נהג להשתתף באופן עקבי באספת מועצת חכמי מרוקו שקיבלה על עצמה לתקן תקנות עבור כלל יהודי מרוקו. באספת מועצת חכמי מרוקו השנייה בשנת ה'תש"ט, הציע לתקן שזכות עצמאותם של הצעירים תינתן להם מגיל עשרים ומעלה, הצעתו התקבלה במועצה.[6] כמו כן לאור התופעה שהאיש היה מגרש את אשתו בעודה מעוברת, והיה חשש שהאישה תקלע למצוקה כלכלית, תיקן שהמגרש את אשתו חייב להשתתף בהוצאת המזונות במשך ימי יתר ההריון. גם החלטה זו התקבלה פה אחד.[7]
כמו כן התעסק בענייני גירות. תחילה נטה להחמיר בגירות לשם נישואין, אך בשנת ה'תשי"ז השתכנע מרבי יחיה בן הראש, כי יש להקל בגירות לשם נישואין.[5]