בית דין הוא מוסד המוסמך לפסוק בסכסוכים, לרוב בתחום מסוים ומוגדר, ובאופן כללי כגוף המכריע בנושאים משפטיים. בית המשפט הוא המערכת הכללית של המדינה הדנה בסכסוכים. לצידה פועלת מערכת של בתי דין המוקצים לתחומים מסוימים, ודנים בסמכות מקבילה לבית המשפט או בסמכות ייחודית בתחום בו הם פועלים.
בנוסף לבתי הדין הפועלים במדינות השונות, ישנם בתי דין בינלאומיים, העוסקים לרוב בהפרות של המשפט הבינלאומי הנוגעות לפשעי מלחמה.
בתי הדין מאופיינים בכך שלעיתים המותב היושב בהם כולל, לצד משפטנים, או אף במקומם, נציגים בעלי ידע והבנה ייחודית בנושא בו דן בית הדין, אך הדיוטות בנושאים משפטיים. כך, למשל, הרכבו של בית הדין לעבודה כולל נציגי ציבור (נציג העובדים ונציג המעסיקים) שלרוב אינם משפטנים, והרכבו של בית דין צבאי כולל גם קצינים שאינם משפטנים. כן דן בית הדין לרוב על פי סדרי דין ייחודיים לו, ולעיתים על פי מערכת דינים מהותית מיוחדת, כבמקרה של בית דין דתי, הדן על פי הדין הדתי (לדוגמה השריעה במקרה של בית הדין המוסלמי).
בישראל
במשפט בישראל, מקובל להבדיל בין בית משפט ובין בית דין, במאפיינים של "מי", "מה", ו"איך". מי קובע את פסק הדין: בבית משפט רק שופטים קובעים את פסק הדין, ואילו בבית דין גם חסרי השכלה משפטית עשויים להיות קובעי פסק הדין (רבנים, נציגי ציבור, קצינים ועוד). על פי מה ניתן פסק הדין: בבית משפט פסק הדין ניתן רק על פי החוק הישראלי, ואילו בבית דין מתחשבים במערכת משפט נוספת (ההלכה, תקנות צבאיות ועוד). איך מתנהל סדר הדין: בבית משפט יש מערכת פרוצדורלית קבועה לפיה מתנהל סדר הדין, לעומת זאת לכל בית דין יש מערכת פרוצדורלית עצמאית.
עם זאת, במדינת ישראל הטשטש מעט הגבול בין בית הדין ובית המשפט, עם הקמתם של בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט לעניינים מנהליים, שעל אף שיש בהם מקצת ממאפייני בית הדין, הם נחשבים לחלק ממערכת בתי המשפט הכלליים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
