מנחם אוסישקין

המונח "אוסישקין" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו אוסישקין (פירושונים).
מנחם אוסישקין
מנחם אוסישקין
לידה 14 באוגוסט 1863
דוברובנה, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באוקטובר 1941 (בגיל 78)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מערת ניקנור עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה הטכנית ע"ש באומן במוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה חובבי ציון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקיןרוסית: Авраа́м Мена́хем Мендл Усы́шкин;‏ 14 באוגוסט 18632 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.

תולדות חייו ופועלו

אוסישקין באיסטנבול, 1919

אברהם מנחם-מנדל אוסישקין נולד בשנת 1863 בעיירה הקטנה דוברובנה שברוסיה הלבנהתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית). הוריו היו משה צבי הירש אוסישקין ו-רמיזה ברלין, במקור המשפחה מויטבסק, בלארוס. משפחה חב"דית אשר הייתה מקורבת לרבנים שניאור זלמן מלאדי וכן להנצי"ב. בילדותו עברה משפחתו למוסקבה, סבו שעל שמו נקרא היה מנחם מנדל אוסישקין אשר נולד סביבות 1789 ושם סבתו היה רחל.

עוד בצעירותו הרבה לעסוק בשאלת הזהות היהודית-לאומית וכשנחשף לספרות התחייה הלאומית ואף ייסד אגודה של עלייה לארץ ישראל שהתאחדה עם תנועת ביל"ו והיה מוכן לעזוב מיד ולעלות לא"י. באספת היסוד של ביל"ו דנו בשאלת המשטר שאמור להיות במדינה העתידה לקום, ובניגוד לדעת כל החברים ה"מתקדמים" שחלמו על משטר רפובליקני, נאור ומתקדם, אוסישקין דרש שהמשטר יהיה מלוכני כבימי קדם. עקב כך נפסלה מועמדותו לעלות כ"חלוץ" והוא לא הוכנס לרשימת העולים הראשונים ונאלץ להסתפק בעבודה למען ארץ-ישראל ברוסיה.[1]

בקיץ 1882 סיים את בית-הספר הריאלי והחל ללמוד בבית הספר הטכני הגבוה במוסקבה, ועד מהרה יסד בה אגודת סטודנטים יהודים לעבודה תרבותית, בה הרצה את הרצאתו הראשונה - על מרד המכבים. וכשנוסדה ב-1884 אגודת הסטודנטים "בני ציון" היה אוסישקין מראשי פעיליה והשתתף בועידת קטוביץ של "חובבי ציון". בהמשך, הוא היה מראשי התאחדות כל אגודות חובבי ציון באזור מוסקבה.[1]

בשנת 1885 נבחר אוסישקין למזכיר "חובבי ציון" במוסקבה ושימש כמזכיר הנשיאות בוועידת חובבי ציון ב-1887 בדרוסקאניק. באותה שנה החל להביע את דעותיו על הרעיון והמעשה הציוני, במאמרים ב"המליץ", ב"אוטו-אמנציפציה" של נתן בירנבוים וב"ציון" של במבוס ולווה בברלין. ב-1889 סיים את לימודיו והוסמך למהנדס. ב-28 פברואר 1889 נוסדה אגודת-הסתרים "בני משה" של אחד העם, שנטלה על עצמה להכשיר את העם מבחינה רוחנית, לקראת תקומתו. אוסישקין, המהנדס הפרגמטי תהה אם זו העת לעסוק בכך, כאשר כל הכוחות נחוצים לעבודה מעשית בארץ-ישראל, אך לבסוף הצטרף גם הוא ובוועידת "חובבי ציון" שהתקיימה באודיסה, הוא השתתף כחבר "בני משה".[1]

בשנת 1891 עבר לפלך יקטרינוסלב שברוסיה. הוא התוודע בווינה לבנימין זאב הרצל והתרשם מספרו מדינת היהודים. בקונגרס הציוני הראשון ב-1897 נבחר להיות "מזכיר לעברית" והשתתף בוויכוח על נוסח תוכנית בזל. בקונגרסים הבאים היה לחבר הוועד הפועל הציוני, פעל רבות למען החדרת השפה העברית, והתמנה למורשה הציוני של כל רוסיה הדרומית.

