היינץ שטרהל (בגרמנית: Heinz Strehl; 20 ביולי 1938 – 11 באוגוסט 1986) היה כדורגלן גרמני ששיחק בנירנברג בעמדת החלוץ. לשטרהל ארבע הופעות וארבעה שערים במדי נבחרת גרמניה המערבית, עמה השתתף במונדיאל 1962.
קריירת מועדונים
שטרהל, יליד קאלכרויט, החל לשחק בקבוצה הבוגרת של נירנברג בשנת 1958, טרם הקמת הבונדסליגה, כאשר הקבוצה שיחקה בליגות האזוריות, שהיו מתנהלות בשיטת פלייאוף, שבסיום העונה היה נערך משחק גמר לקביעת האלופה. בעונת 1960/61 זכה שטרהל באליפות הראשונה שלו עם נירנברג, לאחר ניצחון 3-0 בגמר על בורוסיה דורטמונד. שטרהל הבקיע את השער השלישי במשחק. באותה תקופה, שיתף שטרהל פעולה בהתקפת הקבוצה עם מקס מורלוק, שנחשב לגדול שחקני נירנברג בכל הזמנים. בעונת 1961/62 הגיע שטרהל עם נירנברג שוב לגמר, אך הפעם הובסה הקבוצה 4-0 על ידי פ.צ. קלן. באותה עונה השתתפו שטרהל ונירנברג בגביע אירופה לאלופות והודחו ברבע הגמר לאחר תבוסה 6-0 לבנפיקה ליסבון במשחק הגומלין, שהתקיים לאחר ניצחון 3-1 של נירנברג במשחק הראשון. באותה עונה הבקיע שטרהל שבעה שערים במפעל זה, והוכתר כמלך השערים ביחד עם ארבעה שחקנים נוספים. בעונה זו זכה שטרהל עם נירנברג בגביע הגרמני, לאחר ניצחון 2-1 בגמר על פורטונה דיסלדורף. בעונת 1963/64 שטרהל היה חלק מעונת הבכורה של הבונדסליגה, וסיים עם נירנברג במקום התשיעי בליגה. בעונת 1964/1965 בבונדסליגה סיימו נירנברג ושטרהל במקום השישי, והשיגו מקום בגביע ערי הירידים בעונת 1965/66, שם הודחו בסיבוב הראשון על ידי אברטון. באותה עונה, סיימו נירנברג ושטרהל במקום השישי ושוב השיגו כרטיס לגביע ערי הירידים, אך הודחו שוב בסיבוב הראשון, והפעם על ידי ולנסיה. עונת 1967/1968 בבונדסליגה הייתה עונת שיא אישית עבור שטרהל, שהבקיע 18 שערי ליגה, וביחד עם פרנץ ברונגס שהבקיע 25 שערים וגאורג פולקרט שהבקיע תשעה שערים, היה חלק מטריו התקפי שהוביל את נירנברג לזכייה באליפות, שהייתה השנייה בקריירה של שטרהל. על אף זאת, נירנברג ושטרהל ירדו ליגה בעונת 1968/1969 בבונדסליגה, עונה אחת בלבד לאחר הזכייה באליפות. בגביע אירופה לאלופות נירנברג הודחה באותה עונה כבר לאחר סיבוב אחד, על ידי אייאקס אמסטרדם. עונת 1969/70 הייתה האחרונה של שטרהל בקריירה. בעונה זו הוא ערך תשע הופעות והבקיע שני שערים כשנירנברג שיחקה בליגת המשנה. בתום עונה זו, פרש ממשחק פעיל לאחר שסבל מקרע במניסקוס. לאחר פרישתו המשיך שטרהל לשמש מאמן-שחקן בקבוצת החובבים פ.צ. שווייג.
