולכים לסאנדיי סקול, למחנה קיץ יהודי, הולכים לבית כנסת ומציינים את החגים היהודיים".[9]
התבוללות במדינת ישראל
שיעור ההתבוללות במדינת ישראל, שבה רוב יהודי, נמוך לאין ערוך משיעור ההתבוללות בחו"ל, כנראה בגלל המבנה הדמוגרפי והחברתי, וחוקי אישות. תופעת נישואים בין יהודים לבני דת אחרת קיימת גם בה ואלה עשויים להביא לטמיעת בן הזוג היהודי בחברה שאינה יהודית, בין אם באופן של הגירתו למדינה אחרת, ובין אם באופן של הצטרפותו לחברת בן הזוג שאינו יהודי. בנוסף, קיימת בה במידה הרבה יותר גדולה,[10] תופעה הפוכה, של טמיעת גויים בחברת הרוב היהודית, הנישאים ליהודיות וצאצאיהם יהודים. תופעה זו מתרחשת במיוחד במקרים של זוגות מעורבים בין יהודים לערבים בישראל. בנוסף, קיימת תופעה שזכתה לכינוי "התבוללות ישראלית" או "גיור סוציולוגי" - אימוץ הגדרה עצמית וסביבתית יהודית, ללא גיור דתי או רישום יהדות במרשם האוכלוסין. פרופ' אשר כהן, שטבע את המושג, כתב כי הלחץ החברתי הנובע מכך שהרוב המכריע בחברה היהודית רואה בהיותו של הגיור האורתודוקסי שער הכניסה היחיד אליה מבטיח פנייה של אנשים מקרב משפחות העולים לארץ להמרת דת, וקרא לרבנים לגלות גמישות מרבית על מנת למנוע חיכוך בעתיד.
בתלות בשאלה מיהו יהודי, הוערך שנישואים בין-דתיים בישראל מגיעים לשיעור של 5% מהנישואים שבהם אחד מבני הזוג הוא יהודי.[11]