בשנת 1896 לפאריס הוא נסע כשליח של ועד חובבי ציון ברוסיה "להשתדל" אצל הבארון בנימין (אדמונד) רוטשילד כדי שיתמוך כספית במושבה באר טוביה, שנוסדה על ידי חובבי ציון ולא הצליחה להתבסס כראוי. בפאריס התודע אל הפעיל הציוני ד"ר מקס נורדאו, וכשחזר, דרך וינה נפגש עם הרצל. בקונגרס הציוני הראשון בבזל, כבר היו השלושה "ידידים ותיקים" והוא נבחר כחבר הנשיאות. בקונגרס השני, ב-1898 נבחר כמנהל הפעילות בכל אזור יקאטרינוסלב, ובמשך הזמן היה לראש ציוני רוסיה ולאחד מראשי הציונות העולמית. הוא השתתף כציר בכל הקונגרסים והוועידות של ההסתדרות הציונית העולמית (חוץ מהקונגרס הששי) וברובם היה חבר הנשיאות. בשנת 1900 אוסישקין נסע שוב להיפגש עם הברון והפעם, כדי לתבוע את שחרור המושבות בארץ מעול שלטון הפקידות.[1]

בשנת 1902 נבחר, באספה הכללית של חובבי ציון שהתקיימה באודסה, להיות ראש הוועד שיעסוק ברכישת קרקעות בארץ ישראל ומכירתן לאנשים פרטיים (בהמשך חברת גאולה שנוסדה למטרה זו בשנת 1904).

אוסישקין (משמאל) במשלחת ציונית לארצות הברית ב-1921, עם חיים ויצמן ואלברט איינשטיין
הנציב העליון ארתור ווקופ ומנחם אוסישקין
ב-1928 בגניגר - הנציב העליון לורד הרברט פלומר, סר אלפרד מונד ומנחם אוסישקין

כאשר התפרסמה תוכנית אוגנדה ביוזמתו של הרצל, עמד אוסישקין בראש מתנגדיה, נאבק כדי לסכלה ואף האשים את הרצל בבגידה בציונות והכריז עליו מלחמה גלויה. הוא וויתר מראש על השתתפות בקונגרס הששי, ובמקום זה נסע בראש משלחת של חובבי ציון לארץ-ישראל, כדי להבליט את מעמדה היחיד של הארץ בחיי העם ובשאיפותיו ההיסטוריות. ביום פתיחת הקונגרס בבזל, אוסישקין כינס בזיכרון יעקב, את "הכנסייה הראשונה של יהודי ארץ-ישראל", שהניחה את היסוד ל"הסתדרות הכללית ליהודי ארץ-ישראל". במסגרת ה"כנסייה" אוסישקין הביא להחלטה חלוצית על זכותן השווה של נשים לבחור ולהיבחר, זו הפעם הראשונה בגוף יהודי כלשהו. אמירתו הנוקבת מול הגופים הדתיים אורתודוקסיים שהתנגדו לכך " הבחירות - או שתהיינה בהשתתפות האשה, או שלא תהיינה כלל."[2] בנוסף, גם תוכניתו לאגד את המורים לגוף אחד (מיד אחרי כינוס "הכנסייה") עלתה יפה: הוקמה "אגודת המורים העבריים בארץ ישראל", שהפכה מאוחר יותר להסתדרות המורים.[1]

קריאתו להתיישבות יהודית בארץ ישראל בלבד התקבלה לבסוף בקונגרס הציוני העולמי השביעי ב-1905. בתקופה זו פרסם את חיבורו החשוב "הפרוגרמה שלנו". חיבור זה תרם להתעוררות לפעולה מעשית ולהתיישבות בארץ, ובו הונחו היסודות לזרם הציונות הסינתטית, שעיקרה שילוב בין פעילות מעשית לפעילות מדינית כדי להגשים את הציונות בארץ-ישראל.

ב-1913 אוסישקין ביקר בארץ ואחד העקרונות שהעלה על נס הוא "לשון העברית באוניברסיטה עברית". מאז, הוא פעל לייסוד האוניברסיטה העברית בירושלים ואף רכש, בכספי הקרן הקיימת, את הקרקע לבניית האוניברסיטה על הר הצופים.