שטרהל הבקיע לפני הקמת הבונדסליגה 81 שערים עבור נירנברג, ולאחר הקמת הבונדסליגה הוסיף 76 שערים ב-174 הופעות, והוא נחשב לשיאן ההבקעות של נירנברג בבונדסליגה בכל הזמנים[1], ומדורג שביעי ברשימת שיאני ההופעות של הקבוצה בבונדסליגה[2].
קריירה בינלאומית
שטרהל ערך את הבכורה במדי נבחרת גרמניה המערבית בספטמבר 1962, והבקיע בהופעה זו שלושער בניצחון 3-2 על נבחרת יוגוסלביה. לפני כן, נכלל שטרהל בסגל מערב גרמניה למונדיאל 1962, אך לא שותף בו כלל. שטרהל ערך בסך הכל ארבע הופעות במדי נבחרת גרמניה המערבית. הסיבה העיקרית למיעוט הופעותיו של שטרהל במדים הלאומיים הייתה העדפתו של המאמן זפ הרברגר לשבץ בהרכב את אובה זלר ששיחק באותה עמדה של שטרהל. בשנת 1965 ערך שטרהל את הופעתו הרביעית והאחרונה במדים הלאומיים, והבקיע שער בניצחון על נבחרת קפריסין במסגרת מוקדמות מונדיאל 1966. למרות שער זה, לא זומן שטרהל לסגל הגרמני למונדיאל 1966, וסיים את הקריירה הבינלאומית שלו עם ארבע הופעות וארבעה שערים.
מותו
שטרהל נפטר ב-11 באוגוסט 1986 בקאלכרויט בגיל 48 כתוצאה מדום לב.
תארים
עם נירנברג:
תארים אישיים:
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| מלך השערים של גביע אירופה וליגת האלופות
|
| גביע אירופה לאלופות
|
1956: מילוטינוביץ' • 1957: ויולט • 1958: די סטפנו • 1959: פונטיין • 1960: פושקש • 1961: אגואש • 1962: די סטפנו, לפקוויסט, פושקש, שטרהל וטחדה • 1963: אלטפיני • 1964: קובצ'ביץ', מאצולה ופושקש • 1965: אאוזביו וטורס • 1966: אלברט ואאוזביו
1967: ון הימסט ופייפנבורג • 1968: אאוזביו • 1969: לאו • 1970: ג'ונס • 1971: אנטוניאדיס • 1972: דונאי, מקארי וטקאץ' • 1973: מילר • 1974: מילר • 1975: מילר ומרקארוב • 1976: היינקס • 1977: קוצ'ינוטה ומילר • 1978: סימונסן • 1979: סולסר • 1980: לרבי
1981: מקדרמוט, רומניגה וסונס • 1982: הנס • 1983: רוסי • 1984: סוקול • 1985: נילסון ופלאטיני • 1986: נילסון • 1987: צבטקוביץ' • 1988: אגואש, פררי, חאג'י, מאג'ר, מקויסט, מיצ'ל ונובאק • 1989: ואן באסטן • 1990: פאפן ורומאריו • 1991: פקולט ופאפן • 1992: יוראן ופאפן
|
| ליגת האלופות
|
1993: רומאריו • 1994: קומאן ורופר • 1995: ואה • 1996: ליטמאנן • 1997: פאנטיץ' • 1998: דל פיירו • 1999: שבצ'נקו ויורק • 2000: ז'ארדל, ראול וריבאלדו • 2001: ראול • 2002: ואן ניסטלרוי • 2003: ואן ניסטלרוי • 2004: מוריינטס • 2005: ואן ניסטלרוי • 2006: שבצ'נקו • 2007: קאקה 2008: רונאלדו • 2009: מסי • 2010: מסי • 2011: מסי • 2012: מסי • 2013: רונאלדו • 2014: רונאלדו • 2015: רונאלדו, מסי וניימאר • 2016: רונאלדו • 2017: רונאלדו • 2018: רונאלדו • 2019: מסי • 2020: לבנדובסקי • 2021: האלנד • 2022: בנזמה • 2023: האלנד • 2024: קיין ואמבפה
|
