מישל פרנסואה פלאטיני (בצרפתית: Michel François Platini; נולד ב-21 ביוני1955) הוא כדורגלן עבר צרפתי הנחשב לאחד מהקשרים הטובים בכל הזמנים. שימש כנשיא אופ"א בין 2007 ל-2015.
קריירה ככדורגלן
פלאטיני נולד ב-21 ביוני1955 בז'ואף שבצרפת.
אביו, אלדו פלאטיני, בן למהגרים איטלקיים, היה במשך תקופה ארוכה המנהל הספורטיבי של המועדון מהליגה הראשונה בצרפת נאנסי. בגיל 10 הצטרף לקבוצה מעיר הולדתו ז'ואף, שם התגלה כישרונו. בשנת 1972 בגיל 17 קיבל הזדמנות מהקבוצה נאנסי, שמנהליה הכניסו אותו לקבוצת המילואים.
פלאטיני מיהר לעשות רושם חיובי בקבוצתו החדשה נאנסי ולאחר כמה משחקים טובים שלו מעמדו בסגל הקבוצה גבר. במרץ 1974 ספג פציעה בידו וכתוצאה מכך החמיץ את שארית אותה עונה, בה נאנסי ירדה לליגה השנייה בצרפת. עונה אחר כך עלתה נאנסי בקלות לליגה הראשונה כשהיא זוכה בליגה השנייה. פלאטיני הפך לשחקן החשוב ביותר בקבוצה וכבש כמה שערים בבעיטות חופשיות, דבר שהיה למומחיות אצלו. לפני שטס עם נבחרתו לשחק במונדיאל 1978 שנערך בארגנטינה, הוא זכה בתואר הקבוצתי הראשון שלו, הגביע הצרפתי בו כבש את השער היחידי במשחק הגמר נגד ניס.
לאחר שסיים את חוזהו בנאנסי עבר פלאטיני לשחק בסיינט אטיין בשנת 1979 כשמטרתה היה לזכות עימו גביע אירופה לאלופות, דבר שהיה קרוב לקרות בעונת 1975/76 בו היא הגיעה לגמר אך הפסדיה בו לבאיירן מינכן. פלאטיני זכה עימה בליגה הצרפתית של 1981 והפסיד בשני המקרים של הגביע נגד באסטיה ופריס סן ז'רמן, נגדה היה משחקו האחרון בקבוצה בשנת 1982.
פלאטיני ירש ביובנטוס את החולצה מספר 10 מליאם בריידי שעזב את הקבוצה זמן קצר לפני כן. הרבה שחקנים ששיחקו בקבוצה זכו עם איטליה בגביע העולם של 1982 ולפלאטיני הייתה היכרות קשה עם הכדורגל האיטלקי, ואף היה קרוב לעזוב כבר בחורף של עונתו הראשונה. פלאטיני ושחקנה הפולני של יובנטוס זביגנייב בונייק קראו לשינוי הטקטיקה בקבוצה, דבר שהוביל לחצי עונה שנייה טובה בה יובנטוס הגיעה לגמר גביע אירופה לאלופות בו הפסידו להמבורג ולזכייה בגביע האיטלקי. בתום שנת 1983 זכה בכדור הזהב. עונה אחר כך הם זכו בליגה האיטלקית כשפלאטיני מוביל את טבלת השערים של הליגה עם 20 כיבושים, ובגביע המחזיקות הם גם כן זכו בו הוא בישל את השער הראשון במשחק לויניולה. בתום שנת 1984 זכה בכדור הזהב השני בקריירה שלו בשל הופעותיו ביובנטוס וביורו 1984 במדי נבחרת צרפת. בעונת 1984/85 הוביל פלאטיני את יובנטוס לתואר הכי גדול בו זכתה עד זמן זה, גביע אירופה לאלופות. הוא כבש עבורה שישה שערים באלופות והיה לשחקן המצטיין של אותה עונה בצוותא עם טורביורן נילסן השוודי. במשחק הראשון של חצי הגמר בו יובנטוס פגשה את בורדו הצרפתית כבש פלאטיני את השער השלישי במשחק שנגמר בתוצאה 0–3. גמר גביע האלופות שנערך באצטדיון הייזל נגד ליברפול לא היה זכור לטובה לאחר העימות בין האוהדים האיטלקיים לאנגליים, בו מתו 39 איש ו-600 נוספים נפצעו. המשחק יצא לדרך באיחור של כמעט שעה וחצי מזמנו המקורי ויובנטוס ניצחה בסיום בתוצאה 0–1 כשפלאטיני כובש את שער הניצחון מפנדל מפוקפק. כמה ימים לאחר המשחק הוא ספג ביקורות על חוסר האיפוק שלו בזמן חגיגת השער, שלטענתו לא הוסבר לו באופן מלא את היקף האסון. בגמר הגביע הבין-יבשתי שהפגיש בין יובנטוס לג'וניורס ארגנטינאטוס כבש את שער הניצחון בדו-קרב בפנדלים ונבחר לאיש המשחק. בתום שנת 1985 זכה פלאטיני בכדור הזהב השלישי בקריירה שלו במדי יובנטוס וגם בשלישי ברציפות. בעונת 1985/86 הוא ויובנטוס זכו בליגה האיטלקית השנייה בקריירה שלו טעונה אחר כך הוא פרש מקריירת משחק.
פלאטיני היה קפטן נבחרת צרפת, זוכת טורניר יורו 1984, והיה מלך השערים של הטורניר כשכבש 9 שערים כולל שער בגמר נגד ספרד. הוא נבחר לשחקן המצטיין של הטורניר. פלאטיני היה במשך יותר מ-30 שנים הכובש המצטיין בכל הזמנים במפעל הזה עם 9 שערים עד שכריסטיאנו רונאלדו השווה את שיאו ביורו 2016 ושבר את השיא ביורו 2020.
ב-1988, בעקבות בקשה של אמיר כווית, שיחק פלאטיני משחק בודד בנבחרת כווית. פלאטיני שיחק 22 דקות, ולא הבקיע.
פלאטיני ידוע בזכות חיבתו הרבה לישראל שאליה מגיע רבות לביקורים, ותרם רבות למאבק של ישראל להחזרת הביתיות בזמן שהמצב הביטחוני בארץ העמיד זאת בסימן שאלה. נחשב לחברו הטוב של כדורגלן העבר מרדכי שפיגלר.
ביולי 2015 הודיע פלאטיני על כוונתו להתמודד על תפקיד נשיא פיפ"א. ואולם, באוקטובר אותה שנה הושעה מכל פעילות למשך 90 יום על ידי ועדת האתיקה של פיפ"א, עקב חשדות לשחיתות. ב-21 בדצמבר 2015 החליטה ועדת האתיקה להרחיק את פלאטיני יחד עם נשיא פיפ"א ספ בלאטר מפעילות בענף הכדורגל למשך 8 שנים[1].
