נולד בפאס לאביו רבי אברהם, ולמד אצל חכמי עירו. נשא את רבקה סירירו. כבר בשנת תר"ס נמנה עם חכמי העיר.[2] שימש כחזן בבית הכנסת 'צלא דלחכם' של רבי אליהו הצרפתי. בשנת תרצ"ג ערך חוברת פזמונים שנהגו לומר בבית הכנסת של רבי אליהו הצרפתי.[3] היה עשיר, ובעקבות כך קיבל פניות מחכמי מרוקו לעזרה כספית בהדפסת ספרים וצדקה.[4] נמנה עם דרשני העיר.[5] כמו כן היה אחד מרבני הישיבה בפאס, ואחד מתלמידיו הוא רבי יצחק סיסו.[6]
בט"ו בשבט תרע"ט התמנה לדיין שלישי בפאס בבית הדין בראשות רבי וידאל הצרפתי ורבי מתתיה סירירו.[7] בהמשך כיהן בבית הדין בראשות הרב שלמה אבן דנאן והרב מתתיה סירירו, אותו החשיב לרבו. היה אחראי על סידור הגיטין, ורבי יוסף בן נאיים למד ממנו מקצוע זה. היה ידוע כמומחה בהלכות שחיטה וטריפות.
בשנת תרצ"ט לאחר פטירת רבי מתתיה סירירו, שימש כאב בית הדין של פאס לימים מועטים, אך בעקבות בואו של רבי משה בן סמחון, פינה לו את תפקיד אב בית הדין, ורבי אהרן המשיך לכהן כדיין. בשנת תש"א יצא רבי משה בן סמחון לגמלאות, ורבי משה אבן דנאן החליפו בתפקיד אב בית הדין.[8] רבי אהרן המשיך לשבת בבית דינו של רבי משה אבן דנאן לצד ידידו רבי ידידיה מונסונייגו.[9]
בסיוון תש"ד, לאחר פטירתו של רבי משה אבן דנאן, התמנה הרב אהרן בוטבול לתפקיד אב בית הדין ורבה של פאס. בתפקידו עמד בקשרי מכתבים עם רבנים נוספים, כדוגמת רבי יוסף משאש,[10] רבי יוסף בירדוגו[11] ורבי אבא אלבאז.[12] בתפקיד זה כיהן עד כסלו תש"ו, עת יצא לגמלאות. הרב חיים דוד סירירו החליפו בתפקיד.[8]
