רבי אברהם הכהן צבאן היה דיין, מורה הוראה, ראש ישיבה בדבדו ורב העיר מֶלִיָיה שבמרוקו.
קורות חייו
נולד בדבדו בשנת ה'תרכ"ב לרב אהרן הכהן – דיין בדבדו, בן למשפחת כהן-סקלי.
למד אצל דודו המהרש"ך רבי שלמה הכהן צבאן – ארבי לקביר ואצל רבי אברהם בן שושן. לאחר מכן עמד בראשות הישיבה בדבדו בה למדו עשרות תלמידים, ביניהם הרב שמואל מרציאנו (דלחימר)[1].
בשנת ה'תרס"ג ברח ממהומות של מרד בו חמארה בדבדו, הגיע למליליה והתקבל בכבוד גדול. הוא ייסד בית כנסת וקהילה וכעבור זמן התמנה לרב העיר[2].
בשנת ה'תר"ף נרצח במליליה על ידי מוסלמים, ונטמן בבית העלמין הישן של מלייה.[3] על נוסח מצבתו נכתב "הנהרג על דתו מעוטר ומוכתר בנימוסו נזר אלוקיו על ראשו"[4]. השאיר אחריו שני בנים ושתי בנות. וכתבי יד רבים שטרם ראו אור.
פיוט לזכרו נדפס בספר גביע יוסף (סוסה תרפ"ו), לרבי יוסף בן הרוש[5].
אחיו הוא רבי יוסף הכהן צבאן, אביו של רבי שלמה הכהן צבאן ראב"ד אוג'דה.
הערות שוליים
- ^ רבי שמואל מרציאנו, ויען שמואל, ירושלים תשי"ט, בהקדמה לספר עמ' 13
- ^ אליהו מרציאנו, יחס דבדו החדש, ירושלים, תשנ"ז
- ^ My tzadik
- ^ אליהו מרציאנו, אבני קודש - בית העלמין של דבדו, ירושלים, תשנ"ז, עמ' 60
- ^ יוסף בן הרוש, ספר אהל יוסף, באתר היברובוקס
