נולד באחת מערי מרוקו, שימש כשליח ציבור באל-קסר אל- כביר, ולאחר זמן עבר לתטואן.
פעילותו הרבנית
באייר ה'ת' (1640) שלח מכתב לרבי שאול סירירו מפאס, בו חיזק את מנהג העיר תטואן בעניין שבועת אלמנה. שימש ברבנות עם רבי אברהם בן זמרא.[1] נכון לשנת ה'ת"ג, כיהן כדיין שני בתטואן בבית דינו של הרב יצחק אבודרהם, הדיין השלישי היה רבי חנניה ארובאס.[2] נודע בפסק דינו המיוחד בדין חזקת ישוב בו הוא חותם ראשון יחד עם רבי חנניה ארובאס.[3] כמו כן ביסס כמה ממנהגי הטריפות של תטואן.[4] נראה שלאחר פטירת רבי יצחק אבודרהם, כיהן כאב בית הדין של העיר.[5] התכתב בענייני הלכה עם רבי יעקב ששפורטש, האחרון החשיבו במיוחד.[6]
פעל כפוסק הלכה עד שנת ה'ת"ה (1645) לפחות. יש המשערים את פטירתו לפני חודש תמוז ה'ת"ו (1646).[9] בפסיקתו ניכר, שלא ראה את עצמו כמחויב לפסקי הרב יוסף קארו[10] נראה שלא היה חריג בזה ביחס לחכמי דורו.[11]
רבני תטואן בתקופה מאוחרת יותר, החשיבו את דמותו וקראו לו בשבחים "מופת הדור והדרו ה"ה החכם השלם החסיד העניו המקובל האלהי מורינו כמוהר"ר יעקב הלוי".[12]
הספר 'בית יעקב'
חיבר ספר שו"ת 'בית יעקב' המצוי בכתב יד.[13] שש מתשובותיו בענייני אורח חיים, ראו אור בקובץ 'מנורה בדרום'.[14]
לקריאה נוספת
ראו: יאיר דלויה, תשלום שו"ת בית יעקב למהר"ר יעקב הלוי, בתוך: 'מנורה בדרום' שבט תשפ"ד עמ' טו-כז.[15]
הערות שוליים
^ראו מלכי רבנן דף יג, א, בערך מו"ה אברהם אבן זמרא: "הרב הנז' שמש ברבנות עם ר' יעקב הלוי ור' חנניה ארובאץ".
^ראו מלכי רבנן דף מא, ב בערך מו"ה חנניה ארובאץ: "עוד ראיתיו חותם במכתב השלוח מטיטואן לחכמי פאס בש' אבקש"ה ליצירה וחותם ראשון הוא מוהר"ר יצחק אבודרהם ואחריו מו"הר יעקב הלוי ואחריו מוהר"ח הנז' ז"ל". וכיוצא בזה כתב שם בדף עו, א, בערך מו"ה יצחק אבודרהם.
^ראו ויאמר יצחק ח"ב סי' קעז; שארית הצאן ח"ב סי' רכג; 'מקבציאל' חלק ל, עמ' קסב חלק חק ומשפט סי' ב.
^ראו ויאמר יצחק ח"א יו"ד סי' מג, שהביא משם מו"ה יעקב הלוי מנהגי טריפות השונים ממנהג פאס, מוזכר פעמיים בתשובה זו. וראו עוד שם בלקוטי דיני שחיטה וטריפות אות נג.
^מכיוון שחתם ראשון על פסק דין המובא בשו"ת 'ויאמר יצחק' ח"א סי' קעז., והחותם ראשון הוא אב בית הדין, וכן נראה ממה שהוסיפו לתאריו את תואר "הכולל", שהוא כינוי לאב בית הדין. עי' למשל בכ"י הספרייה הלאומית של צרפת, פריס, צרפת Ms. hebr. 871 עמ' 214: "החכם השלם הדיין המצוין האלוף הכולל כמה"ר יעקב הלוי זלה"ה".
^ראו דברי תלמידו של ר"י ששפורטש ב'ציצת נובל צבי' ח"ג עמ' 230 א: "כי שמעתי מפי מורי נר"ו והראה לי קונדריסיו ופסקיו שכתב לרבני תיטואן אשר מאריות גברו היום כמו כ"ד שנים, ותשובת הנשר הגדול כמוהר"ר יעקב הלוי ז"ל, ותשובת הארי דבי עילאי כמוהר"ר אברהם בן זמרה ז"ל".
^ראו בתחילת הספר 'שיר ידידות' כ"י ספריית בית המדרש ללימודי יהדות, ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית Ms. 7038 דף ג ע"ב, עמ' 7 בעימוד הדגיטאלי, שם כתב רבי יצחק ארובאש: "אקוד ואשתחוה אפיים וידי פרושות השמים. אל מול פני המנורה הטהורה אוריין ובר אבהן [ה]חכם השלם הדיין המצוין הכולל מורי ורבי ה"ר יעקב הלוי זלה"ה".
^ראו מלכי רבנן בערכו. וכן ראו בקובץ 'קרן בן שמן' עמ' יב כתב: "מהר"ר יעקב הלוי ז"ל... ואפשר שממנו הוא השיר לכבוד שבת המתחיל 'להודות מה טוב כהיום לה' כי שבת היום', ועוד תוכחה שנביא לקמן המתחלת 'יחידה לבית אל לכה'".
^הואיל וישנה תקנה החתומה על ידי חכמי טיטואן הלא הם רבי חנניה ארובאש ורבי אברהם ן' זמרא, ורבי חיים ביבאש, (נדפסה בס' 'נוהג ולך' עמ' לח מהד' תשע"ח בסוף ספר 'מים חיים – מים קדושים') ורבי יעקב הלוי לא נזכר בין מתקני התקנה. והנה רבי יעקב הלוי היה חותם לפני רבי חנניה ארובאש, ובתקנה זו רבי חנניה ארובאש חותם ראשון, ולכן נראה שבזמן זה כבר נפטר רבינו, והתמנה תחתיו רבי חנניה ארובאש. ראו יאיר דלויה, מנורה בדרום שבט תשפ"ד.
^ראו 'תשלום תשובות בית יעקב' בתוך: מנורה בדרום שבט תשפ"ד, סימנים א, ג.
^ראו 'תקנות חכמי פאס' מהד' תשע"ג בחלק 'תשובות חכמי פאס' שרבי יוסף קארו לא מכונה בתואר מרן אלא בתואר 'מהר"י קארו'. ראו שם סי' צה עמ' תתיד, וכן שם סי' עד, עה, עז.
