צפרו (בערבית: صفرو, בברברית: ⵚⴻⴼⵕⵓ) היא עיר במרכז מרוקו, עשרים ושמונה קילומטרים דרומית-מזרחית לעיר הגדולה פאס, השוכנת למרגלות הרי האטלס התיכונים בקצה עמק הסייס על שתי גדותיו של נחל אגאי[1].
בעבר שכנה בעיר קהילה יהודית חשובה, שבשיאה היוותה קרוב למחצית מתושבי העיר, ובין מנהיגיה נמנו רבנים חשובים. הודות לכך העיר נקראה גם "ירושלים של מרוקו"[3].
העיר מכונה בערבית حديقة المغرب 'הגן של מרוקו', הודות לצמחייה המגוונת ולשפע המים בעיר ובסביבותיה[4].
מאז 1919 מתקיים מדי שנה בעיר פסטיבל הדובדבנים. הפסטיבל מתקיים בחודש יוני, במקביל לסיומה של עונת אסיף הדובדבנים ונמשך שלושה ימים[3].
היסטוריה
העיר צפרו נוסדה בסביבות המאה השביעית לספירה והיא עתיקה יותר מהעיר פאס[4].
השיטפונות בעיר
נחל אגאי, החוצה את העיר במרכזה, מצפונה לדרומה עלה על גדותיו מספר פעמים וגרם לשיטפונות ולאבדות רבות בנפש וברכוש.
ב-17 במאי 1890 (כ"ז באיירתר"ן), בליל שבת, בעוד תושבי העיר היהודים מסבים לסעודת השבת עלה הנחל על גדותיו והרג עשרות רבות מתושבי העיר, בהם 49 מבני ובנות הקהילה היהודית בעיר, ביניהם ילדים ונשים ובני משפחה שנספו יחד באסון[5].
בשנת 1950, בעיצומו של חג הסוכות שוב פקד את העיר שיטפון ואף הוא גרם לאבידות קשות: הקהילה היהודית שכלה 21 נפש, מהם 14 ילדים, 6 נשים וגבר אחד.
השיטפון אף גרם לנזק גדול מאוד לרכוש, 286 משפחות ו-1450 איש מצאו את עצמם ללא קורת גג[6].
הקהילה היהודית בצפרו
בעבר שכנה בעיר קהילה יהודית חשובה, שבשיאה היוותה קרוב למחצית מתושבי העיר. בין מנהיגי הקהילה לאורך תולדותיה נמנו מלומדים רבניים גדולים, בהם החכם הראשון שכיהן ברבנות בצפרו הידוע לנו הוא רבי דוד אראגיל, שנפטר לפני כ־390 שנה, הגאון רבי משה בן חמו, רבי עמור אביטבול והפוסק, המשורר ואיש האשכולות ר' רפאל משה אלבז הדיין הרב אלישע אפריאט ועוד. בין יוצאיה ניתן למנות את זקן רבני יהדות מרוקו הרב יהושע מאמאן (מחבר "עמק יהושע", שו"ת על השו"ע), הרב דוד עובדיה (שחיבר מונוגרפיה בת חמישה כרכים על תולדות קהילת יהודי צפרו), ההיסטוריון דוד אסולין (חבר הסנאט, שהפיק סרט אודות קהילת צפרו לערוץ Arté), פרופ' גבריאל בן-שמחון שחיבר מחזות אודות הקהילה, הרב אבא אלבז והרב יעקב סודרי.
לקריאה נוספת
דוד עובדיה, דברי ימי היהודים בק"ק צפרו במערב הפנימי (מארוקו), 5 כרכים, ירושלים, מכון לחקר תולדות קהילות יהודי מארוקו, תשל"ה-תשנ"ב