נולד במרקש לאביו רבי יעקב שהיה מדייני העיר. נשא את זוהרא בת משה הלוי. ידוע כי היו לו לפחות ארבעה בנים ובת.
לא יאוחר משנת ה'תרנ"ו, נמנה בין חכמי העיר.[1] שימש בדיינות בבית הדין שבראשות הרב שלמה אסבאג השני, ולאחר מכן בראשות הרב רפאל יוסף חרוש והרב יעקב טולידאנו. בשנת ה'תרפ"ב, פרש האחרון מבית הדין במרקש, ורבי שלמה כיהן כאב בית הדין ורבה של העיר תחתיו. בתפקיד זה שימש עד לפטירתו.
בשנת ה'תרס"ה, לקה בחולי עיניים. משכך, נסע לפריז להתרפא שם אצל מומחי הרופאים. רבי שלמה סיפר, ששהה בפריז שנה שלימה, ולא הצליחו לרפואתו.[2]
רבי שלמה נמנה מבין חברת הפייטנים בעיר והיה חבר בחברת הבקשות של העיר.[3]
רבי שלמה ובית דינו נתנו הסכמות והמלצות שונות לספרים שנדפסו בזמנם.[4]
רבי שלמה נפטר במרקש בכ"ה טבת ה'תרפ"ז, והספידו הרב אליהו אבן דנאן, שליח הכולל מהעיר פאס.[5]
חיבוריו
הסכמות - נדפסו בספרים שונים.
פסקי דין.
הערות שוליים
^כפי שנזכר בהמלצה לרבי סעדיה אברז'ל שנכתבה בשנת תרנ"ו, ורבי שלמה נמנה בין הרבנים החותמים.
