חוסה מיגל גונסאלס מרטין דל קאמפו (בספרדית: José Miguel González Martín del Campo; נולד ב-23 במרץ1963), הידוע בכינוי מיצ'ל (בספרדית: Michel), הוא כדורגלן עבר ספרדי ששיחק בעמדת הקשר הימני ומאמן כדורגל בהווה.
מיצ'ל שיחק לאורך כל הקריירה במדי ריאל מדריד, הקבוצה בה גדל, למעט שנה אחת בסיום הקריירה במקסיקו. בנוסף, רשם מיצ'ל 66 הופעות במדי נבחרת ספרד, בהן כבש 21 שערים. הוא ייצג את נבחרתו בשני טורנירי מונדיאל (כבש ארבעה שערים במונדיאל 1990) ופעם אחת באליפות אירופה.
לאחר שתי עונות בקבוצת המילואים, עבר מיצ'ל לקבוצה הראשונה לקראת עונת 1984/1985, תחת המאמן אמנסיו אמארו. החל מעונה זו היה מיצ'ל לשחקן הרכב קבוע כמעט לאורך כל תקופתו בריאל מדריד. הוא היה חלק מקבוצה שכונתה "חמישיית העיט", וכללה חמישה שחקנים שעלו ממחלקות הנוער של הקבוצה והיו לחלק הארי בהרכב הקבוצה הראשונה, ומלבדו נכללו בה גם אמיליו בוטרגניו, רפאל מרטין ואסקס, מיגל פרדסה ומנואל סאנצ'יס. כבר בעונת הבכורה שלו סייע מיצ'ל לקבוצתו לזכות בגביע אופ"א, לאחר שכבש את השער הראשון במפגש הגמר הכפול בו ניצחה ריאל את וידאוטון ההונגרית (3-1 בסיכום שני המשחקים). הוא היה שותף מלא לשחזור הזכייה לאחר ניצחון בגמר הכפול מול פ.צ. קלן עונה לאחר מכן. החל מעונה זו ועד לעונת 1993/1994, לא ירד מיצ'ל מ-31 הופעות ליגה בכל עונה, וסייע לקבוצתו לזכות בחמש אליפויות ושני גביעים.
בעונת 1994/1995 סבל מפציעה קשה בברכו שהשביתה אותו לאורך רוב שלבי העונה. למרות זאת, הוא חזר לעונה נוספת, עד שעזב את הקבוצה בסיום עונת 1995/1996. הוא שיחק בקבוצה 12 עונות מלאות, ורשם במדיה 404 הופעות ליגה בהן כבש 97 שערים.
הוא הספיק לערוך חמש הופעות בינלאומיות בלבד בטרם זומן על ידי מוניוס לסגל ספרד לטורניר מונדיאל 1986 במקסיקו. הוא עלה בהרכב בכל משחקי שלב הבתים, בהם רשמה ספרד הפסד 0–1 לברזיל וניצחונות 1–2 על צפון אירלנד ו-0–3 על אלג'יריה, בדרך להעפלה מהמקום השני בבית. מיצ'ל הוסיף לפתוח גם בניצחון 1–5 על דנמרק, בו כבש חברו לקבוצה אמיליו בוטרגניו רביעייה. מיצ'ל וספרד הודחו בשלב רבע הגמר. הקשר עלה בהרכב ושיחק לכל אורך המשחק וההארכה מול בלגיה, בסיומה הודחה ספרד בדו-קרב בעיטות עונשין.
החל מזימון הבכורה ושלו ועד לסיום דרכו הבינלאומית, לא החמיץ מיצ'ל אף זימון לסגל הנבחרת, למעט במקרים בהם היה פצוע. הוא העפיל עם הנבחרת לטורניר יורו 1988 בגרמניה המערבית, וזומן לסגל על ידי מוניוס. מיצ'ל כבש את שערה הראשון של ספרד בטורניר, במשחק הפתיחה מול דנמרק כבר בדקה השישית, בדרך לניצחון 2–3. אמנם, הפסדים של 0–1 לאיטליה ו-0–2 לגרמניה המערבית, מארחת הטורניר, סיימו את דרכה של ספרד בשלב מוקדם של התחרות.
גם לאחר מינויו של לואיס סוארס, הוסיף מיצ'ל להיות חלק חשוב מסגל הנבחרת. הוא זומן לטורניר מונדיאל שני ברציפות, מונדיאל 1990 באיטליה. מיצ'ל לא החמיץ אף דקת משחק של ספרד בטורניר. לאחר שוויון 0-0 עם אורוגוואי, כבש מיצ'ל את השלושער הבינלאומי היחיד בקריירה שלו, והוביל את נבחרתו לניצחון 1–3 על קוריאה הדרומית. לאחר מכן, כבש מיצ'ל בפנדל את השער הראשון בניצחון 1–2 על בלגיה. בשמינית הגמר הפסידה ספרד בהארכה ליוגוסלביה, וסיימה את דרכה בטורניר. מיצ'ל סיים את הטורניר עם המקום השלישי בטבלת כובשי השערים שלו, עם ארבעה.
