הרב אבא אלבאז |
לידה |
1850 ה'תרי"א צפרו, מרוקו |
---|
פטירה |
1938 (בגיל 88 בערך) ה'תרצ"ח מרוקו |
---|
מקום פעילות |
צפרו, מרוקו |
---|
תקופת הפעילות |
?–1938 |
---|
תחומי עיסוק |
פסיקה ודיינות |
---|
אב |
עמרם אלבז |
---|
תפקידים נוספים |
מורה צדק |
---|
|
הרב אבא אלבאז (20 בספטמבר 1850, י"ד בתשרי ה'תרי"א – 22 בספטמבר 1938, כ"ו באלול ה'תרצ"ח) היה דיין, מורה צדק, אב בית דין ורבה הראשי של העיר צפרו שבמרוקו, ומחבר ספרים.
ביוגרפיה
נולד בצפרו שבמרוקו למסעודה ולרב עמרם אלבאז, בגיל שש התייתם מאביו, ומאז גדל אצל דודו, הרב יקותיאל אלבאז. בחודש אדר של שנת 1864 (ה'תרכ"ד) נישא למסעודה בת דודו שאצלו גדל.
בצעירותו למד בישיבתו של הרב רחמים יוסף אג'ייני, ומשם המשיך לישיבתו של בן דודו, הרב רפאל משה אלבאז למשך 15 שנים. בהמשך למד עם חבורת רבנים, בהם הרב שלום אזולאי, הרב ישועה משה חיים עובדיה והרב רפאל ממאן.
לאחר שהוסמך להוראה ולדיינות על ידי הרב רפאל משה אלבאז בחודש אדר ה'תרנ"ד, החל לשמש כדיין בעיר.
בקיץ של שנת 1919 (ה'תרע"ט) מונה על ידי הממשל המקומי לשמש כממלא מקומו של הרב שלום אזולאי כדיין, ולאחר פטירת האחרון בשנת 1922 (ה'תרפ"ב), מונה לשמש כרבה של העיר כמחליפו.
השיב לתשובות שנשלחו אליו מרחבי מרוקו, ארץ ישראל, רוסיה וארצות הברית, והתכתב עם רבנים שונים, בהם הרב שמואל אפרים טיקטין, שחפץ לברר אודות שורשי מנהגים ספרדיים, והראשון לציון הרב חיים משה אלישר[1].
הלך לעולמו ב-22 בספטמבר 1938 (כ"ו באלול ה'תרצ"ח).
ילדיו היו חנה עזיזה, ורבי יקותיאל מיכאל אלבאז, שנישא לבתו של הרב ישועה שמעון חיים עובדיה, ובנם הוא הרב מאיר אלבז, ראש ישיבת "שבות יהודה". נינו מצד בתו היה הרב יעקב סודרי[1].
בחייו כתב מספר הסכמות לחיבורים שונים.
חיבוריו
- זובחי הזבח - על דיני שחיטה וטריפות
- דין אבא - שו"ת בהלכה
- מילי דאבא - ליקוטים על התורה ומכתבים, יצא לאור לאחר פטירתו בידי נכדו, הרב מאיר אלבאז, ירושלים תש"ם
- נימוקים על השולחן ערוך
- בית האוסף - ליקוטים מדעיים מספרים שונים
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 אביאל חיים חורי, אמר רבי אבא, מגזין תור הזהב של עיתון הדרך, י"ט באלול תשע"ח