נולד בתטואן שבמרוקו לאביו רבי שמואל. סיפר על עצמו, שבנערותו התעורר לדרוש ביסודות האמונה וידיעת דרכי השם. ותחילה למד ספרי מחקר ופילוסופיה וספרי קבלת הקדמונים, ולבסוף הגיע למסקנה שהדרך הראויה היא על ידי לימוד חכמת הקבלה על פי שיטת האר"י, ומאז השקיע בה את עיקר לימודו.[1] חי בעניות.[2] התכתב עם היעב"ץ.[3] תכנן לעלות לארץ ישראל, אך כנראה שתוכניתו לא יצאה לפועל. כחלק ממפעלו שלח אגרות למקומות רחוקים לפרש להם דברי האר"י.
ככל הנראה, רבי יעקב היה החלוץ הראשון לפרש את הזוהר באופן מקיף על פי שיטת האר"י. הפירוש נכתב בעידודו והמרצתו של תלמידו-חבירו רבי אברהם אבן מוסה. מכתביו ששרדו, ידוע כיום על חמשת אלפים עמודים בכתב יד המכילים את פירושו לזוהר. להלן שמות חיבוריו:
המאור הגדול - פירוש הזוהר על פרשת בראשית - יצא לאור על ידי אהבת שלום, תשפ"ב.
אמת ליעקב - פירוש הזוהר מפרשת נח והלאה - כרכים רבים יצאו לאור על ידי אהבת שלום.
לקט פירושים והגהות - הגהות ופירושים על התנ"ך, המדרש וכתבי האר"י. חלקים מועטים שרדו.
לקריאה נוספת
ראו: ספר הזוהר עם פירוש אמת ליעקב חלק א-א, הקדמה ובראשית, מבוא עמ' 7-52. הוצאת אהבת שלום.
הערות שוליים
^ראו הקדמת רבי יעקב מאראג'י לפירושו על הזוהר 'אמת ליעקב'.