לאחר הגעתו של חבייר קלמנטה לתפקיד מאמן הנבחרת ב-1992, רשם מיצ'ל שלוש הופעות נוספות במדי הנבחרת, אך מאז לא חזר יותר לסגל, על אף שהיה רק בן 29. הוא סיים את הקריירה הבינלאומית עם 66 הופעות, בהן כבש 21 שערים. הוא ממוקם עשירי בטבלת מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים.
קריירת אימון
לאחר פרישתו שימש מיצ'ל כפרשן ספורט וכותב טורים, ואת קריירת האימון החל כעשור אחר כך, כשמונה למאמן ראיו ואיקאנו מהליגה השלישית לקראת עונת 2005/2006. הוא לא הצליח להצעיד את הקבוצה להעפלה, והוביל אותה למקום החמישי בלבד.
בסיום העונה חזר מיצ'ל לקבוצת האם שלו, כשהתמנה לתפקיד מאמן קבוצת ריאל מדריד קסטיליה ואחראי על מערכות הנוער[1]. כמאמן, הוא הוביל את הקבוצה, בה שיחק אז גם בנו אדריאן, לירידה לליגה השלישית. ירידת הליגה, בנוסף על מחלוקות בין נשיא הקבוצה לבינו, הובילו לפיטוריו מהקבוצה לאחר עונה אחת.
ב-27 באפריל2009, כחודש לסיום עונת 2008/2009, החליף מיצ'ל את ויקטור מוניוס כמאמן חטאפה בניסיון להשאיר את הקבוצה בליגה הבכירה[2]. מיצ'ל וקבוצתו הצליחו להבטיח את ההישארות במחזור האחרון, מה שהוביל להארכת חוזהו של המאמן בקבוצה לשנתיים נוספות. בעונת 2009/2010 הוביל מיצ'ל את קבוצתו למיקום הליגה הגבוה ביותר בהיסטוריה שלה, המקום השישי בטבלה. עונה אחר כך, לעומת זאת, שוב חזרה הקבוצה לקרבות הישרדות ונותרה בליגה בזכות פער של נקודה בלבד, מה שגרר את סיום העסקתו של מיצ'ל בקבוצה בסיום העונה[3].
ב-6 בפברואר2012 מונה מיצ'ל לתפקיד המאמן בסביליה[4]. הוא הצליח לייצב את מצבה של הקבוצה, והעלה אותה שני מקומות בטבלה עד לסיום העונה במקום התשיעי. עונה אחר כך, ב-14 בינואר2013, הוא פוטר מתפקידו לאחר הפסד 0–2 לוולנסיה שהציב את קבוצתו במקום ה-12 בטבלה[5].
ב-1 בפברואר2013 החליף מיצ'ל את לאונרדו ז'רדים, שפוטר במפתיע מקבוצת אולימפיאקוס, אף על פי שהובילה את הטבלה בעשר נקודות. עד לסיום העונה הוביל מיצ'ל את קבוצתו לזכייה בדאבל - אולימפיאקוס זכתה באליפות יוון בפער 15 נקודות מפאוק סלוניקי, וגברה על אסטרס טריפוליס 3-1 בהארכה בגמר הגביע היווני. עונה אחר כך הוביל מיצ'ל את הקבוצה לאליפות מרשימה אף יותר. הקבוצה זכתה בפער של 17 נקודות מפאוק, ורשמה רק שישה משחקי ליגה בכל העונה בהם לא ניצחה. בליגת האלופות הוביל מיצ'ל את קבוצתו עד לשלב שמינית הגמר. הוא פוטר מתפקידו ב-6 בינואר2015, לאחר שקבוצתו לא הצליחה לעלות למקום הראשון בליגה[6]. בסיום העונה זכתה הקבוצה באליפות נוספת.
ב-19 באוגוסט2015 החליף מיצ'ל את מרסלו בייאלסה בתפקיד המאמן של אולימפיק מרסיי[7]. בייאלסה התפטר מתפקידו כבר לאחר מחזור ליגה אחד, בעקבות חילוקי דעות עם ההנהלה. מיצ'ל קיבל את הקבוצה לאחר שהפסידה בשני מחזורי הפתיחה, ובמשחקו הראשון על הקווים הוביל אותה לניצחון ביתי של 0–6 על טרואה. באפריל2016, פוטר מתפקידו.
במרץ 2017 מונה למאמן מאלגה שם אימן עד ינואר 2018. ביולי 2019 מונה למאמן אוניברסידד נסיונל ממקסיקו. במאי 2021 מונה שוב למאמן חטאפה[8], אך פוטר מתפקידו כבר בחודש אוקטובר לאחר שצבר נקודה בלבד בשמונת מחזורי הליגה הראשונים של עונת 2021/2022.