כשפרצה בארץ-ישראל מלחמת השפות הוא היה מראשי הלוחמים במגמה ללמד בטכניון בגרמנית.[1]

מ-1906 עד 1919 עמד בראש הוועד האודסאי ובתפקיד זה אף ביקר בארץ ישראל ימים ספורים טרם מלחמת העולם הראשונה.[3]

משנת 1918 עמד בראש ועד הצירים, שנבחר כדי לארגן את היישוב בארץ מצד אחד, וכדי לקשר בינו לבין השלטון הבריטי מצד שני. אוסישקין היה בעל השפעה בייסוד אספת הנבחרים והוועד הלאומי ופעל רבות למען החדרת השפה העברית כלשון לאומית רשמית. יחד עם חיים ויצמן פעל להקמת האוניברסיטה העברית.

בפברואר 1919 ייצג את התנועה הציונית בועידת ורסאי בפריז, שם נשא נאום בעברית שעורר הד רב, בו קרא להקמת מדינה יהודית. באותה שנה עלה לארץ ישראל.

ביוני 1920, בקבלת פנים רשמית לנציב העליון הרברט סמואל, סירב אוסישקין ללחוץ את ידו של המופתי של ירושלים, כאמל אל-חוסייני, ויצר בכך תקרית דיפלומטית שהוזכרה לימים כמה פעמים מפיו של אמין אל-חוסייני. אוסישקין הסביר את סירובו לגד פרומקין בנימוק "איך יכולתי להושיט ידי לשלום לראש הדת שבניה אנסו בנות ישראל".[4] בקונגרס הציוני ה-13 בשנת 1923 לא נבחר עוד לראש הוועד הפועל הציוני, עקב חילוקי דעות עם חיים ויצמן, ותחת זאת נתמנה ליו"ר הקרן הקיימת לישראל. בתפקידו כראש הקרן (שבו כיהן עד יום מותו ב-1941), נקנו על ידי חברת הכשרת היישוב קרקעות רבות עבור הקק"ל ויוערו יערות; גולת הכותרת הייתה גאולת קרקעות עמק יזרעאל. במסגרת תפקידו פעל רבות נגד חוקי המנדט שהגבילו רכישת אדמות. אוסישקין היה פעיל ביותר גם בקונגרסים הציוניים: ב-1935 נבחר לנשיא הוועד הפועל הציוני וב-1936 נאבק נגד תוכנית החלוקה של ועדת פיל. מאימרותיו: "בשנאה מהרסים עולמות, באהבה בונים עולמות".[5]

משפחתו

אוסישקין נישא לאסתר ממשפחת פאליי בשנת 1891. בתו רחל נישאה ב-1923 בירושלים לשמעון פריץ בודנהיימר, בנו של מקס בודנהיימר. בנו, שמואל אוסישקין היה חבר בית הדין של הקונגרס הציוני, וחבר המרכז העולמי של ברית הציונים הכלליים,[6] נישא לאלזה, בנם הוא הארכאולוג דוד אוסישקין.[7]

הנצחה

קבר אוסישקין במערת ניקנור שבהר הצופים בירושלים

ב-1941 נפטר ונקבר לבקשתו על הר הצופים במערת ניקנור הנמצאת במתחם הגן הבוטני הלאומי, אותה קיווה להפוך לפנתיאון לאומי של גדולי האומה. המתחם נמצא באוניברסיטה העברית בהר הצופים. אוסישקין דאג להעלות לשם את עצמותיו של פינסקר מאודסה אך תוכניתו לא התממשה מעבר לכך והם היחידים שנקברו שם. לאחר קום המדינה הוקמה חלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים, בין השאר מכיוון שהר הצופים היה מובלעת בשטח הירדני בירושלים המזרחית עד איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים.

שלט בירושלים, ברחוב אוסישקין, בית 23

אוסישקין זכה להנצחה עוד בחייו: לכבוד יום הולדתו ה-70 החליט ועד שכונת רחביה בירושלים להסב על שמו את רחוב קרן קיימת לישראל בו הוא התגורר.[8] בעקבות כך, רח' שמואל הנגיד שונה לרחוב קרן קיימת לישראל, ושמו של שמואל הנגיד הונצח ברחוב סמוך.[9] ישנה גרסה נוספת שהשתרשה, לפיה שמו הקודם של רח' אוסישקין היה יהודה הלוי.[10] עם זאת, המקורות ההיסטוריים אינם תומכים בגרסה זו, ובפרט מראים שיהודה הלוי היה שמו הקודם של גן הכוזרי.[11] רחוב "מנחם (אוסישקין)" הופיע כבר במפות מסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 של שכונת הדר הכרמל בחיפה.

