הרב אפרים מונסונייגו (מכונה: "מהרא"ם") (ה'ת"ע, 1710 - סביב ה'תק"ן, 1790) היה מקובל, ודיין בפאס. בהמשך, ראש ישיבה, אב בית הדין, ורבה של תטואן במאה השמונה עשרה.
קורות חייו
נולד לרבי אברהם בפאס שבמרוקו. למד אצל רבי שמואל אלבאז ורב יעקב אבן צור.[1] בשנת ה'תק"י נסמך לרבנות על ידי האחרון, והתמנה לדיין בעיר ב'בית דין של חמש' שמנה חמישה דיינים תלמידי הרב יעקב אבן צור.[2] בשנת ה'תקי"ח עבר לתטואן וכיהן כדיין בבית הדין בראשותו של הרב יעקב אבן מלכא.[3] לאחר שנפטר האחרון, התמנה תחתיו לאב בית הדין בעיר ולרבה של תטואן. חביריו הדיינים היו: רבי שלמה אבודרהם, רבי יהודה קורייאט. בתקופה מאוחרת יותר, הצטרפו הרב מנחם נהון, הרב שם טוב בן וואליד, הרב יהודה אבודרהם והרב יהודה הלוי.[4] כנהוג, בית הדין התכתב עם שאר הדיינים בערי מרוקו, כדוגמת רבי עיוש אלמליח ושאר דייני רבאט,[5] רבי שלמה טולידאנו ודייני מקנס,[6] רבי יצחק חרוש ורבי אברהם פינטו דייני מרקש.[6]
פסיקתו ההלכתית השפיעה על הדיינים במרוקו בכלל, ועל דייני תטואן בפרט.[7]
תלמידיו
רבי אפרים כיהן כראש הישיבה בתטואן. מבין תלמידיו ידועים הרב שם טוב אבן וואליד, הרב מנחם נהון - מדייני העיר.[8] וכן רבי יעקב חיים בן נאיים שהעיד על רבו שהוא 'מקובל אלהי'.[9]
נפטר סביב שנת ה'תק"ן, ונקבר בתטואן.[10]
חיבוריו
- פסקי דין - חלקם נדפסו בשו"ת 'נר מערבי' ובשו"ת 'משפטים צדיקים' ועוד.
- תקנות - תקנות שתיקן מוזכרים בספרי חכמי מרוקו.
הערות שוליים
- ^ ראו: אבני שיש ח"א יו"ד סימן לו.
- ^ ראו למשל פסק דין שלו בבית הדין שבראשות הרב יעקב אבן צור, בשו"ת משפט וצדקה ביעקב ח"א סי' לו.
- ^ ראו: 'עדות ביעקב' דף פ"ח ע"א.
- ^ כפי שעולה משו"ת 'משפטים צדיקים' ו'נר מערבי'.
- ^ ראו: נר מערבי סימנים קכ"ו-קכ"ז.
- ^ 1 2 ראו: אבני שיש (מהד' ראשונה) סימן ל'.
- ^ ראו: 'שבילי משפט' ערך מתנה סעיף נ"ה, ערך שבועה מ"ו. וכן ראו: 'חיי עמרם' אה"ע סימן ט. וכן ראו: 'מן הגנזים' חלק י' עמ' רלד.
- ^ ראו 'מלכי רבנן', ערך הרב שם טוב בן וואליד.
- ^ כפי שהעיד בעצמו בהקדמה לספרו 'זרע יעקב'.
- ^ ראו: מבוא לספר 'נוהג בחכמה' מהד' מ. עמאר, עמ' 58.
