לאחר פרישתו כיהן פרדסה בתפקיד המנהל בספורטיבי בסרגוסה ובריאל מדריד.
קריירת משחק
פרדסה החל את קריירת המשחק בקבוצת הנוער של ריאל מדריד. הוא היה לחלק מחמישיית העייט, חמישה שחקנים מקבוצת הנוער והמילואים של המועדון, שהפכו ביחד לבסיס של הקבוצה הראשונה, לצדם של אמיליו בוטרגניו, רפאל מרטין ואסקס, מיצ'ל ומנולו סאנצ'יס. פרדסה היה היחיד מבין החמישה שלא נולד בעיר מדריד. לקראת עונת 1982/1983, עוד בטרם מלאו לו 18, החל פרדסה לשחק בריאל מדריד קסטיליה תחת המאמן אמנסיו אמארו. ב-31 בדצמבר1983, במקביל להופעותיו בקבוצת המילואים, ערך פרדסה את הופעת הבכורה שלו במדי ריאל מדריד, כשהמאמן אלפרדו די סטפנו העלה אותו מהספסל לשבע דקות בניצחונה הביתי של ריאל 1-0 על אספניול, ובסך הכל רשם פרדסה שלוש הופעות ליגה במדי ריאל במהלך עונת 1983/1984. עונה אחר כך, עקב עודף שחקנים בכירים בחלק ההתקפי, בהם חורחה ולדאנו, סנטיאנה ובוטרגניו, חזר פרדסה לעונה נוספת בקסטיליה, שם סיים כמלך שערי הליגה של הקבוצה עם 11 שערים.
בעונת 1985/1986 הושאל פרדסה לריאל סרגוסה, שם שותף לרוב בהרכב הפותח, ושיתף פעולה בין היתר עם רובן סוסה וחואן אנטוניו סניור. הקבוצה רשמה עונה מוצלחת, שהסתיימה במקום הרביעי בטבלה ובזכייה בגביע הספרדי לאחר ניצחון 1-0 בגמר על ברצלונה. פרדסה פתח בהרכב קבוצתו לגמר. היכולת שהפגין בעונת ההשאלה החזירה את פרדסה להיות שחקן סגל בריאל מדריד בעונת 1986/1987. עונה זו הסתיימה בזכייתה של ריאל באליפות ספרד, לה היה שותף פרדסה עם 25 הופעות ליגה, מתוכן 12 בהרכב הפותח, וחמישה שערים.
לקראת עונת 1987/1988, בשל רצונו להיות שחקן הרכב מוביל, עבר פרדסה פעם נוספת לסרגוסה. כבר בעונת הבכורה המחודשת שלו בקבוצה היה פרדסה לשחקן מוביל וכבש 11 שערי ליגה. בעונת 1989/1990, תחת המאמן רדומיר אנטיץ', קבע את שיא שערי הליגה שלו לעונה בקריירה, כשסיים את העונה עם 15 כיבושים. עונה אחר כך, בעקבות פרישתו של סניור, התמנה פרדסה לקפטן הקבוצה. עונת הבכורה שלו כקפטן הייתה העונה הקבוצתית החלשה ביותר שלו בסרגוסה, כשהקבוצה סיימה במקום ה-17, ובקושי שרדה בליגה הבכירה. אמנם, בעונה זו הצטרף לקבוצה המאמן ויקטור פרננדס, שהוביל אותה לתקופה מוצלחת ולהישגים. בעונת 1992/1993 נעצרה הקבוצה רק בגמר הגביע הספרדי על ידי ריאל מדריד, במשחק בו פרדסה לא שותף, ועונה אחר כך רשמה עונה מוצלחת שהסתיימה במקום השלישי בטבלה ובזכייה בגביע, לאחר ניצחון בגמר על סלטה ויגו. פרדסה הוביל את סרגוסה כקפטן במשחק, אך הוחלף עם פתיחת ההארכה, במצב של שוויון 0-0. בסיום זכתה סרגוסה בתואר לאחר ניצחון בדו-קרב בעיטות עונשין. בזכות הזכייה בגביע, השתתפה סרגוסה בעונת 1994/1995 בגביע אירופה למחזיקות גביע. פרדסה כבש שלושה שערים לאורך הטורניר, בהם שערים חשובים מול פיינורד ברבע הגמר ומול צ'לסי בחצי הגמר, ועלה בהרכב קבוצתו למשחק הגמר מול ארסנל. פרדסה פתח בהרכב ושיחק לכל אורך המשחק, שהסתיים בשער ניצחון לסרגוסה דקה אחת לסיום ההארכה. פרדסה נותר בקבוצה עד לסיום עונת 1996/1997, ובעשר העונות הרצופות בקבוצה כבש 71 שערי ליגה ב-271 הופעות.
לאחר שעזב את סרגוסה הצטרף פרדסה לפואבלה מליגת העל המקסיקנית, במדיה שיחק שנתיים עד שפרש בשנת 1999 ממשחק פעיל בגיל 34.
נבחרת ספרד
לאחר שרשם הופעות בינלאומיות בכל הנבחרות הצעירות של ספרד, רשם פרדסה את הופעתו הראשונה במדי נבחרת ספרד ב-11 באוקטובר1989, תחת המאמן לואיס סוארס מירמונטס, במשחק מול הונגריה במסגרת מוקדמות מונדיאל 1990. עמדות החלוץ נתפסו באותה התקופה על ידי אמיליו בוטרגניו וחוליו סלינאס, ופרדסה מיעט לקבל הזדמנויות. הוא זומן לסגל ספרד לקראת מונדיאל 1990 באיטליה. במהלך הטורניר רשם פרדסה הופעה אחת, כשהחליף את סלינאס שתי דקות לסיום משחקה האחרון של ספרד בשלב הבתים מול בלגיה. הופעה זו הייתה האחרונה של פרדסה במדי ספרד.
בסך הכול רשם פרדסה חמש הופעות בינלאומיות בלבד, כולן כמחליף.
לאחר הפרישה
בחודש יוני 2002 התמנה פרדסה לתפקיד המנהל המקצועי בקבוצתו לשעבר, ריאל סרגוסה, לאחר שהקבוצה סיימה במקום האחרון בליגה הספרדית וירדה לליגת המשנה. בעונתו הראשונה כמנהל מקצועי עלתה הקבוצה בחזרה לליגה הבכירה, ועונה אחר כך אף זכתה בגביע הספרדי לאחר ניצחון בגמר על ריאל מדריד. פרדסה נותר בתפקידו עד לסיום עונת 2007/2008, אז התפטר מתפקידו בעקבות ירידתה של הקבוצה לליגת המשנה.
ביוני 2009, לאחר בחירתו המחודשת של פלורנטינו פרס לתפקיד נשיא ריאל מדריד, התמנה פרדסה לתפקיד המנהל הספורטיבי והמשנה למנהל המקצועי, חורחה ולדאנו. בעוד ולדאנו עזב את הקבוצה ב-2011 בעקבות סכסוך מתמשך עם מאמן הקבוצה, ז'וזה מוריניו, פרדסה שמר על קשרי עבודה טובים עם מוריניו ונותר בתפקידו. הוא פוטר באפריל 2014, בעקבות החלטת המועדון על שינויים נרחבים במבנה הניהולי ובאקדמיית הנוער.