עוד בחייו נקרא הקיבוץ כפר מנחם על שמו.

לאחר מותו הונצח שמו ברחובות הערים הבאות: תל אביב, רמת השרון, ראשון לציון, פתח תקווה, הרצליה, בני ברק, נתניה, חולון, ורחובות.

נקראו על שמו גם מוסדות רבים בכל רחבי ישראל, וביניהם: מוזיאון בית אוסישקין על יד קיבוץ דן, ובתי ספר ע"ש מנחם אוסישקין בערים: נתניה, רמת השרון, כפר סבא, תל אביב ונהריה. האודיטוריום הגדול בבנייני האומה נקרא על שמו, אולם אוסישקין.

ב-26 בדצמבר 1978, הנפיק דאר ישראל סדרה שנייה של 3 בולי דאר על הנושא "דיוקני אישים מן ההיסטוריה המודרנית"; בסדרה זו הוקדש בול לזכרו של אוסישקין שעליו מופיע דיוקנו. האמן צבי נרקיס עיצב את הבול.[12]

מצודות אוסישקין

ערך מורחב – מצודות אוסישקין

קבוצת היישובים באצבע הגליל המכונה על שמו עוד בחייו ועל פי דרישתו.

יום "קול האדמה"

כנס "קול האדמה" החמישי בתש"ז, 7 באוקטובר 1946, הר הצופים

ביום השלושים למותו הביאו נציגי היישובים שישבו על אדמותיה של קרן קיימת רגבי עפר ממקומותיהם והניחו אותם על קברו לסמל ארבעים שנות עבודה של אוסישקין בגאולת הארץ, כשכל רגב מייצג מאות דונמים של אדמה שבזכותו של האיש חזרו לחיקו של העם היהודי.[13] את זכרו החלה קרן קיימת לציין בכנסים (שהתקיימו בשנות הארבעים) ביום מותו, י"ב בתשרי, שנקבע ליום "קול האדמה" על שם אחד מספריו – יום שבו יזכירו אנשי הקרן ואנשי רוח את החשיבות של גאולת הקרקע ברוח מפעלו של "איש הברזל".[14] בכינוס השנתי השישי בשנת 1947 הונהג טקס חלוקת "דגל ההתנחלות" ליישובים החדשים שנוסדו. צבעו חום בהיר, כצבע האדמה, ורקום עליו מגן דוד משובץ שבעה כוכבים וגור אריה יהודה. "והתנחלתם את הארץ" סיסמת הדגל העתיד לנדוד מיישוב חדש לאחיו החדש ממנו.[15]

מוזיאון בית אוסישקין

ערך מורחב – מוזיאון בית אוסישקין

מוזיאון להיסטוריה ולטבע בקיבוץ דן שבצפון עמק החולה. הוא מחולק לשני אגפים עיקריים: זואולוגי, וארכאולוגי/היסטורי. המוזיאון הוקם על מנת להציג בו את הנוף הייחודי ועולם החי שאפיינו את עמק החולה טרם ייבוש החולה והביצות.

פרס אוסישקין

ערך מורחב – פרס אוסישקין

הקרן הקיימת קבעה פרס ספרותי לזכרו שניתן בעבר, פרס אוסישקין.

אולם אוסישקין

ערך מורחב – אולם אוסישקין

אולם הכדורסל ההיסטורי של הפועל תל אביב ברחוב אוסישקין נקרא באופן בלתי רשמי על שמו של אוסישקין. אחרי שהאולם נהרס ב-2007, הוקם מועדון כדורסל חדש - "הפועל אוסישקין תל אביב" כקבוצת אוהדים, שבשנת 2010 התאחדה עם הפועל תל אביב.

