הרב רפאל עובד אבן צור (ג' בשבט ה'תס"ו, 7 בינואר 1706 - ז' באייר ה'תקכ"ט, 3 במאי 1769), היה דיין בפאס במאה השמונה עשרה. בסוף ימיו כיהן כאב בית הדין ורבה של העיר. בנו היחיד של היעב"ץ.
קורותיו
נולד לאביו הדיין רבי יעקב בפאס. הוא היה אחד מתוך ששה עשר ילדיו של רבי יעקב, והיחיד שלא שיכל בחייו. בנו היחיד שממנו נמשכה שושלת רבני אבן צור בפאס (שאר צאצאיו הם מבנותיו). התחתן באלול תפ"ט. בשנת תק"י התמנה לדיין בבית דינו של אביו ורבי שאול אבן דנאן. לצידו כיהנו דייני 'בית דין של חמש' שסמך אביו,[1] והם: רבי אליהו הצרפתי, רבי שאול אבן דנאן (הקדמון), רבי אפרים מונסונייגו ורבי מתתיה סירירו. בית הדין התכתב עם דייני מרוקו מערים שונות, כדוגמת דייני מרקש בראשות רבי יעקב פינטו,[2] וכן דייני מקנס בראשות מהרי"ט והמרבי"ץ.[3] בית הדין דאג לפטור תלמידי חכמים שתורתם אומנותם ממס.[4] מיום פטירת אביו, ניהל את פנקס הכתובות של פאס עד לשנת תקכ"ח.[5] לרבי רפאל עובד היה בית כנסת שלו.[6] היה בקשרי ידידות עם רבי דוד בן חסין ואף השאיל לו ספר תורה שיוכל לקרוא בה בעיר מקנס.[7]
ככל הנראה, בכסלו תקכ"ט, לאחר פטירת רבי שאול (בן יעקב) אבן דנאן, התמנה לאב בית הדין ורבה של פאס במשך חודשים אחדים עד לפטירתו.
נפטר בז' אייר ה'תקכ"ט בפאס. בלוויה הספידו רבי אליהו הצרפתי.[8] לאחר פטירתו, שלחו חכמי תטואן אגרת נחומים לבנו יחידו רבי שלמה שמואל מדייני העיר פאס.[9] לרבי רפאל עובד היו בנות, מהם: סיטי נישאה לרבי יצחק אצאייג, בת נוספת נישאה לרבי עיוש עטייא.
חיבורו
- פסקי דין - מפוזרים בספרי חכמי מרוקו, מהם נדפסו ורובים בכתבי יד.
הערות שוליים
- ^ ראו למשל תקנות חכמי פאס תקנה פז.
- ^ ראו תשובות חכמי מראכש סימן סח.
- ^ דברי מרדכי סימן מט.
- ^ ראו תקנות חכמי פאס מהד' תשע"ג עמ' תנב.
- ^ ע"פ פנקס הכתובות של פאס כת"י ספריית חב"ד 770.
- ^ ראו אדרת אליהו עמ' 30.
- ^ ראו תהלה לדוד חסין מהד' הרב פרופ' משה עמאר, עמ' 10.
- ^ ראו אדרת אליהו עמ' 22.
- ^ ראו מלכי רבנן בערכו של רבי רפאל עובד אבן צור.
