הרב יוסף אוסעדון (בן סעדון, סעדון, עדון) (סביב ה'ת"ם, 1680 - י"ב חשון ה'תקט"ו, 28 באוקטובר 1754) היה פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של מרקש במאה ה-18.
קורות חייו
נולד במרקש. למד אצל חכמי העיר, ככל הנראה אצל רבי יצחק דלויה, רבי שלמה עמאר, ורבי אברהם אזולאי. לא יאוחר משנת ה'תס"ט, התמנה לדיין בבית הדין בראשות רבי דוד בנבנישתי, הצטרף לדיינים הוותיקים: רבי יעקב בן חיים, רבי שלמה עמאר. בשנים ה'תפ"א, ה'תפ"ח ערכו חברי בית הדין ביקורים בפאס ובסאלי.[1] בשנת ה'תק"א, לאחר פטירת רבי אברהם אזולאי התמנה לאב אבית הדין ורבה של מרקש. בין הדיינים שהצטרפו לבית דינו היו רבי שלמה בנבנישתי ורבי דוד בן מאמאן. בית הדין תיקן מספר תקנות לעיר מרקש.[2] בית הדין קיים קשרי מכתבים עם יתר דייני ערי מרוקו, כדוגמת רבי יהודה אבן עטר ורבי יעקב אבן צור דייני פאס,[3] רבי אליעזר די אבילא רבה של רבאט,[4] רבי מרדכי בירדוגו רבה של מקנס.[5] דייני מרוקו העתיקו מפסקי דינו גם לאחר פטירתו.[6]
פטירתו
נפטר בי"ב חשוון בשנת ה'תקט"ו.[7]
כתביו
- פסקי דין - מקבץ מפסקי דינו התפרסמו בספר 'תשובות חכמי מראכש'.
- תקנות - מקבץ מתקנותיו התפרסמו בספר 'תקנות חכמי מראכש' שנדפס בתוך ספר 'תשובות חכמי מראכש'.
הערות שוליים
- ^ מלכי רבנן ערך רבי יוסף אוסעדון.
- ^ ראו למשל: בכתב יד חפץ נחמד של מו"ה מכלוף אוחיון מאספי (סי' 39262 עמ' 79): תקנה ממראכש בשנת תק"ח, וחתומים – הח' הש' הדו"מ כהה"ר יוסף בן אוסעדון, וכהה"ר דוד בן מאמאן, וכהה"ר יעקב פינטו ז"ל..." ועוד שם דף 46ב תקנה משנת תק"ט.
- ^ שו"ת משפט וצדקה ביעקב ח"א סי' ק, רצט, ח"ב, נד.
- ^ באר מים חיים סי' כד דף נט ריש ע"ב.
- ^ תורת המרבי"ץ הל' נזיקין סימן ד עמ' ד"ש.
- ^ ראו למשל בספר שבילי העזר ערך אלמנה – שבועת אלמנה ג.
- ^ תאריך פטירתו בכת"י מו"ה יוסף קורקוס מאספי (עמ' 1): "הלכתי למראכס בשביל נשואי אחי יעקב יצאתי יום ה' בש' ד' ימים למרחשון ש הרש".. לפ"ק וקנינו שביתה במקום אחד בדרך זה שמו רא'ש לעי'ן עם האלקומירסי"ו של אדום דאספי ל.. שהשם נתנני לחן ולחסד בעיניהם וישבו עמדי תהלות לי"ת ונכנסנו למראקיס יום א'. ויום ו' עש"ק נלב"ע החכם ר' יוסף אוסעדון תנצב"ה. וחזרתי לשלם לאספי יום ג' בש'". מהרשימה נראה שהיה בשנת תקט"ו. וכן נראה שנפטר ביום שישי שלאחריו, וא"כ נפטר י"ב מרחשון.
