הרב שלום עמאר (ט"ו בכסלו ה'תרכ"ג, 1862 – כ"ג בתשרי ה'תר"ס, 1899) היה דרשן, פוסק הלכה ומשורר. דיין במקנס במחצית השנייה של המאה ה-19.
קורותיו
נולד במקנס לאביו רבי שמואל שהיה מדייני העיר, ולאימו רבקה לבית טולידאנו, שהייתה דור חמישי למהרי"ט.[1] נקרא בשם 'שלום' על שם השלום שהושג בין אביו הרב שמואל לשד"ר רבי מנשה ארזי.[2] למד גמרא אצל רבי אברהם הלחמי. התחתן עם שמחה לבית אסודרי. לאחר נישואיו הצטרף לישיבה של תלמידי חכמים בעיר, בין חביריו ניתן למנות את רבי יוסף בירדוגו, רבי חיים מוריגון, רבי חיים בירדוגו ורבי שלמה בירדוגו. עם האחרון התיידד במיוחד.[3]
רבנותו
לאחר פטירת אביו בי"ח אלול ה'תרמ"ט, צירפו את רבי שלום לבית הדין בראשות הרב יעקב בירדוגו (ה'עדות ביעקב') והרב רפאל אבן צור. בכ"ח תשרי ה'תר"ן הוכתר באופן רשמי. יחד עם רבי שלום, הצטרפו דיינים נוספים.[4] כחלק מפעילותו הציבורית, העלה את מס ה'גאבילה' שהיו משלמים הקצבים על בהמת בשר, בכדי לעזור לעניי הקהילה. תמך בעלייה לארץ ישראל, ובהקמת ישובים חקלאיים בה.[5] כמו כן פנה לברון הירש לבקשת תמיכה לעניי קהילתו.[6] בשנותיו הראשונות ברבנות סבל מאנשי מחלוקת שרצו לבזות את מעמדו.[7]
פטירתו
בשלהי שנת ה'תרנ"ט, תכנן לעלות לארץ ישראל יחד עם ידידו רבי חיים משאש, לאחר חג הסוכות בשנה הבאה.[8] בשנת ה'תר"ס לקראת חג הסוכות, לאחר שעטף את האתרוג שבחר, לפתע ניטל הדד של האתרוג, רבי שלום התעלף, וראה בזה סימן שלא יגמור שנתו. ואכן בחג הסוכות נפל למשכב, ובשמחת תורה נפטר במקנס. בפטירתו ספד לו רבי חיים משאש. הרב ידידיה טולידאנו והרב אהרן חסין כתבו קינות לפטירתו.[9]
משפחתו
לרבי שלום ארבעה בנים ושתי בנות. בנו הרב מרדכי כיהן כדיין במקנס. בתו הגדולה מסעודא נישאה לרבי אהרן אסודרי מחכמי העיר מקנס. בתו הקטנה רחל נישאה לרבי רפאל ברוך טולידאנו.
חיבוריו
- שאלות ותשובות
- דרושים
- חידושים על התנ"ך
- חידושים על הש"ס
מקבץ מכתביו יצא לאור בספר 'דברי שלום ואמת' על ידי רבי אברהם עמאר ורבי מאיר עמאר, הוצאת אהבת שלום, תש"ס.
הערות שוליים
- ^ ראו: שמע שמואל עמ' מו.
- ^ ראו: תקנות חכמי מכנאס, תקנה מז.
- ^ ראו הקדמה לדברי שלום ואמת עמ' 22.
- ^ ראו: הקדמה ל'דברי שלום ואמת' עמ' 27.
- ^ ראו מכתבו לברון רוטשילד, נדפס בהקדמה לדברי שלום ואמת עמ' 30.
- ^ ראו הקדמה לדברי שלום ואמת עמ' 30.
- ^ ראו הקדמה לדברי שלום ואמת עמ' 31-33.
- ^ ראו בהקדמה ל'אוצר המכתבים' מאת הרב יוסף משאש.
- ^ ראו בהקדמה לדברי שלום ואמת עמ' 38-40.