מפרסומיו, חיבוריו וספריו

מנחם אוסישקין, 1890
  • גאולת הקרקע לאור הגאות הכלכלית בארץ , ירושלים: הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל, תרצ"ג-1933.
  • דברים אחרונים, מבוא מאת א. ציוני (יצחק וילקנסקי) וולקני, ירושלים: הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל, תש"ז-1947.
  • קול האדמה, פרקי מחשבות וזכרונות, תל אביב: ידיעות אחרונות, תש"ח-1948.
  • הפרוגרמה הציונית שלנו, ורשה: ציוני ארץ-ישראל, תרס"ה-1905.
  • ספר אוסישקין (ליובל השבעים שלו), ירושלים: הוועד להוצאת הספר, תרצ"ד-1934.
  • מנחם אוסישקין: מנהיג העם, מבשר התחיה, איש ירושלים, גואל הקרקע – מדבריו, במלאת שנה לפטירתו (י"ב בתשרי תש"ג), ירושלים: הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל, תש"ג-1943.
  • והנה אלה מצפון ומים, ירושלים: הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל, תש"א-1941.
  • דברים בעיתם, אסופת מאמרים, הוצאת "כנרת", אודסה: תרע"ח-1918.
  • דער ערפאלג פון דער יודישער קאלאניזאציע אין ארץ ישראל, אדעססא 1907.

לקריאה נוספת

בקונגרס ה-12 בקארלסבאד, 1921
אוסישקין, איור של הרמן שטרוק

ספרים

  • שלום שווארץ, אוסישקין באגרותיו: ממוסקבה ועד ירושלים, ירושלים: ראובן מס, תש"י-1949. (הספר בקטלוג ULI)
  • יוסף ויץ, אוסישקין – שרטוטים לדיוקנו, ירושלים: תשכ"ב-1962.
  • יוסף גולדשטיין, אוסישקין – ביוגרפיה, ירושלים: מאגנס, תשס"א-2001.
  • שוש סיטון, חינוך ברוח המולדת - התכנית החינוכית של מועצת המורים למען הקק"ל (1953-1925), עמ' 11–78, בתוך דור לדור - קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, כרך י"ד, ה'תשנ"ט, 1998, אוניברסיטת תל אביב

