נולד במרקש לאביו הרב שלמה שכיהן כרבה של העיר. למד בצעירותו אצל חכמי מרקש. לפני שנת ה'תקס"ב, התמנה לדיין בבית הדין בעיר בראשותו של אביו. בשנים אלו נמנה עם הדרשנים והספדנים של העיר, ובין השאר הספיד את רבי אברהם פינטו.[1] עם פטירת אביו בשנת ה'תק"פ, שנה שבה נפטרו דיינים ותיקים נוספים בעקבות מגפה, החל לשמש כאב בית הדין ורבה של העיר עד לפטירתו. חביריו לבית הדין בראשותו, היו הרבנים: אברהם אסולין, אברהם פינטו (הקטן), דוד צבאח, מימון פינטו, וגיסו הרב אלעזר חזן.[2]
רבי משה היה גבאי הצדקה של תלמידי החכמים, ולעיתים ערך מגבית בקרב יהודי הכפרים שבמחוז מרקש.[3] במקביל, היה ראש ישיבה.[4]