הרב פתחיה מרדכי בירדוגו (ה'תקכ"ד 1764 - ה'תק"ף 1820) היה דיין מקנס ומחשובי חכמי העיר בשלהי המאה ה-18 ובראשית המאה ה-19. מחבר הספרים 'שו"ת נופת צופים' ו'פתוחי חותם'.
קורותיו
נולד לרבי יקותיאל בירדוגו בשנת ה'תקכ"ד בן לשושלת רבנים בעיר. נקרא בשם 'מרדכי' על שם סבו המרבי"ץ, ולימים כשנחלה נוסף לו השם 'פתחיה'.[1] התמנה לדיין עוד בחיי אביו. לעיתים פסקי דינו עברו את ביקורתו החיובית של אביו.[2] ישב בדיינות יחד עם דודו רבי רפאל בירדוגו ורבי ברוך טולידאנו. הרבה להסתמך על פסקי דין של אביו, ולעיתים חלק על דודו רבי רפאל, תוך שהוא מביא לשיטתו סימוכין מאביו.[3] אף על פי כן, במקום שהיה נראה לו אחרת מאביו היה חולק עליו תוך בקשת מחילה.[4] הוסיף ללמד תלמידים והשיב לתלמידיו על שאלות רבות שהתקשו בתלמוד והלכה.[5] התווכח בנושאי אמונה ופילוסופיה עם גוי מוסלמי משכיל, וניצח בוויכוח.[6] כמו כן ביסס את מנהג אכילת החגבים, ויצא כנגד דעת רבי חיים בן עטר שפקפק על המנהג.[7]
אחיו הצעיר הוא רבי יעקב בירדוגו אב בית הדין מקנס שהיה לתלמידו.[8]
נפטר בגיל 57 בי"ז אדר ה'תק"פ (1820) הותיר את בנו יחידו מאיר, שנרצח עם אשתו בידי ערבי ללא בנים ובנות.
חיבוריו
ראו גם
הערות שוליים
- ^ מלכי רבנן בערכו.
- ^ נפת צופים חו"מ סימן כ"ד. ראו גם סימן י"ט.
- ^ נפת צופים חו"מ סימן תט"ו.
- ^ נפת צופים אה"ע סימן קל"ז.
- ^ ראו למשל נפת צופים יו"ד סימן כ"ד, שאלה מתלמידו רבי משה טולידאנו, ועוד בחלק 'פירוש מאמרי חז"ל' ראו למשל סימנים ל"א - מ"א.
- ^ נפת צופים חלק פירוש מאמרי חז"ל סימן מ"ב.
- ^ ראו נפת צופים יו"ד סימן י"ג.
- ^ ראו נפת צופים או"ח סימן י"ב.
- ^ על מסכתות: ברכות, סוכה, ביצה, תענית, מגילה, כתובות, סוטה.
