פול ון הימסט (בהולנדית: Paul Van Himst; נולד ב-2 באוקטובר 1943 בסינט פיטרס-לאוו בבלגיה) הוא כדורגלן ומאמן כדורגל בלגי.
ון הימסט, ששיחק כקשר, נחשב אחד מהכדורגלנים הבולטים בבלגיה בכל הזמנים. הוא היה שחקן פעיל בין השנים 1959 ו-1977 וברוב שנותיו היה שחקן קבוצת אנדרלכט, במדיה שיחק 457 משחקים. במדי נבחרתה הלאומית של בלגיה הוא הופיע ב-81 משחקים בין ארציים, מהם 37 כקפטן. כמו כן, עד היום מחזיק ון הימסט בתואר מלך השערים של הנבחרת הבלגית בכל הזמנים, כשלזכותו 30 כיבושים (במשותף עם ברנרד וורהוף, שכבש גם הוא 30 שערים). ב-2003 נבחר על ידי התאחדות הכדורגל הבלגית, במסגרת פרסי היובל של אופ"א, ככדורגלן הזהב של בלגיה – הכדורגלן הבולט בארצו בשנים 1954–2003.
ון הימסט ניחן במשחק טכני ואלגנטי והיה בעל יכולת כדרור וכיבוש שערים. הוא זכה למספר כינויים: פופול, פלה הלבן, פול סלאלום ופול גאזון (Gazon, "דשא" בצרפתית, בשל מספרן הרב של העבירות שנעברו עליו במשחקים). הוא היה בהרכבה הייחודי של נבחרת בלגיה בעת שהתמודדה ב-1964 מול הולנד כשבחלקו השני של המשחק נמנו כל 11 השחקנים הבלגים שעל המגרש עם סגל קבוצת אנדרלכט.
קריירה כשחקן
כבר בגיל צעיר ביותר החל לשחק בעיר הולדתו הסמוכה לבריסל. בגיל 8 כבר הצטרף לקבוצת הילדים של אנדרלכט והתקדם במהירות. בעונת 1959/1960, בגיל 16 וחצי, לבש לראשונה את מדי הקבוצה הבוגרת ובאוקטובר 1960, כשהיה בן 17, ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת בלגיה במשחק נגד שוודיה.
ב-1960 החל פייר סיניבלדי (אנ') לאמן את אנדרלכט והביא לקבוצה סגנון התקפי שהזניח את ההגנה. אנדרלכט, שגם קודם הייתה קבוצת צמרת, רשמה שורת הישגים מרשימה בכדורגל הבלגי והפכה לקבוצה השלטת בו. יחד עם קבוצתו, זכה ון הימסט בשמונה אליפויות הליגה הבלגית ובארבעה גביעי בלגיה. הוא זכה ארבע פעמים בתואר "נעל הזהב הבלגית" שהוא תואר "שחקן השנה" בבלגיה ושלוש פעמים בתואר מלך השערים של הליגה הבלגית.
במסגרות הבינלאומיות, הן בגביעי אירופה השונים לקבוצות והן עם הנבחרת הלאומית, לא נחל ון הימסט הצלחה מרובה. אנדרלכט כמעט ולא הצליחה להעפיל לשלבים הגבוהים של הגביעים השונים בשנים 1960–1975 בהן שיחק בשורותיה. היא הגיעה פעמיים לרבע הגמר בגביע אירופה לאלופות והודחה. ב-1970 היא העפילה לשלב הגמר של גביע ערי הירידים ונוצחה על ידי ארסנל לאחר משחק כפול. הנבחרת הבלגית כשלה בנסיונותיה להעפיל לטורנירי הגביע העולמי ב-1962 וב-1966 (אז ניצחה פעמיים את נבחרת ישראל כולל שלושער של ון הימסט באצטדיון רמת גן). לגביע העולמי ב-1970 העפילה בלגיה אך נשרה בשלב הבתים וב-1974 שוב כשלה בניסיונה להעפיל לטורניר הגביע העולמי שנערך בגרמניה. הישגה הבולט בתקופת ון הימסט, היה המקום השלישי באליפות אירופה בכדורגל ב-1972.
הקריירה שלו כשחקן פעיל הסתיימה ב-1977 כתוצאה מפציעה בברך.
קריירה כמאמן
ב-1983 נתמנה ון הימסט כמאמנה של אנדרלכט. הוא היה מאמן הקבוצה עד 1986. בתקופה זו זכתה אנדרלכט פעמיים באליפות בלגיה וב-1983 אף זכתה בגביע אופ"א לאחר ניצחון במשחק כפול על בנפיקה ליסבון. ב-1984 שוב העפילה אנדרלכט למשחק הגמר בגביע אופ"א אולם נוצחה על ידי טוטנהאם הוטספר לאחר משחק כפול ובעיטות הכרעה מ-11 מטרים.
ב-1991 החליף ון הימסט את גי תיס כמאמן נבחרתה הלאומית של בלגיה. בהדרכתו העפילה הנבחרת למונדיאל 1994. הוא המשיך לאמן את נבחרת בלגיה עד 1996, אז הוחלף על ידי וילפריד ון מור ופרש מאימון.
קישורים חיצוניים
מלך השערים של גביע אירופה וליגת האלופות
|
גביע אירופה לאלופות
|
1956: מילוטינוביץ' • 1957: ויולט • 1958: די סטפנו • 1959: פונטיין • 1960: פושקש • 1961: אגואש • 1962: די סטפנו, לפקוויסט, פושקש, שטרהל וטחדה • 1963: אלטפיני • 1964: קובצ'ביץ', מאצולה ופושקש • 1965: אאוזביו וטורס • 1966: אלברט ואאוזביו 1967: ון הימסט ופייפנבורג • 1968: אאוזביו • 1969: לאו • 1970: ג'ונס • 1971: אנטוניאדיס • 1972: דונאי, מקארי וטקאץ' • 1973: מילר • 1974: מילר • 1975: מילר ומרקארוב • 1976: היינקס • 1977: קוצ'ינוטה ומילר • 1978: סימונסן • 1979: סולסר • 1980: לרבי 1981: מקדרמוט, רומניגה וסונס • 1982: הנס • 1983: רוסי • 1984: סוקול • 1985: נילסון ופלאטיני • 1986: נילסון • 1987: צבטקוביץ' • 1988: אגואש, פררי, חאג'י, מאג'ר, מקויסט, מיצ'ל ונובאק • 1989: ואן באסטן • 1990: פאפן ורומאריו • 1991: פקולט ופאפן • 1992: יוראן ופאפן
|
ליגת האלופות
|
1993: רומאריו • 1994: קומאן ורופר • 1995: ואה • 1996: ליטמאנן • 1997: פאנטיץ' • 1998: דל פיירו • 1999: שבצ'נקו ויורק • 2000: ז'ארדל, ראול וריבאלדו • 2001: ראול • 2002: ואן ניסטלרוי • 2003: ואן ניסטלרוי • 2004: מוריינטס • 2005: ואן ניסטלרוי • 2006: שבצ'נקו • 2007: קאקה 2008: רונאלדו • 2009: מסי • 2010: מסי • 2011: מסי • 2012: מסי • 2013: רונאלדו • 2014: רונאלדו • 2015: רונאלדו, מסי וניימאר • 2016: רונאלדו • 2017: רונאלדו • 2018: רונאלדו • 2019: מסי • 2020: לבנדובסקי • 2021: האלנד • 2022: בנזמה • 2023: האלנד • 2024: קיין ואמבפה
|