מאמרים

  • נורית גוברין, על שלושה ועל רביעי: "ארבעה שומרים" מאת מנחם אוסישקין, בתוך עיתון 77, 56, תשמ"ד-1984.
  • מזכרונות מנחם אוסישקין, בתוך: אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, כרך ב'. פרק סה: "בליל פסח בירושלים עם אחד העם" (1891), עמ' 695–698; פרק עה: "שעות כושר שהוחמצו" (1903), עמ' 772–773.
  • יוסי כץ, המפנה ביחסם של אוסישקין וחובבי ציון לפיתוח ירושלים ולהקמת האוניברסיטה העברית לפני מלחמת העולם הראשונה , בתוך: "ירושלים בתודעה ובעשיה הציונית", תשמ"ט-1989.
  • מתתיהו מינץ, בורוכוב ואוסישקין בעת פולמוס אוגאנדה, בתוך: "אסופות", מס' 12, תשכ"ח-1968
  • חיים ראובן רבינוביץ, מ.מ. אוסישקין ויחסו לדת, בתוך: "שנה בשנה", תשל"ב-1972.
  • יאיר שפירא, שרוצה להיקבר שם אצל פינסקר: אתגרי צוואתו וקבורתו של מנחם מנדל אוסישקין, בתוך: עת־מול, 233, 2014, עמ׳ 19–22.
  • יאיר שפירא, מערת ניקנור בהר הצופים: הפנתאון שקדם להר הרצל, בתוך: ארץ-ישראל, כרך כ"ח, 2007, עמ׳ 454–462.
  • דותן גורן, זכר איש הברזל בעיר אבן ושמיים: הנצחת אוסישקין בירושלים – מהעיר העתיקה לבנייני האומה", עת־מול, 233 (מרץ 2014), עמ' 23–26.
  • דותן גורן, נמצא במותו נפרד מעמו: ביקורים בקבר אוסישקין בתקופת ירושלים החצויה, עת־מול, 241 (יולי 2015), עמ' 30–33.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 י.ק, אוסישקין אברהם מנחם (מנדל), האנציקלופדיה העברית שני אוסטרליץ-איסטיס, הוצאת ספרת פועלים, 1988, עמ' 31-36
  2. ^ דוד סמילנסקי, עם בני דורי, תל אביב: ידידים, תש"ב, עמ' 43
  3. ^ פרק "עבודתי בגימנסיה" של יצחק יעקבי אצל העורך ח. מרחביה, "הגמנסיה העברית בירושלים - ספר היובל: תרס"ט - תשי"ט", ירושלים תשכ"ב, עמ' 30
  4. ^ גד פרומקין, דרך שופט בירושלים, עמוד 224; התקרית והשלכותיה נדונות אצל אילן פפה, אצולת הארץ: משפחת אל-חוסייני, עמודים 229–230
  5. ^ פרופ'אדיר כהן, "ספר הציטטות הגדול", הוצאת כנרת, 1966, עמוד 527
  6. ^ ראו עליו עוד: 'אוסישקין, שמואל', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 33.
  7. ^ תולדות משפחת אוסישקין
  8. ^ דואר היום, 29 בינואר 1934, עמ' 4
  9. ^ לדיון מקיף ומקורות נוספים ראו דותן גורן, אביר משוררי ציון מול "איש הברזל", עת־מול, 247 (אוגוסט 2016) עמ' 23–26, וכן הרצאתו של דותן גורן, זיכרון אוסישקין במרחב ובנוף, יוני 2015 (הדיון ברחוב אוסישקין מתחיל בדקה 18:50). מאמר מסכם מופיע בבלוג הספרייה הלאומית - שיר אהרון ברם, מי העלים את רבי יהודה הלוי משכונת רחביה בירושלים?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 14.09.2021
  10. ^ אנשיל פפר, האם אוסישקין ייפול שנית, גם בבירה?, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2007
  11. ^ השם "שדרות יהודה הלוי" ניתן לשדרות שבין רחוב רח' בן-גבירול לרח' אבן-עזרא ברחביה, ראו דואר היום, 23 במרץ 1926, עמ' 4. השם הוחלף ל"גן הכוזרי" ב-1962, ראו דותן גורן, אביר משוררי ציון מול "איש הברזל", עת־מול, 247 (אוגוסט 2016) עמ' 23–26. ראו גם תגובה למאמר של אנשיל פפר: תום שגב, מה רוצים ממנחם אוסישקין, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2007
  12. ^ התאחדות בולאי ישראל, קטלוג בולי ישראל
  13. ^ באתר קק"ל
  14. ^ כינוס "קול האדמה", באמפיתיאטרון הר הצופים י"ב תשרי 1947, סרטונים בארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
  15. ^ ברכה חבס, 'במעגל הימים', דבר לילדים, 2 באוקטובר 1947


Read other articles:

  لمعانٍ أخرى، طالع يان سكوت (توضيح). هذه المقالة يتيمة إذ تصل إليها مقالات أخرى قليلة جدًا. فضلًا، ساعد بإضافة وصلة إليها في مقالات متعلقة بها. (يوليو 2019) يان سكوت   معلومات شخصية الميلاد 12 أكتوبر 1933  الوفاة 24 يناير 2001 (67 سنة)   مورنيغتون  [لغات أخرى]‏  مواط

 

331-ша піхотна дивізія (Третій Рейх)331. Infanterie-Division Емблема 331-ї піхотної дивізії ВермахтуНа службі 15 грудня 1941 — 30 вересня 1944Країна  Третій РейхНалежність  ВермахтВид  Сухопутні військаТип піхотаЧисельність піхотна дивізіяУ складі Див. КомандуванняГарнізон/Шт

 

Château de la Forge, drie eeuwen de residentie van de staalindustriëlen Jacquier de Rosée De Jacquier de Rosée is een geslacht waarvan leden sinds 1816 tot de Belgische adel behoren. Geschiedenis De eerste ijzerertswinning in Anthée gebeurde al in de Romeinse tijd. Vanaf minstens de vijftiende eeuw was een familie Godart ermee bezig. In 1646 trouwde Catherine Godart met Laurent Jacquis, en van toen af werden de industriële installaties in Anthée geleid door de familie Jacquis, weldra J...

