נולד בפאס לאביו הדיין רבי אבנר ישראל הצרפתי. התמנה לדיין בליל מוצאי חג הסוכות בשנת ה'תרנ"ב. בדיינות כיהן בבית הדין בראשות רבי רפאל אבן צור, לצד חביריו, רבי שלמה אבן דנאן, רבי מתתיה סירירו, רבי יהודה בנימין סירירו. בית הדין תיקן תקנות נגד מותרות, וחיזק את חוקי הצניעות.[1] בית הדין תמך ביוזמת בני הקהילה להתקין מערכת תאורה חשמלית ברובע היהודי בפאס.[2] בית הדין התכתב בהלכה עם חכמי מרוקו מערים אחרות, כדוגמת חכמי מקנס בראשות רבי שלום עמאר.[3] וכן עם הרב ישמ"ח עובדיה רבה של צפרו.[4] דבריו היו נשמעים למלכות, ומספר פעמים מנע גזירות חדשות על היהודים. בתקופת מרד בוחמארא עזר ליהודי דבדו. גייס כספים מחברת כי"ח לעזרתם של יהודי מרוקו.[5] בחודש חשוון שנת ה'תר"ף נתמנה לאב בית דין ורבה של העיר מטעם הממשלה.
נפטר בפאס בכ"ג טבת תרפ"א. רבי יוסף משאש ורבנים נוספים שלחו אגרות ניחומים למשפחה לשמע פטירתו. בנו הוא רבי אבנר ישראל הצרפתי (השני) שכיהן ברבנות בפאס.
