דיטר הנס (בגרמנית: Dieter Hoeneß, נולד ב-7 בינואר 1953 באולם שבגרמניה המערבית) הוא כדורגלן עבר גרמני ששיחק בעמדת החלוץ בעיקר בבאיירן מינכן. הנס ייצג את גרמניה המערבית במונדיאל 1986 והגיע עמה למשחק גמר, בו הוא נכנס לשחק כמחליף, ונבחרתו הפסידה לארגנטינה.
לאחר פרישתו עסק הנס בתפקידים ניהוליים בקבוצות שונות.
הנס הוא אחיו הצעיר של אולי הנס, כדורגלן העבר ונשיאה הנוכחי של באיירן מינכן, ואביו של מאמן הכדורגל סבסטיאן הנס.
קריירת מועדונים
אאלן ושטוטגרט
הנס החל את הקריירה במועדוני נוער בעירו אולם, ובשנת 1973, בגיל 20, החל לשחק בקבוצת הבוגרים של VFR אאלן, בה שיחק 103 משחקים והבקיע 46 שערים. בשנת 1975 עבר לשטוטגרט, ששיחקה אז בליגת הבונדסליגה השנייה. בעונתו השנייה של הנס בשטוטגרט, סייע לה להעפיל אל הבונדסליגה. הנס שיחק ארבע עונות בשטוטגרט, בהן הופיע ב-105 משחקים והבקיע 44 שערים, כשבעונתו האחרונה בשטוטגרט, 1979, סייע לה לסיים במקום השני בבונדסליגה אחרי המבורג, כשהוא מבקיע 16 שערים.
באיירן מינכן
בקיץ 1979 חתם הנס בבאיירן מינכן, בדיוק עם פרישתו של אחיו, אולי. הנס זכה עם הקבוצה הבווארית בחמש אליפויות ובשלושה גביעים מקומיים. בחמש מתוך שמונה עונותיו של הנס בבאיירן מינכן, כבש מספר שערים דו ספרתי. הנס הגיע עם באיירן מינכן פעמיים לגמר גביע אירופה לאלופות, ובשתיהן הפסיד. ב-1982 הפסידה באיירן מינכן לאסטון וילה, וב-1987 הפסידה לפורטו, במשחק האחרון של הנס בקריירה. בתום עונת 1987, פרש הנס מכדורגל.
הנס שיחק 224 משחקים במדי באיירן מינכן, וכבש עבורה 102 שערים, עובדה המציבה אותו במקום הרביעי בדירוג המבקיעים של באיירן מינכן בכל הזמנים, לאחר גרד מילר, קרל היינץ רומניגה ורולאנד וולפארט.
הנס משתייך להיכל התהילה של באיירן מינכן.
נבחרת לאומית
להנס שש הופעות במדי נבחרת גרמניה המערבית, בהן הבקיע ארבעה שערים. בפעם הראשונה שיחק הנס בנבחרת בשנת 1979, ומאז, לא נקרא אל הדגל במשך שבע שנים. הזימון הבא הגיע לקראת מונדיאל 1986, בו הנס החליף במשחק הגמר את פליקס מגאת, והפך לשחקן המבוגר ביותר על המגרש, בגיל 33 ו-173 ימים. נבחרת מערב גרמניה הפסידה באותו גמר לנבחרת ארגנטינה.
לאחר הפרישה
לאחר פרישתו של הנס ממשחק פעיל, החל לעבוד בהנהלה של חברת המחשבים קומודור אינטרנשיונל, ששימשה כספונסור של באיירן מינכן.
בין השנים 1990-1995 הנס עבד כמנכ"ל במועדון הכדורגל של שטוטגרט.
לאחר מכן שימש כסגן נשיא במועדון הרטה ברלין, שם עבר לאחר מכן לתפקיד ניהולי, עד לעזיבתו בשנת 2009. בהמשך ביצע את אותם תפקידים גם בוולפסבורג.
דיטר הנס, כמו אחיו אולי, חובב גולף מושבע.
קישורים חיצוניים
| מלך השערים של גביע אירופה וליגת האלופות
|
| גביע אירופה לאלופות
|
1956: מילוטינוביץ' • 1957: ויולט • 1958: די סטפנו • 1959: פונטיין • 1960: פושקש • 1961: אגואש • 1962: די סטפנו, לפקוויסט, פושקש, שטרהל וטחדה • 1963: אלטפיני • 1964: קובצ'ביץ', מאצולה ופושקש • 1965: אאוזביו וטורס • 1966: אלברט ואאוזביו
1967: ון הימסט ופייפנבורג • 1968: אאוזביו • 1969: לאו • 1970: ג'ונס • 1971: אנטוניאדיס • 1972: דונאי, מקארי וטקאץ' • 1973: מילר • 1974: מילר • 1975: מילר ומרקארוב • 1976: היינקס • 1977: קוצ'ינוטה ומילר • 1978: סימונסן • 1979: סולסר • 1980: לרבי
1981: מקדרמוט, רומניגה וסונס • 1982: הנס • 1983: רוסי • 1984: סוקול • 1985: נילסון ופלאטיני • 1986: נילסון • 1987: צבטקוביץ' • 1988: אגואש, פררי, חאג'י, מאג'ר, מקויסט, מיצ'ל ונובאק • 1989: ואן באסטן • 1990: פאפן ורומאריו • 1991: פקולט ופאפן • 1992: יוראן ופאפן
|
| ליגת האלופות
|
1993: רומאריו • 1994: קומאן ורופר • 1995: ואה • 1996: ליטמאנן • 1997: פאנטיץ' • 1998: דל פיירו • 1999: שבצ'נקו ויורק • 2000: ז'ארדל, ראול וריבאלדו • 2001: ראול • 2002: ואן ניסטלרוי • 2003: ואן ניסטלרוי • 2004: מוריינטס • 2005: ואן ניסטלרוי • 2006: שבצ'נקו • 2007: קאקה 2008: רונאלדו • 2009: מסי • 2010: מסי • 2011: מסי • 2012: מסי • 2013: רונאלדו • 2014: רונאלדו • 2015: רונאלדו, מסי וניימאר • 2016: רונאלדו • 2017: רונאלדו • 2018: רונאלדו • 2019: מסי • 2020: לבנדובסקי • 2021: האלנד • 2022: בנזמה • 2023: האלנד • 2024: קיין ואמבפה
|
.jpg)