Володимир Миколайович Можаровський Народження 17 вересня 1952(1952-09-17) (71 рік)Бовсуни, Лугинський район, Житомирська область, Українська РСР, СРСРКраїна  УкраїнаВид збройних сил СВ ЗС УкраїниЗвання  Генерал-полковникКомандування Об'єднане оперативне командування Збро...

 

Upcoming multi-sport event Games of the XXXVI OlympiadSummer← Brisbane 2032TBD 2040 → Winter← TBD 2034TBD 2038 → 2036 Summer Paralympics The 2036 Summer Olympics, officially known as the Games of the XXXVI Olympiad, is a forthcoming international multi-sport event. Bidding process The new IOC bidding process was approved at the 134th IOC Session on 24 June 2019 in Lausanne, Switzerland. The key proposals, driven by the relevant recommendations from ...

 

1994 family comedy film by Penelope Spheeris The Little RascalsTheatrical release posterDirected byPenelope SpheerisScreenplay byPaul GuayStephen MazurPenelope SpheerisStory byPaul GuayStephen MazurPenelope SpheerisMike ScottRobert WolterstorffBased onOur Gangby Hal RoachProduced byBill OakesMichael KingGerald R. MolenStarring Travis Tedford Kevin Jamal Woods Jordan Warkol Zachary Mabry Ross Elliot Bagley Courtland Mead Sam Saletta Blake Jeremy Collins Blake McIver Ewing Juliette Brewer Heath...

British television detective series (1989–2013) Agatha Christie's PoirotGenreCrime dramaBased onHercule Poirot storiesby Agatha ChristieScreenplay byClive Exton and othersStarringDavid SuchetComposersChristopher Gunning (series 1–9)Stephen McKeon (series 10–11)Christian Henson (series 12–13)Country of originUnited KingdomOriginal languageEnglishNo. of series13No. of episodes70 (list of episodes)ProductionProducersBrian Eastman and othersRunning time 36 x ~50 minutes 34 x ~89–102 min...

 

Victoria Municipality is a municipality located in the Mexican state of Tamaulipas. Its municipal seat is Ciudad Victoria. Municipal presidents Municipal president Term Political party Notes Antonio Govela[1] 1848 Manuel Castillo 1853 Cipriano Rangel 1878 Antonio Fernández 1884 Ignacio Martínez 1885 Ascensión Gil 1888 Antonio Fernández 1889 Francisco Hernández 1890 Antonio Fernández 1891 Francisco Terán 1892 Manuel J. Solórzano 1893–1894 N/A 1895 Francisco Terán 1896 Juan T...

 

Guling 牯岭镇Kota prajaKota praja sanggraloka Guling di Distrik LianxiKoordinat: 29°34′13″N 115°58′36″E / 29.57028°N 115.97667°E / 29.57028; 115.97667Koordinat: 29°34′13″N 115°58′36″E / 29.57028°N 115.97667°E / 29.57028; 115.97667NegaraTiongkokLokasiGunung Lu, JiujiangPendiriEdward Selby Little (李德立)]], Dr. Edgerton Haskell Hart dan tiga orang lainnyaZona waktuUTC+8 (Waktu Standar Tiongkok) Guling (Hanzi: 牯...

Egyptian Intelligence director Khaled FawzyDirector of the General Intelligence DirectorateIn office21 December 2014[1] – 28 June 2018[2]PresidentAbdel Fattah el-SisiPreceded byMohamed FareedSucceeded byAbbas Kamel[3] Personal detailsBorn1957NationalityEgyptianMilitary serviceAllegiance EgyptBranch/serviceEgyptian ArmyRank Major GeneralBattles/warsGulf War Major General Khaled Fawzy (In Arabic: خالد فوزي; b. 1957) is a former Director of the Egy...

 

For other coronation manuscripts, see Coronation Gospels. Coronation Evangeliar cover by Hans von Reutlingen, c. 1500 The Vienna Coronation Gospels, also known simply as the Coronation Gospels (German: Krönungsevangeliar), is a late 8th century illuminated gospel book produced at the court of Charlemagne in Aachen.[1] It was used by the future emperor at his coronation on Christmas Day 800, when he placed three fingers of his right hand on the first page of the Gospel of Saint John a...

