רפאל הצרפתי![]() |
|
לידה |
1869
פאס, מרוקו  |
|---|
|
פטירה |
1956 (בגיל 87 בערך)
אייר ה'תשט"ז |
|---|
|
תקופת הפעילות |
?–1956 |
|---|
  |
הרב רפאל הצרפתי (ה'תרכ"ט, 1869 - אייר ה'תשט"ז, 1956) היה פוסק הלכה, רבה של מאזאגאן ואוז'דא שבמרוקו במאה העשרים. מחבר הספרים 'מנחת פתים' ו'משפט כתוב'.
קורותיו
נולד לאביו הרב חיים יעקב ולאימו אסתר לבית לוי בשנת ה'תרכ"ט בפאס.[1] בהיותו בן שמונה עשרה נכנס ללמוד בישיבת 'יגדיל תורה' בעיר. לאחר כעשר שנות לימוד בישיבה, למד בישיבתו של רבי שלמה אבן דנאן רבה של העיר, במשך כארבע שנים. בישיבה למד יחד עם בניו של רבי שלמה: רבי משה ורבי שאול אבן דנאן. התכתב עם חכמי מרוקו בענייני הלכה, כדוגמת הרב רפאל אנקווה,[2] הרב יוסף בן נאיים,[3] הרב יוסף משאש,[4] הרב שלמה הכהן צבאן.[5]
נשא את אסתר בת הרב מתתיהו סירירו מדייני העיר. שני בניו שנולדו לו נפטרו בדמי ימיהם, ורבי רפאל נותר ללא זרע.
בחשוון ה'תרפ"ד התמנה לרבה של אוז'דא, וכיהן שם ברבנות במשך עשרים ושתים שנה.
לאחר מכן, התמנה לרבה של מאזאגאן, במשך כשש שנים.
נפטר בחודש אייר שנת ה'תשט"ז.[6]
פעילותו הרבנית
ברבנותו התפרסם בביקורתו על מנהג חלק מיהודי מרוקו להניח תפילין של יד בעמידה. רבי רפאל כתב פסק דין שיש להניחם בישיבה כדעת הזוהר, ושיגר את הפסק לחכמי מרוקו. רוב חכמי מרוקו תמכו בעמדתו.[7] יוצאי הדופן הם הרב יוסף משאש שחלק עליו, וסבר שעדיף להניח בעמידה.[8] וכן הרב שלום משאש שכתב שהמניחים בעמידה יש להם על מה לסמוך, וביקר את הרב רפאל ששינה את מנהגם.[9]
כמו כן ביקר את מנהגם של חלק מהיהודים להישפט בבתי משפט של גוים.[10] כמו כן דיווח כי נכון לשנת ה'תרפ"ד, בעיר אוז'דא רבים מהקצבים לא שמרו שבת, ולכן פסק שאין לסמוך על כשרות הבשר שבחנויותיהם. בעקבות כך, פסק לשוחטים שלא למכור בשר לקצבים מחללי שבת. פסק דינו זכה להסכמתם של בית הדין הגבוה שברבאט.[11]
כמו כן דיווח כי בעקבות עמדתו של הרב יוסף משאש שיש לבטל את חזרת הש"ץ,[12] רצה החזן שבעיר לבטל את החזרה, אך הוא מנע זאת ממנו, וכתב תגובה הלכתית כנגד תשובתו של הרב יוסף משאש.[13] עם זאת יחסיו עם הרב יוסף משאש היו בידידות.[14]
משפחתו
הרב רפאל הוא בן לשושלת רבנים 'הצרפתי' שכיהנו ברצף כרבנים ודיינים בפאס במשך כארבע מאות שנה ומשפחתו מיוחסת לרש"י ולרבנו תם.[15] רבי רפאל הוא נכדו של רבי רפאל מנחם הצרפתי שהיה שר היהודים ומחכמי פאס. בין חכמי המשפחה נמנים: הרב וידאל הצרפתי השני, הרב יצחק הצרפתי, הרב וידאל הצרפתי השלישי, הרב אליהו הצרפתי (רבי רפאל היה נינו), הרב אבנר ישראל הצרפתי. כמו כן דודו מצד אימו היה הרב יוסף לוי שהיה מחכמי העיר פאס.[16]
חיבוריו
כשנה לפני פטירתו בשנת ה'תשט"ו, הוציא לאור את פרי חיבוריו:
- מנחת פתים - חדושים על התנ"ך, הש"ס, וחידושי הלכה
- משפט כתוב - שו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
שני החיבורים נדפסו בספר אחד בפאס.
מעט פסקי דין נוספים מצויים בכתב יד.[17]
לקריאה נוספת
- הקדמת הרב רפאל הצרפתי לספרו 'מנחת פתים' - פאס התשט"ו.
הערות שוליים
- ^ מלכי רבנן חלק ב (נדפס בסוף ספר תקנות חכמי מכנאס עמ' תר"ד) בערכו.
- ^ תועפות רא"ם סימן קמ"ה, תשובה משנת תרע"ט.
- ^ ראו: צאן יוסף סימן סט, שארית הצאן רעח, רצד.
- ^ ראו לדוגמה: שו"ת מים חיים חלק ב סימן ל, וראו עוד להלן.
- ^ ראו לדוגמה: ויאסוף שלמה או"ח מא, אה"ע כד, לד, חו"מ סט.
- ^ הקדמת הרב פרופ' משה עמאר, לספר 'נוהג בחכמה' מהדורה חדשה, עמ' 60, הערה 59. אולם באתר מי צדיק נכתב שנפטר בא' סיוון.
- ^ בספרו משפט כתוב סימן כו, מובאים מכתביהם של הרבנים: שאול אבן דנאן, מיכאל יששכר אנקווא, חיים דוד בן סוסאן, משה זריהן, אהרן בן חסין, חיים דוד סירירו, רפאל ברוך טולידאנו, שלמה הכהן צבאן, ויהושע מאמאן, כולם תמכו בעמדתו.
- ^ ראו: שו"ת מים חיים מהדורה חדשה חלק ב סימנים פט, צ.
- ^ תבואות שמ"ש או"ח סז, שמ"ש ומגן ח"א או"ח יא, וחלק ב' חיו"ד סימן כ"ט.
- ^ משפט כתוב סימן א.
- ^ משפט כתוב סימן סג.
- ^ ראו: שו"ת מים חיים ח"א סימן מא.
- ^ תגובתו בכתב יד הספרייה הלאומית.
- ^ כפי שציין הרב יוסף משאש בשו"ת מים חיים מהד' חדשה ח"ב סימן קו.
- ^ ראו בערך משפחת הצרפתי.
- ^ ראו: גאוני משפחת אביחצירא ח"א עמ' 130.
- ^ ראו כאן
