נולד בפאס לרב שמואל, מפיו התחנך ולמד בצעירותו. בשנת 1875 (ה׳תרל"ה) ביקר בארץ ישראל יחד עם אחיינו הרב שלמה אבן דנאן למשך כחודש. בארץ ישראל ביקרו במקומות הקדושים, ובדרכם חזור עברו דרך אלכסנדריה שבמצרים. בשנת 1879 (ה'תרל"ט) החל לשמש כמורה צדק בפאס, והתפרסם כפוסק בעל שיעור קומה וסברא ישרה.
רבי יוסף בן נאים, בספרו "מלכי רבנן", כותב עליו: "היה משים לילות כימים בלימודו, כל ימיו לא מש מתוך האהל והיה קנאי לבלי חת משום אדם, ואני הכותב למדתי אצלו באיזה ימים ולילות אחדים, לא ישוער ולא יספר יראתו הטהורה זיע"א".