נולד לאביו רבי יצחק[1] בתטואן. למד אצל רבי חסדאי אלמושנינו.[2] הוכר כחכם לא יאוחר משנת ה'תנ"ט.[3] נשלח יחד עם רבי יוסף ביבאס לפאס בכדי לאסוף תרומות לקהילת תטואן שהוכבד עליהם מסי המלך.[4] בשנת ה'תפ"ח, לאחר פטירת רבו רבי חסדאי אלמושנינו, התמנה לאב בית הדין ורבה של העיר, ותיקן תקנות.[5] בין הדיינים שכיהנו בבית דינו נמנים: רבי שלמה אבודרהם ורבי יעקב אבן מלכא.[6] התכתב בהלכה עם רבי יהודה עייאש,[7] רבי יעקב אבן צור,[8] ורבי יוסף בן סאמון.[9]
בזמנו, מנהג העיר היה שלא לאכול בשר גם ביום ראש חודשאב, רבי מנחם רצה להתיר לאכול בשר בראש חודש, אך למעשה, הדבר לא הסתייע.[10] רבי מנחם נחשב כבקי במנהגי תטואן, ותלמידו רבי יהודה אבודרהם קיבל ממנו את תורת המנהגים.[11]
נפטר בתטואן לפני ניסן ה'תק"ט.[12] בנו המפורסם היה רבי משה, שהגיה את כתבי אביו.
יצירתו
קונטרס הטרפיות - נקרא גם: נר מערבי חלק ב.
דרושים - נדפסו בספר 'נר מערבי' חלק ג. וכן נדפסו בספר 'ויעמידה ליעקב' לרבי יעקב כלפון.