 

2009 single by ArashiEverythingSingle by Arashifrom the album Boku no Miteiru Fūkei B-sideSeasonReleasedJuly 1, 2009 (2009-07-01)Recorded2009GenrePopLabelJ StormSongwriter(s)100+Shingo AsariArashi singles chronology Ashita no Kioku/Crazy Moon (Kimi wa Muteki) (2009) Everything (2009) My Girl (2009) Everything is a song recorded by Japanese pop boy band Arashi. It was released on July 1, 2009 through their record label J Storm. Everything was used as the theme song for the au b...

Civil parish in Cornwall, England St Crida, the parish church of Grampound With Creed Grampound with Creed (Cornish: Ponsmeur a'byth Sen Krida) is a civil parish in Cornwall, England, United Kingdom. The two major settlements in the parish are the ancient town of Grampound and the smaller village of Creed (Cornish: Krida). The larger settlement, Grampound, is situated approximately six miles (10 km) west of St Austell at grid reference SW 935 483, and Creed is one mile (1.6 km) sout...

 

Ancient Greek methods of consulting their gods Part of a series onAnthropology of religionSite of the Temple of Apollo at Delphi, where the Pythia sitting on a tripod through which gas was seeping made utterances rendered into theopropia by the priests. Basic concepts Afterlife Animism Augury Communitas Comparative religion Divination Divine language Evolutionary origin of religion Fetishism Great Spirit Henotheism Initiation Liminality Magic (supernatural) Mana Monotheism Nympholepsy Oracle ...

 

International sporting eventMen's 200 metre butterfly at the 1955 Pan American GamesVenue-DatesMarch 25 (preliminaries and finals)Medalists Eulalio Ríos  Mexico Walter Ocampo  Mexico William Yorzyk  United States«- 1959» The men's 200 metre butterfly competition of the swimming events at the 1955 Pan American Games took place on 25 March.[1][2] It was the first appearance of this event in the Pan American Games.[3][4&...

Hindu dynasty of Bengal region, ruled 10th to 12th century Sena Empire1070 CE–1230 CE Coat of Arms of Sena dynasty during Laxmana Sena's reignCopperplate (left) and digitalised (right) Map of the Sena Empire.[1]CapitalGauda, Bikrampur, Nabadwip, Lakhnauti, Chandrabhoga Gadhi, Balirajgarh, VijaynagarCommon languagesSanskrit, BengaliReligion HinduismGovernmentMonarchyMaharaja (King) • 1070–1095 CE Samanta Sena• 1095–1096 CE Hemanta Sena• 1096–1159 ...

 

هذه المقالة بحاجة لصندوق معلومات. فضلًا ساعد في تحسين هذه المقالة بإضافة صندوق معلومات مخصص إليها. جزء من سلسلة مقالات حولالحوكمة النماذج سيئة [الإنجليزية]‏ تعاونية رشيدة متعددة الأطراف [الإنجليزية]‏ مفتوحة المصدر خاصة ذاتية حسب المستوى محلية عالمية حسب الاختص...

 

1991 single by Ozzy Osbourne Mama, I'm Coming HomeSingle by Ozzy Osbournefrom the album No More Tears B-sideDon't Blame MeReleased18 November 1991 (UK)[1]February 1992 (1992-02) (US)Recorded1991Genre Heavy metal[2] hard rock[3] Length4:11LabelEpicSongwriter(s)Lemmy KilmisterOzzy OsbourneZakk Wylde[3][4]Producer(s) John Purdell Duane Baron Ozzy Osbourne singles chronology Road to Nowhere (1991) Mama, I'm Coming Home (1991) Mr. Tinkertrain (1991...

Neighborhood in Jerusalem, Israel For the elite academic program affiliated with the Israel Defense Forces, see Talpiot program. Kanyon Hadar shopping mall on Pierre Koenig Street in Talpiot Talpiot (Hebrew: תלפיות, literally 'turrets' or 'magnificently built') is an Israeli neighborhood in southeastern Jerusalem, established in 1922 by Zionist pioneers. It was built as a garden suburb on land purchased by the Tel Aviv-based Palestine Land Development Company and other Jewish building s...

 

This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Championship Manager 4 – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (September 2017) (Learn how and when to remove this template message) 2003 video gameChampionship Manager 4Developer(s)Sports InteractivePublisher(s)Eidos InteractivePlatform(s)Windows, Mac OS...

 

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!