נולד סביב שנת ה'שצ"ה במרקש לרבי מאיר דלויה שהיה דרשן וחכם מחכמי העיר מרקש שבמרוקו.[2] לא יאוחר משנת ה'תנ"ו,[3] הרב יצחק נתמנה לאב בית דין מרקש ובמקביל היה ראש ישיבה. לדברי תלמידו, הרב מרדכי עטייא, הרב יצחק עמד בראשה של הישיבה החשובה במרקש של אותה התקופה, לצד שניים מתלמידיו: הרב שלמה עמאר, והרב אברהם אזולאי.[4]
בשו"ת "משפט וצדקה ביעקב" מובאת תשובה בעניין ריבית, בחתימת שניים מחכמי העיר מקנס: הרב משה טולידאנו והרב חביב טולידאנו, שבה הם כותבים על פעילותו הרב דלויה:
וכבר זה ימים רבים בבוא למחנינו זה, החכם השלם החסיד כבוד מהר"ר יצחק דילויה זלה"ה, בהיותנו נושאים ונותנים בה עמו, נתגלגלו הדברים בעניין השכירות, ונצטער בה הרבה על מנהג זה, וצווח ככרוכיה כדי להסכים עמו לשרש ולעקור מנהג זה מן העולם. ונומינו לו שיבטל מנהג זה תחלה ממחניהו קדוש כדי לקשט עצמו תחלה. וכן עשה החסיד ז"ל, כי לא שקט ולא נח עד כלה הדבר בהסכמת חכמי העיר, וביטל המנהג ממקומו לגמרי הס כי לא להזכיר. ונשארה תקנתו קיימת עד היום ומחר ומחרתו יחד, יתד בל תמוט.
— שו"ת משפט וצדקה ביעקב חלק א סימן קפב דף קז ע"ד. ועיין שם סימן קס שהזכיר הרב חביב טולידאנו את הרי"צ די לויה.
רבי יצחק תיקן תקנות נוספות, ביניהן, שאין לקדש אישה שלא במעמד עשרה אנשים בנוכחות רב מוכר. וכן, תקנה בנושא נשיאת אישה שנייה לאחר שהאישה הראשונה לא ילדה ילד במשך עשר שנים.[7] התכתב עם בית הדין בפאס בראשות רבי מנחם סירירו ורבי וידאל הצרפתי.[8]
שער תקנות ושו"ת רבי יצחק דלויה
ראש הישיבה
רבי יצחק לימד בישיבתו גמרא ופוסקים בשיטת 'אליבא דהלכתא'.[9] כמו כן היה מעביר שיעורים בספר שולחן ערוך. מקצת ביאוריו השתמרו בכתבי יד.[10]
ראש חברת הקבלה
רבי יצחק עמד בראשות חברת לימוד הקבלה. אחד מחברי חבורתו היה רבי יחיא ויזמאן. בשנת ה'תס"ב עת נפטר רבי יחיא, שלח היעב"ץ מכתב תנחומין לרבי יצחק.
קשריו עם היעב"ץ
בספר "לשון לימודים" לרב אבן צור[11] ישנן שלוש אגרות שהוא שיגר לרב דלויה. אחת מהן שוגרה לאחר שהרב דלויה "נתפס למלכות בעלילת מלשינות", ובראשה הקדיש הרב אבן צור פיוט לכבודו.[12]
קברו של הרב דלויה משמש עד היום למקום תפילה,[14] ובמלאח מרקש בית כנסת על שמו.[15] סופרו אגדות מופלאות על הרב יצחק דלויה.[16] אולם ביחס לרבות מהן לא ברור אם הן עוסקות בנושא ערך זה או שיש להניח כי מדובר ברב קדום יותר, מהמאה ה-16, בעל שם זהה, למרות שאין אודותיו תיעוד ממשי.
מקבץ משארית כתביו הנ"ל נדפסו בספר 'תורת משפחת דלויה' עמ' 279-316.
לקריאה נוספת
'מבוא ראשון - תולדות משפחת דלויה וחכמיה', נדפס בספר 'תורת משפחת דלויה' עמ' 47-63.
הערות שוליים
^רבי מאיר דלויה אביו, נולד לא יאוחר משנת ה'ש"ס, מכיוון שבשנת ה'שפ"ח (כתב יד דרך חיים, מרקש) ישנם חידושים שמועתקים בשמו. ולא מסתבר שיהיה הפרש כל כך גדול בין האב לבנו. מצד שני אין להקדים הרבה את לידתו, מכיוון שנפטר בשנת ה'תע"א.
^קונטרס קורא הדורות, נדפס בתוך: אוסף כתבי היד הרבניים בספריית מנדל גוטסמן, עמ' 208 - 212, ניו-יורק, ה'תשנ"ח.
^שו"ת משפט וצדקה ביעקב חלק א סימן שלא וחלק ב סימן מב.
^כפי שהעיד תלמידו רבי מרדכי עטייא בהקדמתו לספר מר דרור.
^ביאור ממנו על אורח חיים סימן רמט בעניין קביעת סעודה ביום שישי, בכ"י מכון פי ישרים. ביאור ממנו על הלכות נדה בכ"י רבי רפאל משה אלבאז, אוסף מכון פי ישרים.
^הספר לשון לימודים נדפס על ידי הרב דוד עובדיה בתוך פאס וחכמיה חלק שני (ירושלים תשל"ט).
