נולד בתטואן לאימו סול. טרם לידתו נפטר אביו רבי יהודה, ולכן נקרא על שמו 'יהודה ליאון'.[1] בצעירותו למד בבית ספר ובישיבת כל ישראל חברים, ובהם רכש השכלה רחבה הן בלימודי קודש והן בלימודים כלליים. ברשותו הייתה אחת הספריות החשובות בעיר.
שימש כמזכיר ועד קהילת תטואן. בשנת ה'תרפ"ד התמנה לרבה הראשי. בכהונתו כרב קיים יחסים טובים עם השלטונות המוסלמיים וכן עם השלטונות הספרדיים המתחלפים. במסגרת תפקידו כיהן כנשיא ישיבת 'חשק שלמה ומקור חיים' בעיר.[2] כמו כן לימד בישיבה תלמוד עם פירוש רש"י ותוספות.[3]
אחת מתשובותיו המפורסמות של הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל ביחס לגיור,[4] ניתנה לרבי יהודה ליאון, שפנה אליו בשאלת גיור נוכריות שחיות עם יהודים שאינם מדקדקים בשמירת המצוות, ומבקשות להתגייר.
התכתבויות
רבי יהודה התכתב עם אישים שונים בעברית, בספרדית ובצרפתית. כשכתב בעברית, השתמש בשני סוגי כתב: למכותבים באירופה נקט כתב מרובע, ואילו לאנשים במרוקו כתב חצי קולמוס, שהיה נפוץ ומקובל בכל צפון אפריקה.
בחלק מהמכתבים שכתב בספרדית, מקצת אלו שהיו מיועדים לאנשים בתוך מרוקו, הוא השתמש בכתב עברי, לפי כללי הכתיב שנהגו בלאדינו.
רבי יהודה טיפל בכתבי היד של חכמים קדומים מעירו תיטואן וערך אותם למספר ספרים אותם הביא לדפוס. ההכנה לדפוס נעשתה כבר על ידי זקנו רבי יעקב כלפון (היכ"ל), אך רבי יהודה הדפיסם בפועל. מתוך הספרים שהוציא לאור ניתן למנות את שו"ת נר מערבי ג' חלקים המכילים פסקי דין מימיו של רבי יעקב אבן מלכא ובית דינו (חלק א), קונטרס טריפות לרבי מנחם עטיאה (חלק ב), ודרשות על התורה (חלק ג). כמו כן הוציא לאור את כתבי זקנו רבי יעקב כלפון רבה של תטואן שנערכו למספר ספרים.[5]
שיבת ציון
בשנת 1900 ייסד בתטואן את אגודת "שיבת ציון", האגודה הציונית הראשונה במרוקו (יחד עם "אגודת שערי ציון", שנוסדה במקביל במוגדור). ביוזמתו הוקמה ספרייה עברית בעיר עם ספרות עברית מודרנית.
לקריאה נוספת
הרב משה צרפתי, הרב יהודה כלפון רבה של טיטוואן ונשיא עולם התורה במרוקו הספרדית, אור המערב יט עמ' סב-סו.
הרב שלמה דיין, קווים לדמותו של מוהר"ר יהודה ליאון כלפון זלה"ה, הקדמה לספר דרך אמונה חלק ג.
