לצד לימודיו התורניים עסק גם במסחר, ותמך ביתומים ואלמנות. בהמשך התמנה לגזבר הצדקה וגבה כספי צדקה עבור עניים ותלמידי חכמים בעיר צפרו ובערים נוספות.
בימיו היו בעיר שני תנורים מרכזיים לאפיית לחם ששמשו את כלל הציבור, ונודע לו כי צעירים ערבים מטרידים את בנות היהודים המגיעות לאפות את פתם, ולפיכך פעל כדי להקים תנור נוסף בתוך המלאח בצפרו.
בשנת 1790 התמנה מולאי יזיד לשליט מחוז פאס, החריב את בתי הכנסת וגירש את יהודי העיר ממנה. בעקבות כך פעל הרב אביטבול כדי לקלוט את יהודי פאס בעיר צפרו ולסייע להם.
בשנת 1792 שלח אגרת ליהודי דדש במדבר סהרה בה חיזק אותם על אומץ רוחם להילחם בגויים שבאו להרגם (האגרת בכתב ידו נמצאה באוסף הרב יעקב משה טולידאנו).[1]
נולדו לו כמה בנים, המפורסם שבהם הוא רבי עמור אביטבול - אב בית הדין ורבה של צפרו.
